כמה עולה למשק הסגר השלישי? 2.5 מיליארד שקל בשבוע
הממשלה החליטה על מעבר לסגר הדוק שיחל מיום ראשון ב-17:00 למשך שבועיים לפחות. ההחלטה המרכזית היא על סגירת מקומות עבודה שמקבלים קהל, ובראשם המסחר, השירותים האישיים מקרוב ובתי המלון באיים הירוקים. בנוסף, הפעילות הפרונטאלית במערכת החינוך לכיתות ה' עד י' תופסק. היציאה מהבית לצרכים שאינם מותרים תוגבל לק"מ אחד. מסעדות, שסגורות לישיבה עוד מהסגר השני, יוכלו לפעול רק במשלוחים. בנק ישראאל מנסה להעריך את עלויות הסגר למשק - "נציין כי מרבית החינוך הלא-פורמאלי (חוגים), פעילות התרבות ואולמות האירועים סגורים עוד מהסגר השני וצפויים להישאר כך. בתזכיר קצר זה נעריך את העלות של הכניסה לסגר השלישי, על בסיס ניסיון העבר.
"על סמך נתוני החשבונאות הלאומית (לשלושת הרביעים הראשונים) ואינדיקטורים נוספים, ביצעה חטיבת המחקר של בנק ישראל הערכה לגבי שיעור הפעילות במשק בכל אחד מהחודשים ינואר-אוקטובר. אנו מעריכים כי שיעור הפעילות הממוצע שהיה בחודש אפריל, בו חל הסגר הראשון, עמד על 80%. כלומר שרמת הפעילות הייתה נמוכה ב-20% מזו שהייתה צפויה להתקיים בהיעדר הקורונה והסגרים שהוטלו בגינה. יש לציין כי זה הממוצע לאפריל, כאשר בסוף החודש כבר החלו הקלות ובתחילת החודש חל חול המועד פסח בו הפעילות ממילא נמוכה. לכן, ניתן להעריך שבשיאו של הסגר הראשון, לפני חג הפסח, שיעור הפעילות היה נמוך יותר.
"אחרי הסגר הראשון, כאשר נפתח המשק, הפעילות זינקה מהר כך ששיעור הפעילות הממוצע בחודשי הקיץ (לפני הסגר השני) עמדה על 95%. הסגר השני, שהחל בסוף ספטמבר, גרר פחות פגיעה בפעילות על אף שההוראות בו היו מחמירות ביחס לסגר הראשון. הפגיעה הפחותה בפעילות נבעה, ככל הנראה, מהיערכות של העסקים לעבודה מרחוק וקיום חלקי של ההנחיות. אנו מעריכים שבממוצע בחודש אוקטובר, שיעור הפעילות עמד על 88%. משמעותו של כל שבוע בו הפעילות ברמה זו, להבדיל מפעילות מלאה, הוא הפסד תוצר של 3.2 מיליארד שקל.
"לקראת הסגר הנוכחי קיימים גורמים בגינם העלות השבועית של הסגר צפויה להיות נמוכה מזו שהייתה בסגר באוקטובר, שעלותו כאמור הוערכה בכ-3.2 מיליארדי שקל לשבוע: בשלב זה הנחיות הסגר הן פחות חמורות מאשר אלו שהיו בסגר השני: מקומות עבודה ללא קבלת קהל רשאים להמשיך לפעול באופן חלקי ומערכת החינוך לגילים הצעירים תפע במתכונת רגילה"
- קיבלתם מההורים מתנה לקניית הדירה? האם תצטרכו להחזיר להם את הכסף
 - נשיא המדינה נחת בארץ ונסע לפגישה עם נתניהו בשיבא "פועל להגיע להסכם בין הצדדים"; הרמטכ"ל באגרת לכל חיילי המילואים: "אם לא נהיה צבא חזק ומלוכד - לא נוכל להתקיים עוד כמדינה באזור"
 - המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
 
בבנק ישראל טוענים כי למרות שיש גורמים שעלולים להגדיל את עלות הסגר, היא תהיה נמוכה יותר - כ-2.5 מיליארד שקל בשבוע. הגורמים שבגינם העלות השבועית של הסגר הקרוב צפויה להיות גבוהה - "הסגר באוקטובר היה בתקופת חגים בה ממילא הפעילות הכלכלית נמצאת בעצימות נמוכה מהרגיל. לעומת זאת, כעת הסגר יחול כולו על ימי פעילות עסקית רגילה (ללא חגים).
"בשקלול מכלול גורמים אלו, ניתן להעריך כי העלות השבועית של הסגר שיחל בשבוע הבא עומדת על כ-2.5 מיליארד ש"ח לשבוע שמשקף שיעור פעילות של כ-90% במשק. כמובן שהמדובר בעלות הישירה בלבד בתקופת הסגר. היא אינה כוללת עלויות מתמשכות שייגרמו, למשל, מפשיטות רגל של עסקים ואבטלה מתמשכת. כמו כן, נספרות באומדן העלויות רק פעילויות שערכן הכספי מכוסה בהגדרות התמ"ג של החשבונאות הלאומית. כלומר, היא אינה כוללת פגיעות כגון פגיעה בחופש התנועה של האזרחים, תועלת לפרטים שאינה מתומחרת בכסף (טיולים בטבע, ביקור משפחה), פגיעה בבריאות כתוצאה מדחיית טיפולים רפואיים לא דחופים ועוד".
- 3.תנו לענות תשובה מבלי לשדרג ולבטל בכך תשובה נכונה ומוסבר (ל"ת)אורי... . 25/12/2020 18:09הגב לתגובה זו
 - 2.בנק ישראל - מוסד מיותר לחלוטין ואף מזיק! (ל"ת)רבקה 25/12/2020 16:00הגב לתגובה זו
 - 1.בנק ישראל יהיה חייב להדפיס כסף! (ל"ת)א. ב. 25/12/2020 13:44הגב לתגובה זו
 

