יהלומים לנצח - נמשך הגידול בענף היהלומים; אפריל היה חודש מצוין
יהלומים נמשך הגידול בענף היהלומים העליות באפריל עלו על הציפיות. מאז סוף שנת 2020 הענף בצמיחה כשבינואר-אפריל נרשמו עליות משמעותיות בכל ארבע קטגוריות הסחר המרכזיות.
בסה"כ בתקופה זו, היבוא נטו של יהלומי גלם לישראל עמד על סך של כ-594 מיליוני דולרים, עלייה של כ-112% לעומת התקופה המקבילה אשתקד (בחודש אפריל לבדו נרשמה עלייה מטאורית של למעלה מ-1200% לעומת חודש אפריל 2020 בגלל שאשתקד הקורונה איפסה את הפעילות). יצוא נטו של יהלומי גלם באותה התקופה עמד על סך של כ-522 מיליוני דולרים, עלייה של כ-116% לעומת התקופה המקבילה.
יבוא היהלומים המלוטשים נטו בתקופה זו עמד על 855 מיליוני דולרים, עלייה של 96% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. ייצוא היהלומים המלוטשים נטו, עלה ב-31% ל-1.15 מיליארד דולר.
בחודש האחרון עמד יצוא יהלומי הגלם לאיחוד האמירויות על סך של כ-18 מיליוני דולרים, שמהווים כ-13% מיצוא יהלומי הגלם הכללי של ישראל באפריל. בחודש זה יובאו מאיחוד האמירויות לישראל יהלומי גלם בסך של כ- 16.75 מיליוני דולרים, שמהווים כ-14% מסך יהלומי הגלם שיובאו לישראל באפריל.
- איך השוד בלובר מחזיר לשוק היהלומים את הברק?
- טיילור סוויפט והמכסים על הודו מרימים את מניות היהלומים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
"חודש אפריל האחרון הציג נתוני צמיחה מרשימים", אומר אופיר גור, מנהל מינהל יהלומים, אבני חן ותכשיטים והמפקח על היהלומים במשרד הכלכלה והתעשייה. "יש לתעשיית היהלומים הישראלית סיבות רבות לשמור על אופטימיות עקב נתוני הצמיחה המצוינים הרצופים שמצביעים על כך שהתעשייה המקומית עומדת בחוד החנית של התאוששות ענף היהלומים העולמי".
כלכלת ישראל (X)נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?
נקודת מפנה בכלכלה המקומית: גירעון בחשבון השוטף ברבעון השלישי של 2025, אחרי שנים רצופות של עודף. האם צריך לדאוג?
לראשונה מאז 2013 נרשם בישראל גירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, אירוע שעלול לבטא נקודת מפנה משמעותית במבנה המקרו-כלכלי של הכלכלה הישראלית. ברבעון השלישי של 2025 הסתכם הגירעון, בניכוי עונתיות, בכ-1.1 מיליארד דולר, לעומת עודף זניח של 0.1 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם, ועודפים רבעוניים ממוצעים של כ-3.8 מיליארד דולר בשנים שקדמו לכך.
המשמעות אינה טכנית בלבד. החשבון השוטף משקף את יחסי החיסכון-ההשקעה של המשק כולו ואת יכולתו לייצר מטבע חוץ נטו. מדובר על גירעון של תנועות הון ומעבר מעודף לגירעון מאותת כי המשק צורך, משקיע ומשלם לחו"ל יותר משהוא מייצר ומקבל ממנו - שינוי שעשוי להשפיע על שער החליפין, על תמחור סיכונים ועל מדיניות מוניטרית ופיסקלית גם יחד.
הסיבה: לא סחר החוץ, אלא ההכנסות הפיננסיות: הסיפור האמיתי מאחורי הגירעון
בניגוד לאינטואיציה, הגירעון אינו נובע מקריסה ביצוא או מזינוק חריג ביבוא הצרכני. למעשה, חשבון הסחורות והשירותים נותר בעודף של 1.8 מיליארד דולר ברבעון השלישי, שיפור ניכר לעומת הרבעון הקודם. יצוא השירותים הגיע לשיא של 22.9 מיליארד דולר, כאשר 77% ממנו מיוחס לענפי ההייטק, תוכנה, מו"פ, מחשוב ותקשורת.
הגורם המרכזי להרעה הוא חשבון ההכנסות הראשוניות, שבו נרשם גירעון עמוק של 3.7 מיליארד דולר, לעומת 2.0 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם. סעיף זה כולל תשלומי ריבית, דיבידנדים ורווחים לתושבי חו"ל על השקעותיהם בישראל, והוא משקף במידה רבה את הצלחתו של המשק הישראלי למשוך הון זר, אך גם את מחיר ההצלחה הזו.
הכנסות תושבי חו"ל מהשקעות פיננסיות בישראל קפצו ל-10.0 מיליארד דולר ברבעון, בעוד שהכנסות ישראלים מהשקעות בחו"ל הסתכמו ב-6.4 מיליארד דולר בלבד. הפער הזה לבדו מסביר את מרבית המעבר לגירעון. במילים פשוטות: חברות ישראליות מצליחות, רווחיות ומושכות השקעות, אך הרווחים זורמים החוצה, לבעלי ההון הזרים.
