מכה לעיריית ירושלים? נדחתה החלטת הוועדה המקומית לפרוייקט במלחה
ועדת הערר המחוזית בירושלים, בראשות עו"ד שרית אריאלי, ביטלה היום (רביעי) את החלטת הוועדה המקומית לתכנון ובנייה בירושלים שאישרה פרויקט הריסה ובנייה מחדש מכוח תמ"א 38 בשכונת מנחת ההיסטורית (מלחה הישנה). ועדת הערר קבעה כי הבינוי המוצע חורג משמעותית מהוראות התכנית הסטוטורית השימורית החלה על המקרקעין, שנועדה לשמר את האופי הכפרי של השכונה, והיקף הבינוי שאושר פוגע באופיה ההיסטורי של השכונה. השכונה סומנה כחלק מן "העיר ההיסטורית" בתכניות החיזוק לירושלים. וועדת הערר ביקרה את התנהלות הוועדה המקומית, שעה החלטתה התקבלה ללא שעמדה בפניה התייחסות רלוונטית של מתכנן המחוז כפי שהנדרש בתכנית החיזוק של ירושלים. ועדת הערר הביעה את מורת רוחה, כי על אף חלוף הזמן ממועד אישורה של תוכנית החיזוק בירושלים, לא גובשה על ידי הצוות המקצועי והוועדה המוקומית מדיניות תכנון ראויה לבחינת בקשות מכוח תכניות החיזוק בשכונות המהווה גרעיני כפרים היסטוריים שנבנו לפני שנת 1948. ועדת הערר קבעה כי החלטת הוועדה המקומית התקבלה ללא שעמדה בפניה כל התשתית התכנוניות הרלוונטית וללא תשומת לב ראויה לשכונה וערכיה הייחודים. וועדת הערר הנחתה את הוועדה המקומית, לקבוע האם יש מקום להחלתה של תכנית החיזוק בשכונה ההיסטורית המתאפיינת בבנייה צמודת קרקע, כך גם, הורתה וועדת הערר לוועדה המקומית לגבש מדיניות תכנון למימוש בינוי מכוח תכניות החיזוק בכפריים ההיסטורים שנשתמרו בעיר.
עו"ד דקלה מוסרי טל, ממשרד מוסרי וטל עורכי דין שייצגו את התושבים המתנגדים, מסרה: "מדובר בהחלטה חשובה בה התקבלה הטענה העקרונית לפיה יש לשמר את אופי הכפר ההיסטורי, ולא ניתן להתעלם מערכיו וחשיבותו, והיה על הועדה המקומית להתחשב בנתונים אלה גם כשהיא דנה בפרויקט חיזוק. חשוב לציין שעוד בטרם ניתנה ההחלטה של ועדת הערר, הטענות שנטענו בערר שהגשנו בשם התושבים, נפלו על אוזן קשבת בוועדה המקומית ובמחלקת השימור של העיריה. ובחודש דצמבר פורסמה מדיניות חדשה לכפר ההיסטורי מנחת (וגם לעין כרם) לפיה חיזוק מבנים בתחום הכפר ייעשה ללא תוספת זכויות ושטחים מכוח תכנית 10038 ותמ"א 38. מדיניות זו כבר עצרה ותעצור פרויקטים לחיזוק, שאינם מותאמים ומתאימים לאופי הכפרים ההיסטוריים ותסייע באינטרס הלאומי של שימור אופיים וערכיהם".
- 1.ועדת ערר חיפה יכולה ללמוד מהחלטה אמיצה זו. (ל"ת)חיפאי 03/01/2024 13:43הגב לתגובה זו

112 מיליארד שקל: אושרה עסקת הגז הגדולה בתולדות ישראל עם מצרים
ראש הממשלה בנימין נתניהו הודיע הערב כי אושרה עסקת יצוא הגז הטבעי הגדולה בתולדות ישראל עם מצרים. לפי דבריו, היקף העסקה הכולל עומד על כ־112 מיליארד שקל, וההכנסות הצפויות לקופת המדינה מוערכות בכ־58 מיליארד שקל לאורך חיי ההסכם.