בנק ישראל רומז שהריבית תרד כבר בהחלטה הקרובה?
הנגיד רומז על שינוי טון מוניטרי ומותיר פתח להפחתת ריבית כבר בהחלטה הקרובה אם מגמת ההתמתנות באינפלציה תימשך; לצד האופטימיות, הוא מזהיר כי הורדה כזו תחייב אחריות תקציבית והמשך שמירה על היציבות הפיסקלית
 בכנס הפיקוח על הבנקים, נגיד בנק ישראל אמיר ירון כלל איתות ברור טון מוניטרי, אם כי כזה שמגיע בליווי זהירות מודעת. 
בהתייחסותו לאינפלציה, הנגיד אמר כי בתקופה האחרונה נמשכת מגמת ההתמתנות בעליות המחירים, וכי "המדד האחרון, שהפתיע את השוק כלפי מטה, מהווה התפתחות בכיוון הנכון". לדבריו, גם לאחר תקופת לחימה ממושכת, הפעילות הכלכלית נותרה ערה, עם גידול בהוצאות בכרטיסי אשראי, גיוסי הון מחודש בהייטק ותוצאות חיוביות בבורסה.
השילוב הזה, קרי ירידה באינפלציה במקביל לשיפור בפעילות, הוא בדיוק התנאי שבנק ישראל חיכה לו בחודשים האחרונים. כלומר, אחד החששות המרכזיים היו שהיציאה מהמלחמה תגרור איתה התפרצות אינפלציונית, אך נראה שלא כך המצב, ולמעשה לאור "שגרת המלחמה" שהייתה בחודשים האחרונים למלחמה, נראה שאין שינוי מהותי מצד הצרכנים בישראל.
בין הכוחות שתומכים
 בירידת אינפלציה ציין הנגיד את התיסוף בשקל ואת הירידה הצפויה בהיקף גיוס המילואים, שעשויה להקל על שוק העבודה ולהפחית לחצי שכר. מנגד, הוא הזהיר כי שיפור במצב הגיאופוליטי עלול דווקא להוביל לגידול בביקושים, דבר שעלול להצית מחדש לחצי מחירים, אם כי עד כה זה לא המצב בפועל.
בהתייחסות למדיניות עד כה, הנגיד הדגיש כי הצעדים שננקטו עד כה שמרו על אמינות המדיניות, אך גם ציין שעד להחלטת הריבית הבאה יתפרסמו מדד מחירים נוסף ונתוני החשבונאות הלאומית לרבעון השלישי, “שיספקו תמונה בהירה יותר ויאפשרו קבלת החלטה מושכלת ומבוססת נתונים”.
 כלומר, הורדה אפשרית, אך רק לאחר שיתקבל אישור נוסף שהאינפלציה מתכנסת ליעד. במילים אחרות, אם לא תהיה הפתעה מהותית במדד אוקטובר שיתפרסם בעוד כשבוע וחצי, הריבית עשויה לרדת כבר בסוף החודש לראשונה מאז ינואר 2024.
- בנק ישראל פיתח כלי חדש לחיזוי אינפלציה: "מנהלי החברות יודעים יותר טוב מהמודלים הסטטיסטיים"
 - בנק ישראל השלים את המעבר לתקן EMV, כולל בתחנות דלק
 - המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
 
המכשולים במבט קדימה
בהקשר רחב יותר, הנגיד התייחס גם לחוסן המאקרו-כלכלי של ישראל: “בקהילה הבינלאומית מופתעים מהיכולת של המשק הישראלי להציג עמידות יוצאת דופן בשנתיים האחרונות”, אמר, וציין כי החוסן הזה מתבטא גם בירידת פרמיית הסיכון של ישראל ובעליות בבורסה המקומית. למרות שנתוני הרבעון השני היו חלשים יחסית, בין היתר בשל השפעת המלחמה, ברבעון השלישי, וביתר שאת בשבועות האחרונים מאז הפסקת האש, האינדיקטורים הכלכליים מצביעים על התאוששות נאה, עם סימנים ראשונים לצמיחה מחודשת.
