דירות
צילום: תמר מצפי

מחירי הדירות עלו ב-9.2% - אבל אין לזה השפעה על מדד המחירים לצרכן - הכיצד?

מדד המחירים לצרכן - מה הוא מודד? איך הוא מחושב? ולמה הוא לא מתייחס לשינוי במחירי הדירות?
עמית בר, הון | (8)

מדד המחירים לצרכן הוא מדד של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) שמודד את אחוז השינוי  במשך תקופה של חודש בהוצאה הדרושה לקניית סל קבוע של מצרכים ושירותים. לצורך חישוב המדד-האינפלציה, הלמ"ס ביצעה (ומבצעת באופן שוטף) סקרים כדי לקבוע את התצרוכת הממוצעת של משקי הבית, כלומר את הסל המייצג, ובאופן שוטף מודדים את כל מרכיבי המדד ואת השינויים בהם וכך מקבלים את השינוי האבסולוטי במדד החודשי.

ולהמחשה – נניח לשם הפשטות שמשקל העגבנייה במדד הוא 1% ונניח שבחודש מסוים מחירי העגבניות עלו ב-100%, אזי מכאן שההשפעה של העגבנייה על מדד המחירים לצרכן הוא 1% (100% על 1%), וזה כמובן הרבה מאוד!.

מנגד, אם נניח שמשקל הלחם (רק להמחשה כמובן) הוא 2% מהמדד (מסל המוצרים) ומחיר הלחם באותו חודש ירד ב-50%, אז ההשפעה של ירידת מחיר הלחם על המדד הוא 1% (50% מ-2%). כלומר, אם נניח שאלו שני השינויים היחידים באותו החודש, אזי מדד המחירים למדד בחודש הזה יהיה ללא שינוי (עלייה של 1% בזכות העגבניות מקוזזת בירידה של 1% בגלל הלחם).

הלמ"ס – סקרים שוטפים כדי לקבוע את המדד

השינויים ברמת המחירים של המרכיבים של סל הקנייה (הסעיפים השונים במדד) נאמדים בהסתמך על מדגם של השינויים במחירי המוצרים והשירותים. המחירים מדווחים על ידי מדגם של עסקים ומשקי בית.

בלמ"ס גם מפרסמים את המדדים מנוכי עונתיות – מה זה בעצם? המדדים מנוכי העונתיות מסבירים את התפתחות המחירים,  לאחר שנוכו מהם ההשפעות של שינויי מחירים עונתיים. כלומר, אם נניח שההוצאה על תיירות עולה בחודשי הקיץ (החופש הגדול) באופן עונתי ב-10%, אז מאותם סעיפים שקשורים לתחום התיירות מנכים את העלייה הזו כדי לקבל בעצם את המדד "האמיתי" בלי קשר לעונתיות (שמעלה וגם מורידה חלק מהסעיפים).

המדדים מנוכי עונתיות, מדווחים במסגרת הפרסום על מדד המחירים לצרכן (פרסום ב-15 בכל חודש בגין החודש הקודם) , אך הם לא מרכיבים את המדד עצמו.

מה זה סל קנייה "ממוצע"?

כשמחשבים מדד אז מתייחסים כאמור לסל קנייה ממוצע, אבל כאן יש בעיה גדולה - אם נמדוד משפחה אחת, נמצא שסעיף הבילויים שלה מהווה 50% מההוצאה, אבל במשפחה אחרת זה 8%, אז מה נכון? ובכן, בשביל זה נקבע כי המדד מתייחס לחמישה העשירונים המרכזיים באכלוסייה. הסקרים והמדגמים והמדד עצמו מתייחס לקבוצות האלו שהם בעצם "הממוצע".

האם המדד מחשב באמת את יוקר המחייה?

המדד בחמש השנים  האחרונות היה סביב האפס, כאשר בשנה האחרונה הוא עלה מדרגה לאזור ה-2%-3%. מנגד, כמעט כל משפחה שתשאלו אותה, תגיד לכם שנהיה "יותר קשה", שיוקר המחייה עלה. אז איך זה יכול להיות? ובכן יש כמה "באגים" במדד – למשל, וזה מאוד חשוב – המדד מודד את השינוי בהוצאה על דירה דרך מדד שירותי דיור בבעלות, מדד שמודד את השינוי במחירי שכירות אצל שוכרים חדשים. המדד הזה לא מתקרב לעליית מחירי הדירות – הנסיקה בדירות לא מתבטאת במדד המחירים לצרכן – האם זה נכון? לא בטוח, אבל זו השיטה, שכן המדד לא בוחן שינוי בערכי נכסים, אלא שינוי בסל הוצאות – שכר דירה ואחזקת דירה זה הוצאות, אבל מחיר דירה זה לא הוצאה.

