גורו יפני לניהול "רזה" השתתף והרצה בכנס בתחומו
אחד ממי שרואים עצמם כ"גורו" העולמי של גישת הניהול ה"רזה", מאסאקי אימאי (Masaaki Imai), יו"ר ה-Institute Kaizen, הגיע לישראל לחשוף בפני מנהלים ישראלים את שיטת ה-Kaizen לניהול יעיל של ארגונים. אימאי, אשר הגיע לארץ כאורח של חברת אביב ניהול, המיישמת את שיטת Kaizen וה-Lean בארגונים, השתתף בכנס שארגנה חברת אביב ניהול ביחד עם המי"ל ועסק בנושא הניהול הרזה. בכנס השתתפו כ-120 מנהלים.
מאסאקי אימאי, אמר בכנס: "המיקוד של ארגונים צריך להיות בהורדת הבזבוז (ביפנית: Muda) במטרה ליצור ארגון רזה, גמיש, מהיר ואיכותי יותר. אימאי התייחס לזמן ההשקעה הקטן יותר המושקע בייצור היפני בהשוואה לייצור המערבי ולאחוז הנמוך של תקלות ייצור ביפן וייחס את הכמות הקטנה של התקלות להבדל בין העולם המערבי לבין יפן: "בעולם המערבי בוחנים את הדברים שעושים טוב ומנסים לשפר אותם. היפנים בוחנים את הדברים שנעשים לא טוב ומתמקדים בלהעלים אותם".
לדברי אימאי: "התוצאות של יישום שיטת ה-Kaizen הן: שיפור הפיריון בכ-30% עד 50% קיצור זמן תגובה בכ-40% עד 60% ושיפור דרמטי באיכות וברמת השירות".
Kaizen משמעותו ביפנית - שיפור מתמיד. Kaizen מייצג פילוסופיית חיים לפיה, כל מה שנעשה, צריך להתמקד בשיפורים קטנים, המבוצעים באופן שוטף. כך, לאורך זמן, ניתן להגיע לתוצאות מערכתיות ומשמעותיות.
בכנס השתתפו עוד: ד"ר אלכס קומן - מרצה בביה"ס רקאנטי באונ' ת"א, זהר בנור ? סמנכ"ל פתוח עסקי באביב ניהול, קובי מוטיב - מנהל אגף תפעול ולוגיסטיקה בעלית ממתקים, גרשון גולדנברג - יו"ר תעשיות לכיש ועוד.
במהלך ביקורו בישראל יבקר אימאי במספר חברות ישראליות, ביניהן: HP Indigo, דלתא גרביים וחברת סמיקונדקטור בינלאומית הפועלת בישראל. בחודש יוני הקרוב תוביל חברת אביב ניהול משלחת של מנהלים ישראלים אשר ייצאו לביקור בחברות ביפן, ביניהן: טויוטה, שארפ, Matsushita Panasonic ועוד.
מאגר לוויתן (צילום: אלבטרוס)ישראל ומצרים מתקרבות להסכם: מתווה יצוא הגז מלוויתן לקראת אישור סופי
ההבנות בין משרד האנרגיה לשותפות לוויתן סוללות את הדרך ליצוא 130 BCM גז למצרים בהיקף של כ-35 מיליארד דולר - לצד התחייבות להבטחת אספקה רציפה למשק הישראלי
בתום רצף דיונים שנמשך לתוך הלילה, משרד האנרגיה והשותפות במאגר לוויתן הגיעו לסיכום שמאפשר להניע את אחת העסקאות המשמעותיות שנרשמו בענף האנרגיה הישראלי. ההסכם, שאמור להיחתם רשמית על ידי ראש הממשלה ביממה הקרובה, יאפשר יצוא גז טבעי למצרים בהיקפים שמעולם לא נחתמו קודם, ויהווה בסיס להרחבת פעילות המאגר בשנים הקרובות. מאחורי ההסכמות עומדת מערכת של שיקולים כלכליים, רגולטוריים ומדיניים, שמתחברת לצורך של שני הצדדים לייצב את משק האנרגיה שלהם ולבסס תשתיות ארוכות טווח.
על פי המתווה, לוויתן ייצא למצרים 130 BCM גז טבעי בהיקף של כ-35 מיליארד דולר, באמצעות חברת Blue Ocean Energy המצרית. מבחינת השותפות - ניו-מד ניו-מד אנרג יהש 4.13% , שברון ורציו רציו יהש 3.54% זה בעסקה שמאפשרת את ההשקעה בהרחבת יכולות ההפקה וההולכה של המאגר, כולל צינור חדש ומערכות שמיועדות להגדיל את קצב ההפקה. מנגד, משרד האנרגיה קיבל כמה התחייבויות שנועדו לשמר את ביטחון האנרגיה של ישראל: מחיר מוגדר לאספקה לשוק המקומי, וכן מנגנון שלפיו במקרה של תקלה במאגרים אחרים, לוויתן יפנה גז ישירות למשק הישראלי. זה גם מהלך שמחזיר חלק מהעקרונות שהיו במתווה הגז המקורי, ומייצר למדינה יכולת תכנון רחבה מול הביקוש הגובר.
לכתבות נוספות בנושא:
לוויתן
בעסקת יצוא למצרים של 35 מיליארד דולר עד 2040; שותפויות הגז מזנקות
גז ישראלי - רווח מצרי; כך א-סיסי מרוויח מיליארדי דולרים בשנה על חשבון ישראל
- גז ישראלי - רווח מצרי; כך א-סיסי מרוויח מיליארדי דולרים בשנה על חשבון ישראל
- שברון נערכת להגדלת ייצוא הגז מישראל למצרים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
למתווה החדש יש גם מימד פוליטי. נתניהו רוצה להשלים את ההסכם לפני פגישתו עם נשיא ארה"ב אליו הוזמן לסוף החודש, בין היתר לנוכח מעורבותה של שברון בעסקה והאינטרס האמריקאי בשימור היציבות האזורית. למרות שהעסקה נחתמה כבר באוגוסט, ההיתר הרשמי התעכב בשל דרישה לפרוס את היצוא מעבר לשנת 2040 - החוזה המקורי - כדי לשמור אופציה להגדלת אספקה לשוק המקומי במחירים נמוכים יותר. הדרישה הזו יצרה סחבת ארוכה, שבמהלכה גם גורמים אזוריים ניסו לנצל את ההזדמנות.
