יהלומים לנצח - נמשך הגידול בענף היהלומים; אפריל היה חודש מצוין
נמשך הגידול בענף היהלומים העליות באפריל עלו על הציפיות. מאז סוף שנת 2020 הענף בצמיחה כשבינואר-אפריל נרשמו עליות משמעותיות בכל ארבע קטגוריות הסחר המרכזיות.
בסה"כ בתקופה זו, היבוא נטו של יהלומי גלם לישראל עמד על סך של כ-594 מיליוני דולרים, עלייה של כ-112% לעומת התקופה המקבילה אשתקד (בחודש אפריל לבדו נרשמה עלייה מטאורית של למעלה מ-1200% לעומת חודש אפריל 2020 בגלל שאשתקד הקורונה איפסה את הפעילות). יצוא נטו של יהלומי גלם באותה התקופה עמד על סך של כ-522 מיליוני דולרים, עלייה של כ-116% לעומת התקופה המקבילה.
יבוא היהלומים המלוטשים נטו בתקופה זו עמד על 855 מיליוני דולרים, עלייה של 96% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. ייצוא היהלומים המלוטשים נטו, עלה ב-31% ל-1.15 מיליארד דולר.
בחודש האחרון עמד יצוא יהלומי הגלם לאיחוד האמירויות על סך של כ-18 מיליוני דולרים, שמהווים כ-13% מיצוא יהלומי הגלם הכללי של ישראל באפריל. בחודש זה יובאו מאיחוד האמירויות לישראל יהלומי גלם בסך של כ- 16.75 מיליוני דולרים, שמהווים כ-14% מסך יהלומי הגלם שיובאו לישראל באפריל.
- איך השוד בלובר מחזיר לשוק היהלומים את הברק?
- טיילור סוויפט והמכסים על הודו מרימים את מניות היהלומים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
"חודש אפריל האחרון הציג נתוני צמיחה מרשימים", אומר אופיר גור, מנהל מינהל יהלומים, אבני חן ותכשיטים והמפקח על היהלומים במשרד הכלכלה והתעשייה. "יש לתעשיית היהלומים הישראלית סיבות רבות לשמור על אופטימיות עקב נתוני הצמיחה המצוינים הרצופים שמצביעים על כך שהתעשייה המקומית עומדת בחוד החנית של התאוששות ענף היהלומים העולמי".

״הדולר היה צריך להיות ב-3 שקלים אלמלא הרפורמה המשפטית והמלחמה״
מניתוח של בנק ישראל: הדולר ממשיך לרדת - מי נפגע ומי מרוויח?
השקל ממשיך לטפס ושער הדולר נע הבוקר סביב 3.22 שקל דולר שקל רציף 0.08% אלו הרמות הנמוכות ביותר מאז אפריל 2022. המטבע המקומי בראלי שלא ראינו מזה שנים, בתחילת המלחמה הוא עוד נסחר סביב 4 שקלים לדולר וכיום כשהמצב הביטוחני נרגע יש הזרמה של הון הזר התחזיות הכלכליות משתפרות וגם סוכנויות הדירוג מעדכנות לחיוב את האופק, השקל מתחזק אולי אפילו מדי. נתוני המאקרו גם עוזרים למטבע, שוק העבודה חזק, האינפלציה מתכנסת לכיוון היעד וגביית המסים צפויה לשבור שיא של 520 מיליארד שקל השנה. גם הגירעון צפוי לעמוד סביב 5% מהתוצר שזה נמוך מהציפיות כשהתחזיות של בנק ישראל ל-2026-2028 מדברות על גירעון סביב כ-2.8%-2.9% בממוצע, שזה "גירעון בר קיימא" כל אלה ביחד ולחוד מחזקים את האמון של המשקיעים ומזרימים הון לשוק המקומי, מה שדוחף את השקל למעלה.
אבל מסתבר שהדולר היה יכול לפגוש את רמת ה-3 שקלים כבר ממזמן. ניתוח של בנק ישראל שבחן את ההשפעות השונות על שער החליפין מצא שאם מנקים מהמשוואה את שני הגורמים החריגים של השנתיים האחרונות, שהן הרפורמה המשפטית והמלחמה, הדולר היה כבר כנראה סביב 3 שקלים, ואולי אפילו נמוך מזה.
לפי המודל שמבוסס על הקשר בין שער הדולר-שקל לבין ביצועי הנאסד"ק, השקל היה אמור להתחזק הרבה קודם. בגרף שמצורף אפשר לראות את הפער שנוצר בין המציאות לבין מה שהמודל מנבא שזה הקו הכחול, שמייצג את שער הדולר בפועל, שהוא נסק הרבה מעל הקו הכתום, שמייצג את השער הצפוי בתנאים רגילים.
הרפורמה המשפטית והמלחמה גרמו לסטייה הזאת, בעיקר בגלל שהם הגבירו את חוסר הוודאות ופגעו באמון של המשקיעים הזרים בכלכלה המקומית. אבל עכשיו כשהמתיחות הפוליטית והביטחונית נרגעה ברמה מסוימת, נראה שהשקל סוגר את הפער ומתחזק חזרה לרמות שהוא היה צריך לפגוש גם בלי ההתערבות של אותם גורמים.
- גילת זינקה 8.4%, אנלייט ב-6.9%; חברה לישראל איבדה 5.4% - נעילה חיובית בבורסה
- הדולר בשפל של יותר מ-3 שנים, עד לאן הוא ירד?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הנפגעים
מאחורי הנתונים המעודדים האלה יש סביבה שנהיית פחות ופחות נוחה לצד אחד של המשק. השקל החזק מכביד מאוד על יצואנים כמו חברות הייטק וסטארטאפים שפועלים בישראל ומוכרים את מוצריהם בחו"ל. כשההכנסות נקובות בדולרים אבל חלק גדול מההוצאות (כמו שכר, הוצאות מנהלה וכד׳) מתבצעות בשקלים, כל ירידה בשער הדולר שוחקת את השורה התחתונה. ראינו לאורך עונת הדוחות הקודמת וגם זו הנוכחית שאנחנו בעיצומה חברות כמו צ’ק פוינט, ש״האשימו״ את הדולר בכ-2% מהרווחיות הגולמית אצל חלק זה נסבל, אצל אחרות כמו אייקון גרופ, האמא של איידיגטל בישראל שפועלת ברווחיות גולמית צרה מאוד (2% מגזר ההפצה, 4% מגזר קמעונאות) זה משמעותי מאוד - אייקון: שער הדולר שחק את הרווח, המלחמה את ההכנסות
