ה-ISSA התכנס וחבריו התנסו בתקיפת רשתות אלחוטיות

הארגון העוסקת באבטחת מערכות מידע קיים כנס בו הוצגו המשמעויות של נושאי אבטחה שונים במערכות ממוחשבות. ניתן דגש לנושאי ההסברה לעובדים בארגון כחלק מגישת אבטחה פרו-אקטיבית
חזי שטרנליכט |

ארגון ה-ISSA העוסק במערכות מידע מאובטחות פתח את שנת 2005 בסדנא מקצועית לחברי הארגון. את הפורום אירחה מנהלת מדור אבטחת המידע בבזק, ביאטריס סירקיס, במשרדי החברה בת"א. מדובר בארגון עם פעילות וולנטרית שבאה לתת מענה מקצועי לכל העוסקים בתחום אבטחת המידע.

בסדנא המקצועית שהתקיימה השבוע השתתפו כ-30 מנהלי אבטחת מידע בכירים במשק הישראלי, בהם נציגי משרד רוה"מ, מכון התקנים, הבנקים הגדולים, וחברות נבחרות בתעשיית האבטחה וההייטק.

חברי הארגון יכולים להשתתף בתוכנית העשרה מקיפה, מפגשי Networking, סדנאות והסמכות מקצועיות. מטרתו של הארגון היא העלאת המודעות לסיכונים הנובעים מבעיות אבטחת מידע ואף לסיוע בחקיקה רגולטורית. את פעילות הסניף המקומי מוביל אריאל פלד וחברים בו נציגיהם של חברות מובילות בהן BMC, אלדין, צק' פוינט וגופים תעשייתיים.

האירוע שילב התנסות מעשית בכלי תקיפה שונים, הנפוצים היום בקרב האקרים, לתקיפת רשתות אלחוטיות. דגש משמעותי ניתן לנושא ההסברה לעובדים ולגישה שעל מנהלי אבטחת מידע לאמץ גישה אבטחה פרו-אקטיבית. עוד למדו חברי פורום ISSA כי בתחום ההגנה על רשתות אלחוטיות, יש לעשות שימוש בטופולוגיות רשת טובות יותר, תקני אבטחה חזקים (כדוגמת WPA) ופעולות לזיהוי Rough Access Points לא חוקיות בסביבה הארגונית.

הכלים העיקריים לטיפול בסיכונים כתוצאה מ-Social Engineering (ניצול חולשות הפרט במטרה להשיג גישה למידע מסווג) אינם דווקא טכנולוגיים. כלים אלה מתאפיינים בהגברת המודעות לתופעה בקרב העובדים, והקשחה של מדיניות אבטחת המידע והנהלים בטיפול במידע מסווג. דוגמה לצעד ארגוני שהומלץ לנקוט בו - גריסת מידע רגיש במטרה להתמודד עם תופעת Dumpster Diving.

ראש תחום בדיקות תוכנה במכון התקנים, יאיר לנדלר: "כראש התחום העוסק בהיבטים השונים של אבטחת מידע, המוכר גם כמעבדה הלאומית לביומטריה, אין ספק שהמפגש המקצועי, שעסק רובו ככולו בנושאים הטכניים עליהם אנחנו מופקדים, תורם לכל העוסקים בתחום ומהווה מקום מפגש ללימוד והכרות עם החברות הפעילות בענף".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בנימין נתניהובנימין נתניהו
פרשנות

האם נתניהו יקבל חנינה מהרצוג? תרחישים וסיכויים

הבורסה סבורה שתינתן חנינה - השוק בדר"כ צודק, אבל יש גם זוויות אחרות

מנדי הניג |

ראש הממשלה בנימין נתניהו הגיש בקשה רשמית לחנינה מנשיא המדינה יצחק הרצוג. הבקשה, שהועברה דרך עו"ד עמית חדד, כוללת מכתב אישי ומסמך מפורט ונשלחה למחלקת החנינות במשרד המשפטים לקבלת חוות דעת. בבית הנשיא הדגישו כי מדובר בבקשה חריגה ביותר שתיבחן בכובד ראש. 

בבקשה, כתב נתניהו כי "האינטרס האישי הוא לנהל את המשפט, אך האינטרס הציבורי מורה אחרת". במכתב שצירף הוא הסביר: "בשנים האחרונות התגברו המתחים והמחלוקות... אני מודע לכך שההליך בענייני הפך למוקד להתנצחויות עזות". לדבריו, "על אף האינטרס האישי שלי לנהל את המשפט ולהוכיח את חפותי, אני סבור שהאינטרס הציבורי מורה אחרת". נתניהו חתם את בקשתו בכך שסיום ההליך יסייע להפחית את המתח הציבורי: "מול האתגרים הביטחוניים וההזדמנויות המדיניות... אני מחויב לעשות כל שביכולתי לאיחוי הקרעים ולהשבת האמון במערכות המדינה".

הרקע כולל לחץ בינלאומי כבד - בעיקר איגרת רשמית ששלח נשיא ארה"ב דונלד טראמפ להרצוג, ופילוג פנימי עמוק שמלווה את המשפט כבר שמונה שנים. 

כיצד פועלת סמכות החנינה בישראל

סמכות החנינה מעוגנת בסעיף 11(ב) לחוק יסוד: נשיא המדינה ומעניקה לנשיא סמכות בלעדית לחון, להפחית עונש, לקצוב מאסר או להמירו. מבחינה טכנית אפשר להעניק חנינה גם לפני גזר דין, אך מדיניות בית הנשיא קובעת באופן עקבי כי הבקשות נשקלות רק לאחר סיום כל ההליכים, כולל ערעורים. החריג הבולט היחיד בעשורים האחרונים היה חנינת בכירי השב"כ בפרשת קו 300 (1986), שהתבססה על שיקולי ביטחון המדינה והכללת הודאה חלקית והתפטרות.

במקרה של נתניהו הבקשה מוגשת לפני הכרעת דין, דבר שהופך אותה ליוצאת דופן במיוחד מבחינה נורמטיבית.

למה יש לחץ חזק על הרצוג דווקא עכשיו?  מדובר על לחץ מבפנים ומבחוץ. לחץ בינלאומי חסר תקדים שנובע מאיגרת טראמפ, שפורסמה במלואה, שטוענת כי בנימין נתניהו עובר "ציד מכשפות" וקוראת לחנינה מלאה כדי שניתן יהיה "להתמקד באיומים האמיתיים".  הרחבה: "טראמפ פנה להרצוג: הענק חנינה לנתניהו".