איום רציני על פגיעה ביבוא מקביל? קנס על עד 100 מיליון שקל
ועדת הכלכלה אישרה את השינוי שביקשה רשות התחרות; יבואני הרכב הישירים יספקו את רשימת הרכבים שהם מייבאים ללא מכס - כדי לאפשר ליבואן מקביל לקבל אותם תנאים ולהוזיל את מחירי הרכבים
איום רציני יותר על חסימת יבוא מקביל? ועדת הכלכלה אישרה בגין הפרה של החוק תהיה הממונה על התחרות רשאית להטיל עיצומים כספיים בסך 8% ממחזור החברה, עד לסכום מקסימאלי של כ-100 מיליון שקל. גובה העיצומים הכספיים יחושב בהתאם לנסיבות המקרה, ובעיקרן מידת הפגיעה בתחרות הטמונה בהפרה.
ועדת הכלכלה אישרה את הצעת החוק שגיבשה רשות התחרות ומטרתה מניעת פגיעה בייבוא המקביל. התיקון לחוק התחרות הכלכלית יאסור על יבואנים ישירים לבצע מעשה שכתוצאה ממנו עלול להיפגע ייבוא מקביל ובשל כך עלולה להיפגע התחרות בענף.
בנוסף, התיקון יאסור לבצע מעשה שעיקרו מניעה או הפחתה של התחרות מצד ייבוא מקביל. איסור זה אינו מתרכז בהשלכה האפשרית של המעשה על התחרות בענף הרלוונטי, אלא בתכלית המעשה. כלומר, כל מעשה שתכליתו העיקרית היא מניעה או הפחתה של ייבוא מקביל, הוא אסור על פי הצעת החוק.
בתוספת להצעת החוק מפורטים סוגי מעשים שעשויים, בנסיבות מסוימות, להיות אסורים וביניהם – התניית תנאים מסחריים, שינוי תנאים מסחריים, סירוב לספק או דיווח על סחורה שמקורה ביבוא מקביל באופן המאפשר מעקב אחר שרשרת האספקה של אותה סחורה.
- המהפכה בשיפוט עבירות תנועה תחכה עוד
- ח"כ רון כץ: “בעוד זמן לא רב נפתח את הדלת ל-7-8 בנקים חדשים”
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
היו"ר ביטן הזכיר כי הייבוא המקביל נועד להפחית מחיר, אולם כשהתברר שהוא נדרש לשלם מכס שיבוא ישיר לא נדרש אז הפחתת המחיר מתבטלת. לכן הוא ביקש לתקן את הבעיה. הוא ביקש להציג פתרון שמצד אחד יאפשר ליבואנים מקבילים להתחרות, אך לא יגרום נזק לקופת המדינה, ואמר כי הפתרון יהיה זמני בהוראת שעה, כדי לא לעכב את החקיקה שהיא חלק מהמלחמה ביוקר המחייה.
עו"ד מיכל כהן, הממונה על התחרות: "היבוא המקביל הוא דרך להוריד את מחירי המותגים המיובאים ולעודד את התחרות בשווקים ריכוזיים מבוססי יבוא. אני שמחה שוועדת הכלכלה היום נתנה לנו כלי אפקטיבי לעצור מעשים של יבואנים ישירים שעלולים לפגוע ביבוא מקביל".
- 2.סודי 03/05/2023 16:10הגב לתגובה זומעניין האם עכשיו יתגברו עכשיו הפרעות שמאל בתל אביב?
- 1.אני 03/05/2023 15:01הגב לתגובה זוהבן אדם בסהכ מייבא רכבים לא יכל להתחלק עם עוד כמה מאות אנשים??
מטרו (נת"ע)אג"ח למטרו: נת"ע בוחנת גיוס חוב לפרויקט בגוש דן
מי המוסדי שישקיע בפרויקט הכי גדול במדינה אבל גם הכי מסוכן? החברה הממשלתית מקדמת הנפקת אג"ח כדי לגשר על פערי עיתוי בין הוצאות העתק להכנסות עתידיות ממסים ואגרות, אך מתווה המימון עדיין לא הוכרע, והשאלות על סיכונים, לוחות זמנים והרלוונטיות התחבורתית של
הפרויקט מתרבות
פרויקט המטרו יהיה ארוך מהצפוי ויעלה יותר מהצפוי. פרויקט המטרו עלול להגיע לקו הסיום בעוד 20-23 שנים ולהיות לא רלוונטי כי יהיו פתרונות לתחבורה אחרים מהירים ויעילים יותר כי יהיה רובטקסי , אוטובוסים אוטונומיים וכמות הרכבים על הכביש תהיה נמוכה יותר משמעתית כי זה החזון העתידי של עולם הרכבים האוטונומיים. אז למה שמישהו ישקיע באג"ח של המטרו? הסיכון מטורף. הסיבה היחידה היא בגיבוי של המדינה - המדינה הולכת על הפרויקט שעשוי להגיע גם ל-250 מיליארד שקל ויותר והיא צפויה לגבות אותו כלכלית.
