הריבית על הלוואות בבנקים מגיעה ל-9%; בחברות כרטיסי האשראי - 13%
בדיקת ביזפורטל בבנקים ובחברות כרטיסי האשראי מעלה את המסקנה הבאה - הריבית על הלוואות ממשיכה לעלות. בבדיקה הקודמת לפני כחודשיים הריבית בבנקים הסתכמה ב-8%, עכשיו הריבית היא 9% ויותר. בבדיקה הקודמת הריבית על ההלוואות בחברות כרטיסי האשראי הסתכמה ב-11%, עכשיו יש מקומות שזה מגיע ל-13%. חברות כרטיסי האשראי "קולטות" את אלו שכבר לא יכולים לקבל אשראי בבנק ולכן הן מגלמות את הסיכון בריבית. הם מוסיפות כמה אחוזים טובים לריבית ומקבלות את האנשים למרות שהן יודעות שהסיכון לא קטן - בהינתן שהבנקים לא מוכנים להלוות כסף לאנשים ברמת סיכון כזו. הריבית גבוהה יותר - וגובה ההלוואה שצריך להחזיר מוכפל כל 5-6 שנים כמו כן, החברות גם יודעות שגם אם הלווה יתקשה אז לא ביג דיל - הן ימתחו לו את ההלוואה בעוד שנה, עוד שנתיים, ונניח שהוא מתקשה שוב, גם אין בעיה, ההלוואה תימתח עוד יותר. למעשה, ככל שמותחים ומאריכים יותר את ההלוואה, הריבית הגלומה בה גבוהה יותר, כך שבשורה התחתונה זה משרת אותן - יותר רווחים. מה זה אומר בפשטות? שההלוואות האלה הופכות להיות נטל כבד מאוד על משקי הבית. אם אפשר להתרחק מזה - כדאי. לשם הפשטות, אדם שלוקח הלוואה של 100 אלף שקל ל-10 שנים (למשל - כדי לקנות רכב חדש), ויתחיל להחזיר רק אחרי 5 שנים - יצטרך להחזיר 200 אלף שקל. אז צריך לחשוב טוב טוב מראש האם בכלל כדאי להיכנס להלוואה כזו. אנשים שכבר נמצאים בחובות צריכים לעבוד עוד יותר קשה כדי להחזיר את ההלוואות האלה ומאוד לא מומלץ להיכנס למעגל כזה של לקיחת הלוואה כדי לסגור את ההלוואה הקודמת (שהייתה בריבית נמוכה יותר). התוצאה תהיה רק שקיעה עמוקה יותר בחובות. למה הריבית עולה? הריבית השנה זינקה כידוע בשל העלאת הריבית במשק, מ-0.1% ל-3.25% (וזה עוד צפוי לעלות). חברות כרטיסי האשראי מספקות הלוואות בריבית משתנה בהתאם לשינויים בריבית במשק. כלומר, כשהריבית במשק עולה אזי גם הריבית על ההלוואה עולה. יש לנו כנראה עוד 0.5%-1% העלאות בריבית ב-3-4 חודשים הקרובים כך שההלוואות צפויות להתייקר. חוץ מזה, ההלוואות מתייקרות בגלל הסיכון. ההאטה הכלכלית ואי הוודאות במשק המקומי והעולמי הביאו לגידול בסיכון במתן הלוואות. אבל נותני ההלוואות - חברות כרטיסי האשראי והבנקים לא סופגים בעצמם את הסיכון הזה, הם מעבירים אותו הלאה, ללקוחות שלהם. הריבית על ההלוואות עולה כפיצוי לעלייה בסיכון. כך או אחרת, בעוד ההלוואות לחברות כרטיסי האשראי הן בתשלומים - 24-36 חודשים כשהקרן נפרעת לשיעורין בכל חודש, ההלוואות בבנקים עם אורך חיים שעולה על 5 שנים. זה הממוצע, ישנן כמובן הלוואות קצרות והלוואות ארוכות יותר, כשככל שההלוואה ארוכה יותר כך הריבית עליה תהיה גבוהה יותר כדי לגלם את הסיכון שבמשך ההלוואה. עוד עולה בבדיקת ביזפורטל שבעוד שהריבית הממוצעת על הלוואות עלתה ב-3.8%-4.2%, הריבית על הפיקדונות עלתה בכ-2.5-2.7%. במילים אחרות, הבנקים העלו את ריבית ההלוואות הרבה מעבר לעליית ריבית בנק ישראל (משמע, הגדילו את המרווחים ואת הרווח). מנגד, הם העלו את הריבית על הפיקדונות בפחות מעליית רייבת בנק ישראל - הם משלמים לנו פחות ממה שהיינו אמורים לקבל (משמע, הגדילו את המרווחים והרווח).
