DSPG עקפה את צפי האנליסטים: רווח של 10 סנט ברבעון
ספקית שבבי המולטימדיה הישראלית DSPG (נאסד"ק: DSPG) פרסמה היום את תוצאותיה הכספיות לרבעון הרביעי ולשנת הכספים 2004 עולה. ההכנסות ברבעון נפלו ב-25% ביחס לרבעון המקביל והסתכמו ב-28.6 מיליון דולר. אך ההכנסות עמדו בטווח העליון של התחזית שמסרה החברה בסוף הרבעןם השלישי. בשנת 2004 נרשם גידול מתון בסך ההכנסות בשיעור של 3% והן הסתכמו ב-157.5 מיליון דולר.
אך בשורה התחתונה נרשמה הידיעה המשמעותית ביותר מבחינת המשקיעים: הרווח הנקי, בנטרול הפחתות חד-פעמיות, ירד ב-50% לעומת הרבעון המקביל והסתכם ב-3 מיליון דולר, כ-10.4% מהמחזור. DSPG הצליחה לעקוף עם הרווח הזה בכ-62% את התחזיות של האנליסטים בוול סטריט. בשורה התחתונה השיגה החברה גידול ברווח הנקי בכל שנת 2004. הרווח גדל ב-6% והסתכם ב-29.1 מיליון דולר, שהם כ-18.5% מהמחזור.
עם פרסום התוצאות הכספיות, אמר יו"ר ומנכ"ל DSPG, אלי איילון: "המחצית השנייה של 2004 התאפיינה בסביבה מאתגרת עבורנו ועבור תעשיית מוצרי הצריכה האלקטרוניים. רמות הביקוש והמלאי למוצרים השונים בשוק זה השפיעו גם על עסקי החברה. קשיים אלה, אנו מאמינים, כעת מאחורינו. זרם הזמנות חזק במהלך הרבעון הרביעי של 2004 יצר צבר הזמנות של 40 מיליון דולר נכון לסוף שנה שעברה, מה שנותן לנו ראות טובה מאוד לרבעון הראשון של 2005".
איילון הוסיף כי בהתבסס על נתונים אלה ונתונים חיוביים נוספים מרשתות השיווק הגדולות, החברה מעדכנת את התחזיות לרבעון הראשון של 2005 ולשנת 2005 כולה, אשר יוצגו בשיחת הועידה שתתקיים היום.
סמנכ"ל הכספים של DSPG, משה צלניק, אמר: "למרות הוצאות המו"פ הגבוהות בשנת 2004 וסביבה עסקית קשה ברבעון הרביעי, הצליחה DSPG להגדיל את הרווח הנקי והרווח למניה ב- 2004 לעומת 2003. כעת, החברה ממוצבת היטב לקראת 2005, כשהיא מציעה מגוון רחב יותר של מוצרים בתחומים ושווקים בעלי פוטנציאל צמיחה גבוה."
הרווח המדולל למניה, בנטרול הפחתות חד-פעמיות, הסתכם ב-10 סנט, 3 סנט מעל התחזיות הממוצעות של האנליסטים במונחים שנתיים, גדל הרווח המדולל למניה בנטרול רווח הון והפחתות חד-פעמיות ב- 4% והסתכם ב- 97 סנט.
כזכור, צפתה החברה הכנסות של 26-29 מיליון דולר ברבעון הרביעי, וגידול משמעותי בהוצאות המו"פ ובהוצאות התפעוליות כתוצאה מהכללת ההוצאות בגין רכישת טכנולוגיית WiFi שפותחה על-ידי חברת Bermai, וכן מגיוס עובדים חדשים, בעיקר לחטיבת ה-DECT.
