המדינה מתגמשת: אחזקה ישראלית בבזק - מ-19%
משרדי התקשורת, הממשלה, המשפטים, שירות הביטחון הכללי ורשות החברות הממשלתיות הגיעו להסכמה משותפת בדבר שינוי השתתפות מרכיב ישראלי ברוכש גרעין השליטה בחברה. שרת התקשורת, דליה איציק סבורה, כי ההחלטה תאפשר להקטין את ההון הנדרש מהמרכיב הישראלי למחצית, תוך שמירה על השפעתו בגרעין השליטה לפי צורכי הביטחון.
על-פי ההסכמה שגובשה, תיוותר האפשרות הקיימת לפיה הגורם הישראלי יחזיק 19% לפחות מכל אחד מסוגי אמצעי השליטה בחברה הרוכשת. בנוסף תתווסף אפשרות נוספת לפיה הגורם הישראלי יחזיק 19% לפחות, בכל עת, מהזכות להצביע באסיפה הכללית ומהזכות למנות דירקטורים בחברה הרוכשת, ובלבד ששיעור אחזקותיו בבזק, במישרין או בעקיפין, באמצעות החברה הרוכשת, לא יפחת בכל עת מ-3% ושתהיה לו הזכות למנות והוא ימנה לפחות חמישית ממספר הדירקטורים בבזק ובחברות הבת של בזק, ולא פחות מדירקטור אחד, בכל אחד מאלה.
כמו-כן הוסכם, כי הרוכשים יוכלו לרכוש את גרעין השליטה במבנה של עד 5 חברות, שיתקשרו בהסכם ביניהן, אשר יבטיח להנחת דעת השרים שליטה משותפת שלהן בבזק והיכולת להפעילה וקיום ההסדרים הקבועים בצו הבזק.
תיקונים אלו לצו הבזק יובאו לאישור הממשלה בימים הקרובים ולאחר מכן לחתימת ראש הממשלה, אריאל שרון ולשרת התקשורת, דליה איציק. השינויים התאפשרו לאחר דיונים אינטנסיביים, שנערכו בין גורמי הממשלה בחודשים האחרונים.
השרה איציק מסרה בתגובה, כי "ההחלטה שנתקבלה תאפשר הקטנת ההון הנדרש מהמרכיב הישראלי למחצית, תוך שמירה על השפעתו בגרעין השליטה לפי צורכי הביטחון. פתרון זה מסיר מכשול מהותי בפני ההפרטה".
בנימין נתניהוהאם נתניהו יקבל חנינה מהרצוג? תרחישים וסיכויים
הבורסה סבורה שתינתן חנינה - השוק בדר"כ צודק, אבל יש גם זוויות אחרות
ראש הממשלה בנימין נתניהו הגיש בקשה רשמית לחנינה מנשיא המדינה יצחק הרצוג. הבקשה, שהועברה דרך עו"ד עמית חדד, כוללת מכתב אישי ומסמך מפורט ונשלחה למחלקת החנינות במשרד המשפטים לקבלת חוות דעת. בבית הנשיא הדגישו כי מדובר בבקשה חריגה ביותר שתיבחן בכובד ראש.
בבקשה, כתב נתניהו כי "האינטרס האישי הוא לנהל את המשפט, אך האינטרס הציבורי מורה אחרת". במכתב שצירף הוא הסביר: "בשנים האחרונות התגברו המתחים
והמחלוקות... אני מודע לכך שההליך בענייני הפך למוקד להתנצחויות עזות". לדבריו, "על אף האינטרס האישי שלי לנהל את המשפט ולהוכיח את חפותי, אני סבור שהאינטרס הציבורי מורה אחרת". נתניהו חתם את בקשתו בכך שסיום ההליך יסייע להפחית את המתח הציבורי: "מול האתגרים הביטחוניים
וההזדמנויות המדיניות... אני מחויב לעשות כל שביכולתי לאיחוי הקרעים ולהשבת האמון במערכות המדינה".
הרקע כולל לחץ בינלאומי כבד - בעיקר איגרת רשמית ששלח נשיא ארה"ב דונלד טראמפ להרצוג, ופילוג פנימי עמוק שמלווה את המשפט כבר שמונה שנים.
כיצד פועלת סמכות החנינה בישראל
סמכות החנינה מעוגנת בסעיף 11(ב) לחוק יסוד: נשיא המדינה ומעניקה לנשיא סמכות בלעדית לחון, להפחית עונש, לקצוב מאסר או להמירו. מבחינה טכנית אפשר להעניק חנינה גם לפני גזר דין, אך מדיניות בית הנשיא קובעת באופן עקבי כי הבקשות נשקלות רק לאחר סיום כל ההליכים, כולל ערעורים. החריג הבולט היחיד בעשורים האחרונים היה חנינת בכירי השב"כ בפרשת קו 300 (1986), שהתבססה על שיקולי ביטחון המדינה והכללת הודאה חלקית והתפטרות.
- החוקר בתיקי נתניהו סותר את הפרקליטות - לא היה סיקור אוהד ומה זה בכל היענות חריגה?
- "אל תיגעו בכסף שלנו" הדיל המפוקפק של נתניהו ולפיד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במקרה של נתניהו הבקשה מוגשת לפני הכרעת דין, דבר שהופך אותה ליוצאת דופן במיוחד מבחינה נורמטיבית.
למה יש לחץ חזק על הרצוג דווקא עכשיו? מדובר על לחץ מבפנים ומבחוץ. לחץ בינלאומי חסר תקדים שנובע מאיגרת טראמפ, שפורסמה במלואה, שטוענת כי בנימין נתניהו עובר "ציד מכשפות" וקוראת לחנינה מלאה כדי שניתן יהיה "להתמקד באיומים האמיתיים". הרחבה: "טראמפ פנה להרצוג: הענק חנינה לנתניהו".
