אסיה: הבורסות חתמו בעליות על רקע המאקרו האמריקני
הבורסות באסיה חתמו את המסחר במגמה של עליות שערים. דוח המשרות האחרון בארה"ב שהצביע על גידול בהיקפי יצירת מקומות העבודה החדשים בארה"ב והוביל את המניות של וול סטריט לעליות, עזר לטפח תקוות בקרב המשקיעים באסיה במניות היצואניות, שמא יתגבר קצב ייצוא הסחורות מהאזור לכלכלה החזקה בעולם.
בורסות אסיה: הבורסה בשנגחאי עלתה ב-0.47% ל-1,357 נקודות, מדד הניקיי 225 עלה ב-0.44% ל-11,925 נקודות, מדד ההאנג סאנג עלה ב-0.3% ל-13,771 נקודות, ומדד הקוספי הקוריאני ירד ב-0.54% ל-1,007 נקודות.
מניות קונצרן הרכב היפני הונדה חתמו את המסחר בעליה של 1.1%, הייצוא לאמריקה מהווה חלק ניכר מהרווחיות של החברה. בסינגפור טיפסו מניות יצואנית האלקטרוניקה הבידורית בעבור HP - חברת ונצ'ר, ב-2.8%. גם מניות קאנון היפנית המייצאת לארה"ב ציוד משרדי וציוד צילום דיגיטלי עלו ב-0.7%.
מניות סוני עלו ב-1.5% על רקע שינויים בהנהלה. החברה העניקה תחזית עגומה לרווחיות התפעולית שלה ברבעון הקרוב בישיבה שקיימה בסוף ינואר, ובשווקים חבטו בביצועי המנייה מאז.
כלכלת ישראל (X)נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?
נקודת מפנה בכלכלה המקומית: גירעון בחשבון השוטף ברבעון השלישי של 2025, אחרי שנים רצופות של עודף. האם צריך לדאוג?
לראשונה מאז 2013 נרשם בישראל גירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, אירוע שעלול לבטא נקודת מפנה משמעותית במבנה המקרו-כלכלי של הכלכלה הישראלית. ברבעון השלישי של 2025 הסתכם הגירעון, בניכוי עונתיות, בכ-1.1 מיליארד דולר, לעומת עודף זניח של 0.1 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם, ועודפים רבעוניים ממוצעים של כ-3.8 מיליארד דולר בשנים שקדמו לכך.
המשמעות אינה טכנית בלבד. החשבון השוטף משקף את יחסי החיסכון-ההשקעה של המשק כולו ואת יכולתו לייצר מטבע חוץ נטו. מדובר על גירעון של תנועות הון ומעבר מעודף לגירעון מאותת כי המשק צורך, משקיע ומשלם לחו"ל יותר משהוא מייצר ומקבל ממנו - שינוי שעשוי להשפיע על שער החליפין, על תמחור סיכונים ועל מדיניות מוניטרית ופיסקלית גם יחד.
הסיבה: לא סחר החוץ, אלא ההכנסות הפיננסיות: הסיפור האמיתי מאחורי הגירעון
בניגוד לאינטואיציה, הגירעון אינו נובע מקריסה ביצוא או מזינוק חריג ביבוא הצרכני. למעשה, חשבון הסחורות והשירותים נותר בעודף של 1.8 מיליארד דולר ברבעון השלישי, שיפור ניכר לעומת הרבעון הקודם. יצוא השירותים הגיע לשיא של 22.9 מיליארד דולר, כאשר 77% ממנו מיוחס לענפי ההייטק, תוכנה, מו"פ, מחשוב ותקשורת.
הגורם המרכזי להרעה הוא חשבון ההכנסות הראשוניות, שבו נרשם גירעון עמוק של 3.7 מיליארד דולר, לעומת 2.0 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם. סעיף זה כולל תשלומי ריבית, דיבידנדים ורווחים לתושבי חו"ל על השקעותיהם בישראל, והוא משקף במידה רבה את הצלחתו של המשק הישראלי למשוך הון זר, אך גם את מחיר ההצלחה הזו.
הכנסות תושבי חו"ל מהשקעות פיננסיות בישראל קפצו ל-10.0 מיליארד דולר ברבעון, בעוד שהכנסות ישראלים מהשקעות בחו"ל הסתכמו ב-6.4 מיליארד דולר בלבד. הפער הזה לבדו מסביר את מרבית המעבר לגירעון. במילים פשוטות: חברות ישראליות מצליחות, רווחיות ומושכות השקעות, אך הרווחים זורמים החוצה, לבעלי ההון הזרים.
