הכסף הגדול שמאחורי השמירה על הסביבה: הצד הכלכלי של משבר האקלים

מגיפת הקורונה והמשבר הכלכלי העולמי בשנה החולפת הוכיחו מעבר לכל ספק שלכל מטבע יש שני צדדים. בצד אחד אפשר למצוא את המסעדה שהושבתה למשך שנה שלמה – ומנגד את מפעל המסיכות שהכפיל פי כמה וכמה את היקף פעילותו. על כל אולם אירועים שנסגר – יש סטארט-אפ לשיחות ועידה בווידאו שהרוויח בגדול.

נראה שהקורונה כבר כמעט מאחורינו – אבל יש מי שאומרים שמדובר רק בקדימון למשבר האמיתי הממשמש ובא. כבר שנים שמדברים על משבר האקלים: אם בהתחלה ההערכה הייתה שאנחנו לפני ההתחממות הגלובלית הרסנית, היום כבר מדברים על שינויי אקלים מגוונים מסוגים שונים – שהשפעתם תהיה גרועה הרבה יותר.

תרחישי הקיצון נשמעים כמעט אפוקליפטיים: התחממות מהירה של כדור הארץ במעלה אחת או שתיים שתוביל להרס יבולים ופגיעה באספקת המזון, המסת קרחונים ובעקבותיה עלייה של מפלס מי הים והצפה של ערי החוף, שינויים במי האוקיאנוסים שיפגעו באוכלוסיות דגים ויצמצמו גם הן את אספקת המזון הזמינה – ותהליכי מדבור נרחבים של אזורים רבים על פני כוכב הלכת.

התהליכים הללו כבר החלו – וצפויים להימשך בעצימות הולכת וגוברת לאורך עשרות השנים הקרובות. אולם גם המשבר הזה עשוי להיות הזדמנות כלכלית. כמעט כל ממשלות העולם מובילות תכניות נרחבות להשקעה ממשלתית שנועדה לצמצם את נזקי משבר האקלים. לא מדובר בטרנד סביבתי של היפים בחולצות סביבתיות – אלא בתכניות חומש בשווי טריליונים שנועדו להתמודד עם מצב חירום של ממש.

המאמצים הממשלתיים מתמקדים בשלוש חזיתות: צמצום פליטות הפחמן הדו-חמצני לאטמוספירה (שנחשבות לגורם המרכזי להתחממות כוכב הלכת), שמירה על הביוספרה ועל אוכלוסיות בסיכון של בעלי חיים וגידולים – וטיפול בטיחותי בפסולת ובאשפה.

קחו לדוגמה את הקרן הממשלתית לשמירה על הניקיון שהקימה מדינת ישראל, והכריזה בשנת 2018 על תכנית אסטרטגית שנועדה להשקיע 4 מיליארד שקלים עד שנת 2030 – במטרה לטיפול אחראי בפסולת שיצמצם את הפגיעה בסביבה.

קיראו עוד ב"בארץ"

גם פרויקט הסימביוזה התעשייתית – שנועד להסב פסולת של מפעל אחד לחומרי גלם עבור מפעל אחר – קיבל בתחילת השנה השקעה ממשלתית נוספת בהיקף של 5 מיליון שקלים בשנה. מדובר בהשקעת פיילוט במיזם שצפוי להתרחב בשנים הקרובות – ולהפחית משמעותית את ייצור הפסולת של התעשייה הישראלית.

מהבחינה הזאת – ייתכן שישראל היא אפילו מעט שמרנית ביחס לעולם. נשיא ארצות הברית החדש ג'ו ביידן, למשל, הפך את ההתמודדות עם משבר האקלים לאחד מנושאי הדגל של תכנית התשתיות שלו – ששוויה נאמד בשני טריליון דולרים.

אפילו ממלכת סעודיה – שמתוקף היותה אחת מיצרניות הנפט הגדולות בעולם נחשבת גם לגורם מזהם במיוחד – הכריזה על "יוזמה ירוקה" בהיקף מיליארדי שנועדה לעבור לאנרגיה מתחדשת, להפחית את פליטות הפחמן הדו-חמצני ולשתול ארבעים מיליארד עצים חדשים.

היוזמות הללו בישראל, ארצות הברית ובסעודיה הן רק קצה הקרחון של היקף ההשקעה הבינלאומית בתחום – אבל אפילו ההשקעה הזאת עלולה להיות מעט מדי. דו"ח שפרסם הפאנל הבין-ממשלתי לשינוי האקלים, למשל, כולל תחזית מבהילה בנוגע לנזקים שכבר נגרמו לאוקיאנוסים בעולם – זאת אפילו בתרחיש אופטימי של צעדים ממשלתיים מרביים.

