מכה לעיריית ירושלים? נדחתה החלטת הוועדה המקומית לפרוייקט במלחה
ועדת הערר המחוזית בירושלים, בראשות עו"ד שרית אריאלי, ביטלה היום (רביעי) את החלטת הוועדה המקומית לתכנון ובנייה בירושלים שאישרה פרויקט הריסה ובנייה מחדש מכוח תמ"א 38 בשכונת מנחת ההיסטורית (מלחה הישנה). ועדת הערר קבעה כי הבינוי המוצע חורג משמעותית מהוראות התכנית הסטוטורית השימורית החלה על המקרקעין, שנועדה לשמר את האופי הכפרי של השכונה, והיקף הבינוי שאושר פוגע באופיה ההיסטורי של השכונה. השכונה סומנה כחלק מן "העיר ההיסטורית" בתכניות החיזוק לירושלים. וועדת הערר ביקרה את התנהלות הוועדה המקומית, שעה החלטתה התקבלה ללא שעמדה בפניה התייחסות רלוונטית של מתכנן המחוז כפי שהנדרש בתכנית החיזוק של ירושלים. ועדת הערר הביעה את מורת רוחה, כי על אף חלוף הזמן ממועד אישורה של תוכנית החיזוק בירושלים, לא גובשה על ידי הצוות המקצועי והוועדה המוקומית מדיניות תכנון ראויה לבחינת בקשות מכוח תכניות החיזוק בשכונות המהווה גרעיני כפרים היסטוריים שנבנו לפני שנת 1948. ועדת הערר קבעה כי החלטת הוועדה המקומית התקבלה ללא שעמדה בפניה כל התשתית התכנוניות הרלוונטית וללא תשומת לב ראויה לשכונה וערכיה הייחודים. וועדת הערר הנחתה את הוועדה המקומית, לקבוע האם יש מקום להחלתה של תכנית החיזוק בשכונה ההיסטורית המתאפיינת בבנייה צמודת קרקע, כך גם, הורתה וועדת הערר לוועדה המקומית לגבש מדיניות תכנון למימוש בינוי מכוח תכניות החיזוק בכפריים ההיסטורים שנשתמרו בעיר.
עו"ד דקלה מוסרי טל, ממשרד מוסרי וטל עורכי דין שייצגו את התושבים המתנגדים, מסרה: "מדובר בהחלטה חשובה בה התקבלה הטענה העקרונית לפיה יש לשמר את אופי הכפר ההיסטורי, ולא ניתן להתעלם מערכיו וחשיבותו, והיה על הועדה המקומית להתחשב בנתונים אלה גם כשהיא דנה בפרויקט חיזוק. חשוב לציין שעוד בטרם ניתנה ההחלטה של ועדת הערר, הטענות שנטענו בערר שהגשנו בשם התושבים, נפלו על אוזן קשבת בוועדה המקומית ובמחלקת השימור של העיריה. ובחודש דצמבר פורסמה מדיניות חדשה לכפר ההיסטורי מנחת (וגם לעין כרם) לפיה חיזוק מבנים בתחום הכפר ייעשה ללא תוספת זכויות ושטחים מכוח תכנית 10038 ותמ"א 38. מדיניות זו כבר עצרה ותעצור פרויקטים לחיזוק, שאינם מותאמים ומתאימים לאופי הכפרים ההיסטוריים ותסייע באינטרס הלאומי של שימור אופיים וערכיהם".
- 1.ועדת ערר חיפה יכולה ללמוד מהחלטה אמיצה זו. (ל"ת)חיפאי 03/01/2024 13:43הגב לתגובה זו
.jpg "ביטוח לאומי")
קיבלתם חוב מהביטוח הלאומי? ייתכן שהוא בכלל לא שלכם - כך תיפטרו ממנו בקלות
מי אחראי על החוב לביטוח לאומי אם אתם פרילנסרים, מי אחראי על החוב לביטוח לאומי אם אתם שכירים?
ביטוח לאומי ישראלים רבים מקבלים מכתבים מפתיעים מהביטוח הלאומי, שבהם נרשמים חובות של אלפי שקלים לתקופות עבודה ישנות. אך מה שרבים לא יודעים: אם עבדתם כשכירים באותה תקופה - החוב בכלל לא שלכם.
לפי החוק, כאשר אדם מועסק כשכיר, האחריות לדיווח ותשלום דמי הביטוח הלאומי חלה אך ורק על המעסיק. בפועל, הביטוח הלאומי לא תמיד יודע אם עבדתם כשכירים או לא, ואם המעסיק לא דיווח, החוב פשוט "נדבק" על שמכם. איך זה שביטוח לאומי לא יודע? המערכות לא מסונכרנות, הדטהבייס לא מעודכן. הביטוח הלאומי היה צריך לייצר ממשק מול משרד התעסוקה או רשות המסים ולקבל את המידע הזה בקלות, אבל בפועל זה לא קורה ויש רבבות אנשים שמקבלים הודעה על חוב.
אם גם אתם בקבוצה הגדולה הזו ואתם הייתם שכירים בתקופה הזו, אז לפחות תוכלו לבטל את רישום החוב בקלות. הביטוח הלאומי מאפשר באופן דיגיטלי לבטל את החוב, ללא בירוקרטיה מסורבלת, בלי להגיע לסניף ואפילו בלי שיחת טלפון אחת.
