רפי מלניק
צילום: גלעד קוולרציק

נשיא אוניברסיטת רייכמן: "האינפלציה בעולם בשלב זה נמצאת בהאצה"

"ככל שעובר יותר זמן אנחנו רואים שהתופעה הזו לא נגמרת ויש סכנה אמיתית שעליית המחירים והאינפלציה תחלחל לציפיות הציבור" כך נשיא אוניברסיטת רייכמן פרופסור רפי מלניק התייחס לסוגיית האינפלציה בעולם, התייחסות לשאר הסוגיות המאקרו כלכליות- בפנים
נתן טגי | (2)

נשיא אוניברסיטת רייכמן, הכלכלן פרופ' רפי מלניק התייחס הבוקר (שלישי) בכנס המכון למדיניות ואסטרטגיה (IPS) באוניברסיטת רייכמן לסוגיות המרכזיות בעולם המאקרו כלכלי.

על הריבית שממשיכה לעלות אמר מלניק: "הריבית שלנו כיום לא תואמת את המצב במשק. בגלל חוסר ההתאמה הזה אנחנו נכנסים לתקופה של בלבול ואי וודאות קיצונית במשק. במקרה של עליית הריבית נראה פגיעה ממשית במחירי המניות, בדגש על המניות הטכנולוגיות שנהנו מהתנפחות חסרת פרופורציות בצל מדיניות אפס הריבית של בנק ישראל״

שנשאל מלניק על המלחמה באוקראינה התייחס אליה כמעין זעזוע להיצע בשוק, "ההנחות הן שתהיה האטה בשיעור הצמיחה של העולם על רקע המלחמה באוקראינה. אנחנו רואים את הזעזועים במחירים קריטיים לכלכלת העולם, האוניות תקועות בכל מיני מקומות בעולם ולא פתרנו את שרשראות האספקה כי הביקושים עולים ובהתאם המחירים עולים. אנחנו רואים מחירים שטיפסו למעל 100 דולר לחבית נפט, לא צפוי לרדת בקרוב ואנחנו נמצאים שוב במעין זעזוע להיצע. אוקראינה מספקת חלק גדול מהחיטה ודברים בסיסיים לעולם, ובהתאם למלחמה הפסיקה לספק את זה והמחירים מתפתחים בהתאם". 

בכנס התייחס פרופ' מלניק לביטוי ה"סערה מושלמת" שאותה הגדיר כצירוף של שלושה דברים שאם יתרחשו ביחד אנחנו עלולים להיות בצרות:

1. נפילת שוק המניות שכבר התחילה.

2. עליית הריבית בשוק הדיור - קושי של קבלנים לממן את עצמם וירידה בביקוש הדיור. 

3. משבר חוב - עלול להתרחש כתוצאה מזה שמחזור החוב יהיה יקר מאוד. "אם זה יקרה אנחנו בעולם אחר בו נחווה ירידה משמעותית של צמיחה עולמית, מיתון עולמי קשה, גידול בעוני וחוסר שקט חברתי על רקע הבעיות הגיאופוליטיות שלנו".

בנוגע לאינפלציה שמדאיגה את מרבית כלכלות העולם אמר מלניק: "האינפלציה בעולם בשלב זה נמצאת בהאצה. ככל שעובר יותר זמן אנחנו רואים שהתופעה הזו לא נגמרת ויש סכנה אמיתית שעליית המחירים והאינפלציה תחלחל לציפיות הציבור. ברגע שיש ציפייה לעליית מחירים יש אלמנט של אינהרציה קשה מאוד לעצירה, אלא אם עוצרים את הפעילות הכלכלית. זוהי המדיניות המוניטרית שאפיינה את הכלכלה שלנו: מדיניות ריבית אפס. 

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    נשמה זה לא תחזית...זה כבר פרשנות בדיעבד (ל"ת)
    ירון 18/05/2022 11:33
    הגב לתגובה זו
  • חח, לרגע חשבתי שזו כתבה מלפני 3 חודשים (ל"ת)
    עוז 20/05/2022 09:24
    הגב לתגובה זו
מטרו (נת"ע)מטרו (נת"ע)

אג"ח למטרו: נת"ע בוחנת גיוס חוב לפרויקט בגוש דן

מי המוסדי שישקיע בפרויקט הכי גדול במדינה אבל גם הכי מסוכן? החברה הממשלתית מקדמת הנפקת אג"ח כדי לגשר על פערי עיתוי בין הוצאות העתק להכנסות עתידיות ממסים ואגרות, אך מתווה המימון עדיין לא הוכרע, והשאלות על סיכונים, לוחות זמנים והרלוונטיות התחבורתית של הפרויקט מתרבות

