משבר אקלים
צילום: משבר אקלים

הכסף הגדול שמאחורי השמירה על הסביבה: הצד הכלכלי של משבר האקלים

מגיפת הקורונה והמשבר הכלכלי העולמי בשנה החולפת הוכיחו מעבר לכל ספק שלכל מטבע יש שני צדדים. בצד אחד אפשר למצוא את המסעדה שהושבתה למשך שנה שלמה – ומנגד את מפעל המסיכות שהכפיל פי כמה וכמה את היקף פעילותו. על כל אולם אירועים שנסגר – יש סטארט-אפ לשיחות ועידה בווידאו שהרוויח בגדול.

נראה שהקורונה כבר כמעט מאחורינו – אבל יש מי שאומרים שמדובר רק בקדימון למשבר האמיתי הממשמש ובא. כבר שנים שמדברים על משבר האקלים: אם בהתחלה ההערכה הייתה שאנחנו לפני ההתחממות הגלובלית הרסנית, היום כבר מדברים על שינויי אקלים מגוונים מסוגים שונים – שהשפעתם תהיה גרועה הרבה יותר.

תרחישי הקיצון נשמעים כמעט אפוקליפטיים: התחממות מהירה של כדור הארץ במעלה אחת או שתיים שתוביל להרס יבולים ופגיעה באספקת המזון, המסת קרחונים ובעקבותיה עלייה של מפלס מי הים והצפה של ערי החוף, שינויים במי האוקיאנוסים שיפגעו באוכלוסיות דגים ויצמצמו גם הן את אספקת המזון הזמינה – ותהליכי מדבור נרחבים של אזורים רבים על פני כוכב הלכת.

התהליכים הללו כבר החלו – וצפויים להימשך בעצימות הולכת וגוברת לאורך עשרות השנים הקרובות. אולם גם המשבר הזה עשוי להיות הזדמנות כלכלית. כמעט כל ממשלות העולם מובילות תכניות נרחבות להשקעה ממשלתית שנועדה לצמצם את נזקי משבר האקלים. לא מדובר בטרנד סביבתי של היפים בחולצות סביבתיות – אלא בתכניות חומש בשווי טריליונים שנועדו להתמודד עם מצב חירום של ממש.

המאמצים הממשלתיים מתמקדים בשלוש חזיתות: צמצום פליטות הפחמן הדו-חמצני לאטמוספירה (שנחשבות לגורם המרכזי להתחממות כוכב הלכת), שמירה על הביוספרה ועל אוכלוסיות בסיכון של בעלי חיים וגידולים – וטיפול בטיחותי בפסולת ובאשפה.

קחו לדוגמה את הקרן הממשלתית לשמירה על הניקיון שהקימה מדינת ישראל, והכריזה בשנת 2018 על תכנית אסטרטגית שנועדה להשקיע 4 מיליארד שקלים עד שנת 2030 – במטרה לטיפול אחראי בפסולת שיצמצם את הפגיעה בסביבה.

קיראו עוד ב"בארץ"

גם פרויקט הסימביוזה התעשייתית – שנועד להסב פסולת של מפעל אחד לחומרי גלם עבור מפעל אחר – קיבל בתחילת השנה השקעה ממשלתית נוספת בהיקף של 5 מיליון שקלים בשנה. מדובר בהשקעת פיילוט במיזם שצפוי להתרחב בשנים הקרובות – ולהפחית משמעותית את ייצור הפסולת של התעשייה הישראלית.

מהבחינה הזאת – ייתכן שישראל היא אפילו מעט שמרנית ביחס לעולם. נשיא ארצות הברית החדש ג'ו ביידן, למשל, הפך את ההתמודדות עם משבר האקלים לאחד מנושאי הדגל של תכנית התשתיות שלו – ששוויה נאמד בשני טריליון דולרים.

אפילו ממלכת סעודיה – שמתוקף היותה אחת מיצרניות הנפט הגדולות בעולם נחשבת גם לגורם מזהם במיוחד – הכריזה על "יוזמה ירוקה" בהיקף מיליארדי שנועדה לעבור לאנרגיה מתחדשת, להפחית את פליטות הפחמן הדו-חמצני ולשתול ארבעים מיליארד עצים חדשים.

