בהתאם לצפי: בנק ישראל הותיר את הריבית על כנה - 4.75%; תיתכן העלאה בקרוב
בנק ישראל החליט להותיר את הריבית במשק על כנה, בשיעור של 4.75%, בהתאם להערכות המוקדמות של הכלכלנים. זאת בין היתר בשל השיפור המתמיד בפעילות המשק, וסביבת התעסוקה המלאה. כמו כן, בבנק מזהירים כי הפיחות בשקל בחודשים האחרונים צפוי להיות בעל השפעה רבה בכל הקשור לדינמיקת האינפלציה.
הוועדה המוניטרית של הבנק החליטה להותיר את הריבית על כנה, היות והפעילות הכלכלית במשק הישראלי מצויה ברמה גבוהה ומלווה בשוק עבודה הדוק. עם זאת הוועדה רואה היתכנות לא מבוטלת להמשך העלאה של הריבית בהחלטותיה הבאות, ככל שסביבת האינפלציה לא תמשיך להתמתן בהתאם למצופה. תוואי הריבית יקבע בהתאם לנתוני הפעילות והתפתחות האינפלציה, זאת על מנת להמשיך ולתמוך בהשגת יעדי המדיניות. ברקע הם מציינים כי האינפלציה עודנה רוחבית ומצויה ברמה גבוהה, למרות שבחודשים האחרונים מסתמנת האטה באינפלציה.
הוועדה מעריכה כי תהליכי ההידוק המוניטרי והתמתנות הביקושים בישראל ובעולם פועלים למיתון האינפלציה. מנגד, הפיחות בשקל בחודשים האחרונים תורם לעליית קצב האינפלציה ולהתפתחותו בחודשים הקרובים תהיה השפעה על דינמיקת האינפלציה. מאז החלטת המדיניות הקודמת, עלה מדד המחירים לצרכן של חודש יולי 2023 ב-0.3% לאחר שנותר ללא שינוי בחודש יוני. המדד היה נמוך בשני החודשים הללו מהתחזיות המוקדמות בשוק. האינפלציה בשנים-עשר החודשים האחרונים ירדה, אך נותרה מעל הגבול העליון של היעד ועומדת על 3.3%. הירידה החדה בשיעור השנתי של האינפלציה משקפת גם השפעת קצה של מדד יולי 2022 שהיה גבוה במיוחד, ולאור מדד אוגוסט 2022 שהיה שלילי ניתן להעריך כי לאחר פרסום המדד הבא שיעור האינפלציה בחודשים הקרובים צפוי להיות גבוה יותר.
האינפלציה בישראל נמוכה מהאינפלציה במרבית המדינות המפותחות. בניכוי אנרגיה ופו"י עמדה האינפלציה בשנה האחרונה על 3.6%, ובניכוי נוסף של השפעות מיסוי ורגולציה עמדה האינפלציה על 3.8%. קצב העלייה השנתי של הרכיבים הלא-סחירים במדד, המשקפים בעיקר את שירותי הדיור וענפי השירותים, נותר גבוה ועומד על 5%. קצב העלייה של הרכיבים הסחירים במדד, שהושפעו בין היתר מירידת מחירי הסחורות בעולם, עומד על 0.6%. בהסתכלות על 6 החודשים האחרונים, וביתר שאת על 3 החודשים האחרונים (במונחים שנתיים, מנוכה עונתיות), ניתן לראות כי קצב האינפלציה מתמתן ונמוך יותר מזה של האינפלציה השנתית, במחירי המוצרים הסחירים ובבלתי סחירים. הציפיות והתחזיות לאינפלציה לשנה הראשונה מצויות בתוך היעד, בסביבת הגבול העליון שלו, והציפיות משוק ההון לשנה השנייה ואילך מצויות בתוך תחום היעד. לנתונים שיפורסמו בחודשים הבאים תהיה תרומה משמעותית להתבהרות תמונת האינפלציה.
- תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים
- פרופ' אמיר ירון: "המצב הכלכלי הוא הישג ובצניעות - חלק גדול נובע מהמדיניות שלנו"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בבנק גם מציינים ששוק העבודה מוסיף להיות הדוק ובסביבת תעסוקה מלאה, אך ביולי נמשכה הירידה בשיעור המשרות הפנויות. שיעור התעסוקה של גילאי 15+ (61.5%, בניכוי עונתיות) ושיעור התעסוקה בגילי העבודה העיקריים (25-64, 79.3% בניכוי עונתיות), גבוהים ביחס לתקופה טרם משבר הקורונה. שיעור האבטלה בקרב גילאי 15+ ירד בהשוואה לחודש קודם ועומד על 3.4% בניכוי עונתיות. שיעור האבטלה בגילי העבודה העיקריים ירד ל-3% בניכוי עונתיות. במגזר שירותי ההיי-טק שיעורי המשרות הפנויות ירדו לרמה מעט נמוכה ביחס לנתוני טרום משבר הקורונה, אך רמת התעסוקה במגזר גבוהה מזו שנרשמה טרום הקורונה. עפ"י סקר המגמות של הלמ"ס הציפיות של חברות ההיי-טק באשר למצב פעילותן הפכו לפסימיות יותר בשנה האחרונה. השכר הממוצע למשרת שכיר במשק בחודש מאי 2023, ואומדן הבזק לחודש יוני, התייצבו ברמה גבוהה ביחס לשכר בתחילת השנה. על רקע נתונים אלו, רמת השכר הריאלי עלתה במעט.
