שנחאי
צילום: Li Yang on Unsplash

"הערים היקרות בעולם ממשיכות להיות באסיה"

אזור אסיה-פסיפיק נותר האזור היקר ביותר בעולם, ושלושת הערים היקרות בעולם הן שנחאי, טוקיו והונג קונג. 
סתיו קורן |
נושאים בכתבה שנחאי

מדד העושר והלייף סטייל של הבנק יוליוס בר בחן סל מוצרים ושירותים המשקפים את אורח החיים של אנשים עשירים ועשירים מאוד. הוא בדק שלל קטגוריות, החל מנכסים למגורים ועד ניתוחי לייזר, המדד בדק את עלויות של אותם מוצרים ב-25 ערים מסביב לעולם. הערים שנבדקו במדד: ברצלונה, דובאי, פרנקפורט, הונג קונג, לונדון, מקסיקו סיטי, מוסקבה, מומבאי, סאן פאולו, שנגחאי, סינגפור, ציריך, בנגקוק, ג'קרטה, מנילה, סידני, טאיפיי, טוקיו, יוהנסבורג, מילאנו, מונקו, פריז, מיאמי, ניו יורק, וונקובר.

אזור אסיה-פסיפיק נותר האזור היקר ביותר ושלושת הערים היקרות בעולם הן שנחאי, טוקיו והונג קונג, אם כי שנחאי לוקחת את המובילות הגלובלית מהונג קונג. שנחאי והונג קונג הן עבור המאה ה -21 מה שניו-יורק וסן פרנסיסקו היו במאה ה-20 (ומה שלונדון וופריז היו עד המאה ה-19). הלפיד עבר מאירופה, לארה"ב ומשם לאסיה.

הסיבות לכך ששנחאי תופסת את המקום הראשון מבחינת עלויות הן ברורות. לֹא רק שהיא "עיר הבום הגדולה" של שני העשורים האחרונים, אלא גם פריטי יוקרה רבים - מהליכונים ומכוניות ועד ארוחות ערב מפוארות ועלויות עורכי דין - מחזיקים בפרמיה משמעותית מעל הממוצע העולמי. מחירים גבוהים אלה אינם מתקזזים על ידי המוצרים שניתן למצוא בזול יחסית בשנחאי, כמו נעלי נשים ותיקים (שמחיריהם הנמוכים יחסית הם בזכות מסי יבוא ומיסים אחרים).

ארה"ב ואירופה החליפו מקומות. אמריקה היא כיום האזור הזול ביותר - ובו שתיים-שלוש הערים הזולות ביותר במדד סגנון החיים. זה משקף ריכוך כללי של הדולר האמריקני כנגד מטבעות כמו האירו. זה גורם לתוצאות מעניינות: ניו יורק שהייתה יקרה נמצאת כעת באמצע מדד סגנון החיים. ונקובר, שהייתה פעם מילת מפתח עבור נדל"ן יקר עד בלתי משתלם, היא כיום מקום זול יחסית לחיות בו - שום דבר, פרט לביטוח בריאות, אינו יקר במיוחד שם. שוב, יתכן והדבר קשור בחלקו לתנודות המטבע.

הדולר הקנדי, כמו מקבילו האמריקאי, נפל מול מטבעות אחרים בשנה האחרונה. לעומת זאת, בנגקוק - פעם נקודה חמה עבור תיירות זולה - מהווה כיום יעד יוקרה מגוון עבור נסיעות, קמעונאות ומגורים.

ערים אירופיות במיוחד פריז,  הן מקומות אטרקטיביים לבקר בהם והחיים בהן קרובים יותר לאסיה כמעט מכל הערים האמריקאיות. במילים אחרות, התחזית על ארה"ב נוטה להיות דובית, ולכן חצי הכדור המערבי עשוי להיות זול יותר.