מה צריך לעשות? לכאורה, פשוט מאוד, בפועל גם זה לא טריוויאלי. אם קיבלתם הודעה על חוב לתקופה שבה הייתם שכירים – גשו לחפש תלושי עבר או את טופס 106 השנתי, והעלו את המסמכים דרך שירות שליחת המסמכים באתר הביטוח הלאומי. המערכת תזהה את העובדה שהייתם שכירים והחוב יבוטל. תוך ימים ספורים, תשוחררו מהחיוב. אבל, למי יש את התלושים לפני 4-5 שנים?
- פנסיה או נכסים: על מה הישראלים מסתמכים יותר בפרישה שלהם?
- דרך החתחתים להכרה בנכות מהמוסד לביטוח לאומי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אם זה המצב תצטרכו לנסות לאתר תלושים כאלו, לדרוש ממקום העבודה הקודם, יש גם אפשרות להצהיר מול ביטוח לאומי. אבל זה תהליך יותר מסורבל.
אם אתם באמת חייבים, כלומר לא עבדתם במקום עבודה אחר, תנסו להגיע לסוג של פשרה מול ביטוח לאומי. ראשית, נזכיר שכן - גם אנשים שלא עובדים, בין עבודות, סטודנטים ועוד משלמים ביטוח לאומי. גם עצמאיים, פרילנסרים ועוד משלמים ביטוח לאומי. החוב הזה לא צץ מאין. שנית, מדובר על חוב עם הצמדה, ריבית, קנסות ועוד. כדי לבטל את הקנסות צריך להגיש בקשה.
בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)הקרטל של תנובה ושטראוס - סמוטריץ' נלחם במחירי החלב
על הפער בין מחירי הגבינה הצהובה של תנובה לגבינה צהובה מיובאת, על השליטה של תנובה ושטראוס בשוק החלב, ועל הרפורמה של סמוטריץ'
תנובה ושטראוס מתנהלות כמו סוג של קרטל. הן כמעט ושולטות בשוק החלב ומוצריו, ושר האוצר, בצלאל סמוטריץ' נערך למלחמה מולם לטובת הצרכנים. לא בטוח שזה יצליח, חבל שזה רק עכשיו לקראת סיום הקדנציה שלו. חבל שהוא רק מדבר נגד רווחי הבנקים
ועושק הציבור ולא באמת פועל. "אני פותח היום במהלך כלכלי וחברתי שאני לא מתכוון לוותר עליו - רפורמת החלב. רפורמה טובה, אחראית, ובעיקר כזו שמציבה את הציונות ואת האזרח הישראלי במרכז. אנחנו באנו לעבוד בשבילכם, ולא בשביל אף אינטרס אחר". אמר סמוטריץ' והמשיך - "בניגוד
לקמפיין הדמגוגי ועתיר המשאבים נגדי, רפורמת החלב שלי שומרת על היצור המקומי, שומרת על החקלאות, שומרת על החקלאים, וכן, גם פותחת את השוק לתחרות בריאה שתגדיל את ההיצע ותוריד את המחירים לעם ישראל.
"המטרה הראשונה והחשובה ביותר של רפורמת החלב היא פשוטה וברורה: להוריד את יוקר המחיה. אין כאן קיצורי דרך, אין קסמים, יש עבודה מקצועית, יש אחריות, ויש נחישות שלא להסיט את העיניים מהמטרה המרכזית: להפחית את מחירי מוצרי היסוד לכל משפחה בישראל.
"כדי להבין המהלך הזה צריך קודם כל להפנים: שוק החלב בישראל נשלט שנים רבות על ידי שתי מחלבות ענק , תנובה ושטראוס, שהוכרזו רשמית כמונופולים. כל מי שמבין בכלכלה יודע שאין דרך להתמודד עם יוקר מחיה בלי לפרק מונופולים, ודרך אחת לפרק אותם זה ליצור תחרות אמיתית. תחרות שמייצרת מחיר הוגן, איכות טובה יותר, ושוק שמשרת את הצרכן ולא את הרווח של תאגידים.
"התחרות הזו תגיע באמצעות פתיחת השוק ליבוא, במינון נכון, בזהירות ובאחריות. אנחנו לא פוגעים בייצור המקומי, אלא מגדירים מחדש את האיזון: 80% ייצור ישראלי, ו־20% פתיחה לתחרות. זהו שינוי היסטורי. זה שומר על העצמאות והחוסן החקלאי שלנו, אבל גם יוצר לחץ תחרותי שמונע מהמונופולים להמשיך לייצר רווחי עתק על חשבונכם.
- הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי
- הטבה לעידוד העלייה: אפס אחוז מס לעולים חדשים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ואם כבר מדברים על אינטרסים זרים, תנובה נמצאת בבעלות סינית. אז לפני שמספרים לכם כל מיני אגדות על מי ייהנה מהמהלך הזה, כדאי לזכור מי נהנה כיום מהריכוזיות הזו, ובעיקר מי משלם עליה: הציבור הישראלי.