העסקה מבוססת על הסכם שנחתם כבר באוגוסט האחרון בין השותפות במאגר לווייתן, ניו־מד אנרג’י, רציו ושברון, לבין חברת Blue Ocean Energy (BOE), הרוכשת גז טבעי מישראל עבור השוק המצרי. מדובר בהרחבה משמעותית של היקפי היצוא הקיימים, במסגרת הסכם ארוך טווח שיימשך עד שנת 2040 או עד למכירת מלוא הכמות שנקבעה.
לפי הדיווחים, העסקה כוללת אספקה מצטברת של כ־130 מיליארד מטרים מעוקבים של גז טבעי, ושוויה הכלכלי מוערך בכ־35 מיליארד דולר. שברון, המפעילה את מאגר לווייתן, היא השותפה השלישית בעסקה ומשמשת גורם מרכזי בפיתוח ובהובלת התשתיות הנדרשות להרחבת היצוא.
בדבריו ציין נתניהו כי בשנים הראשונות ההכנסות למדינה יהיו מתונות יחסית, אך יגדלו בהדרגה. לדבריו, בתוך כמה שנים צפויות ההכנסות השנתיות להגיע לכ־6 מיליארד שקל, לאחר השקעות נרחבות של החברות בהרחבת תשתיות ההולכה, ובראשן הרחבת צינור הגז למצרים.
- ישראל נכנסת למירוץ - 120 מיליון שקל להקמת מטה לאומי לבינה מלאכותית
- נתניהו: "ישראל בבידוד מדיני, ניאלץ להתנהל ככלכלה אוטרקית"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

112 מיליארד שקל: אושרה עסקת הגז הגדולה בתולדות ישראל עם מצרים
ראש הממשלה בנימין נתניהו הודיע הערב כי אושרה עסקת יצוא הגז הטבעי הגדולה בתולדות ישראל עם מצרים. לפי דבריו, היקף העסקה הכולל עומד על כ־112 מיליארד שקל, וההכנסות הצפויות לקופת המדינה מוערכות בכ־58 מיליארד שקל לאורך חיי ההסכם.
העסקה מבוססת על הסכם שנחתם כבר באוגוסט האחרון בין השותפות במאגר לווייתן, ניו־מד אנרג’י, רציו ושברון, לבין חברת Blue Ocean Energy (BOE), הרוכשת גז טבעי מישראל עבור השוק המצרי. מדובר בהרחבה משמעותית של היקפי היצוא הקיימים, במסגרת הסכם ארוך טווח שיימשך עד שנת 2040 או עד למכירת מלוא הכמות שנקבעה.
לפי הדיווחים, העסקה כוללת אספקה מצטברת של כ־130 מיליארד מטרים מעוקבים של גז טבעי, ושוויה הכלכלי מוערך בכ־35 מיליארד דולר. שברון, המפעילה את מאגר לווייתן, היא השותפה השלישית בעסקה ומשמשת גורם מרכזי בפיתוח ובהובלת התשתיות הנדרשות להרחבת היצוא.
בדבריו ציין נתניהו כי בשנים הראשונות ההכנסות למדינה יהיו מתונות יחסית, אך יגדלו בהדרגה. לדבריו, בתוך כמה שנים צפויות ההכנסות השנתיות להגיע לכ־6 מיליארד שקל, לאחר השקעות נרחבות של החברות בהרחבת תשתיות ההולכה, ובראשן הרחבת צינור הגז למצרים.
- ישראל נכנסת למירוץ - 120 מיליון שקל להקמת מטה לאומי לבינה מלאכותית
- נתניהו: "ישראל בבידוד מדיני, ניאלץ להתנהל ככלכלה אוטרקית"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
