הבנקים שוב לא נותנים לכם את כל העלאת הריבית: כמה תקבלו על פיקדון בבנק?
שוב זה קורה - הבנקים לא מגלגלים לציבור את מלוא העלאת הריבית של בנק ישראל. זה לא קורה סתם. הבנקים לא מגלגלים את מלוא העלאת הריבית פשוט כי הם יכולים. למה להם לתת הכל לציבור אם הם יכולים להעלות קצת פחות ולשמור לעצמם חלק מהשלל? על הפיקדון של החוסך הפרטי זה משפיע 'קצת' - אבל הבנקים נותנים הרבה פיקדונות ולכן כל 0.1% שהם שומרים לעצמם - מצטבר להרבה מאוד כסף בסוף.
כזכור, הבנק המרכזי העלה השבוע את הריבית במשק ב-0.5%, אבל הבנקים העלו את הריבית על הפיקדונות הרבה פחות. על פי בדיקת ביזפורטל, הבנקים העלו את הריבית במקרה הטוב ב-0.4% (בנק לאומי, אבל זה רק כי הריבית שלו מלכתחילה הייתה נמוכה), ובמקרה הרע ב-0.1% בלבד (מזרחי טפחות).
מי בכל זאת בולטים לטובה?
הבנקים שבולטים לטובה יחסית הם הבנקים הקטנים: בנק ירושלים, שהריבית שהוא נותן על פיקדונות לשנה היא כעת הגבוהה ביותר - 4.1%, אחריו בנק וואן זירו עם 4%. השלישי הוא דיסקונט עם 3.9%, אחר כך מזרחי טפחות עם 3.6%, הפועלים עם 3.55%. לאומי עם 3.5% והבינלאומי בסוף עם 3.3% בלבד.
יצוין - בנק הפועלים שבר השבוע את השוק עם הצעה טיפה שונה, כאשר הוא מציע פיקדון שנעול לשנה וחצי, אבל המשמעות היא שאחרי שנה תיצבר ריבית של 4.61%, שהיא גבוהה יותר מאשר הריביות. החיסרון כאמור הוא הנעילה לתקופה ארוכה יותר.
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- ההמלצה למכור מניות בנקים - "מעריכים שנראה ירידה בתוצאות"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מנגד כמובן - אין לבנקים שום בעיה להעלות את הריבית על ההלוואות עד המקסימום האפשרי (כלומר להעלות ב-0.5% ללקוחות חדשים). במקרה הזה, ללקוחות שרוצים לקחת הלוואה אין ממש אלטרנטיבה - אם הם לא ייקחו את ההלוואה מהבנק, הם יצטרכו ללכת 'החוצה' - לאשראי חוץ בנקאי, ושם הריביות גבוהות עוד יותר (הריבית על ההלוואות בבנקים כבר מגיעות ל-9%, באשראי החוץ בנקאי זה כבר 13% - להרחבה לחצו כאן).
- 7.בלאומי הציעו לי 4.55 (ל"ת)גדי 05/01/2023 18:15הגב לתגובה זו
- 6.רני 05/01/2023 17:08הגב לתגובה זותעבדו חכם, תשתמשו בסימולטורים, אני אישית ,ממליץ על BESTOPTIONSIMULATOR הוא חינמי, ותוכלו להכפיל את הפקדון שלכם בשבוע
- הכי טוב לרכוש דירה להשקעה....NOT (ל"ת)gg 09/01/2023 11:09הגב לתגובה זו
- 5.שחיף 05/01/2023 17:02הגב לתגובה זופיקון לשנה של מאה שקלים ומעלה בריבית משתנה 3.7%. יעלה מחר עם היכנסה לתוקף של עליית ריבית בנק ישראל בחצי אחוז, ל4.2%.
