מחירי הדירות עלו ב-9.2% - אבל אין לזה השפעה על מדד המחירים לצרכן - הכיצד?
מדד המחירים לצרכן הוא מדד של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) שמודד את אחוז השינוי במשך תקופה של חודש בהוצאה הדרושה לקניית סל קבוע של מצרכים ושירותים. לצורך חישוב המדד-האינפלציה, הלמ"ס ביצעה (ומבצעת באופן שוטף) סקרים כדי לקבוע את התצרוכת הממוצעת של משקי הבית, כלומר את הסל המייצג, ובאופן שוטף מודדים את כל מרכיבי המדד ואת השינויים בהם וכך מקבלים את השינוי האבסולוטי במדד החודשי.
ולהמחשה – נניח לשם הפשטות שמשקל העגבנייה במדד הוא 1% ונניח שבחודש מסוים מחירי העגבניות עלו ב-100%, אזי מכאן שההשפעה של העגבנייה על מדד המחירים לצרכן הוא 1% (100% על 1%), וזה כמובן הרבה מאוד!.
מנגד, אם נניח שמשקל הלחם (רק להמחשה כמובן) הוא 2% מהמדד (מסל המוצרים) ומחיר הלחם באותו חודש ירד ב-50%, אז ההשפעה של ירידת מחיר הלחם על המדד הוא 1% (50% מ-2%). כלומר, אם נניח שאלו שני השינויים היחידים באותו החודש, אזי מדד המחירים למדד בחודש הזה יהיה ללא שינוי (עלייה של 1% בזכות העגבניות מקוזזת בירידה של 1% בגלל הלחם).
הלמ"ס – סקרים שוטפים כדי לקבוע את המדד
השינויים ברמת המחירים של המרכיבים של סל הקנייה (הסעיפים השונים במדד) נאמדים בהסתמך על מדגם של השינויים במחירי המוצרים והשירותים. המחירים מדווחים על ידי מדגם של עסקים ומשקי בית.
- הדולר לאן, הביטקוין לאן?
- סיוה מקבלת המלצת קנייה - מחיר יעד של 60 דולר, אפסייד של 71% על המחיר בשוק
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בלמ"ס גם מפרסמים את המדדים מנוכי עונתיות – מה זה בעצם? המדדים מנוכי העונתיות מסבירים את התפתחות המחירים, לאחר שנוכו מהם ההשפעות של שינויי מחירים עונתיים. כלומר, אם נניח שההוצאה על תיירות עולה בחודשי הקיץ (החופש הגדול) באופן עונתי ב-10%, אז מאותם סעיפים שקשורים לתחום התיירות מנכים את העלייה הזו כדי לקבל בעצם את המדד "האמיתי" בלי קשר לעונתיות (שמעלה וגם מורידה חלק מהסעיפים).
המדדים מנוכי עונתיות, מדווחים במסגרת הפרסום על מדד המחירים לצרכן (פרסום ב-15 בכל חודש בגין החודש הקודם) , אך הם לא מרכיבים את המדד עצמו.
מה זה סל קנייה "ממוצע"?
כשמחשבים מדד אז מתייחסים כאמור לסל קנייה ממוצע, אבל כאן יש בעיה גדולה - אם נמדוד משפחה אחת, נמצא שסעיף הבילויים שלה מהווה 50% מההוצאה, אבל במשפחה אחרת זה 8%, אז מה נכון? ובכן, בשביל זה נקבע כי המדד מתייחס לחמישה העשירונים המרכזיים באכלוסייה. הסקרים והמדגמים והמדד עצמו מתייחס לקבוצות האלו שהם בעצם "הממוצע".
האם המדד מחשב באמת את יוקר המחייה?
המדד בחמש השנים האחרונות היה סביב האפס, כאשר בשנה האחרונה הוא עלה מדרגה לאזור ה-2%-3%. מנגד, כמעט כל משפחה שתשאלו אותה, תגיד לכם שנהיה "יותר קשה", שיוקר המחייה עלה. אז איך זה יכול להיות? ובכן יש כמה "באגים" במדד – למשל, וזה מאוד חשוב – המדד מודד את השינוי בהוצאה על דירה דרך מדד שירותי דיור בבעלות, מדד שמודד את השינוי במחירי שכירות אצל שוכרים חדשים. המדד הזה לא מתקרב לעליית מחירי הדירות – הנסיקה בדירות לא מתבטאת במדד המחירים לצרכן – האם זה נכון? לא בטוח, אבל זו השיטה, שכן המדד לא בוחן שינוי בערכי נכסים, אלא שינוי בסל הוצאות – שכר דירה ואחזקת דירה זה הוצאות, אבל מחיר דירה זה לא הוצאה.
- בנק ישראל הוריד כצפוי את הריבית
- הגלגל שלך גמור: חמישה תושבי מזרח ירושלים נעצרו בחשד לעוקץ שיטתי
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- הריבית תרד מחר ל-4.25% - איך זה ישפיע עליכם?
