משבר אקלים
צילום: משבר אקלים

הכסף הגדול שמאחורי השמירה על הסביבה: הצד הכלכלי של משבר האקלים

מגיפת הקורונה והמשבר הכלכלי העולמי בשנה החולפת הוכיחו מעבר לכל ספק שלכל מטבע יש שני צדדים. בצד אחד אפשר למצוא את המסעדה שהושבתה למשך שנה שלמה – ומנגד את מפעל המסיכות שהכפיל פי כמה וכמה את היקף פעילותו. על כל אולם אירועים שנסגר – יש סטארט-אפ לשיחות ועידה בווידאו שהרוויח בגדול.

נראה שהקורונה כבר כמעט מאחורינו – אבל יש מי שאומרים שמדובר רק בקדימון למשבר האמיתי הממשמש ובא. כבר שנים שמדברים על משבר האקלים: אם בהתחלה ההערכה הייתה שאנחנו לפני ההתחממות הגלובלית הרסנית, היום כבר מדברים על שינויי אקלים מגוונים מסוגים שונים – שהשפעתם תהיה גרועה הרבה יותר.

תרחישי הקיצון נשמעים כמעט אפוקליפטיים: התחממות מהירה של כדור הארץ במעלה אחת או שתיים שתוביל להרס יבולים ופגיעה באספקת המזון, המסת קרחונים ובעקבותיה עלייה של מפלס מי הים והצפה של ערי החוף, שינויים במי האוקיאנוסים שיפגעו באוכלוסיות דגים ויצמצמו גם הן את אספקת המזון הזמינה – ותהליכי מדבור נרחבים של אזורים רבים על פני כוכב הלכת.

התהליכים הללו כבר החלו – וצפויים להימשך בעצימות הולכת וגוברת לאורך עשרות השנים הקרובות. אולם גם המשבר הזה עשוי להיות הזדמנות כלכלית. כמעט כל ממשלות העולם מובילות תכניות נרחבות להשקעה ממשלתית שנועדה לצמצם את נזקי משבר האקלים. לא מדובר בטרנד סביבתי של היפים בחולצות סביבתיות – אלא בתכניות חומש בשווי טריליונים שנועדו להתמודד עם מצב חירום של ממש.

המאמצים הממשלתיים מתמקדים בשלוש חזיתות: צמצום פליטות הפחמן הדו-חמצני לאטמוספירה (שנחשבות לגורם המרכזי להתחממות כוכב הלכת), שמירה על הביוספרה ועל אוכלוסיות בסיכון של בעלי חיים וגידולים – וטיפול בטיחותי בפסולת ובאשפה.

קחו לדוגמה את הקרן הממשלתית לשמירה על הניקיון שהקימה מדינת ישראל, והכריזה בשנת 2018 על תכנית אסטרטגית שנועדה להשקיע 4 מיליארד שקלים עד שנת 2030 – במטרה לטיפול אחראי בפסולת שיצמצם את הפגיעה בסביבה.

קיראו עוד ב"בארץ"

גם פרויקט הסימביוזה התעשייתית – שנועד להסב פסולת של מפעל אחד לחומרי גלם עבור מפעל אחר – קיבל בתחילת השנה השקעה ממשלתית נוספת בהיקף של 5 מיליון שקלים בשנה. מדובר בהשקעת פיילוט במיזם שצפוי להתרחב בשנים הקרובות – ולהפחית משמעותית את ייצור הפסולת של התעשייה הישראלית.

מהבחינה הזאת – ייתכן שישראל היא אפילו מעט שמרנית ביחס לעולם. נשיא ארצות הברית החדש ג'ו ביידן, למשל, הפך את ההתמודדות עם משבר האקלים לאחד מנושאי הדגל של תכנית התשתיות שלו – ששוויה נאמד בשני טריליון דולרים.

אפילו ממלכת סעודיה – שמתוקף היותה אחת מיצרניות הנפט הגדולות בעולם נחשבת גם לגורם מזהם במיוחד – הכריזה על "יוזמה ירוקה" בהיקף מיליארדי שנועדה לעבור לאנרגיה מתחדשת, להפחית את פליטות הפחמן הדו-חמצני ולשתול ארבעים מיליארד עצים חדשים.

היוזמות הללו בישראל, ארצות הברית ובסעודיה הן רק קצה הקרחון של היקף ההשקעה הבינלאומית בתחום – אבל אפילו ההשקעה הזאת עלולה להיות מעט מדי. דו"ח שפרסם הפאנל הבין-ממשלתי לשינוי האקלים, למשל, כולל תחזית מבהילה בנוגע לנזקים שכבר נגרמו לאוקיאנוסים בעולם – זאת אפילו בתרחיש אופטימי של צעדים ממשלתיים מרביים.