- 6.אחד העם 01/01/2023 09:51הגב לתגובה זוהלוואה שנלקחת היום בריבית 13% ל 72 תשלומים , סך ההחזר יהיה 1.45 שח על כל 1 שח הלוואה ולא כפול , בטווחים ארוכים יותר כמובן שהיחס יעלה מאידך במשכנתא הריביות נמוכות יותר.
- 5.חיים 31/12/2022 10:09הגב לתגובה זואף אחד לא יטפל בבנקים. יש כאן משהו מוזר במשך עשרות שנים. בנקים חדשים לא נכנסים, אין תחרות והלובי של הבנקים בכנסת חזק מאד. אולי סמוטריץ׳ הכוחני יעשה משהו. אם הוא מטפל בבנקים, אני מצביע לו בבחירות הבאות. התחייבות.
- 4.כדורי 29/12/2022 20:36הגב לתגובה זולא מצויין אם הריבית עלתה לשנה או ל 3 שנים או ל 5 שנים כי אם הריבית לשנה היא 9% אחוז אז הבנקים אמורים לתת הלוואות בריבית שנתית של כ20%
- 3.נורי 29/12/2022 19:35הגב לתגובה זוכן כן,קוראים לזה שוק אפור...והכל בחסות הנגיד ולחבורתו עם משכורות דמיוניות...ראש הממשלה וכל חבורת המיניסטרים...דור צעיר,צאו לרחובות,תרעידו את אמות הסיפים של המדינה..
- 2.תחרות בנקים מחו"ל או שהחזירות תמשך (ל"ת)מבין2 29/12/2022 19:28הגב לתגובה זו
- ימח שמם וזכרם של כל אלה שנתנו לזה יד . (ל"ת)גליה 30/12/2022 06:32הגב לתגובה זו
- 1.שודדי ישראל 29/12/2022 19:24הגב לתגובה זו2.5% במקרה הטוב , לא יאמן !!
- מי מרים את הכפפה 30/12/2022 06:32הגב לתגובה זווהממשלה שותקת
- מי מרים את הכפפה 30/12/2022 06:31הגב לתגובה זוהבנקים חבורת עלוקות מוצצות דם . לא פלא שכולם עברו לנדל'-ן . בא נראה איזה ח''כ יהיה לו האומץ לטפל בבנקים .
״אנחנו מחלקים כבר 20 שנה ברצף דיבידנד; נמצאים בכל מקרר בארץ״
״אנחנו מתעסקים בבסיס של החקלאות הישראלית - דשנים, חומרי הדברה, אריזות, מוצרי השקיה ותערובות מזון לבעלי חיים״ מנכ״ל עמיר שיווק, גיא בינשטוק, מדבר על התוצאות הרבעוניות, מספר מי החליף את הטורקים שהחרימו את ישראל ובעיקר מוכיח שחברה
תעשייתית יכולה להיות רחוקה מלהיות משעממת
עמיר שיווק היא מהחברות הוותיקות בבורסה המקומית, עם היסטוריה שמתחילה עוד בשנת 1942 והנפקה לציבור שבוצעה ב־2005. החברה מספקת תשומות חקלאיות לכל רוחב הסקטור מדשנים וחומרי הדברה ועד אריזות, מוצרי השקיה ותערובות מזון לבעלי חיים - פרוסה עם 28 סניפים ברחבי
הארץ ונוגעת כמעט בכל חקלאי. ברבעון השני עמיר שיווק הציגה הכנסות של כ־358 מיליון שקל, עלייה של 3.5% לעומת הרבעון המקביל, אבל הרווח הנקי שלה ירד ל־12.7 מיליון שקל לעומת 13.5 מיליון שקל אשתקד 2025. המניה של עמיר שיווק 1.52%
נסחרת בשווי שוק של כ־413 מיליון שקל ומציגה תשואת דיבידנד יציבה סביב 3%, בזכות מדיניות חלוקה רציפה שנמשכת כבר שני עשורים. מתחילת השנה המניה הוסיפה כ-18% וב-12 החודשים האחרונים טיפסה 32%, בסה״כ הגרף של הביצועים די תלול כלפי מעלה אחרי שעמיר שיווק הצליחה לצלוח
פרק פחות נעים עם השקעה כושלת בקנאביס.
ביצועי המניה במבט על ה-5 שנים האחרונות - צניחה ואז נסיקה
לפני כמה שנים ניסתה עמיר שיווק לגעת בתחומים חדשים שנראו אז מבטיחים ובראשם הקנאביס הרפואי. החברה השקיעה בחברת BOL (Breath of Life), מתוך מחשבה על פוטנציאל שוק עצום ועל אפשרות לייצר מנוע צמיחה נוסף לצד הפעילות המסורתית. אלא שהמהלך התברר כהימור לא מוצלח: שוק הקנאביס הרפואי בישראל ובעולם לא המריא כפי שציפו, היו הרבה עיכובים רגולטוריים לצד תחרות הולכת וגוברת מה שהוביל את עמיר שיווק להפרשות כבדות שהסתכמו בעשרות מיליוני שקלים .
המנכ"ל גיא בינשטוק לא מהסס להודות כי זה פרק פחות נעים בהיסטוריה של החברה
- כזה שחתך משמעותית את השורה התחתונה והכביד על התוצאות הכספיות בשנים 2021-2022. אבל מדגיש שמאז, עמיר שיווק הרבה יותר זהירה בכל מה שקשור יותר להשקעות מחוץ לליבת הפעילות, והחברה מעדיפה להתמקד ברכישות סינרגיות ישירות לעסקי החקלאות - כמו חממות, מיכון חקלאי ותערובות.
"הסיפור הזה מאחורינו", הוא מסכם והמספרים של השנתיים האחרונות באמת מחזקים את התחושה שהחברה הצליחה להחזיר את עצמה למסלול יציב.
אנחנו מדברים אחרי התוצאות הרבעוניות - לפני שנצלול למספרים, ספר קצת על מה שקורה בעמיר שיווק לאחרונה
"עמיר שיווק היא חברה ותיקה מאוד. נוסדה ב-1942 על ידי התאחדות האיכרים בישראל, וב-2005 הונפקה בבורסה. כך שאנחנו מציינים השנה 20 שנה כחברה ציבורית. אני חושב שהייחוד שלנו הוא בפעילות עצמה - שיווק והפצה של תשומות חקלאיות, תחום שקיים בכל מדינה בעולם. אנחנו מספקים הכל: חומרי הדברה, דשנים, אריזות, מוצרי השקיה ותערובות מזון לבעלי חיים. יש גם רכיב נדל"ן קטן - נכס בבני ברק ומרלו"ג בעמק חפר, אבל זו לא הליבה. הליבה היא תשומות חקלאיות".
- עמיר שיווק: ההכנסות ירדו ב-3%; הרווח הנקי זינק ל-13.5 מיליון שקל
- עמיר שיווק: הרווח הנקי זינק כמעט פי 7 ל-10.6 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מהי בעצם הליבה של הפעילות שלכם?
"אנחנו קוראים לזה הגנת הצומח והזנתו שזה בעצם דשנים והדברה, תחשוב על זה כמו אנטיביוטיקה וויטמינים בשביל הצמחים. אנחנו המפיצים הגדולים ביותר בארץ של חברות ענק כמו אדמה וכיל. הקשר שלנו הוא עם ממש עם החקלאי בשטח. במחצית האחרונה חווינו ירידה קלה, בעיקר בגלל מזג האוויר. החורף האחרון היה יבש וחם, מה שהפחית מחלות עלים וצמצם את הצורך בחומרי הדברה".
אז זה מעניין, לא הייתי מצפה מחברה כמוכם שיהיו לה אלמנטים של ׳עונתיות׳
עליות במניות הביטחוניות בהובלת בית שמש שעולה עד 4%; ת"א 35 יורד 0.4%
המדדים נסחרים בירידות כאשר מניות הביטוח בולטות בירידות, בעוד מניות הביטחוניות נהנות מביקושים; במקביל, המתיחות בין רוסיה לנאט"ו מחריפה עם חדירת רחפנים לפולין, בעוד איראן ו־IAEA מנסות לייצב את החזית הגרעינית
המסחר ביום שאחרי התקיפה הישראלית בקטאר מתנהל בירידות שערים מתונות, ת"א 35 יורד כ-0.4%, לעומתו ת"א 90 מוחק את רוב הירידה ונסחר כעת ביציבות סביב ה-0.
במבט על הסקטורים המרכזיים ירידות, כאשר מדד הבנקים יורד 0.4% ומדד הביטוח בולט לשלילה ומאבד 1.3%. מי שבולטות לחיוב הן המניות הביטחוניות, אולי דווקא כמו שמצופה מהן.
בנק ישראל פרסם תחזיות לפיהן תהיה אינפלציה מתונה יחסית, ריבית בירידה וצמיחה גבוהה. הבורסה, מתמחרת אופטימיות וציפייה לסיום המלחמה ולתקופת
שגשוג. אלא שצמיחה גבוהה ומהירה לא משתלבת עם ריבית נמוכה ולרוב גם לא עם ירידה באינפלציה. האם התחזיות של בנק ישראל להורדת ריבית ולצמיחה מוגזמות? כל השאלות והתשובות
שחשוב לכם לדעת
השוק עלה אתמול
על חדשות התקיפה, אך הבוקר מתגברים הדיווחים כי אולי התקיפה לא השיגה את היעדים שקיוו להם במערכת הביטחון. ומה קורה בקטאר? הנשק של קטאר הוא הכסף, הכוח וההשפעה העולמית והיא עלולה לכוון אותו נגדנו. היא גם יכולה במישרין או
דרך פרוקסי לקנות נכסים וחברות ישראליות - לא כדאי לזלזל בכוח שלה וברצון לנקמה; וגם - על הנהגת חמאס, על ארגונים נוספים בעזה שאולי יקבלו יותר כוח, ועל כך שאי אפשר לחסל רעיון. קטאר נגד ישראל; ישראל נגד חמאס - תמונת מצב ומה צפוי להמשך?
ואם מדברים על אירועים גיאופוליטיים, אתמול רחפנים רוסיים חדרו לפולין, והמתיחות הגיאופוליטית מסלימה: נאט"ו בכוננות, נמלי תעופה נסגרו; היום דווח כי ראש ממשלת פולין דונלד טוסק הצהיר כי פולין ביקשה מנאט"ו להפעיל את סעיף 4 של הברית, סעיף שמאפשר התייעצות דחופה בין החברות כאשר אחת מהן מרגישה שאיום נשקף לביטחונה או לשלמותה הטריטוריאלית, לאחר שמטוסי נאט"ו הוזנקו כדי להתמודד עם חדירת כטב"מים רוסים למרחב האווירי של פולין, וברקע נשקלת אפשרות לחזק את מערך ההגנה האווירית באזור. האירועים מסמנים החרפה חמורה במתיחות בין רוסיה לנאט"ו, כאשר פולין מדגישה שמדובר בהפרה ישירה ומסוכנת של ריבונותה. מה מחפשת רוסיה בפולין ואיך זה משפיע על החברות הביטחוניות (גם בישראל)? בכתבה כאן - רחפנים רוסיים חדרו לפולין: עוד דלק למניות הביטחון
- ברן זינקה 15%, נאוויטס 9% - ת״א 125 המריא 1.7% אחרי תקיפת צמרת חמאס בקטאר
- אל על ונאוויטס ירדו, נובה זינקה ב-4.3%; מניות הנדל"ן עלו
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בעוד בנאט"ו הגזרה מתחממת, באיראן הגזרה מתקררת. על פי דווחים, איראן וה-IAEA חתמו אתמול על הסכם טכני במצרים שמייצר מסגרת לחידוש שיתוף הפעולה וביקורות גרעיניות, במאמץ לבלום הליך סנקציות מתמשך מצד ברית המעצמות. יחד עם זאת, הקיום הפורמלי של הסכם זה תלוי בהמשך תנודות בשטח, במיוחד אם יוחזרו סנקציות, והאופן שבו תתבצע הפיקוח בפועל.