- ביזפורטל צודקים. מה שאתה כותב זה ללקוחות *שכבר הפקידו* (ל"ת)שמעון דוידי 05/01/2023 20:09הגב לתגובה זו
- 4.החיים 05/01/2023 15:30הגב לתגובה זוומאחר וקרנות כספיות מספקות תשואה עדיפה אחרי שבודקים מיסוי זה שהבנקים חוסכים לא התלבטות זה מצויין... ואני אמשיך לשים את הכסף בקרנות...
- 3.10% עובר לסוחר. (ל"ת)רוצים בנק אש ?? 05/01/2023 14:37הגב לתגובה זו
- 2.מעשרות וחומש תרמת היכלי קודש בכל שנה ושנה. (ל"ת)בנק אש ?? ישראל 05/01/2023 14:37הגב לתגובה זו
- 1.בובובו 05/01/2023 14:15הגב לתגובה זוריבית תלוי בסכום ומשאו מתן. כנראה שבבנקים אחרים אותו הדבר.
- אמנון דוד 05/01/2023 20:09הגב לתגובה זותמיד אפשר לעשות מו"מ אבל מה שיש כאן אלה התנאים הרשמיים
דן תורג'מן. קרדיט: אור ברוךלאור מחדלי התביעה, דן תורג'מן ניצל ממאסר בפועל
בית משפט השלום בתל אביב גזר תשעה חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות על דן תורג'מן, שחקן הקולנוע והתיאטרון המוכר, לאחר שהורשע בשורת עבירות מס חמורות בהיקף של יותר מ-3.6 מיליון שקל; לצד עבודות השירות, הוטלו עליו קנסות בסכום כולל של 200 אלף שקל - מחציתם אישית ומחציתם על חברה שבבעלותו
עבירות מס בית משפט השלום בתל אביב גזר תשעה חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות על דן תורג'מן, שחקן הקולנוע והתיאטרון המוכר, לאחר שהורשע בשורת עבירות מס חמורות בהיקף של יותר מ-3.6 מיליון שקל. לצד עבודות השירות הוטלו עליו קנסות בסכום כולל של 200 אלף שקל – מחציתם אישית
ומחציתם על חברה שבבעלותו.
תורג'מן הורשע בשש עבירות של השמטת הכנסה וב-14 עבירות של מרמה, עורמה ותחבולה, בגין אי-דיווח שיטתי על הכנסות מיזמות נדל"ן והשכרת דירות לאורך שנים. על פי הכרעת הדין, הוא עסק ביזמות, שיווק מגרשים ומתן שירותי בנייה באמצעות
חברה בבעלותו, מבלי שדיווח לרשויות המס, מבלי שניהל ספרים ומבלי שהפיק חשבוניות כחוק.
למרות חומרת המעשים והיקפם, בית המשפט נמנע מהטלת מאסר בפועל - בניגוד לעמדת הפרקליטות, שדרשה 15 חודשי מאסר - וזאת בשל מה שהוגדר ככשל חמור בהתנהלות רשויות האכיפה.
השופטת מתחה ביקורת חריפה על רשות המסים והפרקליטות, וקבעה כי כתב האישום הוגש בשיהוי קיצוני ובלתי מוסבר, שנים רבות לאחר ביצוע העבירות המרכזיות.
בהכרעתה קבעה השופטת כי העבירות בוצעו בעיקר בין השנים 2007 ל-2012, אך כתב האישום הוגש רק בשנת 2023, כ-11
עד 16 שנים לאחר מכן. לדבריה, החקירה הפכה גלויה כבר בשנת 2018, אך התיק “נתקע” במשך שנים הן ביחידה החוקרת והן בפרקליטות, ללא הצדקה עניינית. “מדובר במקרה חריג שבחריגים, עינוי דין של ממש”, כתבה, וציינה כי במקרים דומים נגזרים עונשי מאסר בפועל גם כאשר היקף העבירות
נמוך יותר.