הדו"ח, שעליו חתומים יותר מ-100 מומחים שונים ומתבסס על כ-7,000 מחקרים אקדמיים שונים, מזהיר כי התחממות האוקיאנוסים צפויה לפגוע משמעותית ביכולת שלהם לספק מזון – וכי עליית מפלס הים הצפויה בעשורים הקרובים תשפיע בצורה דרמטית על חייהם של 680 מיליון בני אדם החיים בסמוך לחופים. בנוסף, הדו"ח מעריך כי משבר האקלים יוביל גם לאסונות טבע הרסניים – שיפגעו בצורה הקשה ביותר באותם אזורי סיכון בחופים.

אולם יש גם הרבה סיבות לאופטימיות – ובהן מחקרים אחרים שמראים כי תגובה מהירה ונרחבת מצד האנושות תוכל להביא להקלה משמעותית בחומרת הנזקים הצפויים.

על פי אותם מחקרים, שפורסמו על ידי סוכנות רשמית של הממשל האמריקני, לכדור הארץ יש יכולת "החלמה" שתאפשר לסלק באופן טבעי את עתודות הפחמן הדו-חמצני מהאטמוספירה – ובכך לקרר את כוכב הלכת. אולם התרחיש הוורוד הזה ייצא לפועל רק במציאות של תגובה ממשלתית עיקשת – שתמנע הסלמה נוספת של המשבר. גם מחקרים של סוכנות נאס"א תומכים בגישה הזאת – ומעריכים כי צעדים דרסטיים של האנושות יצליחו להפחית משמעותית את נזקי משבר האקלים.

נראה שהדרך היעילה ביותר לרתום את הציבור למאבק בהתחממות כדור הארץ – היא להראות להם את אותו צד נוסף למטבע. את הדרכים שבהן ניתן להרוויח מההתמודדות עם המשבר, הן מבחינת איכות החיים והן מהבחינה הכלכלית. אפשר למנות שורה ארוכה של חברות וסקטורים שעושות כסף באמצעות סיוע להתמודדות עם משבר האקלים – וכך מציבות את התמריץ הנכון לעסקים ולאזרחים מן השורה לתרום את חלקם.

ניתן להסתכל לדוגמה על תחום הבנייה הירוקה הצומח – שצובר לאחרונה תאוצה גם בארץ. מדובר בתו תקן לבנייה שמעניקה למבנים בידוד תרמי ומערכות אוורור טבעיות – שמסייעות לחסוך בעלויות מיזוג האוויר. בנוסף, הבנייה הירוקה מעודדת שימוש בצמחייה חסכונית למים – ודואגת לסייע למשקעים לחלחל לקרקע וכך להבטיח בזבוז מינימלי של מי נגר ולמנוע הצפות.

ברור למדי שבנייה ירוקה תורמת לצמצום נזקי משבר האקלים – אך היא טומנת בחובה גם יתרון כלכלי מובהק לדיירים. לפי הערכות, מגורים בדירה או בבית פרטי שנבנו בהתאם לעקרונות הבנייה הירוקה יכולים לחסוך כ-1,500 ש"ח בשנה למשק בית – יותר ממאה ש"ח בחודש.

תחום נוסף שצפוי לתרום למזעור נזקי משבר האקלים הוא ייצור בשר במעבדה. מה שהחל כניסיון לפתח שיטת גידול בשר מוסרית יותר – מסתמן כפתרון סביבתי שיכול לצמצם את שטחי המרעה המבזבזים ולחסוך כמויות אדירות של מים ושל פליטות פחמן דו-חמצני מיותרות. חברות שעוסקות בייצור בשר במעבדה גייסו כבר מאות מיליוני דולרים – והן צפויות להשיק מוצרים ראשונים בשנים הקרובות.

חברת WaterGen, למשל, מפתחת פתרון שנראה במבט ראשון כמו כישוף מופלא מסרטי "הארי פוטר" או "שר הטבעות": פיתוח שמאפשר לייצר מים מאוויר. מדובר למעשה בטכנולוגיה חדשנית שתאפשר לספק מים נקיים לאוכלוסיות עניות ברחבי העולם – אתגר שצפוי רק לגבור בעקבות התחממות כוכב הלכת. ניתן למנות גם את חברת BlueSphere הישראלית שמפתחת טכנולוגיה שנועדה להמיר פסולת לאנרגיה – וכך במכה אחת לצמצם את כמות הפסולת וליצור מקור אנרגיה ירוק חדש.

גם חברת "שירותי אקולוגיה" הישראלית נמצאת בחזית המאבק בנזקי משבר האקלים, זאת באמצעות שירות ניהול פסולת כולל שהיא מספקת – פתרון שמציע קורת גג אחת לכל היבטי הניהול והטיפול בפסולת תעשייתית, תוך צמצום הנזקים הסביבתיים. מנכ"ל החברה אלכס מנגולד מסביר כי טיפול נכון בפסולת תעשייתית הוא אחד מהגורמים התורמים ביותר לשמירה על הסביבה ולמזעור הנזק לאקלים.

