כסף שקל
צילום: דוברות בנק ישראל

הבנקים שוב לא נותנים לכם את כל העלאת הריבית: כמה תקבלו על פיקדון בבנק?

למרות שבנק ישראל הביע חוסר נחת מכך שהבנקים מגלגלים לציבור את עליית הריבית רק באופן חלקי - הבנקים ממשיכים לתת לכם פחות ממה שמגיע לכם, אבל הריבית על ההלוואות כמובן עלתה עד המקסימום
נתנאל אריאל | (10)

שוב זה קורה - הבנקים לא מגלגלים לציבור את מלוא העלאת הריבית של בנק ישראל.  זה לא קורה סתם. הבנקים לא מגלגלים את מלוא העלאת הריבית פשוט כי הם יכולים. למה להם לתת הכל לציבור אם הם יכולים להעלות קצת פחות ולשמור לעצמם חלק מהשלל? על הפיקדון של החוסך הפרטי זה משפיע 'קצת' - אבל הבנקים נותנים הרבה פיקדונות ולכן כל 0.1% שהם שומרים לעצמם - מצטבר להרבה מאוד כסף בסוף.

כזכור, הבנק המרכזי העלה השבוע את הריבית במשק ב-0.5%, אבל הבנקים העלו את הריבית על הפיקדונות הרבה פחות. על פי בדיקת ביזפורטל, הבנקים העלו את הריבית במקרה הטוב ב-0.4% (בנק לאומי, אבל זה רק כי הריבית שלו מלכתחילה הייתה נמוכה), ובמקרה הרע ב-0.1% בלבד (מזרחי טפחות). 

מי בכל זאת בולטים לטובה?

הבנקים שבולטים לטובה יחסית הם הבנקים הקטנים: בנק ירושלים, שהריבית שהוא נותן על פיקדונות לשנה היא כעת הגבוהה ביותר - 4.1%, אחריו בנק וואן זירו עם 4%. השלישי הוא דיסקונט עם 3.9%, אחר כך מזרחי טפחות עם 3.6%, הפועלים עם 3.55%. לאומי עם 3.5% והבינלאומי בסוף עם 3.3% בלבד.

יצוין - בנק הפועלים שבר השבוע את השוק עם הצעה טיפה שונה, כאשר הוא מציע פיקדון שנעול לשנה וחצי, אבל המשמעות היא שאחרי שנה תיצבר ריבית של 4.61%, שהיא גבוהה יותר מאשר הריביות. החיסרון כאמור הוא הנעילה לתקופה ארוכה יותר.

מנגד כמובן - אין לבנקים שום בעיה להעלות את הריבית על ההלוואות עד המקסימום האפשרי (כלומר להעלות ב-0.5% ללקוחות חדשים). במקרה הזה, ללקוחות שרוצים לקחת הלוואה אין ממש אלטרנטיבה - אם הם לא ייקחו את ההלוואה מהבנק, הם יצטרכו ללכת 'החוצה' - לאשראי חוץ בנקאי, ושם הריביות גבוהות עוד יותר (הריבית על ההלוואות בבנקים כבר מגיעות ל-9%, באשראי החוץ בנקאי זה כבר 13% - להרחבה לחצו כאן). 

תגובות לכתבה(10):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 7.
    בלאומי הציעו לי 4.55 (ל"ת)
    גדי 05/01/2023 18:15
    הגב לתגובה זו
  • 6.
    רני 05/01/2023 17:08
    הגב לתגובה זו
    תעבדו חכם, תשתמשו בסימולטורים, אני אישית ,ממליץ על BESTOPTIONSIMULATOR הוא חינמי, ותוכלו להכפיל את הפקדון שלכם בשבוע
  • הכי טוב לרכוש דירה להשקעה....NOT (ל"ת)
    gg 09/01/2023 11:09
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    שחיף 05/01/2023 17:02
    הגב לתגובה זו
    פיקון לשנה של מאה שקלים ומעלה בריבית משתנה 3.7%. יעלה מחר עם היכנסה לתוקף של עליית ריבית בנק ישראל בחצי אחוז, ל4.2%.
  • ביזפורטל צודקים. מה שאתה כותב זה ללקוחות *שכבר הפקידו* (ל"ת)
    שמעון דוידי 05/01/2023 20:09
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    החיים 05/01/2023 15:30
    הגב לתגובה זו
    ומאחר וקרנות כספיות מספקות תשואה עדיפה אחרי שבודקים מיסוי זה שהבנקים חוסכים לא התלבטות זה מצויין... ואני אמשיך לשים את הכסף בקרנות...
  • 3.
    10% עובר לסוחר. (ל"ת)
    רוצים בנק אש ?? 05/01/2023 14:37
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    מעשרות וחומש תרמת היכלי קודש בכל שנה ושנה. (ל"ת)
    בנק אש ?? ישראל 05/01/2023 14:37
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    בובובו 05/01/2023 14:15
    הגב לתגובה זו
    ריבית תלוי בסכום ומשאו מתן. כנראה שבבנקים אחרים אותו הדבר.
  • אמנון דוד 05/01/2023 20:09
    הגב לתגובה זו
    תמיד אפשר לעשות מו"מ אבל מה שיש כאן אלה התנאים הרשמיים
מטרו (נת"ע)מטרו (נת"ע)

