רפי מלניק
צילום: גלעד קוולרציק

נשיא אוניברסיטת רייכמן: "האינפלציה בעולם בשלב זה נמצאת בהאצה"

"ככל שעובר יותר זמן אנחנו רואים שהתופעה הזו לא נגמרת ויש סכנה אמיתית שעליית המחירים והאינפלציה תחלחל לציפיות הציבור" כך נשיא אוניברסיטת רייכמן פרופסור רפי מלניק התייחס לסוגיית האינפלציה בעולם, התייחסות לשאר הסוגיות המאקרו כלכליות- בפנים
נתן טגי | (2)

נשיא אוניברסיטת רייכמן, הכלכלן פרופ' רפי מלניק התייחס הבוקר (שלישי) בכנס המכון למדיניות ואסטרטגיה (IPS) באוניברסיטת רייכמן לסוגיות המרכזיות בעולם המאקרו כלכלי.

על הריבית שממשיכה לעלות אמר מלניק: "הריבית שלנו כיום לא תואמת את המצב במשק. בגלל חוסר ההתאמה הזה אנחנו נכנסים לתקופה של בלבול ואי וודאות קיצונית במשק. במקרה של עליית הריבית נראה פגיעה ממשית במחירי המניות, בדגש על המניות הטכנולוגיות שנהנו מהתנפחות חסרת פרופורציות בצל מדיניות אפס הריבית של בנק ישראל״

שנשאל מלניק על המלחמה באוקראינה התייחס אליה כמעין זעזוע להיצע בשוק, "ההנחות הן שתהיה האטה בשיעור הצמיחה של העולם על רקע המלחמה באוקראינה. אנחנו רואים את הזעזועים במחירים קריטיים לכלכלת העולם, האוניות תקועות בכל מיני מקומות בעולם ולא פתרנו את שרשראות האספקה כי הביקושים עולים ובהתאם המחירים עולים. אנחנו רואים מחירים שטיפסו למעל 100 דולר לחבית נפט, לא צפוי לרדת בקרוב ואנחנו נמצאים שוב במעין זעזוע להיצע. אוקראינה מספקת חלק גדול מהחיטה ודברים בסיסיים לעולם, ובהתאם למלחמה הפסיקה לספק את זה והמחירים מתפתחים בהתאם". 

בכנס התייחס פרופ' מלניק לביטוי ה"סערה מושלמת" שאותה הגדיר כצירוף של שלושה דברים שאם יתרחשו ביחד אנחנו עלולים להיות בצרות:

1. נפילת שוק המניות שכבר התחילה.

2. עליית הריבית בשוק הדיור - קושי של קבלנים לממן את עצמם וירידה בביקוש הדיור. 

3. משבר חוב - עלול להתרחש כתוצאה מזה שמחזור החוב יהיה יקר מאוד. "אם זה יקרה אנחנו בעולם אחר בו נחווה ירידה משמעותית של צמיחה עולמית, מיתון עולמי קשה, גידול בעוני וחוסר שקט חברתי על רקע הבעיות הגיאופוליטיות שלנו".

בנוגע לאינפלציה שמדאיגה את מרבית כלכלות העולם אמר מלניק: "האינפלציה בעולם בשלב זה נמצאת בהאצה. ככל שעובר יותר זמן אנחנו רואים שהתופעה הזו לא נגמרת ויש סכנה אמיתית שעליית המחירים והאינפלציה תחלחל לציפיות הציבור. ברגע שיש ציפייה לעליית מחירים יש אלמנט של אינהרציה קשה מאוד לעצירה, אלא אם עוצרים את הפעילות הכלכלית. זוהי המדיניות המוניטרית שאפיינה את הכלכלה שלנו: מדיניות ריבית אפס. 

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    נשמה זה לא תחזית...זה כבר פרשנות בדיעבד (ל"ת)
    ירון 18/05/2022 11:33
    הגב לתגובה זו
  • חח, לרגע חשבתי שזו כתבה מלפני 3 חודשים (ל"ת)
    עוז 20/05/2022 09:24
    הגב לתגובה זו
חשבון חשמל (X)חשבון חשמל (X)

חשבון החשמל יעלה ב-1.5% בינואר - איך תוכלו להוריד אותו ב-6%?

איך אפשר לחסוך 300-400 שקלים בשנה, מה קורה בשוק החשמל, ואיך לקבל הנחות גדולות יותר?

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה חשבון חשמל

חשבון החשמל שלכם יעלה בינואר. התעריף יעלה ב-1.5% ומדובר בכ-6 שקלים לחודש לצרכן ממוצע. מדובר על עלייה שנתית של כ-70 שקל בשנה. אולי לא סכם גדול, אבל כשעולים המחירים והתעריפים מכל הכיוונים זה מצטבר. אבל יש דרכים להוזיל את עלויות החשמל. חשבון ממוצע עשוי לרדת ב-300 שקלים בערך, אם תעברו לספקים החדשים. 

כ-350 אלף משקי בית ועסקים עברו לספקים החדשים ים, מדובר על פחות מ-10% ממשקי הבית והעסקים. הרוב ממשיך לשלם את התעריף של חברת החשמל, למרות שהוא יקר יותר. האפשרות לעבור לספקים החדשים קיימת כבר שנה וחצי, אבל אי אפשר להכתיר אותה כהצלחה. אין גם פרסום משמעותי, ומעבר להכל - אין תמריץ מספיק גדול (כ-25 שקל בחודש) ויש חשש לעבור מחברת החשמל. אנשים שרגילים לחברת החשמל ומרגישים בטוחים איתה, יסכימו וירצו לעבור, אבל התמריץ צריך להיות גדול יותר וצריך להסביר להם שאין שום שינוי בתשתיות.  

הספקים ממשיכים עם אותה אספקה ותשתית, שנותרת בבעלות חברת החשמל. ולמרות זאת המעבר איטי, אם כי בקצב הזה, נגיע למעל 500-520 אלף משפחות עוד שנה. מהפכות לא נעשות תוך יום, אולי זה הקצב שהשינויים האלו מחלחלים לציבור. בכל מקרה, המעבר פשוט: הזנת פרטי חשבון באתר הספק, אישור תוך יום-יומיים, ללא ניתוק או שינוי טכני.

הנחות של עד 400 שקלים בשנה

ההנחה נעה בין 5% ל-7% על רכיב האנרגיה. לצרכן ממוצע שמשלם 400 שקלים חודשיים (4,800 שקלים שנתיים), החיסכון השנתי עומד על 240-336 שקלים. במשקי בית עם צריכה גבוהה יותר החיסכון מגיע בקלות ל-400 שקל בשנה.

מעבר לכך, המסלולים המבוססים על שעות שיא (12:00-17:00) ושפל (23:00-7:00), מציעים פוטנציאל גבוה יותר: הנחות של 15% בשעות היום ו-20% בלילה, שיכולות להגיע ל-15-20% חיסכון כולל. ד