נשיא אוניברסיטת רייכמן: "האינפלציה בעולם בשלב זה נמצאת בהאצה"
נשיא אוניברסיטת רייכמן, הכלכלן פרופ' רפי מלניק התייחס הבוקר (שלישי) בכנס המכון למדיניות ואסטרטגיה (IPS) באוניברסיטת רייכמן לסוגיות המרכזיות בעולם המאקרו כלכלי.
על הריבית שממשיכה לעלות אמר מלניק: "הריבית שלנו כיום לא תואמת את המצב במשק. בגלל חוסר ההתאמה הזה אנחנו נכנסים לתקופה של בלבול ואי וודאות קיצונית במשק. במקרה של עליית הריבית נראה פגיעה ממשית במחירי המניות, בדגש על המניות הטכנולוגיות שנהנו מהתנפחות חסרת פרופורציות בצל מדיניות אפס הריבית של בנק ישראל״
שנשאל מלניק על המלחמה באוקראינה התייחס אליה כמעין זעזוע להיצע בשוק, "ההנחות הן שתהיה האטה בשיעור הצמיחה של העולם על רקע המלחמה באוקראינה. אנחנו רואים את הזעזועים במחירים קריטיים לכלכלת העולם, האוניות תקועות בכל מיני מקומות בעולם ולא פתרנו את שרשראות האספקה כי הביקושים עולים ובהתאם המחירים עולים. אנחנו רואים מחירים שטיפסו למעל 100 דולר לחבית נפט, לא צפוי לרדת בקרוב ואנחנו נמצאים שוב במעין זעזוע להיצע. אוקראינה מספקת חלק גדול מהחיטה ודברים בסיסיים לעולם, ובהתאם למלחמה הפסיקה לספק את זה והמחירים מתפתחים בהתאם".
בכנס התייחס פרופ' מלניק לביטוי ה"סערה מושלמת" שאותה הגדיר כצירוף של שלושה דברים שאם יתרחשו ביחד אנחנו עלולים להיות בצרות:
1. נפילת שוק המניות שכבר התחילה.
2. עליית הריבית בשוק הדיור - קושי של קבלנים לממן את עצמם וירידה בביקוש הדיור.
3. משבר חוב - עלול להתרחש כתוצאה מזה שמחזור החוב יהיה יקר מאוד. "אם זה יקרה אנחנו בעולם אחר בו נחווה ירידה משמעותית של צמיחה עולמית, מיתון עולמי קשה, גידול בעוני וחוסר שקט חברתי על רקע הבעיות הגיאופוליטיות שלנו".
- מפתיע: האינפלציה בישראל נמוכה בהרבה מהמדינות המפותחות
- למה השוק מריע לאינפלציה של 3%?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בנוגע לאינפלציה שמדאיגה את מרבית כלכלות העולם אמר מלניק: "האינפלציה בעולם בשלב זה נמצאת בהאצה. ככל שעובר יותר זמן אנחנו רואים שהתופעה הזו לא נגמרת ויש סכנה אמיתית שעליית המחירים והאינפלציה תחלחל לציפיות הציבור. ברגע שיש ציפייה לעליית מחירים יש אלמנט של אינהרציה קשה מאוד לעצירה, אלא אם עוצרים את הפעילות הכלכלית. זוהי המדיניות המוניטרית שאפיינה את הכלכלה שלנו: מדיניות ריבית אפס.
- 1.נשמה זה לא תחזית...זה כבר פרשנות בדיעבד (ל"ת)ירון 18/05/2022 11:33הגב לתגובה זו
- חח, לרגע חשבתי שזו כתבה מלפני 3 חודשים (ל"ת)עוז 20/05/2022 09:24הגב לתגובה זו
הישג לגמלאי שירות המדינה: יצורפו לקרנות הרווחה
ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו על הסכם לפיו החל משנת 2026, המדינה תתקצב פעילויות רווחה, תרבות ופנאי גם לגמלאים המבוטחים בפנסיה צוברת, בתנאים זהים לגמלאי הפנסיה התקציבית
ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו היום (ה') על הסכם קיבוצי מיוחד ופורץ דרך, המחיל את שירותי קרנות הרווחה גם על גמלאי שירות המדינה המבוטחים בפנסיה צוברת.