"התייחסות כוללת לפסולת, שמנהלת בצורה מאורגנת את כל היבטי הפסולת בארגון, מעלה את החשיבות להימנעות מצבירת פסולת מיותרת וגורמת לצמצום כמות הפסולת", אומר מנגולד. "כך ניתן להוביל לצריכה מושכלת, להגביר את המחזור ובסוף גם להוזיל עלויות ולהוביל לחיסכון אמיתי לחברה".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
שי אהרונוביץ רשות המסים
צילום: דני שם טוב דוברות

העלמתי הכנסות של 100 אלף שקל לפני עשור - להצהיר עליהן בגילוי מרצון?

למה נוהל גילוי מרצון לא יספק את מה שמצפים ממנו - אנשים יחששו לדווח באופן לא אנונימי ואין ביטול אוטומטי של קנסות, הצמדה וריבית 

משה כדר |
נושאים בכתבה גילוי מרצון

לאחר למעלה משלוש שנות ציפייה, רשות המסים פרסמה את נוהל הגילוי מרצון החדש - רשות המסים מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי
על פניו, מדובר במהלך חיובי שמטרתו לעודד שקיפות, להגדיל את רשת חייבי המס ולספק לנישומים הזדמנות להסדיר חובות עבר בכפוף לחיסון פלילי. זה גם אמור להגדיל את הקופה הציבורית מגביית מסים. בפועל קשה לומר שמדובר ב"בשורה" של ממש, וספק בתמריץ אמיתי לחשיפה.

ראשית, בניגוד לנהלים קודמים בנושא זה, הנוהל הנוכחי מציע אך ורק הליך שאינו אנונימי. אנשים צריכים להזדהות כאשר הם מגישים בקשה לנוהל גילוי מרצון. אין כאן כשל של רשות המסים אלא התנגדות של משרד המשפטים, אך המשמעות ברורה: נישומים רבים, שגם כך חוששים מהליך כזה, יירתעו עוד יותר מלהיחשף. מדובר על מחסום בסיסי של אנשים להיחשף מול הרשויות גם מכיוון שהם עשויים לחשוב שהם "סומנו" על ידי רשות המסים. כשמשלבים זאת עם החמרות נוספות, שכעת כתובות במפורש ובעבר היו בגדר "תורה שבעל פה", נוצרת תחושה שהרשות אמנם הפנימה את לקחי העבר אך בחרה לסגור פינות באופן קשיח מדי.

כדי להבין את הבעייתיות, נניח נישום שלא דיווח על הכנסה חייבת  בשיעור מס שולי של 100 אלף ש"ח בשנת 2015. אילו היה מדווח במועד, המס היה עומד, נניח, על כ-35 אלף שקל בלבד. כיום, בהליך גילוי מרצון, אותו נישום עשוי למצוא את עצמו מול תוצאה דרמטית:

תשלום על קרן המס בסך של 35 אלף שקל, ריבית והצמדה כ-5 אלף שקל ועל כל אלה מתווסף קנס גרעון של כ-30 אלף שקל נוספים. כלומר, חוב של 35 אלף שקל צומח לפי שלושה ויותר. איזה תמריץ יש כאן לנישום להיחפז ולדווח ביוזמתו? שהרי האמת צריכה להיאמר- אם לא נתגלה עד היום "מחדלו" זה, מה הסבירות שיתגלה אי פעם?

הנוהל החדש מבהיר שאין ביטול אוטומטי של הצמדה וריבית, ואין ביטול של קנסות גרעון אלא בכפוף לשיקול דעת פקיד השומה.

רשות המסים
צילום: רשות המסים
פרשנות

גילוי מרצון: הזדמנות להסדיר חובות - או מלכודת לנישומים?

רשות המסים השיקה מחדש את נוהל הגילוי מרצון במטרה להחזיר מיליארדים לקופת המדינה ולאפשר לנישומים להסדיר חובות עבר בלי הליך פלילי; טיעונים בעד ונגד, והאם ביטול האנונימיות הוא שגרם לתכנית הנוכחית להיות פחות אטרקטיבית?


צלי אהרון |

גילוי מרצון חזר, והפעם עם פנים חדשות. רשות המסים הכריזה אמש על השקת הנוהל מחדש, שמאפשר לנישומים לדווח על הכנסות או נכסים שלא דווחו בעבר, לשלם את המס המתחייב ולקבל חסינות מהליך פלילי. להרחבה ראו כאן - רשות המסים מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי. הרעיון הוא די פשוט: מי שיבוא מרצונו ויסדיר את חובו, לא יועמד לדין. אבל השאלה המתבקשת היא האם מדובר בהזדמנות אמיתית או בתוכנית שתרתיע יותר מאשר היא תעודד, בעיקר כי מדובר בבקשה שמית ולא אנונימית כפי שהיה בעבר.  

