"הפעולות שלנו בטבע יביאו ערך יפה למשקיעים בעתיד"
שנת 2023 היתה שנת הקאמבק של טבע. קאר שולץ הציל וייצב את הספינה, וריצ'רד פרנסיס, שנכנס לפני כשנה ממשיך לייצב ואף לשכנע בצמיחה העתידית. לצד המנכ"ל החדש, יש דמות קבועה, יציבה בתחום ניהול הכספים בטבע וזה חשוב בעיקר מול המשקיעים במניות והמשקיעים והמחזיקים בחוב.
אלי כליף סמנכ"ל הכספים מנהל את מבנה החוב של החברה ואת הגיוסים מול וול סטריט והוא גם עומד מול האנליסטים בשיח שוטף. רק כדי להמחיש את החשיבות שמקנה וול סטריט לפונקציה של סמנכ"ל כספים, לקשרים השוטפים על החברה וליציבות הניהולית ניתן לחזור לדוח
 שפרסמה טבע לפני מספר שבועות ולשיחת הוועידה בעקבותיו. התוצאות קדימה של טבע נראו אמביוולנטיות, המניה ירדה, אבל כליף הסביר שזה נובע מהשקעה גדולה בשנה הקרובה כדי לפתח מנועי צמיחה. הסביר ושיכנע כפי שכתבנו, וול סטריט מאמינה לו ואמון כזה לוקח לבנות שנים. 
data-resize="1" src="https://res.cloudinary.com/bizportal/image/upload/v1707985124/giflib/tools/EELL_bth4zt.png" style="border-width1: 2px; border-style: solid;" title="אלי כליף" /> אלי כליף והמנכ"ל ריצ'רד פרנסיס הם חלק מבחירת מערכת ביזפורטל לאנשי השנה. כליף
- טבע נערכת לגיוס חוב; אפשרות גם לגיוס הון
 - "טבע מגדילה הוצאות מו"פ כדי לצמוח. האנליסטים מבינים זאת"
 - המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
 
התראיין לשיחה קצרה בהמשך לקבלת האות על הזכייה במסגרת ועידת ביזפורטל. אלי, שנה מאוד טובה לטבע, זינוק של 60% מאז הוועידה הקודמת שבה המומחים פה המליצו על טבע. ישבו כאן לפני שנה רבקה אלגריסי מפועלים, כרמל קני מילין לפידות, אביבית מנה קליל מאופנהיימר וחשבו
שאתם בכיוון טוב מאוד וצדקו. המניה היא כמובן תוצר של הדוחות, של הקטנת החוב, של הסגירה של פרשת האופיואידים מבחינה משפטית. ובכל זאת, כשמסתכלים על טבע בשיא תפארתה והיום, יש עדיין מרחק (טבע בשיאה היתה ב-70 דולר). האם תחזרו לשם? "תלוי כמובן מה האופק. אני
 הצטרפתי לחברה בסוף 2019. כמה דברים משמעותיים צריכים לקרות ואנחנו עובדים על זה וממוקדים בזה. אנחנו עושים את העבודה וחוזרים לצמיחה". 
- 3,000 עסקים, מאות בסכנה: מה באמת עומד על הפרק בשופינג IL 2025?
 - ביט רוצה שתשאירו את הכסף אצלה: פיקדון חדש בריבית של 4% לשנה
 - תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
 - רשות המסים הצליחה - 10 מיליארד שקל ממיסוי רווחים כלואים...
 