אג"ח למטרו: נת"ע בוחנת גיוס חוב לפרויקט בגוש דן

מי המוסדי שישקיע בפרויקט הכי גדול במדינה אבל גם הכי מסוכן? החברה הממשלתית מקדמת הנפקת אג"ח כדי לגשר על פערי עיתוי בין הוצאות העתק להכנסות עתידיות ממסים ואגרות, אך מתווה המימון עדיין לא הוכרע, והשאלות על סיכונים, לוחות זמנים והרלוונטיות התחבורתית של הפרויקט מתרבות

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה מטרו גוש דן

פרויקט המטרו יהיה ארוך מהצפוי ויעלה יותר מהצפוי. פרויקט המטרו עלול להגיע לקו הסיום בעוד 20-23 שנים ולהיות לא רלוונטי כי יהיו פתרונות לתחבורה אחרים מהירים ויעילים יותר כי יהיה רובטקסי , אוטובוסים אוטונומיים וכמות הרכבים על הכביש תהיה נמוכה יותר משמעתית כי זה החזון העתידי של עולם הרכבים האוטונומיים. אז למה שמישהו ישקיע באג"ח של המטרו? הסיכון מטורף. הסיבה היחידה היא בגיבוי של המדינה - המדינה הולכת על הפרויקט שעשוי להגיע גם ל-250 מיליארד שקל ויותר  והיא צפויה לגבות אותו כלכלית. 

נת"ע, החברה הממשלתית שאמורה לבצע את פרויקט המטרו בגוש דן, מקדמת בחודשים האחרונים אפשרות להנפיק אג"ח בבורסת תל אביב. המטרה: לגשר על פער העיתוי בין ההוצאות האדירות הנדרשות להקמת הפרויקט לבין ההכנסות ממסים ואגרות, שחלקן אמורות להגיע רק בעוד שנים רבות - אם בכלל. המהלך ממתין להכרעה של מיכל עבאדי-בויאנג'ו, המועמדת לתפקיד החשבת הכללית, שעדיין לא אושרה בממשלה. השאלה שנשאלת היא מי בדיוק ירצה להשקיע באג"ח של פרויקט שיכול להימשך שנים, בעולם שבו הטכנולוגיה משתנה כל רגע ובקצב שדברים מתקדמים, אנחנו עשויים להיות במרחק שנים מרובוטקסי ברחובות.


מדובר בפרויקט תשתית בקנה מידה חריג, אולי הגדול שידעה ישראל, עם תג מחיר שמתקרב ל־180 מיליארד שקל לאחר הצמדות. אלא שבניגוד לכביש או מחלף, כאן מדובר במיזם רב־שנתי, רב־שלבי ורב־סיכונים, שמעטים יכולים לומר בביטחון מתי יושלם, כמה יעלה בפועל, והאם יעמוד בתחזיות הביקוש המקוריות. הוצאות על תכנון, חפירה וביצוע צפויות להתחיל הרבה לפני שמסים, אגרות גודש והשבחת קרקע יתחילו לזרום. חלק מההכנסות, אם יגיעו, תלויות בהחלטות של יזמים, תזמון מימוש נכסים ומצב שוק הנדל"ן, משתנים שקשה מאוד לבנות עליהם תזרים יציב.


במילים אחרות, מישהו צריך לממן את הפער. האפשרות שמונחת כעת על השולחן היא לגייס את הכסף מהציבור, דרך אג"ח. מדובר בחוב שמגובה בפרויקט שטרם התחיל בפועל, שמועד סיומו אינו ברור, ושכבר כיום מלווה באזהרות חוזרות ונשנות של מבקר המדינה ובנק ישראל. גם אם תינתן ערבות מדינה, כמעט הכרחית במקרה כזה, קשה להתעלם מהעובדה שמדובר בחוב שמגלם סיכון תפעולי, רגולטורי ופוליטי גבוה. כל שינוי במדיניות, כל עיכוב תכנוני, כל משבר תקציבי, עלולים לדחות עוד יותר את היום שבו המטרו יהפוך מרעיון למציאות.


הפתרון התחבורתי של העתיד?

עולה גם שאלה לגבי עצם ההיגיון התחבורתי של הפרויקט: האם המטרו, כפי שהוא מתוכנן כיום, אכן מייצג את פתרון הניידות המתאים לעשורים הבאים. שוק התחבורה העולמי מצוי בתקופה של שינוי מואץ, עם התפתחות של טכנולוגיות אוטונומיות, מודלים של תחבורה כשירות, ושירותי שיתוף שמערערים על ההבחנה המסורתית בין תחבורה ציבורית לפרטית. במקביל, רעיונות כמו הפעלה מסחרית של כלי רכב אוטונומיים, כולל שירותי רובוטקסי שנמצאים כיום בשלבי ניסוי והטמעה ראשוניים, מעלים שאלות לגבי גמישות, קיבולת ועלויות. בניגוד לתשתית מסילתית קבועה, פתרונות מבוססי תוכנה ורכב אוטונומי עשויים להתאים את עצמם מהר יותר לשינויים בדפוסי הביקוש, בצפיפות ובטכנולוגיה, ולהציב סימן שאלה סביב השקעות עתק בתשתיות קשיחות שמועד מימושן רחוק והיכולת להתאימן מוגבלת.