הדו"ח, שעליו חתומים יותר מ-100 מומחים שונים ומתבסס על כ-7,000 מחקרים אקדמיים שונים, מזהיר כי התחממות האוקיאנוסים צפויה לפגוע משמעותית ביכולת שלהם לספק מזון – וכי עליית מפלס הים הצפויה בעשורים הקרובים תשפיע בצורה דרמטית על חייהם של 680 מיליון בני אדם החיים בסמוך לחופים. בנוסף, הדו"ח מעריך כי משבר האקלים יוביל גם לאסונות טבע הרסניים – שיפגעו בצורה הקשה ביותר באותם אזורי סיכון בחופים.

אולם יש גם הרבה סיבות לאופטימיות – ובהן מחקרים אחרים שמראים כי תגובה מהירה ונרחבת מצד האנושות תוכל להביא להקלה משמעותית בחומרת הנזקים הצפויים.

על פי אותם מחקרים, שפורסמו על ידי סוכנות רשמית של הממשל האמריקני, לכדור הארץ יש יכולת "החלמה" שתאפשר לסלק באופן טבעי את עתודות הפחמן הדו-חמצני מהאטמוספירה – ובכך לקרר את כוכב הלכת. אולם התרחיש הוורוד הזה ייצא לפועל רק במציאות של תגובה ממשלתית עיקשת – שתמנע הסלמה נוספת של המשבר. גם מחקרים של סוכנות נאס"א תומכים בגישה הזאת – ומעריכים כי צעדים דרסטיים של האנושות יצליחו להפחית משמעותית את נזקי משבר האקלים.

נראה שהדרך היעילה ביותר לרתום את הציבור למאבק בהתחממות כדור הארץ – היא להראות להם את אותו צד נוסף למטבע. את הדרכים שבהן ניתן להרוויח מההתמודדות עם המשבר, הן מבחינת איכות החיים והן מהבחינה הכלכלית. אפשר למנות שורה ארוכה של חברות וסקטורים שעושות כסף באמצעות סיוע להתמודדות עם משבר האקלים – וכך מציבות את התמריץ הנכון לעסקים ולאזרחים מן השורה לתרום את חלקם.

ניתן להסתכל לדוגמה על תחום הבנייה הירוקה הצומח – שצובר לאחרונה תאוצה גם בארץ. מדובר בתו תקן לבנייה שמעניקה למבנים בידוד תרמי ומערכות אוורור טבעיות – שמסייעות לחסוך בעלויות מיזוג האוויר. בנוסף, הבנייה הירוקה מעודדת שימוש בצמחייה חסכונית למים – ודואגת לסייע למשקעים לחלחל לקרקע וכך להבטיח בזבוז מינימלי של מי נגר ולמנוע הצפות.

ברור למדי שבנייה ירוקה תורמת לצמצום נזקי משבר האקלים – אך היא טומנת בחובה גם יתרון כלכלי מובהק לדיירים. לפי הערכות, מגורים בדירה או בבית פרטי שנבנו בהתאם לעקרונות הבנייה הירוקה יכולים לחסוך כ-1,500 ש"ח בשנה למשק בית – יותר ממאה ש"ח בחודש.

תחום נוסף שצפוי לתרום למזעור נזקי משבר האקלים הוא ייצור בשר במעבדה. מה שהחל כניסיון לפתח שיטת גידול בשר מוסרית יותר – מסתמן כפתרון סביבתי שיכול לצמצם את שטחי המרעה המבזבזים ולחסוך כמויות אדירות של מים ושל פליטות פחמן דו-חמצני מיותרות. חברות שעוסקות בייצור בשר במעבדה גייסו כבר מאות מיליוני דולרים – והן צפויות להשיק מוצרים ראשונים בשנים הקרובות.

חברת WaterGen, למשל, מפתחת פתרון שנראה במבט ראשון כמו כישוף מופלא מסרטי "הארי פוטר" או "שר הטבעות": פיתוח שמאפשר לייצר מים מאוויר. מדובר למעשה בטכנולוגיה חדשנית שתאפשר לספק מים נקיים לאוכלוסיות עניות ברחבי העולם – אתגר שצפוי רק לגבור בעקבות התחממות כוכב הלכת. ניתן למנות גם את חברת BlueSphere הישראלית שמפתחת טכנולוגיה שנועדה להמיר פסולת לאנרגיה – וכך במכה אחת לצמצם את כמות הפסולת וליצור מקור אנרגיה ירוק חדש.