היוזמות הללו בישראל, ארצות הברית ובסעודיה הן רק קצה הקרחון של היקף ההשקעה הבינלאומית בתחום – אבל אפילו ההשקעה הזאת עלולה להיות מעט מדי. דו"ח שפרסם הפאנל הבין-ממשלתי לשינוי האקלים, למשל, כולל תחזית מבהילה בנוגע לנזקים שכבר נגרמו לאוקיאנוסים בעולם – זאת אפילו בתרחיש אופטימי של צעדים ממשלתיים מרביים.

הדו"ח, שעליו חתומים יותר מ-100 מומחים שונים ומתבסס על כ-7,000 מחקרים אקדמיים שונים, מזהיר כי התחממות האוקיאנוסים צפויה לפגוע משמעותית ביכולת שלהם לספק מזון – וכי עליית מפלס הים הצפויה בעשורים הקרובים תשפיע בצורה דרמטית על חייהם של 680 מיליון בני אדם החיים בסמוך לחופים. בנוסף, הדו"ח מעריך כי משבר האקלים יוביל גם לאסונות טבע הרסניים – שיפגעו בצורה הקשה ביותר באותם אזורי סיכון בחופים.

אולם יש גם הרבה סיבות לאופטימיות – ובהן מחקרים אחרים שמראים כי תגובה מהירה ונרחבת מצד האנושות תוכל להביא להקלה משמעותית בחומרת הנזקים הצפויים.

על פי אותם מחקרים, שפורסמו על ידי סוכנות רשמית של הממשל האמריקני, לכדור הארץ יש יכולת "החלמה" שתאפשר לסלק באופן טבעי את עתודות הפחמן הדו-חמצני מהאטמוספירה – ובכך לקרר את כוכב הלכת. אולם התרחיש הוורוד הזה ייצא לפועל רק במציאות של תגובה ממשלתית עיקשת – שתמנע הסלמה נוספת של המשבר. גם מחקרים של סוכנות נאס"א תומכים בגישה הזאת – ומעריכים כי צעדים דרסטיים של האנושות יצליחו להפחית משמעותית את נזקי משבר האקלים.

נראה שהדרך היעילה ביותר לרתום את הציבור למאבק בהתחממות כדור הארץ – היא להראות להם את אותו צד נוסף למטבע. את הדרכים שבהן ניתן להרוויח מההתמודדות עם המשבר, הן מבחינת איכות החיים והן מהבחינה הכלכלית. אפשר למנות שורה ארוכה של חברות וסקטורים שעושות כסף באמצעות סיוע להתמודדות עם משבר האקלים – וכך מציבות את התמריץ הנכון לעסקים ולאזרחים מן השורה לתרום את חלקם.

ניתן להסתכל לדוגמה על תחום הבנייה הירוקה הצומח – שצובר לאחרונה תאוצה גם בארץ. מדובר בתו תקן לבנייה שמעניקה למבנים בידוד תרמי ומערכות אוורור טבעיות – שמסייעות לחסוך בעלויות מיזוג האוויר. בנוסף, הבנייה הירוקה מעודדת שימוש בצמחייה חסכונית למים – ודואגת לסייע למשקעים לחלחל לקרקע וכך להבטיח בזבוז מינימלי של מי נגר ולמנוע הצפות.

ברור למדי שבנייה ירוקה תורמת לצמצום נזקי משבר האקלים – אך היא טומנת בחובה גם יתרון כלכלי מובהק לדיירים. לפי הערכות, מגורים בדירה או בבית פרטי שנבנו בהתאם לעקרונות הבנייה הירוקה יכולים לחסוך כ-1,500 ש"ח בשנה למשק בית – יותר ממאה ש"ח בחודש.

תחום נוסף שצפוי לתרום למזעור נזקי משבר האקלים הוא ייצור בשר במעבדה. מה שהחל כניסיון לפתח שיטת גידול בשר מוסרית יותר – מסתמן כפתרון סביבתי שיכול לצמצם את שטחי המרעה המבזבזים ולחסוך כמויות אדירות של מים ושל פליטות פחמן דו-חמצני מיותרות. חברות שעוסקות בייצור בשר במעבדה גייסו כבר מאות מיליוני דולרים – והן צפויות להשיק מוצרים ראשונים בשנים הקרובות.