קיראו עוד ב"בארץ"

כלומר, כשאתם קוראים על עלייה במחירי הדירות של 9.2%, אין לזה השפעה על מדד המחירים עצמו. זה מבטא סוג של נתק בין המדד של הלמ"ס ובין מה שקורה בשטח, אם כי הנחת הבסיס שהעלייה במחירי הדירות אמורה להתגלגל גם על שכר הדירה והתחזוקה של דירה שכן מתבטאים במדד.

  

תגובות לכתבה(8):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 8.
    יצחק לוי וקרטל חברות ליסינג מחזיקים מחירי מכוניות בשמים (ל"ת)
    עובדים עליכם בעיניים 17/10/2021 15:59
    הגב לתגובה זו
  • 7.
    אא 17/10/2021 12:23
    הגב לתגובה זו
    המחירים ב4 השנים הארונות עלו באופן חד, מחירי מזון, רכב, דירות ושכ"ד!. אולי ירד ביגוד ומוצרי חשמל... אבל בתכלס למשפחה הרבה יותר קשה... לא נעשתה החרגה של בילויים טיסות מסעדות של שנות הקורונה...
  • 6.
    רועי 17/10/2021 11:07
    הגב לתגובה זו
    האינפלציה היתה גבוה ואז זה היה פוגע בקודש הקודשים של הממשלה בועת הנדלן אז הממשלה משקרת אותנו בשביל לא להעלות ריבית פשות פשע
  • 5.
    מבין 17/10/2021 08:42
    הגב לתגובה זו
    לכל מי שקצת מבין בנדלן ובכלכלה אמור להבין את זה לבד אבל חשוב מאוד מאוד להבהיר את מה שאמרת אנשים בטוחים שמה שהלמ"ס מפרסם זה תורה מסיני אז זהו שממש ממש לא יש לדון בהרחבה רבה בדיוק מה קורה שם המדד המחירים לצרכן עלה חד משמעית לכל מי שעיניים בראשו וזה שהם לא מדווחים על זה מחירי הירקות עלו מחירי השמן עלו
  • 4.
    גורי 17/10/2021 08:38
    הגב לתגובה זו
    מה הקשר בין מדד לעלויות , יש מדד תקוע על אפס כמו שעון שהתקלקל והפסיק לעבוד ויש התיקרויות של כל דבר לפי החשק של היבואנים הסיטונאים הקבלנים וכל תחמן ורמאי
  • 3.
    פופטיץ 17/10/2021 08:12
    הגב לתגובה זו
    ברור שמחירי הפירות עלו באופן מטורף בשנים האחרונות, למה זה כמעט לא בא לידי ביטוי במדד? כי צורכים פחות פירות (הם יקרים) וכך המשקל שלהם במדד יורד והעליה לא מורגשת למרות שמעטים יכולים להרשות לעצמם קילו ענבים.
  • 2.
    שימו לב 17/10/2021 07:58
    הגב לתגובה זו
    סעיף הדיור במדד המחירים לצרכן בודק שכירות (גם בחוזים חדשים וגם בחוזים מתחדשים), והוא עלה בשנה האחרונה אבל לא 9.2% אלא 1.8% בלבד. בקיזוז האינפלציה שחזרה אלינו, של 2.5% שנתית, מדובר בירידה ריאלית
  • 1.
    מדד המחירים לשקרן - שנים "מערבבים" את הציבור (ל"ת)
    דן 17/10/2021 07:57
    הגב לתגובה זו
שי אהרונוביץ רשות המסים
צילום: דני שם טוב דוברות

מענק עבודה הוקדם ליום חמישי הקרוב - האם מגיע לכם?

כ-266 אלף אנשים זכאים למענק עבודה - ממוצע התקבול - 2,256 שקלים

הדס ברטל |
נושאים בכתבה מענק עבודה

הפעימה השלישית של מענק עבודה לשנת 2024 הוקדמה ליום חמישי הקרוב: כ-600  מיליון שקל יועברו ל-266 אלף זכאים. 

 

רשות המסים תעביר לפני חג החנוכה, ל-266,874 איש, תשלום השלישי בגין שנת הזכאות 2024. הסכום הכולל שיועבר מסתכם בכ-600 מיליון שקל - ומכאן שהממוצע לאיש הוא כ-2256 שקלים. יהיו כאלו שיקבלו יותר, אך לא הרבה מעבר לכך.

 מענק עבודה משולם על ידי הרשות ישירות לחשבונות הבנק של הזכאים, העומדים בתנאים הקבועים בחוקומטרתו לשפר את מצבם הכלכלי של העובדים ברמות השכר הנמוכות, לצמצם פערים כלכליים-חברתיים ולהוות תמריץ להשתלבותם בשוק העבודה. הגשת הבקשה למענק היא פשוטה וקלה וניתנת להגשה באופן מקוון באתר רשות המסים. המענק משולם בארבע פעימות, כאשר הפעימה השלישית משולמת ב-15 בדצמבר של שנת הזכאות. בשל חג החנוכה, השנה הוחלט להקדים את הפעימה במספר ימים.