רוב מותגי היוקרה מעלים מחירים בכל שנה, וחלקם עושים זאת פעמיים בשנה. זאת במטרה לשמור על מחירים מעל האינפלציה ואפילו לחרוג ממנה. על פי מקור בענף, קרטייה למשל העלתה את מחירי התכשיטים ב -4.5% בספטמבר. נוסף על כך, מותגים כמו שאנל התאימו את המחירים תוך ציון העלייה בעלויות חומרי הגלם במהלך המשבר, בעוד שחברות אחרות העלו את המחירים בשוקי אסיה על מנת לפצות על ביצועים מקומיים גרועים בשל משבר הקורונה.

קיראו עוד ב"בארץ"

רבים מהטרנדים הבסיסיים של השנים האחרונות - ואפילו העשור האחרון – נמשכים גם לתוך 2021. שוקי מוצרי היוקרה והשירותים הוכיחו את עצמם כגמישים ביותר, והערים היקרות ביותר בעולם ממשיכות להיות באסיה הנהנית ממגמת עלייה מתמשכת .שוק מוצרי היוקרה החזיק מעמד היטב, כפי שגם משרות מקצועיות וכלכלת הדיגיטל והמידע החזיקו מעמד יפה אף במהלך משבר הקורונה.

הביצועים החזקים יחסית של אסיה במדד סגנון החיים הונעו על ידי מגוון רחב של סיבות, הסיבה העיקרית היא שמדינות אסיה נחשבות כמי שטיפלו במגיפה בצורה המהירה ביותר. כתוצאה מכך כלכלתן סבלה הכי פחות - סין ​​הייתה הכלכלה העולמית הגדולה היחידה שצמחה בשנת 2020.

במבט קדימה - העולם צפוי להתאושש ממשבר הקורונה, והמגפה לא שינתה אף מגמה בסיסית. בשנים הקרובות, עליית אסיה באופן כללי, וסין בפרט, יהיו קובעי הקצב אליו צועד העושר הגלובלי יותר ויותר. המגפה היא אירוע של פעם במאה שעד כה הוכח כי אין לו השפעה ממשית גדולה על מגמות עושר עולמיות.

בשנה הבאה, הערים היקרות ביותר יהיו ככל הנראה בסין, הצרכנים החשובים ביותר של מוצרים מתקדמים יהיו הסינים. ערים אסיאתיות אחרות ינסו לחקות, אך חשיבותן תונע במידה רבה ממיקומן במסלול שמכתיבה סין. 

לפי הדוח נגיף הקורונה העלה את המחויבות הצרכנית למודעות לקניות באופן אתי ואחראי, כאשר רבים משינויי התנהגות אלה עשויים להימשך זמן רב לאחר המגיפה. עוד עולה מן הדוח, שהלקוחות מחפשים יותר ויותר לגרום לנכסים שלהם לעבוד לא רק עבורם אלא גם עבור הדורות הבאים - צאצאיהם שלהם, אך בפוטנציה גם עבור העולם בכלל, בין אם זה באמצעות צפי ותכנון, השקעות אימפקט, פתרונות ברי קיימא או פילנתרופיה.

לפי הדוח כדי לשמור על ההון שלכם כדי שתעבוד לפי הכללים הבאים: 

חשוב להשקיע את הכסף - לא מספיק לשמור את הכסף בעו"ש, אינפלציה יכולה  וגורמים אחרים כגון שערי חליפין ורגולציות מקומיות יכולים לשחוק את כספכם. על מנת לשמור על אותה רמה של עושר יחסי יש לעשות יותר מאשר רק לשמור על היתרה בעו"ש. 

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בנק אש. ניר צוק, שמוליק האוזר יו"ר ויובל אלוני מנכ"ל (קרדיט: גדי סיארה)בנק אש. ניר צוק, שמוליק האוזר יו"ר ויובל אלוני מנכ"ל (קרדיט: גדי סיארה)
פרשנות

בנק אש עומד להיכשל - הנה הסיבות

רעש גדול בהשקה היום, אבל לבנק אש של ניר צוק אין בשורה אמיתית; הלוואי והוא היה מייצר תחרות אמיתית. זה יכול להשתנות בעתיד, בינתיים הוא צל חיוור של ההבטחות 

מנדי הניג |

בנק אש היה אמור להביא בשורה לצרכנים. זה לא קרה. אולי זה יקרה בהמשך. אבל הוא בזבז תחמושת על השקה של מוצר נחות ביחס למוצר של הבנקים הגדולים. הסיכוי שיעברו אליו מסה גדולה של אנשים הוא נמוך מאוד. זה עומד מהבחינה הזו להיות כישלון, אבל הוא בהחלט יכול לייצר ערך לקהלים מסוימים שיפתחו חשבון משני לצד חשבון ראשי בבנק המסורתי שלהם.  

