DSPG עקפה את צפי האנליסטים: רווח של 10 סנט ברבעון
ספקית שבבי המולטימדיה הישראלית DSPG (נאסד"ק: DSPG) פרסמה היום את תוצאותיה הכספיות לרבעון הרביעי ולשנת הכספים 2004 עולה. ההכנסות ברבעון נפלו ב-25% ביחס לרבעון המקביל והסתכמו ב-28.6 מיליון דולר. אך ההכנסות עמדו בטווח העליון של התחזית שמסרה החברה בסוף הרבעןם השלישי. בשנת 2004 נרשם גידול מתון בסך ההכנסות בשיעור של 3% והן הסתכמו ב-157.5 מיליון דולר.
אך בשורה התחתונה נרשמה הידיעה המשמעותית ביותר מבחינת המשקיעים: הרווח הנקי, בנטרול הפחתות חד-פעמיות, ירד ב-50% לעומת הרבעון המקביל והסתכם ב-3 מיליון דולר, כ-10.4% מהמחזור. DSPG הצליחה לעקוף עם הרווח הזה בכ-62% את התחזיות של האנליסטים בוול סטריט. בשורה התחתונה השיגה החברה גידול ברווח הנקי בכל שנת 2004. הרווח גדל ב-6% והסתכם ב-29.1 מיליון דולר, שהם כ-18.5% מהמחזור.
עם פרסום התוצאות הכספיות, אמר יו"ר ומנכ"ל DSPG, אלי איילון: "המחצית השנייה של 2004 התאפיינה בסביבה מאתגרת עבורנו ועבור תעשיית מוצרי הצריכה האלקטרוניים. רמות הביקוש והמלאי למוצרים השונים בשוק זה השפיעו גם על עסקי החברה. קשיים אלה, אנו מאמינים, כעת מאחורינו. זרם הזמנות חזק במהלך הרבעון הרביעי של 2004 יצר צבר הזמנות של 40 מיליון דולר נכון לסוף שנה שעברה, מה שנותן לנו ראות טובה מאוד לרבעון הראשון של 2005".
איילון הוסיף כי בהתבסס על נתונים אלה ונתונים חיוביים נוספים מרשתות השיווק הגדולות, החברה מעדכנת את התחזיות לרבעון הראשון של 2005 ולשנת 2005 כולה, אשר יוצגו בשיחת הועידה שתתקיים היום.
סמנכ"ל הכספים של DSPG, משה צלניק, אמר: "למרות הוצאות המו"פ הגבוהות בשנת 2004 וסביבה עסקית קשה ברבעון הרביעי, הצליחה DSPG להגדיל את הרווח הנקי והרווח למניה ב- 2004 לעומת 2003. כעת, החברה ממוצבת היטב לקראת 2005, כשהיא מציעה מגוון רחב יותר של מוצרים בתחומים ושווקים בעלי פוטנציאל צמיחה גבוה."
הרווח המדולל למניה, בנטרול הפחתות חד-פעמיות, הסתכם ב-10 סנט, 3 סנט מעל התחזיות הממוצעות של האנליסטים במונחים שנתיים, גדל הרווח המדולל למניה בנטרול רווח הון והפחתות חד-פעמיות ב- 4% והסתכם ב- 97 סנט.
כזכור, צפתה החברה הכנסות של 26-29 מיליון דולר ברבעון הרביעי, וגידול משמעותי בהוצאות המו"פ ובהוצאות התפעוליות כתוצאה מהכללת ההוצאות בגין רכישת טכנולוגיית WiFi שפותחה על-ידי חברת Bermai, וכן מגיוס עובדים חדשים, בעיקר לחטיבת ה-DECT.
בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)הממשלה אישרה את תקציב המדינה לשנה הבאה - 662 מיליארד שקל
תקרת הגרעון בשנת 2026 תהיה בשיעור של 3.9% מהתוצר
אושר בממשלה התקציב לשנה הבאה - 662 מיליארד שקל. מדובר על גירעון של 3.9%, בהחלט סביר. התקציב, מסבירים באוצר, נועד להחזיר את הכלכלה הישראלית למסלול של צמיחה ואחריות בצד הוצאות הממשלה, לאחר שלוש שנים של תקציבי מלחמה בהן הכלכלה הישראלית תמכה את המערכה הבטחונית.
במסגרת התכנית הכלכלית תהיה הפתחה במס הכנסה בדרך של ריווח מדרגות המס. תקציב משרד הביטחון יגדל באופן משמעותי על מנת להבטיח את ביטחון אזרחי מדינת ישראל ואת יכולתו של צה"ל להתמודד עם האיומים הנשקפים, והוא יעמוד על סך 112 מליארד ש"ח. ערב המלחמה עמד תקציב הבטחון על 65 מליארד ש"ח.
השרים אישרו את הרפורמה בענף החלב שנועדה להתמודד עם המונופולים הגדולים השולטים בשוק החלב ולהביא להוזלת החלב והגבינות.
עוד מקצה התקציב תוספת משאבים משמעותית לשורת נושאים בעלי חשיבות ציבורית וכלכלית עליונה, ובהם הקצאה של למעלה מ-3 מיליארד ש"ח לתוכנית לקידום הבינה המלאכותית במשק והטמעתה במשרדי הממשלה, ונושאים רבים נוספים להרחבת ההשקעה בתשתיות והאצת הצמיחה במשק.
- לצאת מהמינוס אחת ולתמיד: המדריך המלא לבניית תקציב מנצח
- הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בין הרפורמות הנכללות במסגרת התכנית הכלכלית תקודם חבילת צעדים בתחום הפיננסי, החלת מס רכוש על קרקעות פרטיות פנויות שאינן חקלאיות, וכן חבילת תיקוני חקיקה להאצת פרוייקטים של תשתיות לאומיות.
מילואימניקים. קרדיט: Xהבנות בין האוצר למשרד הביטחון - תקציב של 112 מיליארד שקל בשנה
משרדי האוצר והבטחון הגיעו להבנות: חיזוק בטחון המדינה לצד שמירה על איתנות כלכלית אחרי שיח ממושך ודיונים מקצועיים רבים שנערכו בשבועות האחרונים בין נציגי מערכת הבטחון לנציגי משרד האוצר, הבוקר הגיעו המשרדים לסיכום תקציבי של גובה הוצאות הבטחון לשנת 2026, והוא יעמוד על 112 מליארד ש"ח. מדובר בתוספת של 47 מליארדי ש"ח ביחס לתקציב הבטחון לשנת 2023 ערב המלחמה.
המסגרת שאושרה מאפשרת שלא להשית העלאת מיסים על אזרחי ישראל בשנה הקרובה ואף להביא במסגרת תקציב המדינה הקלות במיסים. שר האוצר בצלאל סמוטריץ': "אני מברך את מערכת הבטחון על הסיכומים. אנחנו מקצים תקציב עתק להתעצמות הצבא השנה, אך גם כזה שמאפשר לנו להחזיר את מדינת ישראל למסלול של צמיחה והקלה על האזרחים".
הסכום שנקבע - 112 מיליארד שקל נמוך בכ־32 מיליארד שקל מדרישות הצבא המקוריות, שהסתכמו ב‑144 מיליארד שקל. טיוטת חוק ההסדרים המקורית כללה ביטול הטבה מיוחדת שניתנה לגמלאי מערכת הביטחון, קיזוז חלק מההיוון או מענקי הפרישה מתקרת ההון הפטורה ממס. בפועל, מדובר על המרה שבמקרה של גמלאים רבים הייתה מורידה את המס באופן משמעותי. בסוף הדיונים הוסרו כל הסעיפים האלה מהנוסח. גם סעיף שדיבר על קיזוז קצבת פנסיה כשבאותו זמן מקבלים קצבת עבודה מחדש, נפל, מה שמשאיר את המצב הקיים ללא שינוי.