תחשבו על התרחיש הבא - מגיע נישום וחושף את הרווחים שלון בחו"ל מקריפטו. אומר לו פקיד השומה, תשלם X, לנישום אין אפשרות לערער או לחזור בו מהחשיפה. הוא יכול לנסות לשכנע את פקיד השומה שהמס גבוה מדי, אבל אין לו אפשרות לסגת, כי אפשר להשתמש במידע שנחשף, ואז גם החבות הפלילית קיימת. כלומר, זו דרך חד כיוונית, אי אפשר להתחרט, והנישומים "בידיים" של פקידי השומה.  קחו גם בחשבון שאם מדובר בקריפטו צריך להביא אסמכתאות כדי לנתח את הרווחים על פני השנים - לרבים אין את המידע הזה ולא תמיד ניתן להשיגו, וגם  שבינתיים אין הקלות של הצמדה וריבית. אז המוטיבציה לגלות על הון בחו"ל וגם בארץ (לרבות מכר דירה) לא מאוד גדולה, אבל יש גם יתרונות ללקוחות ובעיקר הידיעה שלא מחפשים ולא רודפים אחריהם. הם יכולים לישון טוב בלילה.   


המדינה צריכה כסף - אולי יהיו הקלות בגילוי מרצון בהמשך

המדינה נמצאת בתקופה של הוצאות כבדות: מלחמה ארוכה, התחייבויות תקציביות ותשלומים הולכים ותופחים. גילוי מרצון נותן לממשלה דרך מהירה להכניס מיליארדים לקופת המדינה מבלי להטיל מיסים חדשים על כלל הציבור (כפי שעשתה עם המס על הרווחים הכלואים). מצד שני, גם לנישומים יש כאן רווח ברור: מי שמחזיק הכנסות לא מדווחות יכול להסדיר את מעמדו, לשלם את חוב המס ולדעת שהוא 'נקי' משפטית ולישון טוב בלילה. העובדה שבקשה שלא תאושר לא תשמש נגד הפונה בהליך אזרחי או פלילי מחזקת את הביטחון. כלומר, המידע שנמסר לא יכול לשמש לרעתו, אלא אם הגיע לרשות בדרכים אחרות, או וכאן כאמור הבעיה - אם הנישום לא הסכים לשומה, ואז הכל נפתח מחדש. רשות המסים לא חשבה כנראה על הנקודה הזו עד הסוף, ויש סיכוי שתוך כדי תנועה היא תפתור אותה לטובת הנישומים. זה כנראה גם תלוי בהיענות, אם ההיענות תהיה מאכזבת, ינסו לתת עוד צ'ופרים ללקוחות. . 

בפועל, חשוב לזכור שהודעת הרשות עוד מציינת כי היא "תוכל לעשות שימוש בכל מידע הקשור לבקשה לגילוי מרצון שהגיע אליה בדרך אחרת, או במקרים שבהם לא שולם המס או שהבקשה לא נעשתה בתום לב, או הוסתר חלק מהמידע הרלוונטי". .

הטענות נגד ההליך ברמת המאקרו הן שלא ניתן לתת פרסם למעלימי רווחים והכנסות. העלמתם מס, זו עבירה פלילית, למה צריך ללכת לקראתכם? מבחינת הנישומים, סיכוי טוב שהם לא ירוצו להצהיר. הנוהל החדש פחות אטרקטיבי מהקודמים. הסיבה העיקרית היא ביטול האפשרות להליך אנונימי: בעבר נישומים יכלו לבדוק את מצבם בלי לחשוף זהות, ורק אחר כך להחליט אם להתקדם. כעת הכול גלוי מההתחלה - מה שעלול להרתיע רבים. מעבר לכך, הנוהל הנוכחי לא מבטל באופן אוטומטי קנסות, הצמדות וריביות. כך נוצר מצב שבו חוב ישן יכול לתפוח פי כמה. לדוגמה, נישום שלא דיווח על הכנסה של 100 אלף שקל ב־2015 היה משלם אז כ-35 אלף שקל מס. היום, במסגרת הנוהל, הוא עלול למצוא את עצמו מחויב ביותר מ-70 אלף שקל - אחרי ריבית, הצמדה וקנס גרעון. ומכאן עולה השאלה: העלמתי הכנסות של 100 אלף שקל לפני עשור - להצהיר עליהם בגילוי מרצון? צריך לסייג ולהגיד שבעבר במסגרת גילוי מרצון לא היה צורך לשלם מס גירעון ונראה שבסופו של דבר כך יהיה גם הפעם, אבל זה לא סגור.