וירוס הקורונה
צילום: Fusion Medical Animation, Unsplash

ועדת הכספים: אושרו שינויים של 4.5 מיליארד שקל בתקציב הקורונה

במסגרת הועדה אושר העברה של 2.74 מיליארד שקל עבור המשך שיפוי המוסד לביטוח הלאומי, בגין צעדי אבטלה שננקטו בעקבות נגיף הקורונה,  וכן העברת 1.8 מיליארד שקל  למשרד הבריאות לרכישת בדיקות, תקצוב קופות החולים ועוד
סתיו קורן |

ועדת הכספים אישרה שינויים בסך 4.54 מיליארד שקל בסכומים המוקצים להתמודדות עם משבר הקורונה, במסגרת כך אושר העברת 2.74 מיליארד שקל עבור המשך שיפוי המוסד לביטוח הלאומי, בגין צעדי אבטלה שננקטו בעקבות נגיף הקורונה, לפי חוק התכנית לסיוע כלכלי, וכן העברת 1.8 מיליארד שקל  למשרד הבריאות לרכישת בדיקות, תקצוב קופות החולים, והמערך הלוגיסטי לחיסון האוכלוסייה.

יו"ר הוועדה, ח"כ אלכס קושניר התייחס בפתח הדיון לאישור תקציב המדינה בקריאה ראשונה במליאת הכנסת בשבוע שעבר: "אחרי 3 שנים שלא היה אירוע כזה, והפכו את התקציב לאירוע פוליטי, הצלחנו לעשות את זה, אני מודה לכל השותפים על שיתוף הפעולה, הרצון להעביר את התקציב, ולהגיע לפשרות. כרגע הכדור מגיע אלינו, הרבה מאוד מהדברים יגיע לכאן, נעבוד קשה במטרה להביא את התקציב לקריאה שנייה ושלישית ולעשות אותו יעיל וטוב, לטובת כלל האזרחים".

השינויים שאושרו בוועדה

כאמור, יועברו כ-2.74 מיליארד שקל לשיפוי הביטוח הלאומי, בגין צעדי אבטלה שננקטו בעקבות משבר הקורונה מסעיפים בתוכנית הכלכלית שלא מומשו במלואם, בהם שיפוי רשויות ועסקים בגין הנחות בארנונה, ומענקים סוציאליים לעצמאים - הסכום מיועד לשיפוי הביטוח הלאומי בגין תשלומי אבטלה שביצע המוסד במסגרת ההקלות בתקופת הקורונה, עבור החודשים מאי ויוני 2021: הארכת הזכאות לאבטלה עד לחודש יוני 2021 לעובדים הזכאים, קיצור תקופת האכשרה המזכה  באבטלה, ביטול קיזוז כפל קצבאות, מענק הסתגלות עבור בני 67+. בנוסף מיועד מקצת מהסכום לשיפוי המוסד בגין חלוקת מענקים לתושבים ועסקים: מענק אוניברסלי בפסח, מענק לכל אזרח, מענק אבטלה ממושכת, מענק למעסיקים עבור ימי בידוד של עובדיהם, ומענקים ליולדת חלף דמי-לידה.

הסכום המועבר מורכב מסכומים שהוקצו לתוכנית הכלכלית ולא מומשו במלואם: 1.346 מיליארד שקל שיועדו לשיפוי רשויות ועסקים בגין הנחות בארנונה, 1.142 מיליארד שקל שיועדו למענקים סוציאליים לעצמאים, ו-252 מיליון שקל למטרות נוספות, בהן גם הקצאה למשיכת כספי פיקדון לחיילים.

כזכור לפני כחודש לא הצביעה הוועדה על ההעברה זו, נוכח מידע חסר ופערים בנתונים. בדיון שהתקיים, ביקשו יו"ר  הוועדה, ח"כ אלכס קושניר וחברי הוועדה להבין מאנשי האוצר מדוע הוחלט על העברת הסכום הנ"ל מהשימושים מהם הוא נגזר, ובאוצר הסבירו כי העברת הסכומים נובעת מאי מיצוי השימושים המקוריים, אך הנציג בדיון לא ידע לתת תמונה מלאה בנוגע למיצוי הכספי והותרת יתרות מספיקות לצרכים אלה, לצד פערים בין דוחות באתר המשרד לסכום המבוקש, עליהם הצביע יו"ר הוועדה.

בהמשך לכך, הציג היום נציג אגף תקציבים הציג בהמשך לכך את הנתונים השונים, במרכזם התשלומים עד כה במסגרת הסעיפים מהם מועברים הכספים, כך הוצג כי במסגרת שיפוי הרשויות המקומיות עד אמצע חודש אוגוסט שולמו 3.2 מיליארד שקל, עבור מענקים סוציאליים 19.8 מיליארד שקל, ו-1.2 מיליארד שקל עבור משיכת פיקדון חיילים משוחררים.

