עוד שרית אריאלי יור ועדת ערר
צילום: יחצ

מכה לעיריית ירושלים? נדחתה החלטת הוועדה המקומית לפרוייקט במלחה

הוועדה אישרה פרויקט הריסה ובנייה מחדש מכוח תמ"א 38 בשכונת מנחת ההיסטורית, אך ועדת הערר קבעה כי "ההחלט התקבלה ללא שעמדה בפניה כל התשתית התכנוניות הרלוונטית וללא תשומת לב ראויה לשכונה וערכיה הייחודים"
איציק יצחקי | (1)

ועדת הערר המחוזית בירושלים, בראשות עו"ד שרית אריאלי, ביטלה היום (רביעי) את החלטת הוועדה המקומית לתכנון ובנייה בירושלים שאישרה פרויקט הריסה ובנייה מחדש מכוח תמ"א 38 בשכונת מנחת ההיסטורית (מלחה הישנה). ועדת הערר קבעה כי הבינוי המוצע חורג משמעותית מהוראות התכנית הסטוטורית השימורית החלה על המקרקעין, שנועדה לשמר את האופי הכפרי של השכונה, והיקף הבינוי שאושר פוגע באופיה ההיסטורי של השכונה. השכונה סומנה כחלק מן "העיר ההיסטורית" בתכניות החיזוק לירושלים. וועדת הערר ביקרה את התנהלות הוועדה המקומית, שעה החלטתה התקבלה ללא שעמדה בפניה התייחסות רלוונטית של מתכנן המחוז כפי שהנדרש בתכנית החיזוק של ירושלים.  ועדת הערר הביעה את מורת רוחה, כי על אף חלוף הזמן ממועד אישורה של תוכנית החיזוק בירושלים, לא גובשה על ידי הצוות המקצועי והוועדה המוקומית מדיניות תכנון ראויה לבחינת בקשות מכוח תכניות החיזוק בשכונות המהווה גרעיני כפרים היסטוריים שנבנו לפני שנת 1948. ועדת הערר קבעה כי החלטת הוועדה המקומית התקבלה ללא שעמדה בפניה כל התשתית התכנוניות הרלוונטית וללא תשומת לב ראויה לשכונה וערכיה הייחודים. וועדת הערר הנחתה את הוועדה המקומית, לקבוע האם יש מקום להחלתה של תכנית החיזוק בשכונה ההיסטורית המתאפיינת בבנייה צמודת קרקע, כך גם, הורתה וועדת הערר לוועדה המקומית לגבש מדיניות תכנון למימוש בינוי מכוח תכניות החיזוק בכפריים ההיסטורים שנשתמרו בעיר.

עו"ד דקלה מוסרי טל, ממשרד מוסרי וטל עורכי דין שייצגו את התושבים המתנגדים, מסרה: "מדובר בהחלטה חשובה בה התקבלה הטענה העקרונית לפיה יש לשמר את אופי הכפר ההיסטורי, ולא ניתן להתעלם מערכיו וחשיבותו, והיה על הועדה המקומית להתחשב בנתונים אלה גם כשהיא דנה בפרויקט חיזוק. חשוב לציין שעוד בטרם ניתנה ההחלטה של ועדת הערר, הטענות שנטענו בערר שהגשנו בשם התושבים, נפלו על אוזן קשבת בוועדה המקומית ובמחלקת השימור של העיריה. ובחודש דצמבר פורסמה מדיניות חדשה לכפר ההיסטורי מנחת (וגם לעין כרם) לפיה חיזוק מבנים בתחום הכפר ייעשה ללא תוספת זכויות ושטחים מכוח תכנית 10038 ותמ"א 38. מדיניות זו כבר עצרה ותעצור פרויקטים לחיזוק, שאינם מותאמים ומתאימים לאופי הכפרים ההיסטוריים ותסייע באינטרס הלאומי של שימור אופיים וערכיהם".

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    ועדת ערר חיפה יכולה ללמוד מהחלטה אמיצה זו. (ל"ת)
    חיפאי 03/01/2024 13:43
    הגב לתגובה זו
ההסתדרות
צילום: דוברות ההסתדרות

הישג לגמלאי שירות המדינה: יצורפו לקרנות הרווחה

ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו על הסכם לפיו החל משנת 2026, המדינה תתקצב פעילויות רווחה, תרבות ופנאי גם לגמלאים המבוטחים בפנסיה צוברת, בתנאים זהים לגמלאי הפנסיה התקציבית


הדס ברטל |

ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו היום (ה') על הסכם קיבוצי מיוחד ופורץ דרך, המחיל את שירותי קרנות הרווחה גם על גמלאי שירות המדינה המבוטחים בפנסיה צוברת.

