מדד המחירים לצרכן הוא מדד של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) שמודד את אחוז השינוי  במשך תקופה של חודש בהוצאה הדרושה לקניית סל קבוע של מצרכים ושירותים. לצורך חישוב המדד-האינפלציה, הלמ"ס ביצעה (ומבצעת באופן שוטף) סקרים כדי לקבוע את התצרוכת הממוצעת של משקי הבית, כלומר את הסל המייצג, ובאופן שוטף מודדים את כל מרכיבי המדד ואת השינויים בהם וכך מקבלים את השינוי האבסולוטי במדד החודשי.

ולהמחשה – נניח לשם הפשטות שמשקל העגבנייה במדד הוא 1% ונניח שבחודש מסוים מחירי העגבניות עלו ב-100%, אזי מכאן שההשפעה של העגבנייה על מדד המחירים לצרכן הוא 1% (100% על 1%), וזה כמובן הרבה מאוד!.

מנגד, אם נניח שמשקל הלחם (רק להמחשה כמובן) הוא 2% מהמדד (מסל המוצרים) ומחיר הלחם באותו חודש ירד ב-50%, אז ההשפעה של ירידת מחיר הלחם על המדד הוא 1% (50% מ-2%). כלומר, אם נניח שאלו שני השינויים היחידים באותו החודש, אזי מדד המחירים למדד בחודש הזה יהיה ללא שינוי (עלייה של 1% בזכות העגבניות מקוזזת בירידה של 1% בגלל הלחם).

הלמ"ס – סקרים שוטפים כדי לקבוע את המדד

השינויים ברמת המחירים של המרכיבים של סל הקנייה (הסעיפים השונים במדד) נאמדים בהסתמך על מדגם של השינויים במחירי המוצרים והשירותים. המחירים מדווחים על ידי מדגם של עסקים ומשקי בית.

• הדולר לאן, הביטקוין לאן?
• סיוה מקבלת המלצת קנייה - מחיר יעד של 60 דולר, אפסייד של 71% על המחיר בשוק
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

בלמ"ס גם מפרסמים את המדדים מנוכי עונתיות – מה זה בעצם? המדדים מנוכי העונתיות מסבירים את התפתחות המחירים,  לאחר שנוכו מהם ההשפעות של שינויי מחירים עונתיים. כלומר, אם נניח שההוצאה על תיירות עולה בחודשי הקיץ (החופש הגדול) באופן עונתי ב-10%, אז מאותם סעיפים שקשורים לתחום התיירות מנכים את העלייה הזו כדי לקבל בעצם את המדד "האמיתי" בלי קשר לעונתיות (שמעלה וגם מורידה חלק מהסעיפים).

המדדים מנוכי עונתיות, מדווחים במסגרת הפרסום על מדד המחירים לצרכן (פרסום ב-15 בכל חודש בגין החודש הקודם) , אך הם לא מרכיבים את המדד עצמו.

מה זה סל קנייה "ממוצע"?

כשמחשבים מדד אז מתייחסים כאמור לסל קנייה ממוצע, אבל כאן יש בעיה גדולה - אם נמדוד משפחה אחת, נמצא שסעיף הבילויים שלה מהווה 50% מההוצאה, אבל במשפחה אחרת זה 8%, אז מה נכון? ובכן, בשביל זה נקבע כי המדד מתייחס לחמישה העשירונים המרכזיים באכלוסייה. הסקרים והמדגמים והמדד עצמו מתייחס לקבוצות האלו שהם בעצם "הממוצע".

האם המדד מחשב באמת את יוקר המחייה?

המדד בחמש השנים  האחרונות היה סביב האפס, כאשר בשנה האחרונה הוא עלה מדרגה לאזור ה-2%-3%. מנגד, כמעט כל משפחה שתשאלו אותה, תגיד לכם שנהיה "יותר קשה", שיוקר המחייה עלה. אז איך זה יכול להיות? ובכן יש כמה "באגים" במדד – למשל, וזה מאוד חשוב – המדד מודד את השינוי בהוצאה על דירה דרך מדד שירותי דיור בבעלות, מדד שמודד את השינוי במחירי שכירות אצל שוכרים חדשים. המדד הזה לא מתקרב לעליית מחירי הדירות – הנסיקה בדירות לא מתבטאת במדד המחירים לצרכן – האם זה נכון? לא בטוח, אבל זו השיטה, שכן המדד לא בוחן שינוי בערכי נכסים, אלא שינוי בסל הוצאות – שכר דירה ואחזקת דירה זה הוצאות, אבל מחיר דירה זה לא הוצאה.

• בני 60 ומעלה - כך תחסכו אלפי שקלים במס
• קצבאות ביטוח לאומי - מה הסכום שתקבלו בעקבות ההצמדה?
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• קצבאות ביטוח לאומי - מה הסכום שתקבלו בעקבות ההצמדה?

כלומר, כשאתם קוראים על עלייה במחירי הדירות של 9.2%, אין לזה השפעה על מדד המחירים עצמו. זה מבטא סוג של נתק בין המדד של הלמ"ס ובין מה שקורה בשטח, אם כי הנחת הבסיס שהעלייה במחירי הדירות אמורה להתגלגל גם על שכר הדירה והתחזוקה של דירה שכן מתבטאים במדד.