 הבנק החדש מציע מודל של חלוקת רווחים ושקיפות עם הלקוחות. אך אין בו משכנתאות, אין בו פעילות של ניירות ערך והוא חסר בשירותים בנקאיים נוספים כמו המרת מט"ח, אפשרות להיות במינוס ועוד. התוצאה: מוצר חלקי שקשה לראותו הופך לחשבון הראשי של הישראלים

הבנק שהוקם על ידי ניר צוק ויובל אלוני, יצא לדרך כמעט שלוש שנים לאחר שקיבל רישיון מבנק ישראל. באירוע ההשקה, הציגו המייסדים מודל של "חלוקה שווה": 50% מהכנסות הריבית על כספי העו"ש יחזרו ישירות ללקוחות, לצד התחייבות מוחלטת שלא לגבות עמלות עו"ש או דמי מנוי.

המרווח הבנקאי עצום, מסבירים מנהלי הבנק וטוענים שהם רוצים לחלוק אותו עם הלקוחות בצורה הוגנת ושקופה. הבנק יהיה כמעט אוטונומי לחלוטין וכמות העובדים בו מעטה - כ-70 לכל היותר. זה אומר שהבנק עשוי להיות עם נקודת איזון סבירה, וכלכלית הוא יצליח, אך מבחינת הצלחה ציבורית - זה לא נראה באופק. 


ומה כן הבנק יציע? שירותי עו"ש בסיסיים, פיקדונות ואשראי בלבד.  הציבור הישראלי אמנם מתלונן לא פעם על עמלות גבוהות ומתסכלות של הבנקים. הציבור גם ממש לא אוהב את הבנקים, אבל הוא בוטח בהם והם נותנים לו יריעה מלאה לצרכים שלו. מה שמחזיק את רוב הלקוחות בבנקים הגדולים הוא תחושת הביטחון העמוקה, המעטפת המלאה והמקיפה של שירותים – החל מהלוואות, משכנתאות, דרך מסחר בניירות ערך מתקדם ועד פתרונות השקעה מגוונים; אשראי גמיש ומט"ח זמין  והנוחות שבקבלת הכל תחת קורת גג אחת, ללא צורך בקפיצות בין פלטפורמות. אחרת, כבר מזמן היתה נהירה לבנק ירושלים שנותן את הריבית הטובה ביותר על פיקדונות. זה לא קורה כי אנשים לא רוצים להעביר לחשבון פיקדון סכום מסוים ולנהל מעין שני חשבונות. הם רוצים את הכל במקום אחד. 

פיטורים
צילום: copilot

גל הפיטורין מתגבר והולך ומגיע עד עובדי המדינה

אנחנו עדים לפיטורין במגזר הטק כבר מספר חודשים, ובכל זאת ההודעה של פייבר על חזרה לפורמט של סטארט-אפ ועל פיטורין של 250 עובדים היא דרמטית, ואליה מצטרפת הודעה של זיפריקרוטר, שסוגרת את מרכז המחקר והפיתוח שלה בישראל; בנוסף, גם המגזר הציבורי מתחיל להתערער, כשהחשב הכללי, יהלי רוטנברג, אותת על פיטורין צפויים של כ-20,000 עובדי מדינה (שליש מעובדי המטה)

