צילום: דוברות בנק ישראל

הבנקים שוב לא נותנים לכם את כל העלאת הריבית: כמה תקבלו על פיקדון בבנק?

למרות שבנק ישראל הביע חוסר נחת מכך שהבנקים מגלגלים לציבור את עליית הריבית רק באופן חלקי - הבנקים ממשיכים לתת לכם פחות ממה שמגיע לכם, אבל הריבית על ההלוואות כמובן עלתה עד המקסימום

נתנאל אריאל | 05/01/2023 13:53 (10)

נושאים בכתבה בנקים העלאת ריבית פיקדון שקלי פיקדונות

שוב זה קורה - הבנקים לא מגלגלים לציבור את מלוא העלאת הריבית של בנק ישראל. זה לא קורה סתם. הבנקים לא מגלגלים את מלוא העלאת הריבית פשוט כי הם יכולים. למה להם לתת הכל לציבור אם הם יכולים להעלות קצת פחות ולשמור לעצמם חלק מהשלל? על הפיקדון של החוסך הפרטי זה משפיע 'קצת' - אבל הבנקים נותנים הרבה פיקדונות ולכן כל 0.1% שהם שומרים לעצמם - מצטבר להרבה מאוד כסף בסוף.

כזכור, הבנק המרכזי העלה השבוע את הריבית במשק ב-0.5%, אבל הבנקים העלו את הריבית על הפיקדונות הרבה פחות. על פי בדיקת ביזפורטל, הבנקים העלו את הריבית במקרה הטוב ב-0.4% (בנק לאומי, אבל זה רק כי הריבית שלו מלכתחילה הייתה נמוכה), ובמקרה הרע ב-0.1% בלבד (מזרחי טפחות).

מי בכל זאת בולטים לטובה?

הבנקים שבולטים לטובה יחסית הם הבנקים הקטנים: בנק ירושלים, שהריבית שהוא נותן על פיקדונות לשנה היא כעת הגבוהה ביותר - 4.1%, אחריו בנק וואן זירו עם 4%. השלישי הוא דיסקונט עם 3.9%, אחר כך מזרחי טפחות עם 3.6%, הפועלים עם 3.55%. לאומי עם 3.5% והבינלאומי בסוף עם 3.3% בלבד.

יצוין - בנק הפועלים שבר השבוע את השוק עם הצעה טיפה שונה, כאשר הוא מציע פיקדון שנעול לשנה וחצי, אבל המשמעות היא שאחרי שנה תיצבר ריבית של 4.61%, שהיא גבוהה יותר מאשר הריביות. החיסרון כאמור הוא הנעילה לתקופה ארוכה יותר.

מנגד כמובן - אין לבנקים שום בעיה להעלות את הריבית על ההלוואות עד המקסימום האפשרי (כלומר להעלות ב-0.5% ללקוחות חדשים). במקרה הזה, ללקוחות שרוצים לקחת הלוואה אין ממש אלטרנטיבה - אם הם לא ייקחו את ההלוואה מהבנק, הם יצטרכו ללכת 'החוצה' - לאשראי חוץ בנקאי, ושם הריביות גבוהות עוד יותר (הריבית על ההלוואות בבנקים כבר מגיעות ל-9%, באשראי החוץ בנקאי זה כבר 13% - להרחבה לחצו כאן).

כל הכותרות 24/7 הטלגרם שלנו - תכנים יחודיים

תגובות לכתבה(10):

