"הערים היקרות בעולם ממשיכות להיות באסיה"
מדד העושר והלייף סטייל של הבנק יוליוס בר בחן סל מוצרים ושירותים המשקפים את אורח החיים של אנשים עשירים ועשירים מאוד. הוא בדק שלל קטגוריות, החל מנכסים למגורים ועד ניתוחי לייזר, המדד בדק את עלויות של אותם מוצרים ב-25 ערים מסביב לעולם. הערים שנבדקו במדד: ברצלונה, דובאי, פרנקפורט, הונג קונג, לונדון, מקסיקו סיטי, מוסקבה, מומבאי, סאן פאולו, שנגחאי, סינגפור, ציריך, בנגקוק, ג'קרטה, מנילה, סידני, טאיפיי, טוקיו, יוהנסבורג, מילאנו, מונקו, פריז, מיאמי, ניו יורק, וונקובר.
אזור אסיה-פסיפיק נותר האזור היקר ביותר ושלושת הערים היקרות בעולם הן שנחאי, טוקיו והונג קונג, אם כי שנחאי לוקחת את המובילות הגלובלית מהונג קונג. שנחאי והונג קונג הן עבור המאה ה -21 מה שניו-יורק וסן פרנסיסקו היו במאה ה-20 (ומה שלונדון וופריז היו עד המאה ה-19). הלפיד עבר מאירופה, לארה"ב ומשם לאסיה.
הסיבות לכך ששנחאי תופסת את המקום הראשון מבחינת עלויות הן ברורות. לֹא רק שהיא "עיר הבום הגדולה" של שני העשורים האחרונים, אלא גם פריטי יוקרה רבים - מהליכונים ומכוניות ועד ארוחות ערב מפוארות ועלויות עורכי דין - מחזיקים בפרמיה משמעותית מעל הממוצע העולמי. מחירים גבוהים אלה אינם מתקזזים על ידי המוצרים שניתן למצוא בזול יחסית בשנחאי, כמו נעלי נשים ותיקים (שמחיריהם הנמוכים יחסית הם בזכות מסי יבוא ומיסים אחרים).
ארה"ב ואירופה החליפו מקומות. אמריקה היא כיום האזור הזול ביותר - ובו שתיים-שלוש הערים הזולות ביותר במדד סגנון החיים. זה משקף ריכוך כללי של הדולר האמריקני כנגד מטבעות כמו האירו. זה גורם לתוצאות מעניינות: ניו יורק שהייתה יקרה נמצאת כעת באמצע מדד סגנון החיים. ונקובר, שהייתה פעם מילת מפתח עבור נדל"ן יקר עד בלתי משתלם, היא כיום מקום זול יחסית לחיות בו - שום דבר, פרט לביטוח בריאות, אינו יקר במיוחד שם. שוב, יתכן והדבר קשור בחלקו לתנודות המטבע.
- השוק הסיני מתאושש על רקע הירידות בשווקים המערביים
 - ההקלות הצפויות בסגרים בסין - מקפיצות את המניות הסיניות בוול סטריט
 - המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
 
הדולר הקנדי, כמו מקבילו האמריקאי, נפל מול מטבעות אחרים בשנה האחרונה. לעומת זאת, בנגקוק - פעם נקודה חמה עבור תיירות זולה - מהווה כיום יעד יוקרה מגוון עבור נסיעות, קמעונאות ומגורים.
ערים אירופיות במיוחד פריז, הן מקומות אטרקטיביים לבקר בהם והחיים בהן קרובים יותר לאסיה כמעט מכל הערים האמריקאיות. במילים אחרות, התחזית על ארה"ב נוטה להיות דובית, ולכן חצי הכדור המערבי עשוי להיות זול יותר.
רוב מותגי היוקרה מעלים מחירים בכל שנה, וחלקם עושים זאת פעמיים בשנה. זאת במטרה לשמור על מחירים מעל האינפלציה ואפילו לחרוג ממנה. על פי מקור בענף, קרטייה למשל העלתה את מחירי התכשיטים ב -4.5% בספטמבר. נוסף על כך, מותגים כמו שאנל התאימו את המחירים תוך ציון העלייה בעלויות חומרי הגלם במהלך המשבר, בעוד שחברות אחרות העלו את המחירים בשוקי אסיה על מנת לפצות על ביצועים מקומיים גרועים בשל משבר הקורונה.