כלומר, כשאתם קוראים על עלייה במחירי הדירות של 9.2%, אין לזה השפעה על מדד המחירים עצמו. זה מבטא סוג של נתק בין המדד של הלמ"ס ובין מה שקורה בשטח, אם כי הנחת הבסיס שהעלייה במחירי הדירות אמורה להתגלגל גם על שכר הדירה והתחזוקה של דירה שכן מתבטאים במדד.
- 8.יצחק לוי וקרטל חברות ליסינג מחזיקים מחירי מכוניות בשמים (ל"ת)עובדים עליכם בעיניים 17/10/2021 15:59הגב לתגובה זו
- 7.אא 17/10/2021 12:23הגב לתגובה זוהמחירים ב4 השנים הארונות עלו באופן חד, מחירי מזון, רכב, דירות ושכ"ד!. אולי ירד ביגוד ומוצרי חשמל... אבל בתכלס למשפחה הרבה יותר קשה... לא נעשתה החרגה של בילויים טיסות מסעדות של שנות הקורונה...
- 6.רועי 17/10/2021 11:07הגב לתגובה זוהאינפלציה היתה גבוה ואז זה היה פוגע בקודש הקודשים של הממשלה בועת הנדלן אז הממשלה משקרת אותנו בשביל לא להעלות ריבית פשות פשע
- 5.מבין 17/10/2021 08:42הגב לתגובה זולכל מי שקצת מבין בנדלן ובכלכלה אמור להבין את זה לבד אבל חשוב מאוד מאוד להבהיר את מה שאמרת אנשים בטוחים שמה שהלמ"ס מפרסם זה תורה מסיני אז זהו שממש ממש לא יש לדון בהרחבה רבה בדיוק מה קורה שם המדד המחירים לצרכן עלה חד משמעית לכל מי שעיניים בראשו וזה שהם לא מדווחים על זה מחירי הירקות עלו מחירי השמן עלו
- 4.גורי 17/10/2021 08:38הגב לתגובה זומה הקשר בין מדד לעלויות , יש מדד תקוע על אפס כמו שעון שהתקלקל והפסיק לעבוד ויש התיקרויות של כל דבר לפי החשק של היבואנים הסיטונאים הקבלנים וכל תחמן ורמאי
- 3.פופטיץ 17/10/2021 08:12הגב לתגובה זוברור שמחירי הפירות עלו באופן מטורף בשנים האחרונות, למה זה כמעט לא בא לידי ביטוי במדד? כי צורכים פחות פירות (הם יקרים) וכך המשקל שלהם במדד יורד והעליה לא מורגשת למרות שמעטים יכולים להרשות לעצמם קילו ענבים.
- 2.שימו לב 17/10/2021 07:58הגב לתגובה זוסעיף הדיור במדד המחירים לצרכן בודק שכירות (גם בחוזים חדשים וגם בחוזים מתחדשים), והוא עלה בשנה האחרונה אבל לא 9.2% אלא 1.8% בלבד. בקיזוז האינפלציה שחזרה אלינו, של 2.5% שנתית, מדובר בירידה ריאלית
- 1.מדד המחירים לשקרן - שנים "מערבבים" את הציבור (ל"ת)דן 17/10/2021 07:57הגב לתגובה זו

הריבית תרד מחר ל-4.25% - איך זה ישפיע עליכם?
הסיכויים להורדת ריבית מאוד גבוהים, איך זה ישפיע על השווקים הפיננסיים ועל הכסף שלכם? וגם - 10 דברים שצריך לדעת על ריבית בנק ישראל
הנגיד, פרופ' אמיר ירון הוא שחקן הגנתי. סוג של בונקר. העיקר לא לספוג שער. לא צריך לנצח, צריך לא להפסיד. היו לו הרבה הזדמנויות לצאת למתפרצת, לכבוש ולהלהיב את הקהל. הוא יכול היה להוריד ריבית במספר הזדמנויות בעבר והיו לכך את כמעט כל התנאים הכלכליים, אבל למה לקחת סיכון ואולי להפקיר את ההגנה. הוא הולך על הכי בטוח שיש. אבל גם הוא יודע שנגמרו התירוצים למשחק הגנתי. השוק דורש כבר מזמן הורדת ריבית ורואים את זה בתמחורים של אגרות החוב והנכסים הסולידים. התנאים במשק ונתוני המאקרו תומכים בהפחתת ריבית. חוץ מזה, אצלנו יש ריבית ריאלית של 2% - אינפלציה של 2.5% וריבית של 4.5% מובילה לריבית ריאלית של 2% - זה גבוה מאוד בראייה עולמית.
ועדיין, הכל פתוח - עד שלא מורידים, הכל לכאורה פתוח, אבל הסיכויים להפחתה מחר של הריבית מאוד מאוד גבוהים. האינפלציה ירדה לתוואי ונשארת בו כבר מספר חודשים, שער הדולר נמוך, אחרי ירידה של 10% מתחילת השנה והוא בולם ומדכא עליות של מחירי יבוא. אנחנו אולי לא סיימנו את המלחמה, אבל יש סוג של הפסקת אש. גם נתוני הכנסות והוצאות המדינה עומדים בתקציב ועוד שורה של נתונים כלכליים והכי חשוב לנגיד - האינפלציה במסלול יורד. הריבית הגבוהה נועדה לדכא את האינפלציה שהיא האיום הגדול לכלכלה. הנגיד השאיר את הריבית גבוהה כי היא גורמת לירידה בהלוואות ובצריכה וגורמת לירידה בביקושים. כל זה כדי למנוע ביקושים שיעלו את המדד.