הגב לכתבה

שם המגיב *

כותרת תגובה *

תוכן התגובה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה

7.
בלאומי הציעו לי 4.55 (ל"ת)
גדי 05/01/2023 18:15
הגב לתגובה זו
6.
רני 05/01/2023 17:08
הגב לתגובה זו
תעבדו חכם, תשתמשו בסימולטורים, אני אישית ,ממליץ על BESTOPTIONSIMULATOR הוא חינמי, ותוכלו להכפיל את הפקדון שלכם בשבוע
הכי טוב לרכוש דירה להשקעה....NOT (ל"ת)
gg 09/01/2023 11:09
הגב לתגובה זו
5.
שחיף 05/01/2023 17:02
הגב לתגובה זו
פיקון לשנה של מאה שקלים ומעלה בריבית משתנה 3.7%. יעלה מחר עם היכנסה לתוקף של עליית ריבית בנק ישראל בחצי אחוז, ל4.2%.
ביזפורטל צודקים. מה שאתה כותב זה ללקוחות *שכבר הפקידו* (ל"ת)
שמעון דוידי 05/01/2023 20:09
הגב לתגובה זו
4.
החיים 05/01/2023 15:30
הגב לתגובה זו
ומאחר וקרנות כספיות מספקות תשואה עדיפה אחרי שבודקים מיסוי זה שהבנקים חוסכים לא התלבטות זה מצויין... ואני אמשיך לשים את הכסף בקרנות...
3.
10% עובר לסוחר. (ל"ת)
רוצים בנק אש ?? 05/01/2023 14:37
הגב לתגובה זו
2.
מעשרות וחומש תרמת היכלי קודש בכל שנה ושנה. (ל"ת)
בנק אש ?? ישראל 05/01/2023 14:37
הגב לתגובה זו
1.
בובובו 05/01/2023 14:15
הגב לתגובה זו
ריבית תלוי בסכום ומשאו מתן. כנראה שבבנקים אחרים אותו הדבר.
אמנון דוד 05/01/2023 20:09
הגב לתגובה זו
תמיד אפשר לעשות מו"מ אבל מה שיש כאן אלה התנאים הרשמיים

אלי כהן, שר האנרגיה והתשתיות. קרדיט: אופיר אייבי

הצעת החוק לסגירת תאגידי המים אושרה בוועדת השרים לחקיקה; איך זה ישפיע על חשבון המים שלכם?

רשויות שיעמדו בקריטריונים שיוגדרו יוכלו לנהל את משק המים בעצמן, בתנאי למשק כספי סגור ולייעול ההוצאות במים ובביוב; שאלות ותשובות על השינויים הצפויים

ליאור דנקנר | 07/12/2025 15:40

נושאים בכתבה אלי כהן חקיקה תאגידי המים

לאחר שנים שבהן תאגידי המים נמצאים תחת ביקורת ציבורית על ייקור חשבונות המים ועל ניהול מנופח, המערכת הפוליטית מתקרבת לשינוי במבנה משק המים. המהלך שמוביל משרד האנרגיה והתשתיות מבקש לאפשר לרשויות מקומיות לחזור לניהול ישיר של תחום המים והביוב, כפוף לעמידה בקריטריונים מקצועיים ושמירה על כך שהגבייה תישאר מיועדת לטיפול במים ובהשקעה בתשתיות.

על פי הצעת החוק של שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן, רשויות שיעמדו בקריטריונים שיקבעו יוכלו לנהל את משק המים בעצמן, זאת בתנאי שיישאר כמשק כספי סגור. המהלך צפוי לשים סוף לבזבוז ולניהול המנופח הקיים כיום ברבים מהתאגידים, ולהוביל לחיסכון בהוצאות משק המים והביוב. הצעת החוק אושרה היום בוועדת חוקה, ולאחר שתעבור לניסוח משפטי, היא צפויה לעלות לקריאה ראשונה בכנסת בעוד כחודש.