- 3,000 עסקים, מאות בסכנה: מה באמת עומד על הפרק בשופינג IL 2025?
 - ביט רוצה שתשאירו את הכסף אצלה: פיקדון חדש בריבית של 4% לשנה
 - תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
 - רשות המסים הצליחה - 10 מיליארד שקל ממיסוי רווחים כלואים...
 
רבים מהטרנדים הבסיסיים של השנים האחרונות - ואפילו העשור האחרון – נמשכים גם לתוך 2021. שוקי מוצרי היוקרה והשירותים הוכיחו את עצמם כגמישים ביותר, והערים היקרות ביותר בעולם ממשיכות להיות באסיה הנהנית ממגמת עלייה מתמשכת .שוק מוצרי היוקרה החזיק מעמד היטב, כפי שגם משרות מקצועיות וכלכלת הדיגיטל והמידע החזיקו מעמד יפה אף במהלך משבר הקורונה.
הביצועים החזקים יחסית של אסיה במדד סגנון החיים הונעו על ידי מגוון רחב של סיבות, הסיבה העיקרית היא שמדינות אסיה נחשבות כמי שטיפלו במגיפה בצורה המהירה ביותר. כתוצאה מכך כלכלתן סבלה הכי פחות - סין הייתה הכלכלה העולמית הגדולה היחידה שצמחה בשנת 2020.
במבט קדימה - העולם צפוי להתאושש ממשבר הקורונה, והמגפה לא שינתה אף מגמה בסיסית. בשנים הקרובות, עליית אסיה באופן כללי, וסין בפרט, יהיו קובעי הקצב אליו צועד העושר הגלובלי יותר ויותר. המגפה היא אירוע של פעם במאה שעד כה הוכח כי אין לו השפעה ממשית גדולה על מגמות עושר עולמיות.
בשנה הבאה, הערים היקרות ביותר יהיו ככל הנראה בסין, הצרכנים החשובים ביותר של מוצרים מתקדמים יהיו הסינים. ערים אסיאתיות אחרות ינסו לחקות, אך חשיבותן תונע במידה רבה ממיקומן במסלול שמכתיבה סין.
לפי הדוח נגיף הקורונה העלה את המחויבות הצרכנית למודעות לקניות באופן אתי ואחראי, כאשר רבים משינויי התנהגות אלה עשויים להימשך זמן רב לאחר המגיפה. עוד עולה מן הדוח, שהלקוחות מחפשים יותר ויותר לגרום לנכסים שלהם לעבוד לא רק עבורם אלא גם עבור הדורות הבאים - צאצאיהם שלהם, אך בפוטנציה גם עבור העולם בכלל, בין אם זה באמצעות צפי ותכנון, השקעות אימפקט, פתרונות ברי קיימא או פילנתרופיה.
לפי הדוח כדי לשמור על ההון שלכם כדי שתעבוד לפי הכללים הבאים:
חשוב להשקיע את הכסף - לא מספיק לשמור את הכסף בעו"ש, אינפלציה יכולה וגורמים אחרים כגון שערי חליפין ורגולציות מקומיות יכולים לשחוק את כספכם. על מנת לשמור על אותה רמה של עושר יחסי יש לעשות יותר מאשר רק לשמור על היתרה בעו"ש.
קק"ל (לע"מ)איך גונבים מהקופה 200 מיליון שקל בשנה ואתם אפילו לא יודעים על זה?
