צבר הזמנות התעשייה האמריקנית עלה הודות לאלקטרוניקה
סך צבר ההזמנות של הסקטור התעשייתי של ארה"ב עלה במהלך חודש ינואר האחרון בכ-0.2%, זאת לעומת התחזיות שציםו לירידה של 0.1%. סך צבר ההזמנות של הסקטור הסתכם בינואר בכ-380.53 מיליארד דולר.
במקביל לנתוני ינואר תיקנה מחלקת המסחר של הממשל את נתוני צבר ההזמנות של הסקטור התעשייתי לחודש דצמבר, כך לעומת נתונים קודמים שהצביעו על עליה של 0.3% עומד כעת שיעור הגידול בדצמבר ברמה של 0.5%. במקביל תיקנה המחלקה את הנתונים לגבי הירידה במספר ההזמנות למוצרי בר-קיימא, כך שבמקום ירידה של 0.9% פורסם נתון שמצביע על ירידה של 1.3%.
סך צבר ההזמנות התעשייתיות בניכוי הצמנות של הסקטור הטחוני רשמו בינואר עליה של 2.9% לעומת ירידה חדה של 3.4% בדצמבר. בשוק מקובל לראות בנתון זה כמשקף את מגמת השוק.
ירידה חדה של 5.4% נרשמה במרכיב התחבורה של צבר ההזמנות, ירידה שנמשכה לאחר ירידה של 2.3% אשר נרשמה גם בחודש דצמבר. מרכיב התחברוה נחשב למרכיב הגדול ביותר מבין מרכיבי צבר ההזמנות התעשייתיות בארה"ב.
אולם המרכיב שהצליח להפוך את המגמה היה צבר ההזמנות של סקטור האלקטרוניקה אשר רשם בינואר זינוק של 12.%, הגבוה ביותר מאז ספטמבר 1997.
כלכלת ישראל (X)נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?
נקודת מפנה בכלכלה המקומית: גירעון בחשבון השוטף ברבעון השלישי של 2025, אחרי שנים רצופות של עודף. האם צריך לדאוג?
לראשונה מאז 2013 נרשם בישראל גירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, אירוע שעלול לבטא נקודת מפנה משמעותית במבנה המקרו-כלכלי של הכלכלה הישראלית. ברבעון השלישי של 2025 הסתכם הגירעון, בניכוי עונתיות, בכ-1.1 מיליארד דולר, לעומת עודף זניח של 0.1 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם, ועודפים רבעוניים ממוצעים של כ-3.8 מיליארד דולר בשנים שקדמו לכך.
המשמעות אינה טכנית בלבד. החשבון השוטף משקף את יחסי החיסכון-ההשקעה של המשק כולו ואת יכולתו לייצר מטבע חוץ נטו. מדובר על גירעון של תנועות הון ומעבר מעודף לגירעון מאותת כי המשק צורך, משקיע ומשלם לחו"ל יותר משהוא מייצר ומקבל ממנו - שינוי שעשוי להשפיע על שער החליפין, על תמחור סיכונים ועל מדיניות מוניטרית ופיסקלית גם יחד.
הסיבה: לא סחר החוץ, אלא ההכנסות הפיננסיות: הסיפור האמיתי מאחורי הגירעון
בניגוד לאינטואיציה, הגירעון אינו נובע מקריסה ביצוא או מזינוק חריג ביבוא הצרכני. למעשה, חשבון הסחורות והשירותים נותר בעודף של 1.8 מיליארד דולר ברבעון השלישי, שיפור ניכר לעומת הרבעון הקודם. יצוא השירותים הגיע לשיא של 22.9 מיליארד דולר, כאשר 77% ממנו מיוחס לענפי ההייטק, תוכנה, מו"פ, מחשוב ותקשורת.
הגורם המרכזי להרעה הוא חשבון ההכנסות הראשוניות, שבו נרשם גירעון עמוק של 3.7 מיליארד דולר, לעומת 2.0 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם. סעיף זה כולל תשלומי ריבית, דיבידנדים ורווחים לתושבי חו"ל על השקעותיהם בישראל, והוא משקף במידה רבה את הצלחתו של המשק הישראלי למשוך הון זר, אך גם את מחיר ההצלחה הזו.
הכנסות תושבי חו"ל מהשקעות פיננסיות בישראל קפצו ל-10.0 מיליארד דולר ברבעון, בעוד שהכנסות ישראלים מהשקעות בחו"ל הסתכמו ב-6.4 מיליארד דולר בלבד. הפער הזה לבדו מסביר את מרבית המעבר לגירעון. במילים פשוטות: חברות ישראליות מצליחות, רווחיות ומושכות השקעות, אך הרווחים זורמים החוצה, לבעלי ההון הזרים.