העברת 1.8 מיליארד שקל מסעיף הלוואות בערבות המדינה לעסקים למשרד הבריאות, עבור התמודדות עם משבר הקורונה – התקציב נועד לתמוך בפעילות מערכת הבריאות מול משבר הקורונה: 1.15 מיליארד שקל נועדו לצרכים הבאים: המשך הפעלת מערך הבדיקות, רכש ערכות דיגום לביצוע בדיקות ומטושים וריאגנטים, והרחבה של כוח האדם התומך, תקצוב תוכנית מגן חינוך, ופעילות הדיגום במוסדות החינוך ובמוסדות הסיעודיים, במתחמי דרייב אין ובבתים, ובמתחמי דיגום לצורך תו ירוק לילדים.

קיראו עוד ב"בארץ"

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מילואימניקים
צילום: דובר צה"ל

הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה

האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם

רן קידר |
נושאים בכתבה פנסיה תקציבית

הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות. 

בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם. 

 

קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה

בדיקת ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל


באוצר מתכננים  לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי.  אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.

באר שבע
צילום: משרד גיורא גור אדריכלים

הממשלה אישרה תכנית לפיתוח מטרופולין באר שבע בכמיליארד שקלים

בהחלטת ממשלה להזנקת באר שבע והנגב בהובלת ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האוצר בצלאל סמוטריץ׳ אושרה תוכנית אסטרטגית לחיזוק ופיתוח מטרופולין באר שבע בהשקעה כוללת של כמיליארד שקל

רן קידר |
נושאים בכתבה באר שבע

בהחלטת ממשלה להזנקת באר שבע והנגב בהובלת ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האוצר בצלאל סמוטריץ׳ אושרה תוכנית אסטרטגית לחיזוק ופיתוח מטרופולין באר שבע בהשקעה כוללת של כמיליארד שקל. ההחלטה גובשה במסגרת עבודת מטה של משרד ראש הממשלה ומשרד האוצר ועתידה לתמוך בהעתקת מחנות צה״ל לנגב, לשפר את התשתיות, איכות החיים וההזדמנויות עבור תושבי הנגב, המשרתים ומשפחותיהם. 

ההחלטה מהווה אבן יסוד לשינוי היסטורי שעתיד לעצב את פני הנגב לדורות הבאים. ההחלטה כוללת השקעה של כמיליארד שקלים ומתמקדת בארבעה תחומים מרכזיים: צמיחה כלכלית, פיתוח תשתיות תחבורה, שיפור איכות החיים והביטחון האישי, וחינוך והון אנושי. בתחום הצמיחה הכלכלית, יושקעו כ-200 מיליון שקל בפיתוח האקו-סיסטם הקיים בין האקדמיה, התעשייה והצבא. במסגרת זו יוקם מרכז מו"פ דואלי יישומי בשיתוף מפא"ת, ייפותחו תחומי החדשנות והסייבר, יושקעו משאבים בתעסוקה ותיירות ופיתוח העיר העתיקה כמוקד תיירות ומגורי צעירים. 

בתחום התחבורה, יושקעו תקציבים משמעותיים בפיתוח תשתיות תחבורה מתקדמות, לרבות תכנון והקמה של רכבת קלה בבאר שבע, הכוללת תוואי לבית החולים החדש שיוקם בעיר, בהתאם לצרכי עיר מטרופולינית ותיתן מענה לגידול הדמוגרפי הצפוי. בתחום איכות החיים והביטחון האישי, יושקעו כ-500 מיליון שקלים בשיפור ביטחון הפרט, לרבות הקמת תחנת משטרה חדשה, הרחבת משל"ט דרום, פיתוח תשתיות טכנולוגיות מתקדמות להתמודדות עם אתגרי המרחב. 

בנוסף, יושקעו משאבים בתחום הבריאות בדגש על הגדלת מספר הפסיכולוגים ומקצועות הפרא-רפואיים, וכן בהתחדשות עירונית, תרבות וספורט, כולל תכנון מכון ווינגייט בבאר שבע והקמת מבני ציבור בעיר. בתחום החינוך וההון האנושי, יושקעו כ-120 מיליון שקלים בפיתוח החינוך הפורמלי והבלתי פורמלי, ובהשכלה הגבוהה, תוך דגש על מקצועות טכנולוגיים, קידום מצוינות והקמת מרכז רשותי למקצועות ה-STEM. 

ראש הממשלה בנימין נתניהו: ״אנחנו מביאים היום לממשלה תוכנית סיוע גדולה לבאר שבע, בסך של למעלה ממיליארד שקל. זה כולל חיזוק בתחומים רבים שהם חשובים לאזרחי באר שבע: רכבת קלה, עזרה בסייבר, במו"פ, בפיתוח, בפרנסה. הפעולות שלנו יביאו לחיזוק של כל אזור הנגב. זה תואם את התוכנית שאני מוביל מזה שנים, יחד עם חבריי לממשלות ישראל, לחזק את הדרום על ידי השילוב המוצלח של תשתיות ממשלתיות ועידוד הסקטור הפרטי״.