החלטת הריבית היום של פרופ' אמיר ירון עשויה להיות מהאחרונות שלו. בזמן הקרוב, במהלך החגים, הוא צפוי להודיע האם ירצה להמשיך לכהונה שניה. ההערכות הן שהוא יחליט שלא להמשיך. היום בנק ישראל הכחיש את הדיווח בגלי צה"ל לפיו הוא מתכנן להודיע היום על כך שלא ימשיך.
מעבר לכך, נתוני מאקרו חלשים מסייעים בדרך כלל לאינפלציה להיבלם, כאשר בתקופה האחרונה ניתן לראות בישראל סימנים להאטה בפעילות הכלכלית במשק. כך, יש ירידה של 0.7% בפדיון של ענפי הכלכלה, ההייטק נעצר וגם הייצור התעשייתי נמצא בירידה. נתון חיובי נוסף מבחינת בנק ישראל הוא שהריבית הריאלית (הריבית פחות האינפלציה הצפויה בעוד שנה) חזרה להיות חיובית, כלומר כאשר חוסכים גם במכשירים סולידיים מצליחים לקבל ריבית שלא רק שומרת על ערך הכסף ומונעת את שחיקתו, אלא גם נותנת תשואה מעבר לאינפלציה.
- העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם
- סוף עידן כללי האצבע: הדוח שמכניס סדר בבינה מלאכותית בפיננסים
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- התרגיל של פטריק דרהי - טייקון בישראל, פושט רגל בצרפת
עם זאת, בהיבטים מסוימים בהחלט מדובר בחידוש מרענן, שכן זו הפעם הראשונה בה הבנק לא עוקב אחרי הבנק המרכזי האמריקאי, הפד'. עד כה, בכל מהלך העלאות הריבית החל מאמצע השנה שעברה בנק ישראל עקב כמעט במדויק אחרי העלאות הריבית של הפד': בנק ישראל העלה את הריבית בכל פעם שהפד' העלה ולא העלה בפעם האחרונה, אחרי שהפד' לא העלה.
- 7.המגיב 04/09/2023 18:20הגב לתגובה זועוד שבועיים הפד כנראה יעלה שוב את הריבית, והדולר יטוס לכוון ה 5 שקלים. בנק ישראל יישאר רדום עד סוף אוקטובר לפחות (כי רק אז מתוכננת החלט הריבית הבאה)
- 6.דן 04/09/2023 18:08הגב לתגובה זוזה רק עניין של זמן לא ארוך , שסרט האימה יחל ....יש כבר פה ושם חברות קטנות ...אוטוטו זה מתחיל ובגדול לצערי ....חזירות ארוכת שנים - וזו התוצאה !!!
- שהחברות נדלן קורסות מחירי הדיור יורדים תמיד (ל"ת)אא 04/09/2023 20:02הגב לתגובה זו
- 5.dd 04/09/2023 18:03הגב לתגובה זופוחד מחברי הכנסת החרדים ולכן לא העלה את הריבית!
- אבנר 04/09/2023 22:58הגב לתגובה זובוזזים את הקופה הציבורית
- 4.סתם תוהה 04/09/2023 16:39הגב לתגובה זויאלה הדולרר הפרש הריביות בין המטבעות גדל, לכן משפיע על עידוד הפיחות
- 3.סתם אחד 04/09/2023 16:23הגב לתגובה זוהדולר בדרך ל5 שקל
- 2.דולר 4 (ל"ת)מה יהיה? 04/09/2023 16:14הגב לתגובה זו
- 1.רוני 04/09/2023 16:10הגב לתגובה זושלנו מספיק אומץ להוריד, אז לפחות תודה שלא העלה.

תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים
בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים
לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש.
"לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.
וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש.
פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?
- המפקח על הבנקים: “השוק השתנה מאז רפורמת בכר - נדרש עדכון רגולטורי”
- בקרוב: מוקד הונאות טלפוני 24/7 בכל הבנקים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם
תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים
במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות.
החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים.
יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים.
שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס.
- טלפון של חשוד יישאר בידי החוקרים לעוד 180 יום
- החשד: העלמת הכנסות משיפוצים ובנייה בסכום של כ-1.5 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
.jpg)