- עשור אחרי עבירות המס - זה מה שקבע בית המשפט
- המדינה התעכבה - ובמקום מאסר נגזרו עבודות שירות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כתב האישום כלל שלושה אישומים עיקריים: העלמת הכנסות מיזמות ושיווק נדל"ן בסכום של כ־2.7 מיליון שקל; התחמקות מתשלום מס שבח באמצעות רישום נכס על שם אחר; והשמטת הכנסות נוספות של כמיליון שקל מהשכרת דירות. במסגרת ההליך האזרחי חתם הנאשם על
הסכמי שומה והסיר את המחדלים, תוך תשלום מס של כחצי מיליון שקל.
ועדת החוץ והביטחון אישרה לקריאה שנייה ושלישית את חוק הפנסיות לפורשי צה״ל
החקיקה מסדירה את סמכות הרמטכ״ל בעקבות פסיקת בג״ץ, על רקע התרעות בצה״ל על גל פרישות והתנגדות חריפה בכנסת לעלות התקציבית
ועדת החוץ והביטחון של הכנסת אישרה לקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות), תיקון מספר 36, המסדיר את סמכות הרמטכ"ל להעניק לפורשי צה"ל רכיב פנסיה מוגדל. ההצעה אושרה ברוב של חמישה תומכים מול מתנגד אחד, לאחר דחיית כלל ההסתייגויות שהוגשו לה.
החקיקה נועדה להסדיר מצב משפטי שנוצר בעקבות פסיקת בג"ץ מחודש ספטמבר האחרון, שקבע כי המדיניות הנהוגה בצה"ל להענקת תוספות פנסיה לפורשים חורגת מהמסגרת שקבע המחוקק ואינה מעוגנת בדין. בית המשפט קבע כי ללא חקיקה ראשית, הסמכות תבוטל החל מ־1 בינואר 2026, תוך מתן פרק זמן להסדרת הנושא בכנסת. מאז פסק הדין קיימה ועדת החוץ והביטחון שורת דיונים בהצעת החוק, שבמהלכם הציגו נציגי צה"ל תמונת מצב מדאיגה באשר להשפעת חוסר הוודאות על משרתי הקבע. באגף כוח האדם התריעו כי מאז פרסום פסק הדין הוגשו כ־300 בקשות פרישה, לצד כ־300 בקשות נוספות שנמצאות עדיין בתהליך.
רח"ט אכ"א, תא"ל אמיר ודמני, אמר בדיונים כי צה"ל נאלץ להתמודד עם פערים בכוח האדם באמצעות קידום משרתים צעירים ובעלי ניסיון מצומצם יותר. לדבריו, קיימת שחיקה הן במעמד והן בתנאי השירות, והחשש המרכזי הוא שאנשים איכותיים בוחרים שלא להישאר בשירות הקבע.
התנגדות חריפה להצעת החוק
ח"כ עמית הלוי הגיש למעלה מ־3,000 הסתייגויות וטען כי מדובר במהלך תקציבי בהיקף של מיליארדי שקלים, שמוסתר מהציבור. לדבריו, הכספים מיועדים לפנסיות של פורשי קבע במקום להפניית משאבים ללוחמים הזקוקים לציוד ולתוספות תקציביות. הלוי טען עוד כי הפנסיות הצבאיות גבוהות משמעותית מהפנסיה הממוצעת בשירות המדינה, וכי מדובר בפורשים צעירים יחסית, לעיתים בשנות ה־40 לחייהם. לדבריו, החוק מוסיף התחייבות תקציבית נוספת של כ־1.7 מיליארד שקל למערכת שכבר נהנית מתנאים מועדפים.
- התרומה הישראלית ששווה לארה"ב מיליארדים כל שנה
- רפאל חושפת את הדור הבא של מערכות ההגנה הישראליות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בדיון האחרון אמר ח"כ הלוי כי החוק, שהובא להצבעה, מהווה בעיניו פגיעה קשה במשרתי הקבע ובלוחמי צה"ל. הוא טען כי ההשלכות ארוכות הטווח של ההחלטה עלולות לפגוע במערכת הביטחון עצמה.