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה מטרו גוש דן

פרויקט המטרו יהיה ארוך מהצפוי ויעלה יותר מהצפוי. פרויקט המטרו עלול להגיע לקו הסיום בעוד 20-23 שנים ולהיות לא רלוונטי כי יהיו פתרונות לתחבורה אחרים מהירים ויעילים יותר כי יהיה רובטקסי , אוטובוסים אוטונומיים וכמות הרכבים על הכביש תהיה נמוכה יותר משמעתית כי זה החזון העתידי של עולם הרכבים האוטונומיים. אז למה שמישהו ישקיע באג"ח של המטרו? הסיכון מטורף. הסיבה היחידה היא בגיבוי של המדינה - המדינה הולכת על הפרויקט שעשוי להגיע גם ל-250 מיליארד שקל ויותר  והיא צפויה לגבות אותו כלכלית. 

נת"ע, החברה הממשלתית שאמורה לבצע את פרויקט המטרו בגוש דן, מקדמת בחודשים האחרונים אפשרות להנפיק אג"ח בבורסת תל אביב. המטרה: לגשר על פער העיתוי בין ההוצאות האדירות הנדרשות להקמת הפרויקט לבין ההכנסות ממסים ואגרות, שחלקן אמורות להגיע רק בעוד שנים רבות - אם בכלל. המהלך ממתין להכרעה של מיכל עבאדי-בויאנג'ו, המועמדת לתפקיד החשבת הכללית, שעדיין לא אושרה בממשלה. השאלה שנשאלת היא מי בדיוק ירצה להשקיע באג"ח של פרויקט שיכול להימשך שנים, בעולם שבו הטכנולוגיה משתנה כל רגע ובקצב שדברים מתקדמים, אנחנו עשויים להיות במרחק שנים מרובוטקסי ברחובות.


מדובר בפרויקט תשתית בקנה מידה חריג, אולי הגדול שידעה ישראל, עם תג מחיר שמתקרב ל־180 מיליארד שקל לאחר הצמדות. אלא שבניגוד לכביש או מחלף, כאן מדובר במיזם רב־שנתי, רב־שלבי ורב־סיכונים, שמעטים יכולים לומר בביטחון מתי יושלם, כמה יעלה בפועל, והאם יעמוד בתחזיות הביקוש המקוריות. הוצאות על תכנון, חפירה וביצוע צפויות להתחיל הרבה לפני שמסים, אגרות גודש והשבחת קרקע יתחילו לזרום. חלק מההכנסות, אם יגיעו, תלויות בהחלטות של יזמים, תזמון מימוש נכסים ומצב שוק הנדל"ן, משתנים שקשה מאוד לבנות עליהם תזרים יציב.


במילים אחרות, מישהו צריך לממן את הפער. האפשרות שמונחת כעת על השולחן היא לגייס את הכסף מהציבור, דרך אג"ח. מדובר בחוב שמגובה בפרויקט שטרם התחיל בפועל, שמועד סיומו אינו ברור, ושכבר כיום מלווה באזהרות חוזרות ונשנות של מבקר המדינה ובנק ישראל. גם אם תינתן ערבות מדינה, כמעט הכרחית במקרה כזה, קשה להתעלם מהעובדה שמדובר בחוב שמגלם סיכון תפעולי, רגולטורי ופוליטי גבוה. כל שינוי במדיניות, כל עיכוב תכנוני, כל משבר תקציבי, עלולים לדחות עוד יותר את היום שבו המטרו יהפוך מרעיון למציאות.


הפתרון התחבורתי של העתיד?

עולה גם שאלה לגבי עצם ההיגיון התחבורתי של הפרויקט: האם המטרו, כפי שהוא מתוכנן כיום, אכן מייצג את פתרון הניידות המתאים לעשורים הבאים. שוק התחבורה העולמי מצוי בתקופה של שינוי מואץ, עם התפתחות של טכנולוגיות אוטונומיות, מודלים של תחבורה כשירות, ושירותי שיתוף שמערערים על ההבחנה המסורתית בין תחבורה ציבורית לפרטית. במקביל, רעיונות כמו הפעלה מסחרית של כלי רכב אוטונומיים, כולל שירותי רובוטקסי שנמצאים כיום בשלבי ניסוי והטמעה ראשוניים, מעלים שאלות לגבי גמישות, קיבולת ועלויות. בניגוד לתשתית מסילתית קבועה, פתרונות מבוססי תוכנה ורכב אוטונומי עשויים להתאים את עצמם מהר יותר לשינויים בדפוסי הביקוש, בצפיפות ובטכנולוגיה, ולהציב סימן שאלה סביב השקעות עתק בתשתיות קשיחות שמועד מימושן רחוק והיכולת להתאימן מוגבלת.