עד היום, נהנו רק גמלאים בפנסיה תקציבית נהנו משירותי הקרן הכוללים סבסוד פעילויות תרבות, נופש, בריאות ופנאי. ההסכם החדש קובע כי החל משנת 2026, המדינה תעביר תקציב ייעודי עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת העומד בתנאי הזכאות, ובכך תשווה את מעמדם למעמד הגמלאים הוותיקים. פנסיה תקציבית היא שיטת הפנסיה המסורתית של עובדי המדינה עד תחילת שנות ה-2000, שבה המדינה (המעסיק) מתחייבת תשלום קצבה קבועה, בהתאם לשכר ולותק, מתקציב המדינה. מאז 2003 עובדי מדינה חדשים כבר אינם נכנסים לפנסיה תקציבית אלא לפנסיה צוברת.
עיקרי ההסכם:
שוויון מלא: קרנות הרווחה יעניקו מעתה את אותם השירותים בדיוק לכלל הגמלאים, הן במסלול התקציבי והן במסלול הצובר.
תקצוב המדינה: המדינה תקצה סכום שנתי (הצמוד למדד) עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת, בדומה למודל הקיים בפנסיה התקציבית.
- בקרוב? ההחלטה שעלולה לעלות למדינה מאות מיליונים
- פנסיה בגיל 50: כל הכלים לפרישה בטוחה בלי להתרסק
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תחולה רחבה: ההסכם חל על גמלאי הדירוגים המיוצגים על ידי ההסתדרות בשירות המדינה.
מילואימניקים. קרדיט: Xהבנות בין האוצר למשרד הביטחון - תקציב של 112 מיליארד שקל בשנה
תקציב הביטחון משרדי האוצר והבטחון הגיעו להבנות: חיזוק בטחון המדינה לצד שמירה על איתנות כלכלית אחרי שיח ממושך ודיונים מקצועיים רבים שנערכו בשבועות האחרונים בין נציגי מערכת הבטחון לנציגי משרד האוצר, הבוקר הגיעו המשרדים לסיכום תקציבי של גובה הוצאות הבטחון לשנת 2026, והוא יעמוד על 112 מליארד ש"ח. מדובר בתוספת של 47 מליארדי ש"ח ביחס לתקציב הבטחון לשנת 2023 ערב המלחמה.
המסגרת שאושרה מאפשרת שלא להשית העלאת מיסים על אזרחי ישראל בשנה הקרובה ואף להביא במסגרת תקציב המדינה הקלות במיסים. שר האוצר בצלאל סמוטריץ': "אני מברך את מערכת הבטחון על הסיכומים. אנחנו מקצים תקציב עתק להתעצמות הצבא השנה, אך גם כזה שמאפשר לנו להחזיר את מדינת ישראל למסלול של צמיחה והקלה על האזרחים".
הסכום שנקבע - 112 מיליארד שקל נמוך בכ־32 מיליארד שקל מדרישות הצבא המקוריות, שהסתכמו ב‑144 מיליארד שקל. טיוטת חוק ההסדרים המקורית כללה ביטול הטבה מיוחדת שניתנה לגמלאי מערכת הביטחון, קיזוז חלק מההיוון או מענקי הפרישה מתקרת ההון הפטורה ממס. בפועל, מדובר על המרה שבמקרה של גמלאים רבים הייתה מורידה את המס באופן משמעותי. בסוף הדיונים הוסרו כל הסעיפים האלה מהנוסח. גם סעיף שדיבר על קיזוז קצבת פנסיה כשבאותו זמן מקבלים קצבת עבודה מחדש, נפל, מה שמשאיר את המצב הקיים ללא שינוי.
