בנק ישראל החליט להותיר את הריבית במשק על כנה, בשיעור של 4.75%, בהתאם להערכות המוקדמות של  הכלכלנים. זאת בין היתר בשל השיפור המתמיד בפעילות המשק, וסביבת התעסוקה המלאה. כמו כן, בבנק מזהירים כי הפיחות בשקל בחודשים האחרונים צפוי להיות בעל השפעה רבה בכל הקשור לדינמיקת האינפלציה.

הוועדה המוניטרית של הבנק החליטה להותיר את הריבית על כנה, היות והפעילות הכלכלית במשק הישראלי מצויה ברמה גבוהה ומלווה בשוק עבודה הדוק. עם זאת הוועדה רואה היתכנות לא מבוטלת להמשך העלאה של הריבית בהחלטותיה הבאות, ככל שסביבת האינפלציה לא תמשיך להתמתן בהתאם למצופה. תוואי הריבית יקבע בהתאם לנתוני הפעילות והתפתחות האינפלציה, זאת על מנת להמשיך ולתמוך בהשגת יעדי המדיניות. ברקע הם מציינים כי האינפלציה עודנה רוחבית ומצויה ברמה גבוהה, למרות שבחודשים האחרונים מסתמנת האטה באינפלציה.

הוועדה מעריכה כי תהליכי ההידוק המוניטרי והתמתנות הביקושים בישראל ובעולם פועלים למיתון האינפלציה. מנגד, הפיחות בשקל בחודשים האחרונים תורם לעליית קצב האינפלציה ולהתפתחותו בחודשים הקרובים תהיה השפעה על דינמיקת האינפלציה. מאז החלטת המדיניות הקודמת, עלה מדד המחירים לצרכן של חודש יולי 2023 ב-0.3% לאחר שנותר ללא שינוי בחודש יוני. המדד היה נמוך בשני החודשים הללו מהתחזיות המוקדמות בשוק. האינפלציה בשנים-עשר החודשים האחרונים ירדה, אך נותרה מעל הגבול העליון של היעד ועומדת על 3.3%. הירידה החדה בשיעור השנתי של האינפלציה משקפת גם השפעת קצה של מדד יולי 2022 שהיה גבוה במיוחד, ולאור מדד אוגוסט 2022 שהיה שלילי ניתן להעריך כי לאחר פרסום המדד הבא שיעור האינפלציה בחודשים הקרובים צפוי להיות גבוה יותר.

האינפלציה בישראל נמוכה מהאינפלציה במרבית המדינות המפותחות. בניכוי אנרגיה ופו"י עמדה האינפלציה בשנה האחרונה על 3.6%, ובניכוי נוסף של השפעות מיסוי ורגולציה עמדה האינפלציה על 3.8%. קצב העלייה השנתי של הרכיבים הלא-סחירים במדד, המשקפים בעיקר את שירותי הדיור וענפי השירותים, נותר גבוה ועומד על 5%. קצב העלייה של הרכיבים הסחירים במדד, שהושפעו בין היתר מירידת מחירי הסחורות בעולם, עומד על 0.6%. בהסתכלות על 6 החודשים האחרונים, וביתר שאת על 3 החודשים האחרונים (במונחים שנתיים, מנוכה עונתיות), ניתן לראות כי קצב האינפלציה מתמתן ונמוך יותר מזה של האינפלציה השנתית, במחירי המוצרים הסחירים ובבלתי סחירים. הציפיות והתחזיות לאינפלציה לשנה הראשונה מצויות בתוך היעד, בסביבת הגבול העליון שלו, והציפיות משוק ההון לשנה השנייה ואילך מצויות בתוך תחום היעד. לנתונים שיפורסמו בחודשים הבאים תהיה תרומה משמעותית להתבהרות תמונת האינפלציה.

• הנגיד: "פועל להעביר את הכוח מהבנקים לציבור" - האומנם?
• הריבית ללא שינוי - מה יהיה בהמשך?
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

בבנק גם מציינים ששוק העבודה מוסיף להיות הדוק ובסביבת תעסוקה מלאה, אך ביולי נמשכה הירידה בשיעור המשרות הפנויות. שיעור התעסוקה של גילאי 15+ (61.5%, בניכוי עונתיות) ושיעור התעסוקה בגילי העבודה העיקריים (25-64, 79.3% בניכוי עונתיות), גבוהים ביחס לתקופה טרם משבר הקורונה. שיעור האבטלה בקרב גילאי 15+ ירד בהשוואה לחודש קודם ועומד על 3.4% בניכוי עונתיות. שיעור האבטלה בגילי העבודה העיקריים ירד ל-3% בניכוי עונתיות. במגזר שירותי ההיי-טק שיעורי המשרות הפנויות ירדו לרמה מעט נמוכה ביחס לנתוני טרום משבר הקורונה, אך רמת התעסוקה במגזר גבוהה מזו שנרשמה טרום הקורונה. עפ"י סקר המגמות של הלמ"ס הציפיות של חברות ההיי-טק באשר למצב פעילותן הפכו לפסימיות יותר בשנה האחרונה. השכר הממוצע למשרת שכיר במשק בחודש מאי 2023, ואומדן הבזק לחודש יוני, התייצבו ברמה גבוהה ביחס לשכר בתחילת השנה. על רקע נתונים אלו, רמת השכר הריאלי עלתה במעט.

החלטת הריבית היום של פרופ' אמיר ירון עשויה להיות מהאחרונות שלו. בזמן הקרוב, במהלך החגים, הוא צפוי להודיע האם ירצה להמשיך לכהונה שניה. ההערכות הן שהוא יחליט שלא להמשיך. היום בנק ישראל הכחיש את הדיווח בגלי צה"ל לפיו הוא מתכנן להודיע היום על כך שלא ימשיך.

מעבר לכך, נתוני מאקרו חלשים מסייעים בדרך כלל לאינפלציה להיבלם, כאשר בתקופה האחרונה ניתן לראות בישראל סימנים להאטה בפעילות הכלכלית במשק. כך, יש ירידה של 0.7% בפדיון של ענפי הכלכלה, ההייטק נעצר וגם הייצור התעשייתי נמצא בירידה. נתון חיובי נוסף מבחינת בנק ישראל הוא שהריבית הריאלית (הריבית פחות האינפלציה הצפויה בעוד שנה) חזרה להיות חיובית, כלומר כאשר חוסכים גם במכשירים סולידיים מצליחים לקבל ריבית שלא רק שומרת על ערך הכסף ומונעת את שחיקתו, אלא גם נותנת תשואה מעבר לאינפלציה.

• הונאה שיטתית נגד ביטוח לאומי בהיקף מיליונים - כך עבדה השיטה
• כמה יעלה אייפון 17?
• תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?

עם זאת, בהיבטים מסוימים בהחלט מדובר בחידוש מרענן, שכן זו הפעם הראשונה בה הבנק לא עוקב אחרי הבנק המרכזי האמריקאי, הפד'. עד כה, בכל מהלך העלאות הריבית החל מאמצע השנה שעברה בנק ישראל עקב כמעט במדויק אחרי העלאות הריבית של הפד': בנק ישראל העלה את הריבית בכל פעם שהפד' העלה ולא העלה בפעם האחרונה, אחרי שהפד' לא העלה.