שר האנרגיה והתשתיות, אלי כהן אומר כי ״מטרת החוק שאנו מקדמים הוא ביטול תאגידי המים ברשויות יעילות. אין מקום במשק לעשרות תאגידים מנופחים עם מאות ג׳ובים מיותרים. זהו מקרה קלאסי בו הגולם קם על יוצרו ויצר בזבוז של מאות מיליוני שקלים בשנה. רשויות העומדות בקריטריונים יוכלו לנהל בעצמם את משק המים, וכך לחסוך מיליוני שקלים. מים הם מוצר צריכה בסיסי, ועלינו להבטיח שיטופל ביעילות מירבית במטרה להפחית את התעריף. הרשויות שיבחרו לבטל את התאגידים יתחייבו לניהול משק כספי סגור, באופן שיבטיח שההכנסות מהמים ישמשו אך ורק לצרכי ניהול משק המים והשקעה בתשתיות״.

עבודת המטה והמתווה לרשויות המקומיות

ההצעה לתיקון החקיקה מגיעה לאחר עבודת מטה מקצועית בנושא תאגידי המים, בהובלת מנכ״ל משרד האנרגיה והתשתיות יוסי דיין וצוות המשרד, יחד עם היועצים זאב בילסקי, ראש עיריית רעננה לשעבר, ועו״ד דרור שטרום, הממונה על ההגבלים העסקיים לשעבר.

בהתאם לתיקון, רשויות מקומיות שעומדות בקריטריונים שיקבעו יוכלו לפעול ללא חובת תאגוד, תוך שמירה על משק כספי סגור. היום אושרה הצעת החוק בוועדת השרים לחקיקה, ולאחר שתעבור לניסוח משפטי היא צפויה לעלות לקריאה ראשונה בכנסת בעוד כחודש.

להמשך הכתבה לחץ כאן

בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)

הגירעון התכווץ לרמה של 4.5% מהתוצר: הכנסות המדינה זינקו ב-15%

הגירעון יורד ל-4.5% מהתוצר בעקבות שילוב של זינוק של 15% בהכנסות המדינה והאטה בקצב ההוצאות, בעוד הוצאות המלחמה המצטברות מאז אוקטובר 2023 מטפסות ל-226.9 מיליארד שקל; הגירעון החודשי בנובמבר התכווץ ל-3.3 מיליארד שקל והממשלה ממשיכה לנוע מתחת ליעד הגירעון השנתי של 2025

מנדי הניג | 08/12/2025 13:24

נושאים בכתבה החשב הכללי באוצר

הגירעון הממשלתי מתכווץ. לפי האומדן העדכני של החשב הכללי באוצר נרשמת ירידה לגירעון של 4.5% מהתוצר ב-12 החודשים האחרונים, בהשוואה ל-4.9% בסוף אוקטובר. מדובר בתזוזה מצטברת של כ-0.4 נקודות אחוז, שמשלבת בין גידול משמעותי בהכנסות המדינה לבין האטה בגידול ההוצאות, זאת בתוך שנה המאופיינת עדיין בהשפעות כבדות של המלחמה על המסגרת התקציבית.

התמונה בולטת במיוחד בנובמבר האחרון. הגירעון החודשי הסתכם ב-3.3 מיליארד שקל בלבד, לעומת 12.2 מיליארד שקל בנובמבר אשתקד, פער שמחדד את התנודתיות בהוצאות הממשלה בסוף השנה ואת התרומה של הקפיצה בהכנסות ממסים. מתחילת השנה עומד הגירעון המצטבר על 74.7 מיליארד שקל, ירידה של כ-36% בהשוואה ל-116.8 מיליארד שקל בתקופה המקבילה ב-2024.

מנוע השיפור נמצא בצד ההכנסות. סך הכנסות המדינה מתחילת השנה הגיע ל-503.3 מיליארד שקל, עלייה של 15.1% לעומת התקופה המקבילה. הכנסות ממסים זינקו ב-15.6%, כאשר המסים הישירים, המשקפים בין היתר הכנסות משכר, רווחי חברות ורווחי הון – עלו ב-18.7%. המסים העקיפים, ובראשם מיסי צריכה, עלו ב-11.3%. בחודש נובמבר לבדו נרשמו הכנסות של 45.8 מיליארד שקל.

להמשך הכתבה לחץ כאן