שירות התעסוקה: יותר משכילים ובעלי מיומנויות הפכו לדורשי עבודה
ניתוח נתוני השנים האחרונות מראה כי דורשי העבודה לא מגיעים רק מהשכבות המוחלשות אלא ישנם יותר משכילים, בעלי משלחי יד אקדמאיים ומאשכולות גבוהים שמחפשים עבודה
הבוקר מפרסם שירות התעסוקה את דופק שוק העבודה המסכם את התנועות שנרשמו בשוק העבודה הישראלי במהלך חודש נובמבר, כאשר עולה מהם כי מספר דורשי העבודה שנרשמו, דומה למספר דורשי העבודה בשגרה שקדמה למתקפת ה-7 באוקטובר ופרוץ מלחמת חרבות ברזל. עם זאת, גם אם נדמה כי השוק התאושש לגמרי מהשפעות המלחמה, עיון בתמהיל דורשי העבודה מלמד על עקבותיה. כך, למשל, עלה שיעורם של היהודים שאינם חרדים בקרב דורשי העבודה בהשוואה לשיעורם קודם למלחמה. מגמות אלו ואחרות משקפות את השפעת המלחמה על הרכבה האנושי של מצבת דורשי העבודה. נתון בולט נוסף הוא עלייה בשיעור דורשי העבודה מאשכולות חברתיים-כלכליים גבוהים, 8 עד 10, לעומת ירידה בשיעור דורשי העבודה מהשכבות המוחלשות, אשכולות 1-3. הנתון עולה ממבט על התפלגות דורשי העבודה מחודש נובמבר 2022, המלמדת על הצטרפותם של עוד ועוד דורשי עבודה בעלי מיומנויות גבוהות.
מנהלים עסקיים לעומת פועלים בתעשייה
לפי נתוני לשכת התעסוקה נראה כי תמהיל דורשי העבודה השתנה באופן משמעותי, כאשר ישנם יותר אקדמאים ומנהלים ופחות עובדים בלתי מקצועיים. כך, שאף שבמספר הכולל ניכר דמיון בין חודשי נובמבר בזמני שגרה לנובמבר השנה, נראה כי השפעת המלחמה ובכלל השפעת השנים האחרונות ניכרת בתמהיל דורשי העבודה.
מספר דורשי העבודה שהם מפתחי תכנה ומנתחי יישומים הוכפל בכפי 2.5 ממספרם בנובמבר 2019, זה שקדם למשברי השנים האחרונות- מכ-3.3 אלף ב-2019 לכ-8,000 השנה, ושיעורם עלה מ-2.3% ב-2019 לכ-6.3% השנה. בדומה, נרשמה עלייה משמעותית בשיעור המנהלים מקרב דורשי העבודה ובמספרם- מ-17.3 אלף ב-2019 לכדי 22.8 אלף (מ-12.2% ל-18%) השנה. העלייה ניכרת יותר בקרב מנהלים בתחום השירותים העסקיים והמנהלים האדמינסטרטיביים, מ-6.2 אלף ב-2019 ל-9.6 אלף (מ-4.4% ל-7.6%) השנה. מגמה הפוכה נרשמה בקרב בעלי משלחי יד מרוויחי שכר נמוך.כך למשל, ירד מספר דורשי העבודה שהם עובדי ניקיון ועוזרים בבתים פרטיים, בתי מלון ומשרד מכ-9.8 אלף ב-2019 לכדי 6.1 אלף ( מ-6.9% ל-4.8% השנה). בדומה, ירד מספר דורשי העבודה שהם פועלים בלתי מקצועיים בתעשייה מ-5.7 אלף ל-3.8 אלף (מ-4% ל-3%) השנה.