האינפלציה ירדה ל-2.5% התחזית קדימה היא לכ-2.2% ב-12 החודשים הקרובים, אז אפשר לשחרר מעט. וזו מילת המפתח - מעט. אל תצפו שירידה של רבע אחוז בריבית מ-4.5% ל-4.25% תשנה משמעותית את החזרי המשכנתא, את התשלום בגין הלוואות. זה יהיה בשוליים.
איך הפחתת הריבית תשפיע על הכסף שלכם?
ההורדה הצפויה מגיעה לאחר 14 החלטות רצופות שבהן הריבית נותרה ללא שינוי והנה ההשפעות שצפויות להיות לה:
- בנק ישראל רומז שהריבית תרד כבר בהחלטה הקרובה?
- הנגיד מודאג מחרם על תוצרת ישראלית, סיום המלחמה לא מבטיח הורדת ריבית
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
נתחיל במשכנתאות: השינוי הצפוי ישפיע ישירות על נוטלי משכנתאות והלוואות בריבית משתנה. במשכנתא ממוצעת של מיליון שקל ל-25 שנה, הורדה של 0.25% תוביל להפחתה של כ-70 שקל בהחזר החודשי. גם ההלוואות שלכם במסלול משתנה יוזלו בשיעור של 0.25%.

בנק ישראל הוריד כצפוי את הריבית
אחרי קרוב לשנתיים ללא הפחתה: בנק ישראל מוריד את הריבית ב-0.25% ל-4.25% על רקע אינפלציה של 2.5% בתוך היעד והרגיעה הביטחונית; מה יהיה בהמשך? אל תצפו להורדה נוספת בקרוב
הריבית המוניטרית בישראל יורדת היום ב-0.25% ל-4.25%. ההחלטה מתקבלת אחרי 14 ישיבות רצופות שבהן בנק ישראל הותיר את הריבית ללא שינוי, תקופה שנמשכה קרוב לשנתיים והוגדרה כשלב של בלימת ביקושים מתוך מטרה לייצב את האינפלציה. בחודשים האחרונים האינפלציה נעה סביב 2.5% ונשארת בתוך היעד, עם תחזית של כ-2.2% ל-12 החודשים הקרובים. במקביל, שער הדולר נחלש בכ-10% מתחילת השנה, מה שגם סייע לצמצום הלחצים על מחירי היבוא והתקררות האינפלציה.
נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון עמד מול ביקורת מאוד גדולה ולא הוריד את הריבית עד עכשיו - כשמסתכלים לאחור אפשר מצד אחד להבין את השמרנות שלו, אבל נראה שמדובר בשמרנות יתר. כשמסתכלים קדימה וקוראים את הדוח מלווה את הפחתת הריבית שכולל את הסיכויים והסיכונים ומצב המשק, מבינים שיש סיכוי טוב שהריבית במפגש הבא - בתחילת ינואר - לא תרד.
ההפחתה הנוכחית של הריבית לא תשפיע עלייכם באופן משמעותי. החזרי משכנתא ממוצעים ירדו ב-70 שקל בממוצע, תשלמו קצת פחות על הלווואת, תקבלו קצת פחות על פיקדונות ואפיקים סולידיים. הרחבה: הריבית תרד מחר ל-4.25% - איך זה ישפיע עליכם?
וכדאי "לחזור על החומר" - מה זאת ריבית פריים, על ההבדל בין ריבית קבועה למשתנה - 10 סוגי ריביות שונות
- נשיאת הפד של בוסטון מתנגדת להורדת ריבית נוספת בדצמבר
- מה זאת ריבית פריים, על ההבדל בין ריבית קבועה למשתנה - 10 סוגי ריביות שונות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
האינפלציה ירדה ל-2.5% - בתוך תחום היעד
הסיבה המרכזית לכך שהנגיד שמר על ריבית גבוהה היא האינפלציה. זו ורדת כבר חודשים ארוכים והיא מספר חודשים בגבול "המותר". זה לצד גורמים נוספים הביאו את בנק ישראל להוריד ריבית. מדד המחירים לצרכן עלה בחודש אוקטובר ב-0.5% לאחר ירידה של 0.6% בספטמבר. "האינפלציה השנתית עומדת בשני המדדים האחרונים על 2.5%", ציין הבנק. בניכוי אנרגיה ופירות וירקות, שיעור האינפלציה השנתי עומד על 2.7%. נתון מעניין במיוחד הוא ש"קצב אינפלציית הבלתי סחירים ירד ל-3.0%, ובמקביל, קצב אינפלציית הסחירים נותר יציב ועומד על 1.5% ב-12 החודשים האחרונים".
