המדינה מתגמשת: אחזקה ישראלית בבזק - מ-19%

גבאי: "אבחנה בין זכויות הצבעה וזכות למינוי דירק' לעומת זכות הונית מאפשרת להוריד ההשקעה הכספית הנדרשת מישראלי למחצית ובה בעת לשמור על השפעתו בחברה". התיקון ותיקונים נוספים יובאו לאישור הממשלה בימים הקרובים
שרון שפורר |

משרדי התקשורת, הממשלה, המשפטים, שירות הביטחון הכללי ורשות החברות הממשלתיות הגיעו להסכמה משותפת בדבר שינוי השתתפות מרכיב ישראלי ברוכש גרעין השליטה בחברה. שרת התקשורת, דליה איציק סבורה, כי ההחלטה תאפשר להקטין את ההון הנדרש מהמרכיב הישראלי למחצית, תוך שמירה על השפעתו בגרעין השליטה לפי צורכי הביטחון.

על-פי ההסכמה שגובשה, תיוותר האפשרות הקיימת לפיה הגורם הישראלי יחזיק 19% לפחות מכל אחד מסוגי אמצעי השליטה בחברה הרוכשת. בנוסף תתווסף אפשרות נוספת לפיה הגורם הישראלי יחזיק 19% לפחות, בכל עת, מהזכות להצביע באסיפה הכללית ומהזכות למנות דירקטורים בחברה הרוכשת, ובלבד ששיעור אחזקותיו בבזק, במישרין או בעקיפין, באמצעות החברה הרוכשת, לא יפחת בכל עת מ-3% ושתהיה לו הזכות למנות והוא ימנה לפחות חמישית ממספר הדירקטורים בבזק ובחברות הבת של בזק, ולא פחות מדירקטור אחד, בכל אחד מאלה.

כמו-כן הוסכם, כי הרוכשים יוכלו לרכוש את גרעין השליטה במבנה של עד 5 חברות, שיתקשרו בהסכם ביניהן, אשר יבטיח להנחת דעת השרים שליטה משותפת שלהן בבזק והיכולת להפעילה וקיום ההסדרים הקבועים בצו הבזק.

תיקונים אלו לצו הבזק יובאו לאישור הממשלה בימים הקרובים ולאחר מכן לחתימת ראש הממשלה, אריאל שרון ולשרת התקשורת, דליה איציק. השינויים התאפשרו לאחר דיונים אינטנסיביים, שנערכו בין גורמי הממשלה בחודשים האחרונים.

השרה איציק מסרה בתגובה, כי "ההחלטה שנתקבלה תאפשר הקטנת ההון הנדרש מהמרכיב הישראלי למחצית, תוך שמירה על השפעתו בגרעין השליטה לפי צורכי הביטחון. פתרון זה מסיר מכשול מהותי בפני ההפרטה".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מאגר לוויתן  (צילום: אלבטרוס)מאגר לוויתן (צילום: אלבטרוס)

ישראל ומצרים מתקרבות לחתימה: מתווה יצוא הגז מלוויתן יוצא לדרך

ההבנות בין משרד האנרגיה לשותפות לוויתן סוללות את הדרך ליצוא 130 BCM גז למצרים בהיקף של כ-35 מיליארד דולר - לצד התחייבות להבטחת אספקה רציפה למשק הישראלי

מנדי הניג |
נושאים בכתבה לוויתן

בתום רצף דיונים שנמשך לתוך הלילה, משרד האנרגיה והשותפות במאגר לוויתן הגיעו לסיכום שמאפשר להניע את אחת העסקאות המשמעותיות שנרשמו בענף האנרגיה הישראלי. ההסכם, שאמור להיחתם רשמית על ידי ראש הממשלה ביממה הקרובה, יאפשר יצוא גז טבעי למצרים בהיקפים שמעולם לא נחתמו קודם, ויהווה בסיס להרחבת פעילות המאגר בשנים הקרובות. מאחורי ההסכמות עומדת מערכת של שיקולים כלכליים, רגולטוריים ומדיניים, שמתחברת לצורך של שני הצדדים לייצב את משק האנרגיה שלהם ולבסס תשתיות ארוכות טווח.

על פי המתווה, לוויתן ייצא למצרים 130 BCM גז טבעי בהיקף של כ-35 מיליארד דולר, באמצעות חברת Blue Ocean Energy המצרית. מבחינת השותפות - ניו-מד ניו-מד אנרג יהש 4.43%   , שברון ורציו רציו פטרול יהש -2.6%   זה בעסקה שמאפשרת את ההשקעה בהרחבת יכולות ההפקה וההולכה של המאגר, כולל צינור חדש ומערכות שמיועדות להגדיל את קצב ההפקה. מנגד, משרד האנרגיה קיבל כמה התחייבויות שנועדו לשמר את ביטחון האנרגיה של ישראל: מחיר מוגדר לאספקה לשוק המקומי, וכן מנגנון שלפיו במקרה של תקלה במאגרים אחרים, לוויתן יפנה גז ישירות למשק הישראלי. זה גם מהלך שמחזיר חלק מהעקרונות שהיו במתווה הגז המקורי, ומייצר למדינה יכולת תכנון רחבה מול הביקוש הגובר.


לכתבות נוספות בנושא:

לוויתן בעסקת יצוא למצרים של 35 מיליארד דולר עד 2040; שותפויות הגז מזנקות

גז ישראלי - רווח מצרי; כך א-סיסי מרוויח מיליארדי דולרים בשנה על חשבון ישראל


למתווה החדש יש גם מימד פוליטי. נתניהו רוצה להשלים את ההסכם לפני פגישתו עם נשיא ארה"ב אליו הוזמן לסוף החודש, בין היתר לנוכח מעורבותה של שברון בעסקה והאינטרס האמריקאי בשימור היציבות האזורית. למרות שהעסקה נחתמה כבר באוגוסט, ההיתר הרשמי התעכב בשל דרישה לפרוס את היצוא מעבר לשנת 2040 - החוזה המקורי - כדי לשמור אופציה להגדלת אספקה לשוק המקומי במחירים נמוכים יותר. הדרישה הזו יצרה סחבת ארוכה, שבמהלכה גם גורמים אזוריים ניסו לנצל את ההזדמנות.