מחלקת חקירות ברשות ניירות ערך פתחה בחקירה בחברת MHR 1 ניהול השקעות

מנהלי החברה חשודים בביצוע עבירות הצעה ומכירה ללא תשקיף לפי חוק ניירות ערך; קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות לפי חוק העונשין, ועבירות הלבנת הון לפי חוק איסור הלבנת הון; רוב האנשים אינם מוודאים שיש רישיון למי שמייעץ להם - האם אתם בדקתם?
דור עצמון |

מחלקת חקירות, מודיעין ובקרת מסחר ברשות ניירות ערך פתחה בחקירה בחברת MHR 1 ניהול השקעות בע"מ בחשד לביצוע עבירות הצעה ומכירה ללא תשקיף לפי חוק ניירות ערך; קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות לפי חוק העונשין, ועבירות הלבנת הון לפי חוק איסור הלבנת הון.

החשודים המרכזיים בתיק הם בעלי החברה ומייסדיה, המכהנים כמנכ"לים במשותף בה: צח יצחק חרמון  ויגיל מנוביץ'; בנוסף, יו"ר ועדת ההשקעות בחברה, שובל מנוביץ'.

על פי החשד, פעלו החשודים באמצעות חברת MHR כדי להציע ולמכור לציבור המשקיעים ניירות ערך בקשר להשקעות בתחום הנדל"ן בגרמניה, תוך שגייסו ממאות משקיעים סכומי כסף המסתכמים בעשרות מיליוני שקלים וכל זאת שלא על פי תשקיף כמתחייב מהוראות חוק ניירות ערך. גיוס הכספים האמור נעשה, על פי החשד, תוך הטעיית המשקיעים והצגת מצגי שווא באשר לשימוש בכספים ותוך העברת כספי המשקיעים שלא לטובת ההשקעה המובטחת.

רשות ניירות ערך חוזרת ומדגישה בפני הציבור את החשיבות של השקעה במיזמי השקעה המפוקחים על ידי רשות ניירות ערך על פני השקעה במיזמים שאינם מפוקחים אשר עלולים להתברר כתרמית. השקעות לא מפוקחות אינן בהכרח אסורות בחוק. יחד עם זאת, ככלל, השקעה בגורמים שאינם מפוקחים אינה מתאימה למשקיעים הנמנים על הציבור הרחב. כמו כן, הרשות מדגישה בפני משקיעים מהציבור (שאינם מוגדרים כמשקיעים מתוחכמים) את החשיבות של קבלת ייעוץ והחלטות השקעה רק באמצעות מתווכים פיננסיים בעלי רישיון מתאים לשיווק וייעוץ השקעות למשקיעים מהציבור. הפצה ושיווק של ניירות ערך באמצעות גורמים שאינם מורשים לכך הינה הפרה של החוק.

משקיעים מהציבור עלולים למצוא את עצמם בהפסדים כבדים וללא כל הגנה. על כן, הציבור צריך לנקוט במשנה זהירות טרם כל החלטת השקעה. בשונה מפעילותם של משקיעים כשירים ומתוחכמים אשר יש בידם משאבים לנהל את סיכוני ההשקעה באופן נאות, למשקיעים מהציבור אין הידע והאמצעים על מנת לבחון את הצעות ההשקעה בצורה מושכלת ללא ייעוץ של בעלי רישיון מטעם רשות ניירות ערך על מנת להבטיח כי אלו יספקו ייעוץ אישי המותאם לצרכי הלקוח ובאופן אובייקטיבי, ללא חשש מניגודי עניינים.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)

"המס על הבנקים הוא מס על הציבור - והוא זה שישלם את המחיר"

בהמשך לכוונת שר האוצר סמוטריץ’ למסות את הבנקים, איגוד הבנקים מגיש את תגובתו לדו"ח עבודת צוות האוצר וטוען כי הדו"ח חסר השוואות לרווחיות בענפים אחרים, לא בחנו את ההשלכות הכלכליות, והמס צפוי לפגוע בציבור הרחב; מנכ"ל איגוד הבנקים, איתן מדמון "שר האוצר מבקש, באמצעות המהלך הזה, לגבות מס נוסף, בדרך עקיפה ולכאורה מתוחכמת מהציבור"

מנדי הניג |

ברקע הכוונה של שר האוצר בצלאל סמוטריץ’ להטיל מס מיוחד נוסף על הבנקים, איגוד הבנקים מגיש את עמדתו לדו"ח עבודת הצוות שבחן את המהלך. לטענת האיגוד, הדו"ח שאמור היה לשמש בסיס מקצועי להחלטה, לוקה בחוסרים מהותיים, מדלג על בדיקות קריטיות ובעיקר אינו מתמודד עם השאלה מי ישלם בסופו של דבר את מחיר המס.

המסמך מוגש אף שעמדת בנק ישראל, שהוא חלק בלתי נפרד מהצוות, טרם פורסמה, ובאיגוד סבורים כי מדובר בהליך שמתקדם מהר מדי, בלי בחינה כלכלית מלאה של ההשלכות על הציבור והמשק.

לטענת איגוד הבנקים, הדו"ח שפרסם הצוות באוצר לא כולל את שתי הבדיקות המרכזיות שעל הבסיס שלהן אפשר בכלל לדון בהטלת מס על סקטור ספציפי. קודם כל, בדו"ח אין כל השוואה בין הרווחיות של הבנקים לבין הרווחיות של ענפים אחרים במשק. באיגוד מדגישים כי זה  בדיוק הבדיקה שנדרשה מהצוות לבצע, כדי לבחון האם מתקיימות נסיבות חריגות שמצדיקות מיסוי מיוחד של ענף אחד בלבד. למרות זאת, הדו"ח, כך נטען, מדלג לחלוטין על השוואה כזאת.

שנית, הדו"ח לא בוחן את ההשלכות הכלכליות של המהלך על המשק הישראלי. אמנם מצויין בדו"ח כי הטלת מס על הבנקים עלולה להוביל לעליית ריבית, לצמצום האשראי, לפגיעה במשקיעים ולנזק לציבור הרחב, אבל בפועל לא ניסו לאמוד את ההשפעות האלה או להעריך את ההיקף שלהן. באיגוד מציינים כי מדובר בתוצאות שכבר התרחשו בפועל במדינות שבהן הוטל מס דומה, ולכן היעדר ניתוח עלות־תועלת מהווה, לדבריהם, כשל מהותי בעבודת הצוות ואף עומד בניגוד לעקרונות חוק האסדרה.

כמו כן, באיגוד טוענים כי הדו"ח מציג נתון שגוי שלפיו הציבור מחזיק בכ-70% ממניות הבנקים, בעוד שבפועל שיעור אחזקות הציבור עומד על כ-90%. לטענתם, מדובר בפער מהותי, שכן הציבור הוא זה שנושא בפועל בעלות של כל מס שיוטל על הבנקים. למרות זאת, בדו"ח אין כל ניסיון לאמוד את הפגיעה הצפויה בחיסכון הציבורי, בדיבידנדים או בשווי אחזקות הציבור. באיגוד מדגישים כי מבנה בעלות כזה אינו קיים באף מדינה אחרת שהטילה מס על הבנקים, ולכן השוואות בינלאומיות מחייבות זהירות מיוחדת.