גרטנר: DELL הובילה את מכירות ה-PC העולמיות ב-2004

אחרי דל עם 30.1 מיליון מחשבים, התברגו לטבלת המובילות בהיקפי המשלוחים של מחשבים אישיים: HP (עם 27.5 מיליון מחשבים), ואחריה IBM (עם 10.3 מיליון מחשבים)
חזי שטרנליכט |

משלוחי PC (מחשבים אישיים) גדלו ב-2004 ב-12% לעומת 2003, עקב מכירות חזקות של מחשבים ניידים, כך עולה מנתוני מחקר מוקדמים שערכה גרטנר, חברת המחקר והייעוץ הטכנולוגית המובילה.

"מכירות ה-PC ברבעון הרביעי של 2004 עמדו בתחזיות, למרות חולשה מסוימת בשוקי הצריכה בארה"ב ובשוק ה-EMEA", אמר סגן נשיא חטיבת המחשוב בגרטנר, צ'ארלס סמלדרס "מחירים נמוכים יותר, ביצועים טובים יותר וגישה אלחוטית, האיצו את מכירות המחשבים הניידים".

גרטנר חושפת כי ענקית המחשבים דל (DELL) חיזקה את מקומה כמובילה בשוק היצרנים בעולם עם ביצועים יציבים בכל האזורים. "ברבעון הרביעי, ירידה במחירי רכיבים איפשרה לדל להמשיך להוריד מחירים ולזכות בנתח שוק", אמר סמלדרס.

אחרי דל עם 30.1 מיליון מחשבים, התברגו לטבלת המובילות בהיקפי המשלוחים של מחשבים אישיים: HP (עם 27.5 מיליון מחשבים), ואחריה IBM (עם 10.3 מיליון מחשבים), פוג'יטסו, סימנס, אייסר, והשאר. בסך הכל נשלחו מהיצרנים 188.9 מיליון מחשבים אישיים בעולם ב-2004. כל זאת מול 169 מיליון מחשבים ב-2003.

משלוחי ה-PC של HP גדלו ב-12% ב-2004, יחד עם זאת החברה התמודדה עם אתגרים מסוימים בשוק השנה. ברבעון הרביעי, שעור הצמיחה של HP היה נמוך מהממוצע העולמי עקב מכירות נמוכות יותר בשוקי ארה"ב, אירופה ו-EMEA.

במהלך הרבעון הרביעי, הודיעה IBM כי היא מוכרת את עסקי ה-PC שלה לקבוצת לנובו הסינית. לנובו תתקדם למקום השלישי בדירוג שוק ה-PC העולמי לאחר שהרכישה תסתיים. "הלחץ על יצרני PC לפעול בשולי רווח כל כך נמוכים, הובילו ליציאתה של IBM מהשוק", אמר סמלדרס. "יש לצפות למיזוגים נוספים בהמשך".

בנובמבר, לפני הודעת יבמ-לנובו, גרטנר חזתה כי שלושה מתוך עשרה יצרני ה-PC המובילים בעולם יעזבו את התחום עד 2007. בארה"ב, הסתכמו משלוחי ה-PC ב-62.3 מליון יחידות ב-2004, גידול של 8.3% לעומת 2003. במהלך הרבעון הרביעי של 2004, ראינו בשוק הצריכה תוצאות מעורבות, עם צמיחה חלשה מהצפוי במחשבים שולחניים, אך צמיחה יציבה מאוד בשוק המחשבים הניידים.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מטרו (נת"ע)מטרו (נת"ע)

אג"ח למטרו: נת"ע בוחנת גיוס חוב לפרויקט בגוש דן

מי המוסדי שישקיע בפרויקט הכי גדול במדינה אבל גם הכי מסוכן? החברה הממשלתית מקדמת הנפקת אג"ח כדי לגשר על פערי עיתוי בין הוצאות העתק להכנסות עתידיות ממסים ואגרות, אך מתווה המימון עדיין לא הוכרע, והשאלות על סיכונים, לוחות זמנים והרלוונטיות התחבורתית של הפרויקט מתרבות

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה מטרו גוש דן

פרויקט המטרו יהיה ארוך מהצפוי ויעלה יותר מהצפוי. פרויקט המטרו עלול להגיע לקו הסיום בעוד 20-23 שנים ולהיות לא רלוונטי כי יהיו פתרונות לתחבורה אחרים מהירים ויעילים יותר כי יהיה רובטקסי , אוטובוסים אוטונומיים וכמות הרכבים על הכביש תהיה נמוכה יותר משמעתית כי זה החזון העתידי של עולם הרכבים האוטונומיים. אז למה שמישהו ישקיע באג"ח של המטרו? הסיכון מטורף. הסיבה היחידה היא בגיבוי של המדינה - המדינה הולכת על הפרויקט שעשוי להגיע גם ל-250 מיליארד שקל ויותר  והיא צפויה לגבות אותו כלכלית. 

