הבנקים שוב לא נותנים לכם את כל העלאת הריבית: כמה תקבלו על פיקדון בבנק?
שוב זה קורה - הבנקים לא מגלגלים לציבור את מלוא העלאת הריבית של בנק ישראל. זה לא קורה סתם. הבנקים לא מגלגלים את מלוא העלאת הריבית פשוט כי הם יכולים. למה להם לתת הכל לציבור אם הם יכולים להעלות קצת פחות ולשמור לעצמם חלק מהשלל? על הפיקדון של החוסך הפרטי זה משפיע 'קצת' - אבל הבנקים נותנים הרבה פיקדונות ולכן כל 0.1% שהם שומרים לעצמם - מצטבר להרבה מאוד כסף בסוף.
כזכור, הבנק המרכזי העלה השבוע את הריבית במשק ב-0.5%, אבל הבנקים העלו את הריבית על הפיקדונות הרבה פחות. על פי בדיקת ביזפורטל, הבנקים העלו את הריבית במקרה הטוב ב-0.4% (בנק לאומי, אבל זה רק כי הריבית שלו מלכתחילה הייתה נמוכה), ובמקרה הרע ב-0.1% בלבד (מזרחי טפחות).
מי בכל זאת בולטים לטובה?
הבנקים שבולטים לטובה יחסית הם הבנקים הקטנים: בנק ירושלים, שהריבית שהוא נותן על פיקדונות לשנה היא כעת הגבוהה ביותר - 4.1%, אחריו בנק וואן זירו עם 4%. השלישי הוא דיסקונט עם 3.9%, אחר כך מזרחי טפחות עם 3.6%, הפועלים עם 3.55%. לאומי עם 3.5% והבינלאומי בסוף עם 3.3% בלבד.
יצוין - בנק הפועלים שבר השבוע את השוק עם הצעה טיפה שונה, כאשר הוא מציע פיקדון שנעול לשנה וחצי, אבל המשמעות היא שאחרי שנה תיצבר ריבית של 4.61%, שהיא גבוהה יותר מאשר הריביות. החיסרון כאמור הוא הנעילה לתקופה ארוכה יותר.
- המס החדש על הבנקים - 9% על "רווח חריג"
- פועלים: רווח נקי של 2.8 מיליארד שקל; התשואה להון 17.6%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מנגד כמובן - אין לבנקים שום בעיה להעלות את הריבית על ההלוואות עד המקסימום האפשרי (כלומר להעלות ב-0.5% ללקוחות חדשים). במקרה הזה, ללקוחות שרוצים לקחת הלוואה אין ממש אלטרנטיבה - אם הם לא ייקחו את ההלוואה מהבנק, הם יצטרכו ללכת 'החוצה' - לאשראי חוץ בנקאי, ושם הריביות גבוהות עוד יותר (הריבית על ההלוואות בבנקים כבר מגיעות ל-9%, באשראי החוץ בנקאי זה כבר 13% - להרחבה לחצו כאן).
- 7.בלאומי הציעו לי 4.55 (ל"ת)גדי 05/01/2023 18:15הגב לתגובה זו
- 6.רני 05/01/2023 17:08הגב לתגובה זותעבדו חכם, תשתמשו בסימולטורים, אני אישית ,ממליץ על BESTOPTIONSIMULATOR הוא חינמי, ותוכלו להכפיל את הפקדון שלכם בשבוע
- הכי טוב לרכוש דירה להשקעה....NOT (ל"ת)gg 09/01/2023 11:09הגב לתגובה זו
- 5.שחיף 05/01/2023 17:02הגב לתגובה זופיקון לשנה של מאה שקלים ומעלה בריבית משתנה 3.7%. יעלה מחר עם היכנסה לתוקף של עליית ריבית בנק ישראל בחצי אחוז, ל4.2%.
- ביזפורטל צודקים. מה שאתה כותב זה ללקוחות *שכבר הפקידו* (ל"ת)שמעון דוידי 05/01/2023 20:09הגב לתגובה זו
- 4.החיים 05/01/2023 15:30הגב לתגובה זוומאחר וקרנות כספיות מספקות תשואה עדיפה אחרי שבודקים מיסוי זה שהבנקים חוסכים לא התלבטות זה מצויין... ואני אמשיך לשים את הכסף בקרנות...
- 3.10% עובר לסוחר. (ל"ת)רוצים בנק אש ?? 05/01/2023 14:37הגב לתגובה זו
- 2.מעשרות וחומש תרמת היכלי קודש בכל שנה ושנה. (ל"ת)בנק אש ?? ישראל 05/01/2023 14:37הגב לתגובה זו
- 1.בובובו 05/01/2023 14:15הגב לתגובה זוריבית תלוי בסכום ומשאו מתן. כנראה שבבנקים אחרים אותו הדבר.
- אמנון דוד 05/01/2023 20:09הגב לתגובה זותמיד אפשר לעשות מו"מ אבל מה שיש כאן אלה התנאים הרשמיים
מפתיע: האינפלציה בישראל נמוכה בהרבה מהמדינות המפותחות
אם חשבתם שישראל הרבה יותר יקרה מהעולם, המספרים מוכיחים אחרת: עשור של אינפלציה נמוכה מציב את ישראל בפער של יותר מפי 2.5 מול ה-OECD
מסתבר שקצב האינפלציה בישראל נמוך בהרבה מאשר ברוב המדינות המפותחות, ה-OECD. זאת בניגוד ל"תחושות בטן" שיש לנו. מסתבר גם שמדד מפתיע מראה שאפילו מחירי השירותים העירוניים בתל אביב, כבר אינם בראש רשימת הערים המרכזיות היקרות בעולם המערבי, כפי שהיה בעבר. המסקנות הללו מספקות ללא כל ספק עוד תחמושת לאלו הדורשים מבנק ישראל להוריד את הריבית במיידי וכמה שיותר.