 למענק זכאים שכירים ועצמאיים מגיל 21 ומעלה שהם הורים לילדים או מגיל 55 ומעלה גם ללא ילדים שהכנסתם עומדת בקריטריונים. בקשות למענק עבודה עבור שנת 2023 באופן מקוון באמצעות אתר רשות המסים, עד סוף דצמבר 2025.

מענק עבודה - מה זה בכלל ולמי מגיע? 

מענק עבודה, המכונה גם מענק הכנסה או מס הכנסה שלילי, הוא תוספת הכנסה שנתית מרשות המסים לשכירים ועצמאים בעלי שכר נמוך. המענק מעודד תעסוקה ומפחית פערים כלכליים. בשנת 2024 שולמו כ-1.8 מיליארד שקלים לכ-500 אלף זכאים, עם ממוצע של כ-4,600 שקלים לזכאי. בנובמבר 2025 הועברה פעימה של 365 מיליון שקלים ל-244 אלף זכאים, בממוצע 4,800 שקלים. הפעימה האחרונה לשנת 2024 תהיה כאמור ביום חמישי.

הזכאות למענק נקבעת לפי גיל, הכנסה ממוצעת חודשית, מספר ילדים ומצב משפחתי. זכאים: מגיל 21 עם ילד אחד לפחות (עד גיל 19), או מגיל 55 ללא ילדים. טווחי הכנסה לשנת 2024: להורים ל-1-2 ילדים – 2,390 עד 7,220 שקלים חודשיים; ל-3 ילדים ומעלה – עד 7,910 שקלים. הורים יחידים: 1,470 עד 10,930 שקלים ל-1-2 ילדים, עד 13,340 שקלים ל-3 ומעלה. ללא ילדים מגיל 55: 2,390 עד 7,220 שקלים. נשים בגיל 60-64 זכאיות בטווח מורחב: 900 עד 8,720 שקלים. החישוב כולל חודשי עבודה בפועל, כולל חופשות ולידה, ללא דמי אבטלה.

שי אהרונוביץ, רשות המסים (עמית אלפונטה)שי אהרונוביץ, רשות המסים (עמית אלפונטה)

רשות המיסים: ״נסיים את 2025 עם יותר מ-100 מיליארד שקל מעל היעד״

בוועידת עיר הנדל״ן באילת הציג שי אהרונוביץ תמונה אופטימית של גביית המסים לשנה, דיבר על העלייה במיסוי נדל״ן, הסביר את כיוון מס הרכוש והתייחס לחובת הדיווח על שכר דירה ולמצב מדרגות המס

ליאור דנקנר |

ועידת מרכז הבנייה הישראלי באילת, שנפתחה אתמול (שלישי), הציג מנהל רשות המסים שי אהרונוביץ נתוני גבייה גבוהים לשנה ואמר כי המדינה צפויה לסיים אותה ברמה משמעותית מעל היעד שנקבע בתחילתה.

אהרונוביץ אמר כי היעד לשנה עמד על גבייה של 460 עד 462 מיליארד שקל, אך עד סוף נובמבר נגבו כבר כ-466 מיליארד שקל. לדבריו, לאחר ניכוי רכיבים טכניים שמתבצעים בדרך כלל לקראת סוף השנה, ההערכה היא שהמדינה תסיים את 2025 עם כ-100.5 מיליארד שקל מעבר ליעד.

הנתונים האלה מתחברים לתמונה הפיסקלית הרחבה שפורסמה בימים האחרונים על ידי החשב הכללי. לפי האומדן המעודכן, הגירעון ב-12 החודשים האחרונים ירד ל-4.5% מהתוצר לעומת 4.9% בסוף אוקטובר, בין היתר בזכות עלייה של יותר מ-15% בהכנסות המדינה ובכ-15.6% בהכנסות ממסים מתחילת השנה. 

הקפיצה בגביית המסים שאהרונוביץ מציג באה לידי ביטוי גם ברמת המאקרו, בצמצום הגירעון - בשביל תמונה יותר מעמיקה על התכווצות הגרעון: הגירעון התכווץ לרמה של 4.5% מהתוצר: הכנסות המדינה זינקו ב-15%


נדלן חלש בחלק מהשוק אבל קפיצה בעסקאות מסחריות

לדברי אהרונוביץ, גם שוק הנדלן תרם לעלייה בהכנסות, אף שבחלק מסגמנטי המגורים נרשמה חולשה. הוא אמר כי בזכות כמה עסקאות מסחריות גדולות צפויה גביית המסים מהענף להגיע השנה לרמה של 18 עד 19 מיליארד שקל, לעומת כ-15 מיליארד שקל בלבד בשנה שעברה. לדבריו, מדובר בעלייה הן במס רכישה והן במס שבח.