נת"ע, החברה הממשלתית שאמורה לבצע את פרויקט המטרו בגוש דן, מקדמת בחודשים האחרונים אפשרות להנפיק אג"ח בבורסת תל אביב. המטרה: לגשר על פער העיתוי בין ההוצאות האדירות הנדרשות להקמת הפרויקט לבין ההכנסות ממסים ואגרות, שחלקן אמורות להגיע רק בעוד שנים רבות - אם בכלל. המהלך ממתין להכרעה של מיכל עבאדי-בויאנג'ו, המועמדת לתפקיד החשבת הכללית, שעדיין לא אושרה בממשלה. השאלה שנשאלת היא מי בדיוק ירצה להשקיע באג"ח של פרויקט שיכול להימשך שנים, בעולם שבו הטכנולוגיה משתנה כל רגע ובקצב שדברים מתקדמים, אנחנו עשויים להיות במרחק שנים מרובוטקסי ברחובות.


מדובר בפרויקט תשתית בקנה מידה חריג, אולי הגדול שידעה ישראל, עם תג מחיר שמתקרב ל־180 מיליארד שקל לאחר הצמדות. אלא שבניגוד לכביש או מחלף, כאן מדובר במיזם רב־שנתי, רב־שלבי ורב־סיכונים, שמעטים יכולים לומר בביטחון מתי יושלם, כמה יעלה בפועל, והאם יעמוד בתחזיות הביקוש המקוריות. הוצאות על תכנון, חפירה וביצוע צפויות להתחיל הרבה לפני שמסים, אגרות גודש והשבחת קרקע יתחילו לזרום. חלק מההכנסות, אם יגיעו, תלויות בהחלטות של יזמים, תזמון מימוש נכסים ומצב שוק הנדל"ן, משתנים שקשה מאוד לבנות עליהם תזרים יציב.


במילים אחרות, מישהו צריך לממן את הפער. האפשרות שמונחת כעת על השולחן היא לגייס את הכסף מהציבור, דרך אג"ח. מדובר בחוב שמגובה בפרויקט שטרם התחיל בפועל, שמועד סיומו אינו ברור, ושכבר כיום מלווה באזהרות חוזרות ונשנות של מבקר המדינה ובנק ישראל. גם אם תינתן ערבות מדינה, כמעט הכרחית במקרה כזה, קשה להתעלם מהעובדה שמדובר בחוב שמגלם סיכון תפעולי, רגולטורי ופוליטי גבוה. כל שינוי במדיניות, כל עיכוב תכנוני, כל משבר תקציבי, עלולים לדחות עוד יותר את היום שבו המטרו יהפוך מרעיון למציאות.


הפתרון התחבורתי של העתיד?

עולה גם שאלה לגבי עצם ההיגיון התחבורתי של הפרויקט: האם המטרו, כפי שהוא מתוכנן כיום, אכן מייצג את פתרון הניידות המתאים לעשורים הבאים. שוק התחבורה העולמי מצוי בתקופה של שינוי מואץ, עם התפתחות של טכנולוגיות אוטונומיות, מודלים של תחבורה כשירות, ושירותי שיתוף שמערערים על ההבחנה המסורתית בין תחבורה ציבורית לפרטית. במקביל, רעיונות כמו הפעלה מסחרית של כלי רכב אוטונומיים, כולל שירותי רובוטקסי שנמצאים כיום בשלבי ניסוי והטמעה ראשוניים, מעלים שאלות לגבי גמישות, קיבולת ועלויות. בניגוד לתשתית מסילתית קבועה, פתרונות מבוססי תוכנה ורכב אוטונומי עשויים להתאים את עצמם מהר יותר לשינויים בדפוסי הביקוש, בצפיפות ובטכנולוגיה, ולהציב סימן שאלה סביב השקעות עתק בתשתיות קשיחות שמועד מימושן רחוק והיכולת להתאימן מוגבלת.