- OECD: בישראל יש כישרון גדול והשכלה גבוהה שלא מיתרגמים לשכר גבוה
- מובטלים? כבר לא צריך להגיש גם טופס לביטוח לאומי וגם ללשכת התעסוקה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
יותר אבטלה בערים חרדיות וערביות
כבמרבית חודשי השנים האחרונות, גם בנובמבר 2025 הובילו את הרשימה אום אל פחם ורהט (6.1% ו-5.8%, בהתאמה), רהט ואום אל פחם (שיעור זהה של 5.7%), שאחריהן עכו (4.9%) ועפולה (4.6%), כערים הגדולות שבהן יש מספר הרבה דיותר של דורשי עבודה. עפולה היא העיר היהודית בעלת שיעור דורשי העבודה הגבוה ביותר. ככלל, גם החודש הערים עם שיעור דורשי העבודה הגבוהים ביותר הן פריפריאליות, חרדיות או ערביות, כשמנגד השיעורים הנמוכים ביותר נרשמו גם החודש בערים החזקות יותר כרעננה, כפר סבא ורמת השרון. בהשוואה לחודש שקדם, במרבית הערים נרשמה עלייה, אשר עמדה בממוצע על 2.9% - הבולטות ביותר נרשמו בראש פינה (17.8%), קריית גת (9.8%), ובאום אל פחם ורמלה (7.8%, כל אחת). מנגד, בחלק מהערים נרשמה ירידה, כאשר לרוב דובר בערים חזקות מהמרכז.
עובדים בתעשיית הביו מד קרדיט: גרוקהאבסורד של תקציב 2026: האחות תשלם יותר, המנהל יקבל הטבה - כך נראית מדיניות מיסוי עקומה
הציבור חיכה לבשורה כלכלית, אבל הממשלה הציעה "פלסטר קוסמטי" שפוגע בעובדים - הפחתת שכר כפויה למגזר הציבורי במקביל להעלאת שכר לבעלי משכורות גבוהות
בעוד הציבור הישראלי ממתין לבשורה כלכלית לקראת שנת התקציב הבאה, הממשלה הניחה על השולחן במסגרת חוק ההסדרים ל-2026 הצעת חוק ל"ריווח מדרגות המס". על פניו, כותרת מפתה - מי לא רוצה לשלם פחות מס? אבל הפרטים חושפים תמונה מטרידה: הצעד הזה אינו תרופה לחוליי המשק, אלא פלסטר קוסמטי שמסתיר שבר עמוק.
כשבוחנים את הדוחות של רשות המיסים וה-OECD שפורסמו בחודש החולף, ניתן לראות שמערכת המיסוי הישראלית סובלת מעיוות יסודי: היא מכבידה על האדם העובד, אך נוהגת בכפפות של משי בבעלי ההון.
הדוח האחרון של רשות המיסים הוא כתב אישום כלכלי נגד השיטה. הוא מראה כיצד עקרון הפרוגרסיביות – ההנחה שמי שיש לו יותר משלם יותר – קורס בקצה הפירמידה. בעוד שמעמד הביניים והשכירים הבכירים משלמים מס אפקטיבי של כ-30%, דווקא המאיון העליון נהנה משיעור מס מופחת של כ-26.5% בלבד.
הסיבה היא הארביטראז' בין עבודה להון. שכר עבודה ממוסה עד 50%, בעוד הכנסות פסיביות מהון – דיבידנדים, ריבית ושכירות – נהנות משיעורים מופחתים. כש-63% מהכנסות המאיון העליון מגיעות מהון, התוצאה היא מערכת שמענישה עבודה ומתגמלת צבירת נכסים. גם בהשוואה בינלאומית, ישראל חריגה: נטל המס הכללי נמוך (26.8% מהתוצר), אבל התמהיל שגוי – יותר מדי מיסים עקיפים שפוגעים בחלשים, ומעט מדי מיסוי על ההון.
- המנהלים שלכם כבר לא צריכים אתכם - "כולם ניתנים להחלפה": השינוי הגדול בשוק העבודה
- מספר המשרות הפנויות בארה״ב נותר גבוה - אך שוק העבודה מאותת על האטה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
על הרקע הזה, הצעת האוצר הנוכחית נראית מנותקת מהמציאות, במיוחד כשבוחנים את "המורשת" הכלכלית שאנו סוחבים מהגזירות שהונחתו בתקציב 2025. עוד לפני שהתחילה השנה החדשה, ציבור השכירים בישראל כבר סופג מכה משולשת כואבת מכוח החקיקה הקודמת:
