רפי מלניק
צילום: גלעד קוולרציק

נשיא אוניברסיטת רייכמן: "האינפלציה בעולם בשלב זה נמצאת בהאצה"

"ככל שעובר יותר זמן אנחנו רואים שהתופעה הזו לא נגמרת ויש סכנה אמיתית שעליית המחירים והאינפלציה תחלחל לציפיות הציבור" כך נשיא אוניברסיטת רייכמן פרופסור רפי מלניק התייחס לסוגיית האינפלציה בעולם, התייחסות לשאר הסוגיות המאקרו כלכליות- בפנים
נתן טגי | (2)

נשיא אוניברסיטת רייכמן, הכלכלן פרופ' רפי מלניק התייחס הבוקר (שלישי) בכנס המכון למדיניות ואסטרטגיה (IPS) באוניברסיטת רייכמן לסוגיות המרכזיות בעולם המאקרו כלכלי.

על הריבית שממשיכה לעלות אמר מלניק: "הריבית שלנו כיום לא תואמת את המצב במשק. בגלל חוסר ההתאמה הזה אנחנו נכנסים לתקופה של בלבול ואי וודאות קיצונית במשק. במקרה של עליית הריבית נראה פגיעה ממשית במחירי המניות, בדגש על המניות הטכנולוגיות שנהנו מהתנפחות חסרת פרופורציות בצל מדיניות אפס הריבית של בנק ישראל״

שנשאל מלניק על המלחמה באוקראינה התייחס אליה כמעין זעזוע להיצע בשוק, "ההנחות הן שתהיה האטה בשיעור הצמיחה של העולם על רקע המלחמה באוקראינה. אנחנו רואים את הזעזועים במחירים קריטיים לכלכלת העולם, האוניות תקועות בכל מיני מקומות בעולם ולא פתרנו את שרשראות האספקה כי הביקושים עולים ובהתאם המחירים עולים. אנחנו רואים מחירים שטיפסו למעל 100 דולר לחבית נפט, לא צפוי לרדת בקרוב ואנחנו נמצאים שוב במעין זעזוע להיצע. אוקראינה מספקת חלק גדול מהחיטה ודברים בסיסיים לעולם, ובהתאם למלחמה הפסיקה לספק את זה והמחירים מתפתחים בהתאם". 

בכנס התייחס פרופ' מלניק לביטוי ה"סערה מושלמת" שאותה הגדיר כצירוף של שלושה דברים שאם יתרחשו ביחד אנחנו עלולים להיות בצרות:

1. נפילת שוק המניות שכבר התחילה.

2. עליית הריבית בשוק הדיור - קושי של קבלנים לממן את עצמם וירידה בביקוש הדיור. 

3. משבר חוב - עלול להתרחש כתוצאה מזה שמחזור החוב יהיה יקר מאוד. "אם זה יקרה אנחנו בעולם אחר בו נחווה ירידה משמעותית של צמיחה עולמית, מיתון עולמי קשה, גידול בעוני וחוסר שקט חברתי על רקע הבעיות הגיאופוליטיות שלנו".

בנוגע לאינפלציה שמדאיגה את מרבית כלכלות העולם אמר מלניק: "האינפלציה בעולם בשלב זה נמצאת בהאצה. ככל שעובר יותר זמן אנחנו רואים שהתופעה הזו לא נגמרת ויש סכנה אמיתית שעליית המחירים והאינפלציה תחלחל לציפיות הציבור. ברגע שיש ציפייה לעליית מחירים יש אלמנט של אינהרציה קשה מאוד לעצירה, אלא אם עוצרים את הפעילות הכלכלית. זוהי המדיניות המוניטרית שאפיינה את הכלכלה שלנו: מדיניות ריבית אפס. 

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    נשמה זה לא תחזית...זה כבר פרשנות בדיעבד (ל"ת)
    ירון 18/05/2022 11:33
    הגב לתגובה זו
  • חח, לרגע חשבתי שזו כתבה מלפני 3 חודשים (ל"ת)
    עוז 20/05/2022 09:24
    הגב לתגובה זו
עובדים צעירים נכנסים לשוק העבודה, קרדיט: גרוקעובדים צעירים נכנסים לשוק העבודה, קרדיט: גרוק
פרשנות

שכר המינימום מתעדכן, המציאות לא

שכר במינימום, יוקר במקסימום: הנוסחה הקיימת מעלה את השכר הנומינלי, אבל מתעלמת מהמחירים ומהכנסה פנויה וגם - בכמה יעלה יעלה שכר המינימום באפריל על פי המנגנון החדש?

אדם בלומנברג |
נושאים בכתבה שכר מינימום

היום, ה-4 בינואר 2026, שוק העבודה הישראלי חווה רגע נדיר של נחת. מנגנון העדכון האוטומטי של חוק שכר מינימום נכנס לתוקפו, ובהתאם לנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה - השכר יזנק החל ממשכורת אפריל הקרוב בכ-3.3% לרמת שיא של 6,443.85 ש"ח. על הנייר, זוהי בשורה פנטסטית: בזמן שיוקר המחיה משתולל, העובדים ברמות השכר הנמוכות מקבלים תוספת של כ-196 ש"ח בחודש. במציאות שבה כ-23.3% מהשכירים בישראל משתכרים "שכר נמוך" (עד שני שלישים מהשכר החציוני), מדובר באוויר לנשימה.

הפרדוקס הישראלי: שכר גבוה, ארנק ריק

כדי להבין את ייחודיות המצב בישראל, כדאי להרים את הראש אל מעבר לים. האיחוד האירופי אימץ לאחרונה את דירקטיבת "שכר המינימום ההולם" (Adequate Minimum Wages), המהווה שינוי תפיסתי דרמטי: לא עוד מספר שרירותי, אלא יעד כפול - שכר מינימום שיהווה לפחות 60% מהשכר החציוני ו-50% מהשכר הממוצע.

כאן נחשף הפרדוקס: במונחים יחסיים, ישראל היא "מעצמת שוויון". שכר המינימום שלנו (כ-61% מהשכר החציוני) הוא מהגבוהים ב-OECD ביחס לשכר הכללי במשק. אולם, כשבודקים את יכולת ההשתכרות במונחי כוח קנייה (PPP), הבלון מתפוצץ. בגלל יוקר המחיה הקיצוני - מהדיור ועד מחירי המזון - השכר הישראלי קונה הרבה פחות משכר מקביל בגרמניה או בהולנד. בעוד אירופה מתמקדת ב"הלימות" ובקיום בכבוד, ישראל נצמדת לנוסחה מתמטית עיוורת (47.5% מהשכר הממוצע). נוסחה זו נגזרת מעליות השכר בענף ההייטק, אך מתעלמת לחלוטין ממחירי העגבנייה והשכירות. התוצאה? השכר הממוצע עולה נומינלית, אך ההכנסה הפנויה של משקי הבית נותרת מאחור.

זאת ועוד: העובד הישראלי נדרש לעבוד 42 שעות שבועיות כדי להגיע לשכר המינימום, לעומת ממוצע של 37 שעות ב-OECD. המשמעות היא שעלינו לעבוד 14% יותר ממקבילינו בעולם כדי להגיע לאותו רף בסיסי.

שני צדדים למטבע הכלכלי

מול הנימוקים המוסריים והחברתיים של תומכי ההעלאה, ניצבים המתנגדים - המגזר העסקי וחלק מהאקדמיה הכלכלית. לשיטתם, התערבות אגרסיבית במחיר העבודה בעת משבר עלולה לפגוע במרקם העסקי ובתעסוקה. גם החשש מ"סחרור אינפלציוני" עולה בכל פעם שהשכר מתעדכן, וזאת למרות שהוכח כי משקלה של עליית שכר המינימום באינפלציה של השנים האחרונות היה זניח.