עד היום, נהנו רק גמלאים בפנסיה תקציבית נהנו משירותי הקרן הכוללים סבסוד פעילויות תרבות, נופש, בריאות ופנאי. ההסכם החדש קובע כי החל משנת  2026, המדינה תעביר תקציב ייעודי עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת העומד בתנאי הזכאות, ובכך תשווה את מעמדם למעמד הגמלאים הוותיקים. פנסיה תקציבית היא שיטת הפנסיה המסורתית של עובדי המדינה עד תחילת שנות ה-2000, שבה המדינה (המעסיק) מתחייבת תשלום קצבה קבועה, בהתאם לשכר ולותק, מתקציב המדינה. מאז 2003 עובדי מדינה חדשים כבר אינם נכנסים לפנסיה תקציבית אלא לפנסיה צוברת.

עיקרי ההסכם:

שוויון מלא: קרנות הרווחה יעניקו מעתה את אותם השירותים בדיוק לכלל הגמלאים, הן במסלול התקציבי והן במסלול הצובר. 

תקצוב המדינה: המדינה תקצה סכום שנתי (הצמוד למדד) עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת, בדומה למודל הקיים בפנסיה התקציבית. 

תחולה רחבה: ההסכם חל על גמלאי הדירוגים המיוצגים על ידי ההסתדרות בשירות המדינה. 


גיוס חרדים (צילום: חיים בן־הקון)גיוס חרדים (צילום: חיים בן־הקון)

חוק הגיוס: כשזה מגיע לחרדים, עוצמה יהודית מאבדת את העוצמה

עוצמה יהודית רוצה מלחמה בלי לוחמים: השתיקה המפלגתית על גיוס החרדים חושפת עד כמה המספרים מתעתעים, איך יוצאים בשאלה נספרים כחרדים, ואיך החוק החדש מאפשר להציג עמידה ביעדים כמעט בלי לגייס באמת, מהלך שמרחיק את החרדים מלהשתלב בתעסוקה ופוגע במשק כולו
ד"ר אדם רויטר |

במסגרת מאמציהם למנוע את רוע הגזירה, משמע לשאת בעול הביטחון כמו כל יהודי אחר במדינת ישראל, מנהיגי החרדים מייצרים כמה שיותר קומבינטוריקה וביסמוט נופל או מופל לפח. במסגרת ההסכמות שחוק הגיוס החדש והרע מאד הזה קובע, ייספרו בתוואי הגיוס כל הבנים שלמדו אי פעם במוסדות חרדיים, כולל 20% מהם שבכלל עזבו את המגזר. אסביר בסוף גם איך כל זה קשור לא רק לביטחון אלא גם לכלכלה.

מסתבר שכיום שיעור היוצאים בשאלה מכל שנתון חרדי עומד על שיעור של כ-20%. אתם קוראים נכון. לפי "עמותת הלל", שהיא הכתובת הראשית של יוצאות ויוצאים בשאלה מהמגזר - שמגיעים אליה ונעזרים בה לרוב כשהם בגילאי 17 עד 25, אלו מביניהם בגילאי 18 עד 20 מתגייסים ברובם לצה"ל. למעשה לפי עמותת הלל כ-75% בגילאים הללו מתגייסים לצה"ל.

בואו ניכנס רגע למספרים. בשנתון הגיוס של 2024-2025 (תשפ"ה) יש כ-76 אלף בנים שנולדו בשנת 2006, מתוכם כ-57 אלף הם יהודים שמתוכם כ-14 אלף הם מהמגזר החרדי. מתוכם התגייסו השנה כ-2,900 שהם כ-20% מהשנתון החרדי (המקור: עיתון "הארץ" )

יש לציין כי זו קפיצה משמעותית ביותר לעומת כ-1,200 מגויסים יוצאי המגזר בממוצע שנתי, משמע 8% מכל שנתון, בשנים שקדמו לתשפ"ה וזו לפחות בהחלט בשורה טובה.

כמה מתוך המתגייסים יצאו מהמגזר וכבר אינם חרדים? ע"פ הערכות כ-20% מכל שנתון עזבו את המגזר. משמע מתוך שנתון של 15,000 כ-3,000 כבר אינם חרדים. לפי עמותת הלל המלווה יוצאים ויוצאות מהמגזר, כ-75% מהם מתגייסים לצה"ל. משמע מתוך ה-2,900 שהתגייסו, שהם יוצאי המגזר החרדי ניתן להניח שכ-2,250 מהם בכלל עזבו את המגזר. מבחינתם, הם לא מתגייסים לצה"ל כחרדים אלא כדתיים לאומיים, כמסורתיים או כחילוניים (רובם נותרים קרובים לאמונה ולמסורת ואינם הופכים לחילוניים). אבל הם נספרים כמתגייסים חרדים - וזו נקודה מאד חשובה.