הקרן שמנהלת עשרות מיליארדים, מחזיקה ב-13% מהקרקעות במדינה והפכה למפעל ג'ובים לפוליטיקאים - שחיתות ציבורית
אתם רואים אותם לרוב נלחמים זה בזה, אויבים מושבעים. הקואליציה מול האופוזיציה וההיפך - השמצות, אפילו קללות. לפעמים זה נראה כמו שנאה. חברים הם לא. אבל יש מקום אחד שהם פותחים שולחן, יושבים ומדברים וסוגרים דילים בשקט, מתחת לשולחן לטובת האנשים שלהם ועל חשבון הציבור. כאן, אין אופוזיציה שתבקר אותם - שני הצדדים מושחתים וגונבים את הציבור, אז זה עובר בלי הד תקשורתי. המבקר - מבקר המדינה מדי פעם כותב בדוח שלו הערות, מדברים על לסגור את הפרצה הזו. אבל הגנב ממשיך לעבור דרך הפרצה כל שנה ולגנוב מאות רבות של מיליוני שקלים. הכוונה כמובן לגופים בלי שליטה שהוקמו למטרות חיוביות והיסטוריות ומחזיקים בנכסי עתק ויש להם גם הכנסות שוטפות. אין להם אבא אז המדינה שמה עליהם את היד והיא קובעת את הדירקטורים, ההנהלה, התקציב. היא ממנה מאות אנשים באופן פוליטי וזה גלוי. זה לא בסתר - מה ליאיר נתניהו ולתפקיד בכיר מאוד בהסתדרות הציונית העולמית. הבחור מקבל (אם יעבור) לשכה, עובדים, שכר טוב, ולא בטוח שהוא יבוא לעבוד. יבוא לעבודה - אולי. לעבוד - ספק גדול.
ככה יש מאות ג'ובים. ההסתדרות הציונית העולמית וקק"ל הם מפעלי ג'ובים. לא של עובדי ייצור של עבודה מהחלומות - עובדים מעט, מרוויחים הרבה. זה גועל נפש ושחיתות פוליטית של כל הצדדים. בכתבה הראשונה נציג את הגוף העשיר מכולם - קק"ל שבעצם דרך הג'ובים מעלים לנו 200 מיליון שקל לפחות בשנה. למה לנו? כי קק"ל היא ישות ציבורית, היא שייכת לציבור. זה קצת מזכיר את החברות הציבוריות, אלא ששם יש הרבה יותר פיקוח, ומנגנונים שמגבילים את השחיתות הפוליטית. כן, גם שם, יש ניפוח וג'ובים, אבל בקק"ל זה חמור יותר.
מי זאת קק"ל?
מאות מיליוני דולרים שנכנסים מדי שנה, קרקעות בשווי עשרות מיליארדי שקלים, מעורבות בהחלטות תשתית והתיישבות - ומבנה ארגוני שאינו כפוף לרשות המבצעת או למחוקק. קרן קיימת לישראל (קק"ל), הגוף שהוקם בתחילת המאה ה-20 כדי לרכוש קרקעות עבור העם היהודי, הפכה במרוצת השנים לאחד ממוקדי הכוח העמומים והמשמעותיים ביותר במשק הישראלי.
היא מתפקדת כתאגיד ציבורי-פרטי, עם תקציבים בהיקפים אדירים, ללא שקיפות מלאה וללא בקרה שוטפת של המדינה. אולם, מעבר לחוסר הפיקוח הכללי, הביקורת החריפה ביותר מתמקדת במינויים פוליטיים שיטתיים שמשנים את אופי הקרן: דוחות רשמיים ומקרים מתוקשרים חושפים כיצד נציגי מפלגות מקבלים שליטה על תקציבים, ממלאים תפקידים בכירים לפי קרבה פוליטית ומעבירים כספים לגופים המזוהים עם זרמים מסוימים.
- עיריית פתח תקווה תיאלץ לרכוש קרקעות עבור בעלי נכסים בעיר
 - כך סיבכו רמ"י וקק"ל פרויקט תמ"א 38 בבניין מסוכן בבת ים
 - המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
 
בשנים האחרונות גוברת הביקורת הציבורית סביב האופן שבו קק"ל מתנהלת, מי שולט בה בפועל, והאם ייעודה ההיסטורי, רכישת קרקע לאומית ופיתוח התיישבות - עדיין עומד במרכז פעילותה. רבים טוענים כי הקרן הפכה לכלי פוליטי רווי אינטרסים, מינויי מקורבים ומערכת שמזינה את עצמה, הרבה מעבר למה שתוכנן על ידי מקימיה הציונים. המנגנון, כך עולה מדוחות ביקורת, אינו מקרי: מינויים פוליטיים מאפשרים העברת מאות מיליוני שקלים למועצות מקומיות מזוהות, תשלומים לגופים פוליטיים ומינויים לתפקידים ללא מכרזים ציבוריים. בעוד אזרחים רגילים משלמים מחירים גבוהים עבור שימוש בקרקע מדינה, חלק מנכסי הקרן מנוהלים במנותק מהשיטות המקובלות במגזר הציבורי.