גם חברת "שירותי אקולוגיה" הישראלית נמצאת בחזית המאבק בנזקי משבר האקלים, זאת באמצעות שירות ניהול פסולת כולל שהיא מספקת – פתרון שמציע קורת גג אחת לכל היבטי הניהול והטיפול בפסולת תעשייתית, תוך צמצום הנזקים הסביבתיים. מנכ"ל החברה אלכס מנגולד מסביר כי טיפול נכון בפסולת תעשייתית הוא אחד מהגורמים התורמים ביותר לשמירה על הסביבה ולמזעור הנזק לאקלים.

"התייחסות כוללת לפסולת, שמנהלת בצורה מאורגנת את כל היבטי הפסולת בארגון, מעלה את החשיבות להימנעות מצבירת פסולת מיותרת וגורמת לצמצום כמות הפסולת", אומר מנגולד. "כך ניתן להוביל לצריכה מושכלת, להגביר את המחזור ובסוף גם להוזיל עלויות ולהוביל לחיסכון אמיתי לחברה".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
שמואל קצביאן
צילום: עזרא לוי

"השוק המקומי כבר מתומחר גבוה; השקל יגיע ל-3-3.12 בסוף 2026"

דיסקונט ברוקראז' עם סקירה סלקטיבית ל-2026: רוב הסקטורים מקבלים "תשואת שוק" - אפסייד של 26% בנייס, אלביט עם מחיר יעד של 1850 שקל 

מנדי הניג |
נושאים בכתבה דיסקונט

בשוק האג"ח, בדיסקונט ברוקראז' מעריכים כי התנאים המאקרו-כלכליים תומכים בירידת תשואות, בעיקר בחלק הקצר של עקום התשואות, לפחות בחודשים הראשונים של 2026. המשך התמתנות האינפלציה, לצד צפי להפחתות ריבית והנחה ליציבות יחסית בפרמיית הסיכון, יוצרים סביבה נוחה יותר לאג"ח הממשלתי. עם זאת, הם מדגישים כי במבט של שנה קדימה חוסר הוודאות גובר, בעיקר בשל השאלה כיצד יתפתחו התשואות בארה"ב, ובתרחיש הבסיס הם מצפים לתשואת החזקה חיובית באג"ח הממשלתי בישראל לאורך העקום, אך ללא אחידות בין הטווחים.

אחרי שנת 2025 חריגה בכל קנה מידה, עם זינוק של כ-50% בת"א 125 וזרימה של כספי משקיעים זרים לבורסה המקומית, דיסקונט ברוקראז' מנסים לשרטט את השוק של 2026. מצד אחד, הכלכלה הריאלית בישראל הולכת להנות משנה של התאוששות משמעותית, אבל מצד שני, שוק המניות כבר לא זול, וקשה יהיה לשחזר (ועל זה יסכימו רבים) את מה שראינו בשנה האחרונה.

גם בשוק המט"ח בדיסקונט אופטימיים על המטבע. לפי התחזית, השקל צפוי להמשיך ולהתחזק במהלך 2026, עם יעד של 3 עד 3.12 שקל לדולר בסוף השנה, גבוה מהערכת הקונצנזוס. בדיסקונט מייחסים זאת לשילוב של ירידה בפרמיית הסיכון המקומית, חשבון שוטף חיובי, המשך יצוא בהיקף גבוה של שירותי הייטק ותחום הביטחון, והזרמת הון זר למשק.

נקודת המוצא זה שלא נכנס להחמרה ביטחונית משמעותית. אם נניח ככה, בדיסקונט מעריכים ש-2026 תהיה שנה שבה הכלכלה הישראלית תצמח בקצב גבוה מהעולם ואפילו מרוב מדינות המערב. תחזית הצמיחה של הכלכלה המקומית עומדת על 4.5% עד 5.5%, לעומת כ-3% בלבד בעולם (לפי קונצנזוס בלומברג). המנועים המרכזיים יהיו השקעות, בעיקר למגורים, חזרה של הצריכה הפרטית, וחלק מענפי היצוא.

שוק המניות מתומחר כבר גבוה - מה בכל זאת מעניין?

ניתוח רוחבי של מדד ת"א 125 מראה שכ-90% מהחברות במדד הציגו תשואה חיובית ב-2025, עם תשואה ממוצעת של כ-70% בקרב החברות שעלו. מנגד, כ-10% מהחברות הציגו ירידות, אך גם לאחר שקלול הירידות, התמונה הכוללת מצביעה על שוק שבו העליות היו רחבות מאוד. שינוי זה הוביל גם לשינוי בהרכב המדד. סקטור הביטוח הכפיל את משקלו במדד והגיע לכ-10%, בעוד סקטור הנדל"ן המניב ירד לכ-8%, לעומת כ-12% בעבר, תוצאה ישירה של פערי ביצועים בין הסקטורים.