בממוצע שנתי קצב האינפלציה בישראל ב-10 השנים האחרונות היה 1.4% לשנה מול ממוצע של 3.8% ב-OECD. משמע בחו"ל, ברבות מהמדינות המערביות, קצב האינפלציה הממוצע גבוה ביותר מפי 2.5 מאשר אצלנו!
המקור: עיבודי חיסונים פיננסים לפרסום של ה-OECD
www.oecd.org/content/dam/oecd/en/data/insights/statistical-releases/2025/7/consumer-prices-oecd-07-2025.pdf- למה השוק מריע לאינפלציה של 3%?
- מהאינפלציה לצמיחה: מלחמת הסחר חוזרת למרכז הבמה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תל אביב (מבחינת יוקר המחייה) זה לא מה שהיה פעם
כדי להבין עד כמה תמונת האינפלציה מורכבת וכוללת הרבה מאד אלמנטים שהמדיה הכלכלית פעמים רבות מתעלמת מהם, להלן טבלה ובה בדיקה שפרסמו Visual Capitalist על בסיס נתונים שבדק דויטשה בנק, בנוגע לעלות החודשית שמשקי הבית ועסקים בערים שונות בעולם משלמים על שירותים עירוניים דוגמת חשמל, מים, פינוי אשפה וכו':
הכנסת אישרה: הטבות מס נרחבות ותגמול מוגדל ללוחמי המילואים
חוק חדש יעניק עד 4 נקודות זיכוי במס ויקבע תגמול מינימלי של 9,632 שקל לחודש מילואים; ההסדר יורחב ב־2028 ויכלול גם תגמול רטרואקטיבי למפוטרים בזמן שירות
הכנסת אישרה בקריאה שנייה ושלישית את חוק הטבות המס למשרתי המילואים כלוחמים, יוזמה שמוביל שר האוצר בצלאל סמוטריץ’. החוק מעניק נקודות זיכוי במס הכנסה ללוחמי מילואים בהתאם להיקף ימי השירות שביצעו במהלך שנת המס, במטרה לתגמל ולתמרץ שירות משמעותי במערך המילואים. על פי ההסדר החדש, משרתי מילואים שביצעו מעל 30 ימי שירות בשנה יהיו זכאים לנקודות זיכוי מדורגות, שיכולות להגיע עד ארבע נקודות זיכוי בשנה, שוות ערך לכ־968 שקלים בחודש, או כ־11,600 שקלים בשנה. ההטבה תיושם באופן קבוע במערך המס.
חלוקת הנקודות תיעשה בהתאם למספר הימים: 30 ימי שירות יזכו בחצי נקודת זיכוי (121 שקלים בחודש), 50 ימים יזכו בנקודה, 70 ימים בשתי נקודות, 90 ימים בשלוש נקודות, ומעל 110 ימים - ארבע נקודות. החל משנת 2028 המדרגות יותאמו מחדש כך שזכאות תושג כבר מ־20 ימי שירות.
בנוסף, החוק מעגן את התגמול המינימלי לחודש מילואים ומצמיד אותו למדד. בשנת 2025 יעמוד שכר המינימום לחודש מילואים על 9,632 שקלים, במקום כ־7,000 שקלים כיום. ההעלאה, שנקבעה תחילה כהוראת שעה בתקופת המלחמה, תהפוך כעת להסדר קבוע.
78% זכאים
בדיוני ועדת הכספים עלה כי כ־78% מלוחמי מערך המילואים צפויים לעמוד בתנאי הסף ולהיכנס למעגל הזכאות כבר בשנת 2025. דרישת הוועדה הביאה להפחתת מספר ימי השירות הנדרשים החל משנת 2028, מתוך צפי לירידה בעומס המילואים בשנים הקרובות. במהלך הדיונים הושם דגש על כך שהחוק המקורי היטיב בעיקר עם בעלי הכנסה גבוהה, ולכן הוחלט לשלב בו תיקון לחוק הביטוח הלאומי המבטיח תגמול מזערי למשרתי מילואים בעלי הכנסה נמוכה או כאלה שאינם עובדים. שיעור התגמול יעמוד על 95% משכר הבסיס, כפי שנקבע בתקופת המלחמה, וייושם באופן קבוע.
- כמות גדולה של דירות בהנחה למילואימניקים והטבות נוספות - הנה התנאים המלאים
- האם המענקים למילואימניקים חייבים במס?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בוועדה הוצג גם סיכום נוסף, ביוזמת ח״כ ינון אזולאי, שלפיו משרת מילואים שיפוטר במהלך שירותו יהיה זכאי להשלמת שכר מלאה עד לגובה שכרו האחרון. באוצר ציינו כי הסדר זה יקודם בהסכמה במסגרת הצעת חוק פרטית, וייכנס לתוקף רטרואקטיבית ממאי 2025 ועד לסיום מצב החירום בעורף.
