רפי מלניק
צילום: גלעד קוולרציק

נשיא אוניברסיטת רייכמן: "האינפלציה בעולם בשלב זה נמצאת בהאצה"

"ככל שעובר יותר זמן אנחנו רואים שהתופעה הזו לא נגמרת ויש סכנה אמיתית שעליית המחירים והאינפלציה תחלחל לציפיות הציבור" כך נשיא אוניברסיטת רייכמן פרופסור רפי מלניק התייחס לסוגיית האינפלציה בעולם, התייחסות לשאר הסוגיות המאקרו כלכליות- בפנים
נתן טגי | (2)

נשיא אוניברסיטת רייכמן, הכלכלן פרופ' רפי מלניק התייחס הבוקר (שלישי) בכנס המכון למדיניות ואסטרטגיה (IPS) באוניברסיטת רייכמן לסוגיות המרכזיות בעולם המאקרו כלכלי.

על הריבית שממשיכה לעלות אמר מלניק: "הריבית שלנו כיום לא תואמת את המצב במשק. בגלל חוסר ההתאמה הזה אנחנו נכנסים לתקופה של בלבול ואי וודאות קיצונית במשק. במקרה של עליית הריבית נראה פגיעה ממשית במחירי המניות, בדגש על המניות הטכנולוגיות שנהנו מהתנפחות חסרת פרופורציות בצל מדיניות אפס הריבית של בנק ישראל״

שנשאל מלניק על המלחמה באוקראינה התייחס אליה כמעין זעזוע להיצע בשוק, "ההנחות הן שתהיה האטה בשיעור הצמיחה של העולם על רקע המלחמה באוקראינה. אנחנו רואים את הזעזועים במחירים קריטיים לכלכלת העולם, האוניות תקועות בכל מיני מקומות בעולם ולא פתרנו את שרשראות האספקה כי הביקושים עולים ובהתאם המחירים עולים. אנחנו רואים מחירים שטיפסו למעל 100 דולר לחבית נפט, לא צפוי לרדת בקרוב ואנחנו נמצאים שוב במעין זעזוע להיצע. אוקראינה מספקת חלק גדול מהחיטה ודברים בסיסיים לעולם, ובהתאם למלחמה הפסיקה לספק את זה והמחירים מתפתחים בהתאם". 

בכנס התייחס פרופ' מלניק לביטוי ה"סערה מושלמת" שאותה הגדיר כצירוף של שלושה דברים שאם יתרחשו ביחד אנחנו עלולים להיות בצרות:

1. נפילת שוק המניות שכבר התחילה.

2. עליית הריבית בשוק הדיור - קושי של קבלנים לממן את עצמם וירידה בביקוש הדיור. 

3. משבר חוב - עלול להתרחש כתוצאה מזה שמחזור החוב יהיה יקר מאוד. "אם זה יקרה אנחנו בעולם אחר בו נחווה ירידה משמעותית של צמיחה עולמית, מיתון עולמי קשה, גידול בעוני וחוסר שקט חברתי על רקע הבעיות הגיאופוליטיות שלנו".

בנוגע לאינפלציה שמדאיגה את מרבית כלכלות העולם אמר מלניק: "האינפלציה בעולם בשלב זה נמצאת בהאצה. ככל שעובר יותר זמן אנחנו רואים שהתופעה הזו לא נגמרת ויש סכנה אמיתית שעליית המחירים והאינפלציה תחלחל לציפיות הציבור. ברגע שיש ציפייה לעליית מחירים יש אלמנט של אינהרציה קשה מאוד לעצירה, אלא אם עוצרים את הפעילות הכלכלית. זוהי המדיניות המוניטרית שאפיינה את הכלכלה שלנו: מדיניות ריבית אפס. 

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    נשמה זה לא תחזית...זה כבר פרשנות בדיעבד (ל"ת)
    ירון 18/05/2022 11:33
    הגב לתגובה זו
  • חח, לרגע חשבתי שזו כתבה מלפני 3 חודשים (ל"ת)
    עוז 20/05/2022 09:24
    הגב לתגובה זו
כלכלת ישראל (X)כלכלת ישראל (X)

נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?

נקודת מפנה בכלכלה המקומית: גירעון בחשבון השוטף ברבעון השלישי של 2025, אחרי שנים רצופות של עודף. האם צריך לדאוג?

ענת גלעד |

לראשונה מאז 2013 נרשם בישראל גירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, אירוע שעלול לבטא נקודת מפנה משמעותית במבנה המקרו-כלכלי של הכלכלה הישראלית. ברבעון השלישי של 2025 הסתכם הגירעון, בניכוי עונתיות, בכ-1.1 מיליארד דולר, לעומת עודף זניח של 0.1 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם, ועודפים רבעוניים ממוצעים של כ-3.8 מיליארד דולר בשנים שקדמו לכך.

המשמעות אינה טכנית בלבד. החשבון השוטף משקף את יחסי החיסכון-ההשקעה של המשק כולו ואת יכולתו לייצר מטבע חוץ נטו. מדובר על גירעון של תנועות הון ומעבר מעודף לגירעון מאותת כי המשק צורך, משקיע ומשלם לחו"ל יותר משהוא מייצר ומקבל ממנו - שינוי שעשוי להשפיע על שער החליפין, על תמחור סיכונים ועל מדיניות מוניטרית ופיסקלית גם יחד.

הסיבה: לא סחר החוץ, אלא ההכנסות הפיננסיות: הסיפור האמיתי מאחורי הגירעון

בניגוד לאינטואיציה, הגירעון אינו נובע מקריסה ביצוא או מזינוק חריג ביבוא הצרכני. למעשה, חשבון הסחורות והשירותים נותר בעודף של 1.8 מיליארד דולר ברבעון השלישי, שיפור ניכר לעומת הרבעון הקודם. יצוא השירותים הגיע לשיא של 22.9 מיליארד דולר, כאשר 77% ממנו מיוחס לענפי ההייטק, תוכנה, מו"פ, מחשוב ותקשורת.

הגורם המרכזי להרעה הוא חשבון ההכנסות הראשוניות, שבו נרשם גירעון עמוק של 3.7 מיליארד דולר, לעומת 2.0 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם. סעיף זה כולל תשלומי ריבית, דיבידנדים ורווחים לתושבי חו"ל על השקעותיהם בישראל, והוא משקף במידה רבה את הצלחתו של המשק הישראלי למשוך הון זר, אך גם את מחיר ההצלחה הזו.

הכנסות תושבי חו"ל מהשקעות פיננסיות בישראל קפצו ל-10.0 מיליארד דולר ברבעון, בעוד שהכנסות ישראלים מהשקעות בחו"ל הסתכמו ב-6.4 מיליארד דולר בלבד. הפער הזה לבדו מסביר את מרבית המעבר לגירעון. במילים פשוטות: חברות ישראליות מצליחות, רווחיות ומושכות השקעות, אך הרווחים זורמים החוצה, לבעלי ההון הזרים.