מחאות בטהרן. קרדיט: רשתות חברתיותמחאות בטהרן. קרדיט: רשתות חברתיות

איראן בוערת: גל מחאות כלכלי שוטף את המדינה

הציבור האיראני יוצא לרחובות בשל יוקר המחייה ושחיקת המטבע המקומי; הנשיא, מאסעוד פזשקיאן, מנסה להפחית את המתח הציבורי והבטיח לשנות את התקציב כדי להקל על האזרחים, במיוחד על בעלי ההכנסות הנמוכות; המחאות משקפות את התסכול הכלכלי העמוק של האוכלוסייה ונחשבות לרחבות ביותר מאז 2019; האם המשטר לקראת נפילה?

רן קידר |
נושאים בכתבה איראן

המשבר הכלכלי באיראן הולך ומעמיק, אך בימים האחרונים הוא כבר חצה גבול ברור והפך ממשבר פיננסי וחברתי לאתגר שלטוני של ממש. קריסת המטבע, אינפלציה דוהרת ויוקר מחיה הציתו גל מחאות רחב, שמתפשט מטהראן לערים נוספות ולפריפריה, ומפעיל לחץ כבד על משטר שנמצא ממילא בנקודת חולשה חריגה. הציבור מבין אחרי המלחמה עם ישראל שהשקעות הענק בציוד צבאי, טילים ותוכנית גרעין לצד מימון ענק לחיזבאללה היה בזבוז של כספים על חשבונם. הציבור רוצה לאכול, רוצה חשמל, רוצה מים - בחלקים גדולים באיראן אין את הצרכים הבסיסיים האלו כי איראן רצתה להיות מדינה חזקה צבאית. זה על חשבון הציבור והוא התעורר.  

הריאל האיראני איבד מאז הקיץ כ־60% מערכו, ובמהלך הימים האחרונים נסחר בשפל חסר תקדים מול הדולר. היחלשות המטבע פגעה ישירות בחסכונות הציבור האיראני, ריסקה משכורות והובילה לזינוק חד במחירי מזון, אנרגיה ושירותים בסיסיים. עבור אזרחים רבים, גם מהמעמד הבינוני העירוני, השחיקה היא לא מציאות יומיומית של חישוב מתמיד האם הם יכולים להרשות לעצמם קפה, נסיעה או טיפול רפואי.המעמד הבינוני באיראן הפך בשנה האחרונה לעני. 

על הרקע הזה פרצו מחאות במספר מוקדים במקביל. בטהראן נראו מפגינים חוצים גשרים מרכזיים, מתעמתים עם כוחות ביטחון וקוראים סיסמאות נגד יוקר המחיה והשלטון. אזור הבזאר הגדול, שמשמש כליבה של הכלכלה העירונית בטהרן, הפך לזירה מרכזית, כאשר סוחרים סגרו חנויות במחאה על תנודתיות המטבע והפסדים כבדים. מוקדי מחאה נוספים נרשמו בשכונות מערביות של הבירה, באוניברסיטאות, ואף באי קשם שבמפרץ הפרסי, שם נשמעו קריאות חריפות נגד ההנהגה בשעות הלילה וגם בבוקר. מדובר על הפגנות ומחאות של מספר ימים כשמדי יום המחאות מתגברות. המחאות האלו עם לחץ צבאי-פוליטי עשויות להוביל להפלת השלטון הקיים. אך דווקא עליית המדרגה שלהן, עשויה להוביל את ישראל לחשוב פעמיים לפני שהיא יוצאת לקרב. 

פתיחת חזית מול איראן תוביל לאיחוד העם האיראני נגד - "הישות הציונית". לרוב, העם עומד מאחורי השליט גם אם הוא לא מעוניין בו כשיש אויב מבחוץ. עם זאת, ברור שיש לנצל את המצב הרגיש בתוך המדינה כדי לנסות להפיל את המשטר מפנים. עם זאת, ולמרות תמונות על הפגנות ומחאות גדולות, זה עוד לא מחאות עם דם או מעצרים, האלימות בהם היא ברמה יחסית נמוכה.   

היקף המחאות המדויק אינו ברור לחלוטין, אבל ידוע על לפחות מעל 10 מוקדים גדולים, רובם בערים מרכזיות. עצם התפשטותן למוקדים מגוונים ובעלי אופי חברתי שונה, סוחרים, סטודנטים, עובדים שכירים, מדאיגה את השלטון. זאת במיוחד על רקע העובדה שבשנה האחרונה נקט המשטר יד קשה במיוחד נגד מתנגדים, עם גל מעצרים נרחב ושיעור הוצאות להורג מהגבוהים זה עשרות שנים, במטרה למנוע מראש התלקחות עממית רחבת היקף.