נת"ע, החברה הממשלתית שאמורה לבצע את פרויקט המטרו בגוש דן, מקדמת בחודשים האחרונים אפשרות להנפיק אג"ח בבורסת תל אביב. המטרה: לגשר על פער העיתוי בין ההוצאות האדירות הנדרשות להקמת הפרויקט לבין ההכנסות ממסים ואגרות, שחלקן אמורות להגיע רק בעוד שנים רבות - אם בכלל. המהלך ממתין להכרעה של מיכל עבאדי-בויאנג'ו, המועמדת לתפקיד החשבת הכללית, שעדיין לא אושרה בממשלה. השאלה שנשאלת היא מי בדיוק ירצה להשקיע באג"ח של פרויקט שיכול להימשך שנים, בעולם שבו הטכנולוגיה משתנה כל רגע ובקצב שדברים מתקדמים, אנחנו עשויים להיות במרחק שנים מרובוטקסי ברחובות.
מדובר בפרויקט תשתית בקנה מידה חריג, אולי הגדול שידעה ישראל, עם תג מחיר שמתקרב ל־180 מיליארד שקל לאחר הצמדות. אלא שבניגוד לכביש או מחלף, כאן מדובר במיזם רב־שנתי, רב־שלבי ורב־סיכונים, שמעטים יכולים לומר בביטחון מתי יושלם, כמה יעלה בפועל, והאם יעמוד בתחזיות הביקוש המקוריות. הוצאות על תכנון, חפירה וביצוע צפויות להתחיל הרבה לפני שמסים, אגרות גודש והשבחת קרקע יתחילו לזרום. חלק מההכנסות, אם יגיעו, תלויות בהחלטות של יזמים, תזמון מימוש נכסים ומצב שוק הנדל"ן, משתנים שקשה מאוד לבנות עליהם תזרים יציב.
במילים אחרות, מישהו צריך לממן את הפער. האפשרות שמונחת כעת על השולחן היא לגייס את הכסף מהציבור, דרך אג"ח. מדובר בחוב שמגובה בפרויקט שטרם התחיל בפועל, שמועד סיומו אינו ברור, ושכבר כיום מלווה באזהרות חוזרות ונשנות של מבקר המדינה ובנק ישראל. גם אם תינתן ערבות מדינה, כמעט הכרחית במקרה כזה, קשה להתעלם מהעובדה שמדובר בחוב שמגלם סיכון תפעולי, רגולטורי ופוליטי גבוה. כל שינוי במדיניות, כל עיכוב תכנוני, כל משבר תקציבי, עלולים לדחות עוד יותר את היום שבו המטרו יהפוך מרעיון למציאות.
- מבקר המדינה: פרויקט המטרו בגוש דן סובל מעיכובים, מחסור בכוח אדם וחוסר היערכות לאומית
- בעקבות המטרו: רובע חדש לחולון עם 18,000 יח"ד הופקד ונכנס לתכנון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הפתרון התחבורתי של העתיד?
עולה גם שאלה לגבי עצם ההיגיון התחבורתי
של הפרויקט: האם המטרו, כפי שהוא מתוכנן כיום, אכן מייצג את פתרון הניידות המתאים לעשורים הבאים. שוק התחבורה העולמי מצוי בתקופה של שינוי מואץ, עם התפתחות של טכנולוגיות אוטונומיות, מודלים של תחבורה כשירות, ושירותי שיתוף שמערערים על ההבחנה המסורתית בין תחבורה ציבורית
לפרטית. במקביל, רעיונות כמו הפעלה מסחרית של כלי רכב אוטונומיים, כולל שירותי רובוטקסי שנמצאים כיום בשלבי ניסוי והטמעה ראשוניים, מעלים שאלות לגבי גמישות, קיבולת ועלויות. בניגוד לתשתית מסילתית קבועה, פתרונות מבוססי תוכנה ורכב אוטונומי עשויים להתאים את עצמם מהר
יותר לשינויים בדפוסי הביקוש, בצפיפות ובטכנולוגיה, ולהציב סימן שאלה סביב השקעות עתק בתשתיות קשיחות שמועד מימושן רחוק והיכולת להתאימן מוגבלת.