רן קידר |
נושאים בכתבה פיטורים AI

לאחרונה, כמעט ולא היה יום שבו לא היתה כותרת אחת לפחות על פיטורין בחברה גדולה. רשימת השמות אינסופית וכוללת את אינטל (שנמצאת גם ככה במהלכי ייעול דרמטיים), מיקרוסופט, אמזון, גוגל, סיילספורס, והנה אתמול פייבר, חברה ציבורית שנסחרת בוול סטריט, הודיעה על מהלך דרמטי שבו היא מפטרת שליש מכח האדם, כ-250 עובדים, וחוזרת לפורמט של סטארטפ. לרוב, השוק אוהב לשמוע על הודעות פיטורין, שממוסגרות בשיח על ייעול ועל שינוי יעדים. אבל כשהחשב הכללי, יהלי רוטנברג, מדבר על כשליש מעובדי המטה של המדינה ש-"יוחלפו" על ידי הבינה המלאכותית, התופעה חורגת מגבולות המגזר הפרטי ובבירור היא קיימת בשוק העבודה כולו, והמגמה ברורה: פחות עובדים, יותר AI. 

אל החדשות על פייבר ועל העתיד התעסוקתי שלה בישראל הצטרפה הבוקר חברה נוספת, כש-ZipRecruiter הודיעה על סגירת מרכז המחקר והפיתוח שלה בישראל, בדרך לפיטורי כל עובדי הסניף המקומי, כ-65 במספר, ימים ספורים לפני החגים. 

מנכ"ל פייבר, מיכה קאופמן, הגדיר את המהלך כ-"איתחול כואב" והדגיש כי הפיטורים נוגעים לכל המחלקות, וכי ההחלטה היא אחת הקשות שקיבל עד כה. הסיבה המרכזית הוגדרה כך: טכנולוגיות AI כבר מסוגלות לבצע חלק גדול מהשירותים שבעבר שווקו בפלטפורמת הפרילנסרים של פייבר, ופוגעות ישירות במודל העסקי שלה קאופמן לא לבד, כמובן, ולצד ההצהרה שלו, ניתן לראות גם הצהרות עם טון אחר, כפי ששמענו לאחרונה ממנכ"ל סיילספורס, מארק בניוף, שהתגאה בפני משקיעים בכך שהחליף 4,000 עובדים בסוכני AI, וכך התייעל וצמצם את מחלקת התמיכה שלו מ-9,000 ל-5,000 בלבד. 

כמובן, שהגורם המרכזי הוא יכולותיה של הבינה המלאכותית וכמובן שהמגמה אינה ייחודית לישראל. בארה"ב פוטרו מאז תחילת השנה מעל 800 אלף עובדים, כשענפי הטכנולוגיה, הקמעונאות והייצור הם הנפגעים העיקריים. ענקיות כמו מיקרוסופט, אמזון, מטא ו־סיילספורס קיצצו אלפי משרות תוך כדי השקעה מסיבית במערכות AI. גם מגזרי שירות הלקוחות והפיננסים נפגעים, כאשר בנקים וחברות ביטוח מחליפים עובדים במערכות אוטומטיות. מגמות דומות ניכרות גם באוסטרליה ובאירופה, שם ממשלות מטמיעות מערכות AI לטיפול בפניות אזרחים ובניהול מערכות חירום.

הבשורה הדרמטית מגיעה לא רק מהמגזר העסקי אלא גם מהמגזר הציבורי. בארה"ב, הקמת ה-DOGE (המחלקה ליעילות ממשלתית) הובילה לירידה דרמטית במספר עובדי המדינה, בעיקר בתחומי מטה ושירות. בחודש מרץ 2025 לבדו הוכרזו פיטורים בהיקף של כ־275 אלף עובדים פדרליים. במנהל השירותים הממשלתיים (GSA) הוחל בצ’טבוט בשם GSAi שמבצע משימות עבור כ־1,500 עובדים, צעד שהוביל לצמצומים חדים במשרות מנהלתיות. במשרד לענייני ותיקים נרשמה תוכנית רחבה לקיצוץ כ-83 אלף משרות, שבסופו של דבר הוקטנה ל-30 אלף לאחר שילוב פרישות טבעיות והתפטרויות. וכך, הסקטור הציבורי האמריקאי גם הוא חלק מהמגמה של פיטורין והתייעלות.