style="border-width1: 2px; border-style: solid;" /> מה האני מאמין שלך – תגיע לשיא? "אני מאוד שמרן וקונסרבטיבי. אני מעריך שהפעולות שלנו יביאו ערך יפה למשקיעים בעתיד". טבע עדיין מגדירה את עצמה - חברה גלובלית עם זהות ישראלית?
"אני חושב שכן. הגעתי מארה"ב לאתגר של טבע, אבל השורשים שלנו פה מאוד עמוקים, מורשת של 120 שנה. כל המטה בתל אביב, יש לנו ייצוג בהנהלה ובבורד של ישראלים. אנחנו צומחים עם הרבה תוכניות מחקר ושיתופי פעולה באוניברסיטאות. מ-7 באוקטובר השקנו תוכנית של מטפלים בנפש, שבמסגרתה
מטפלים באנשים שזקוקים לטיפול בגלל הפוסט טראומה הלאומית. יש לנו פעילויות נוספות של תמיכה, אנחנו עם זהות ישראלית ברורה". כיווני הצמיחה של טבע הם ברורים. המנוע של המוצרים האינווטיביים מתחזק ואחרי זמן ממושך כבר אפשר להגיד שיש פתרון לנפילה בקופקסון האגדי כשהמוצרים
- 7.דני חמייב 16/02/2024 07:07הגב לתגובה זוהגיע הזמן שתעלה ל 20 דולר ...עברנו שם (לפחות אני ועוד כמה חברה) שואה סטייל 1939 (ובטח סטייל עוטף עזה) במכפיל 710 .................................אצל היטלר הייתי מלקק דבש יחסית .....מקווה שהם לא מאוננים שם
 - 6.בן 15/02/2024 18:26הגב לתגובה זושנים האמנתי להם והפסדתי תחתונים. כבר לא. תביעה קטנה על איזו תרופה והעסק שוב צולל. משחק מסוכן מדי. למה לי
 - 5.הזקן הבודד 15/02/2024 16:36הגב לתגובה זולא יודע אם אזכה לחיות עד אז
 - 4.דבורי 15/02/2024 11:40הגב לתגובה זוקודם כל נחקה לראות מה יהיה בסוף המלחמה אם יש עתיד כמו שלפיד סיר לנו בזמנו ואז נחליט
 - 3.זה נראה שרק ביזפורטל מבין במניות (ל"ת)גדעון 15/02/2024 11:14הגב לתגובה זו
 - 2.טבע כסף על הריצפה מי שלא ישקיע היום יבכה מחר (ל"ת)רועי 15/02/2024 11:13הגב לתגובה זו
 - 1.מתי כבר יקנו את בריינסוויי :-)? (ל"ת)אבי 15/02/2024 11:10הגב לתגובה זו
 
קק"ל (לע"מ)איך גונבים מהקופה 200 מיליון שקל בשנה ואתם אפילו לא יודעים על זה?
הקרן שמנהלת עשרות מיליארדים, מחזיקה ב-13% מהקרקעות במדינה והפכה למפעל ג'ובים לפוליטיקאים - שחיתות ציבורית
אתם רואים אותם לרוב נלחמים זה בזה, אויבים מושבעים. הקואליציה מול האופוזיציה וההיפך - השמצות, אפילו קללות. לפעמים זה נראה כמו שנאה. חברים הם לא. אבל יש מקום אחד שהם פותחים שולחן, יושבים ומדברים וסוגרים דילים בשקט, מתחת לשולחן לטובת האנשים שלהם ועל חשבון הציבור. כאן, אין אופוזיציה שתבקר אותם - שני הצדדים מושחתים וגונבים את הציבור, אז זה עובר בלי הד תקשורתי. המבקר - מבקר המדינה מדי פעם כותב בדוח שלו הערות, מדברים על לסגור את הפרצה הזו. אבל הגנב ממשיך לעבור דרך הפרצה כל שנה ולגנוב מאות רבות של מיליוני שקלים. הכוונה כמובן לגופים בלי שליטה שהוקמו למטרות חיוביות והיסטוריות ומחזיקים בנכסי עתק ויש להם גם הכנסות שוטפות. אין להם אבא אז המדינה שמה עליהם את היד והיא קובעת את הדירקטורים, ההנהלה, התקציב. היא ממנה מאות אנשים באופן פוליטי וזה גלוי. זה לא בסתר - מה ליאיר נתניהו ולתפקיד בכיר מאוד בהסתדרות הציונית העולמית. הבחור מקבל (אם יעבור) לשכה, עובדים, שכר טוב, ולא בטוח שהוא יבוא לעבוד. יבוא לעבודה - אולי. לעבוד - ספק גדול.
ככה יש מאות ג'ובים. ההסתדרות הציונית העולמית וקק"ל הם מפעלי ג'ובים. לא של עובדי ייצור של עבודה מהחלומות - עובדים מעט, מרוויחים הרבה. זה גועל נפש ושחיתות פוליטית של כל הצדדים. בכתבה הראשונה נציג את הגוף העשיר מכולם - קק"ל שבעצם דרך הג'ובים מעלים לנו 200 מיליון שקל לפחות בשנה. למה לנו? כי קק"ל היא ישות ציבורית, היא שייכת לציבור. זה קצת מזכיר את החברות הציבוריות, אלא ששם יש הרבה יותר פיקוח, ומנגנונים שמגבילים את השחיתות הפוליטית. כן, גם שם, יש ניפוח וג'ובים, אבל בקק"ל זה חמור יותר.
מי זאת קק"ל?
מאות מיליוני דולרים שנכנסים מדי שנה, קרקעות בשווי עשרות מיליארדי שקלים, מעורבות בהחלטות תשתית והתיישבות - ומבנה ארגוני שאינו כפוף לרשות המבצעת או למחוקק. קרן קיימת לישראל (קק"ל), הגוף שהוקם בתחילת המאה ה-20 כדי לרכוש קרקעות עבור העם היהודי, הפכה במרוצת השנים לאחד ממוקדי הכוח העמומים והמשמעותיים ביותר במשק הישראלי.
היא מתפקדת כתאגיד ציבורי-פרטי, עם תקציבים בהיקפים אדירים, ללא שקיפות מלאה וללא בקרה שוטפת של המדינה. אולם, מעבר לחוסר הפיקוח הכללי, הביקורת החריפה ביותר מתמקדת במינויים פוליטיים שיטתיים שמשנים את אופי הקרן: דוחות רשמיים ומקרים מתוקשרים חושפים כיצד נציגי מפלגות מקבלים שליטה על תקציבים, ממלאים תפקידים בכירים לפי קרבה פוליטית ומעבירים כספים לגופים המזוהים עם זרמים מסוימים.
- עיריית פתח תקווה תיאלץ לרכוש קרקעות עבור בעלי נכסים בעיר
 - כך סיבכו רמ"י וקק"ל פרויקט תמ"א 38 בבניין מסוכן בבת ים
 - המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
 