חברת WaterGen, למשל, מפתחת פתרון שנראה במבט ראשון כמו כישוף מופלא מסרטי "הארי פוטר" או "שר הטבעות": פיתוח שמאפשר לייצר מים מאוויר. מדובר למעשה בטכנולוגיה חדשנית שתאפשר לספק מים נקיים לאוכלוסיות עניות ברחבי העולם – אתגר שצפוי רק לגבור בעקבות התחממות כוכב הלכת. ניתן למנות גם את חברת BlueSphere הישראלית שמפתחת טכנולוגיה שנועדה להמיר פסולת לאנרגיה – וכך במכה אחת לצמצם את כמות הפסולת וליצור מקור אנרגיה ירוק חדש.

גם חברת "שירותי אקולוגיה" הישראלית נמצאת בחזית המאבק בנזקי משבר האקלים, זאת באמצעות שירות ניהול פסולת כולל שהיא מספקת – פתרון שמציע קורת גג אחת לכל היבטי הניהול והטיפול בפסולת תעשייתית, תוך צמצום הנזקים הסביבתיים. מנכ"ל החברה אלכס מנגולד מסביר כי טיפול נכון בפסולת תעשייתית הוא אחד מהגורמים התורמים ביותר לשמירה על הסביבה ולמזעור הנזק לאקלים.

"התייחסות כוללת לפסולת, שמנהלת בצורה מאורגנת את כל היבטי הפסולת בארגון, מעלה את החשיבות להימנעות מצבירת פסולת מיותרת וגורמת לצמצום כמות הפסולת", אומר מנגולד. "כך ניתן להוביל לצריכה מושכלת, להגביר את המחזור ובסוף גם להוזיל עלויות ולהוביל לחיסכון אמיתי לחברה".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
פרופ' אמיר ירון (רשתות)פרופ' אמיר ירון (רשתות)
דבר הנגיד

פרופ' אמיר ירון: "המצב הכלכלי הוא הישג ובצניעות - חלק גדול נובע מהמדיניות שלנו"

אולי היית שמרן מדי? "זאת מחמאה"; היה מרווח גדול. הריבית הריאלית היא 2%. למה היא לא ירדה בעבר? "המחיר על טעות הוא גדול מאוד. עכשיו הבשילו התנאים"; מה המסר של הנגיד קדימה ואיפה תהיה הריבית עוד שנה?

אבישי עובדיה |

בנק ישראל הפחית היום את הריבית ב-0.25% ל-4.25%. גם אנחנו אומרים "הגיע הזמן", גם אנחנו חושבים שזה היה צריך להיות לפני חודשים. אבל בנק ישראל הוא הקובע וכל החלטה שהוא מקבל עוברת דיונים רבים, ניתוחים רבים וסיעורי מוחות. אפשר שלא להסכים עם ההחלטות, אבל הן מקצועיות. בשיחה עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל "הטחנו" בו שאולי הוא "שמרן מדי ביחס להפחתת הריבית". 

"אני לוקח את זה כמחמאה", משיב, פרופ' ירון, "מדינות שעברו מלחמות מצאו את עצמן במצב כלכלי קשה. היו מצבים של היפר אינפלציה ופגיעה מהותית בכלכלה. אנחנו במצב יחסית טוב, עם אינפלציה מדודה לאורך התקופה שמתייצבת בתוך היעד. הכלכלה הישראלית עם פעילות ערה. זה הישג. זה הישג שאני בצניעות אגיד שחלק גדול ממנו הוא בזכות מדיניות שלא הייתי מכנה שמרנית, אלא  זהירה שקולה ופתוחה".

אנחנו בריבית ריאלית של 2%, הרבה מעבר למה שצריך. היה מרווח ביטחון גדול להוריד מעט את הריבית עוד קודם.

"המחיר על טעות גדול מאוד, רק שתנאי המשק הבשילו להפחתה של הריבית עשינו זאת ונמשיך לפעול בכפוף להתפתחויות. אנחנו רואים כעת את האינפלציה מתמתנת ועומדת ביעד, אננו רואים את הייסוף, ואת  ההתבססות של האינפלציה ביעד, וזה הוביל אותנו להחלטה".

בפעם הקודמת התנאים היו די קרובים.  

"היו תנאים שונים, דובר אז על כניסה בעצימות גדולה לעזה". 