ביט, צילום: אתר החברהביט רוצה שתשאירו את הכסף אצלה: פיקדון חדש בריבית של 4% לשנה
לאחר השקת “כיסים” ייעודיים והטענת יתרה בכרטיס אשראי, אפליקציית התשלומים של בנק הפועלים משיקה פיקדון קצר טווח בריבית שנתית של 4%; בין 10 ל-20 אלף שקל, לתקופה של שלושה חודשים; זה טוב, אבל זה רק עד ל-20 אלף שקל!
אפליקציית ביט (bit) מנסה להתרחק מהתדמית של "אפליקציית העברות" ומעמיקה את הפעילות בתחום הפקדונות. החברה הודיעה כי תאפשר למשתמשים להפקיד כספים לפיקדון קצר טווח נושא ריבית שנתית של 4% לתקופה של שלושה חודשים. מדובר בפיקדון סגור, כלומר לא ניתן למשוך את הכסף לפני תום התקופה. עם סיום שלושת החודשים, הקרן והריבית ייפרעו אוטומטית ויועברו ליתרה באפליקציה או ישירות לחשבון הבנק של המשתמש, אם הסכום חורג מהמגבלה המקסימלית באפליקציה.
הפיקדון ניתן לפתיחה החל מסכום של 10 שקלים בלבד ועד לתקרה של 20 אלף שקל שזה גם גובה היתרה המרבית בביט. הריבית הקבועה שקבעה החברה גבוהה מהממוצע בפיקדונות דומים במערכת הבנקאית: לפי נתוני בנק ישראל לחודש ספטמבר, הריבית הממוצעת על פיקדונות לתקופה של עד שלושה חודשים עמדה על כ-3.26%, בעוד בבנק הפועלים עצמו עמד הממוצע על כ-3.74% - פיקדונות - איפה תקבלו את הריבית הטובה ביותר? בדיקה
ככה, ביט למעשה מתחרה לא רק באפליקציות תשלומים אחרות אלא גם בבנקים המסורתיים ובבנקים הדיגיטליים. לדוגמה, הבנק הדיגיטלי וואן זירו מציע ריבית של 4% על פיקדון חודשי, ובנק ירושלים מציע ריבית של 4.43% לתקופה של חודשיים-שלושה שזה בעצם ממקם את ביט קרוב לקצה העליון של טווח הריביות הקבועות הקצרות.
אחרי ה"כיסים" מגיע הפקדון
המהלך הנוכחי הוא חוליה נוספת בשרשרת של צעדים שנועדו לבסס את ביט כשחקנית פיננסית. בשבועות האחרונים השיקה החברה יכולת לפתוח “כיסים” ייעודיים לניהול כספים, שדרכם ניתן להפריד תקציבים למטרות שונות - למשל עסק קטן, חיסכון לחופשה או הוצאות משפחתיות. במקביל נוספה גם האפשרות להטעין כסף באמצעות כרטיס אשראי, מה שמאפשר שימוש נוח וגמיש יותר באפליקציה.
- השימוש באפליקציות תשלום בישראל: רוב התשלומים בביט ופייבוקס – עד 300 שקל
 - החל מ-2025: ביט תתחיל לגבות עמלות מהמשתמשים
 - המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
 
בשנה האחרונה ביט גם ביטלה את ההעברה האוטומטית של כספים חזרה לחשבון הבנק, כך שהיתרה באפליקציה נשארת זמינה ויוצרת ל פועלים 2.74% הכנסות ריבית על כספי המשתמשים. בנוסף, בתחילת השנה ביט החלה לגבות עמלה של 0.6% מבתי עסק בעלי היקף פעילות חודשי מעל 25 אלף שקל מה שמראה על ניסיון נוסף למקסם את הרווחיות של הפלטפורמה.