בשנים האחרונות גוברת הביקורת הציבורית סביב האופן שבו קק"ל מתנהלת, מי שולט בה בפועל, והאם ייעודה ההיסטורי, רכישת קרקע לאומית ופיתוח התיישבות - עדיין עומד במרכז פעילותה. רבים טוענים כי הקרן הפכה לכלי פוליטי רווי אינטרסים, מינויי מקורבים ומערכת שמזינה את עצמה, הרבה מעבר למה שתוכנן על ידי מקימיה הציונים. המנגנון, כך עולה מדוחות ביקורת, אינו מקרי: מינויים פוליטיים מאפשרים העברת מאות מיליוני שקלים למועצות מקומיות מזוהות, תשלומים לגופים פוליטיים ומינויים לתפקידים ללא מכרזים ציבוריים. בעוד אזרחים רגילים משלמים מחירים גבוהים עבור שימוש בקרקע מדינה, חלק מנכסי הקרן מנוהלים במנותק מהשיטות המקובלות במגזר הציבורי.
"אני מוכן לשבת בכלא 15 שנה תמורת 17 מיליון"; האם הפיצוי לזדורוב סביר?
רומן זדורוב יקבל 17 מיליון שקל כפיצוי על 15 שנות מאסר והציבור מגיב - יש חילוקי דעות על הסכום, אבל הרוב מסכימים שאין מחיר לחופש וסבורים שהם משלמים על הפשלות של הפרקליטות בעוד שם אף אחד לא משלם את המחיר; וגם - מה הפיצויים שנקבעים בעולם במצבים דומים?
התגובות הרבות בטוקבקים וברשת על הפשרה של הפרקליטות עם רומן זדורוב שישב 15 שנים בכלא וזוכה במשפט חוזר הם על כל הספקטרום. הרוב מתייחסים לסכום המרשים שנפסק - 17 מיליון שקל , שזה 1.13 מיליון שקל בשנה ומהרהרים אם "זה היה כדאי". יש גם תגובות של "אני מוכן לשבת בכלא 15 שנה תמורת 17 מיליון", אבל הרוב סבורים שאין מחיר לחופש.
תגובות רבות מעלות שאלות קשות שאין עליהם תשובות על מעשי זודורוב והיעלמות המכנסיים והנעליים שלו באותו היום, כמו גם - השיחה שלו עם המדובב. תגובות רבות אחרות מדברות על הפשלות של הפרקליטות בפרשה ועל כך שאנחנו משלמים את המחיר - 17 מיליון שקל אלו כספי ציבור.
בשורה התחתונה, רוב המגיבים חושבים שבהינתן פסק הדין והזיכוי של זדורוב, מגיע לו סכום כזה. ואכן, גבוה ככל שיהיה הסכום, בעצם לקחו לזודורוב חלק ממשמעותי מהחיים.
כמה משלמות מדינות בעולם פיצויים על ישיבה בכלא שהתבררה כטעות?
העולם ראה בשנים האחרונות שורה של פסקי פיצויים חסרי תקדים לנאשמים שזוכו לאחר שהורשעו בטעות. במקרים רבים מדובר לא רק בהחזר על שנות חירות שנגזלו אלא גם במסר חד נגד רשויות החוק והמשפט.
- רומן זדורוב יקבל מהמדינה פיצוי של 17 מיליון שקל
 - רומן זדורוב למשטרה: החזירו לי את טבעת הנישואין
 - המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
 
בצפון קרוליינה, ארה"ב, שני גברים, הנרי מקולום וליאון בראון, זוכו לאחר 31 שנות מאסר על רצח שלא ביצעו. הם קיבלו פיצוי של כ-75 מיליון דולר, סכום שובר שיאים שנקבע לפי מיליון דולר על כל שנה בכלא, בתוספת פיצוי עונשי. בארה"ב נרשם גם המקרה של ג'ואן ריברה, שישב בכלא שלושה עשורים באילינוי, וזוכה לבסוף תוך קבלת פיצוי של 20 מיליון דולר.