הביקושים גבוהים 

פרופ' ירון מדבר עדיין על אי וודאות כלכלית, אבל נמוכה מבעבר. על פעילות ערה במשק, על שוק עבודה חזק וביקושים גדולים שמורגשים גם בכרטיסי האשראי. הביקושים האלו מצד אחד מרשימים, מצד שני הם "גול עצמי" לציבור הלווה (לרבות בעלי הדירות עם משכנתאות) כי הם מניעים את האינפלציה והדבר שהכי מפחיד את בנק ישראל בדומה לבנקים מרכזיים בעולם - הוא אינפלציה. אינפלציה שוחקת את הכסף, את ההון של הציבור. היא מס גדול בדלת האחורית והנשק הכי חזק נגדה הוא הריבית.    

לנגיד יש את כלי הריבית, לצד כלים נוספים (פעילות בשוק המט"ח, הדפסת כסף) כדי לאזן את הכלכלה. זה "משחק" עדין. הורדת את הריבית מוקדם מדי, האינפלציה יכולה לברוח למעלה, ואז המלחמה באינפלציה תהפוך לקשה יותר. בזבזת תחמושת ולא פגעת. הנגיד ירה רק כאשר ראה את המטרה בבירור. אין מקום לפספוסים, אבל כלכלה זה לא מדע מדויק. קחו שני כלכלנים מדופלמים וסיכוי טוב שהם יחשבו אחרת לגבי רוב הסוגיות הכלכליות. מעבר לכך, יש הרבה נעלמים ותלות בגורמים חיצוניים רבים ויש את הפסיכולוגיה. כלכלה, תרצו או לא היא חלק ממדעי ההתנהגות. אנשים קונים בגדים כי יש להם מצב רוח טוב, או כי הם רוצים ללכת לעבודה עם הבגד הזה. זה לא בהכרח קשור לשאלה אם יש להם כסף בחשבון או שזה משולם בתשלומים. אנשים בסיום מלחמה יגבירו ביקושים גם אם הם לא במצב מדהים, גם כי ההורים ירצו לפנק את הילדים על התקופה הקשה.

אלי גליקמן מנכל צים
צילום: שלומי יוסף

דירקטוריון צים: "בודקים מכירת החברה; יש מציעים רבים"

ליאור דנקנר |
נושאים בכתבה אלי גליקמן צים

"דירקטוריון צים ממוקד בהשאת ערך משמעותית לכלל בעלי המניות של החברה", כותבים חברי הדירקטוריון ומפרטים על ההתפתחויות האחרונות בחברה בעקבות הניסיון של מנכ"ל החברה, אלי גליקמן לקנות את החברה.    

"לאחר שקיבל הצעה מקדמית ולא מחייבת לרכישת כל המניות הרגילות המונפקות של החברה מאלי גליקמן, המנכ"ל והנשיא של החברה, ומרמי אונגר", כותבים חברי הדירקטוריון "החל מיד וללא דיחוי בבחינה אסטרטגית של חלופות. במסגרת בחינה זו, דירקטוריון צים מינה את Evercore כיועץ הפיננסי שלו ואת משרד עורכי הדין מיתר ומשרד Skadden, Arps, Slate, Meagher & Flom LLP כיועצים המשפטיים שלו.

"הבחינה, אשר מתקיימת מזה חודשים אחדים, כוללת שקילה ובחינה של חלופות פוטנציאליות להשאת ערך, לרבות מכירת החברה והזדמנויות להקצאת הון והחזר הון, במטרה למקסם ערך לבעלי המניות. במסגרת בחינה זו, דירקטוריון צים קיבל הבעות עניין מצדדים רבים, לרבות עניין אסטרטגי, אותן הוא בוחן בקפידה.

"אין כל וודאות שעסקה כלשהי תתרחש כתוצאה מבחינת החלופות האמורות ודירקטוריון צים אינו צפוי ליתן עדכונים בנוגע לבחינה זו עד שיושג הסכם או עד שהבחינה תושלם בדרך אחרת".

לדירקטוריון צים מונו לאחרונה שני דירקטורים בלתי תלויים חדשים בעלי מוניטין רב - יאיר אבידן וד"ר יורם טורבוביץ' - אשר משלימים את המומחיות הפיננסית והעסקית המשמעותית של הדירקטוריון בעודו ממשיך להעריך חלופות למקסום ערך.