הצמיחה ברבעון הראשון עמדה על 4.7%
התוצר המקומי הגולמי עלה ברבעון הראשון של שנת 2018 בשיעור שנתי של 4.7% (4.5% באומדן הקודם), לאחר עלייה של 4.6% ברבעון האחרון של 2017 ועלייה של 4.3% ברבעון השלישי. התוצר המקומי הגולמי ללא מסים נטו על היבוא, שלא הושפע מהעלייה בהכנסות ממיסים בגלל הגידול ביבוא כלי הרכב, עלה ברבעון הראשון השנה ב-3.4%. כך עולה מנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.
התמ"ג ללא מסים נטו על היבוא, שלא הושפע מהעלייה בהכנסות ממיסים בגלל הגידול ביבוא כלי הרכב, עלה ברבעון הראשון השנה ב-3.4%. כך עולה מסיכום האומדנים של החשבונות הלאומיים לרבעון הראשון של 2018 המתבסס על נתונים חלקיים שהתקבלו עד עתה.
התוצר העסקי עלה ברבעון הראשון של שנת 2018 בשיעור של 5.7% בחישוב שנתי, לאחר עלייה של 4.7% ברבעון הקודם ושל 4.9% ברבעון השלישי של שנת 2017. התפתחות התוצר העסקי ברבעון הראשון של 2018 מבטאת עליות, בתוצר ענף התעשייה, כרייה וחציבה 12.7% בחישוב שנתי, בתוצר ענף התחבורה, אחסנה ודואר כ- 6.1% בחישוב שנתי, בתוצר ענף המידע והתקשורת כ-7.4% בחישוב שנתי, בתוצר ענף המסחר ושירותי אירוח ואוכל הסכתם ב-4.1% בחישוב שנתי ובתוצר ענף השירותים הפיננסיים, ביטוח, נדל"ן ואחרים 4.7% בחישוב שנתי. לעומת זאת, ירד תוצר ענף הבינוי 10.1% בחישוב שנתי.
יבוא הסחורות והשירותים עלה ברבעון הראשון השנה ב-20.7%, לאחר עלייה של 5.5% ברבעון הקודם. יבוא הסחורות האזרחיות עלה ב-20.9% בחישוב שנתי ויבוא השירותים (הכולל יבוא שירותי תכנה, תחבורה, תקשורת וכד' ויבוא שירותי תיירות) עלה ב-11.2% בחישוב שנתי.
- עלייה של 4.9% בפדיון רשתות השיווק ברבעון השלישי של 2025
- שוק העבודה מתאושש, אך חמישית מהגברים נעדרו מהעבודה עקב מילואים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
יבוא הסחורות והשירותים למעט יבוא ביטחוני, אניות, מטוסים ויהלומים עלה ברבעון הראשון של 2018 ב-5.2%, בהמשך לעליה של 10.2% בחישוב שנתי ברבעון הקודם. סך המקורות שעמדו לרשות המשק מתוצר מקומי ומיבוא עלה ב-8.0% בחישוב שנתי, לאחר עלייה של 5.6% ברבעון הקודם.
העלייה בהוצאה לצריכה הפרטית לנפש ברבעון הראשון של 2018 משקפת עלייה בהוצאה למוצרים בני קיימה לנפש של-78.8% בחישוב שנתי (15.6% בחישוב רבעוני) לאחר ירידה של 7.3% ברבעון הקודם, כאשר ההוצאה לרכישת כלי רכב לשימוש פרטי עלתה ב-266.6% בחישוב שנתי (38.4% בחישוב רבעוני), לאחר ירידה של 25.3% (7.0% בחישוב רבעוני) ברבעון הקודם.
112 מיליארד שקל: אושרה עסקת הגז הגדולה בתולדות ישראל עם מצרים
ראש הממשלה בנימין נתניהו הודיע הערב כי אושרה עסקת יצוא הגז הטבעי הגדולה בתולדות ישראל עם מצרים. לפי דבריו, היקף העסקה הכולל עומד על כ־112 מיליארד שקל, וההכנסות הצפויות לקופת המדינה מוערכות בכ־58 מיליארד שקל לאורך חיי ההסכם.
העסקה מבוססת על הסכם שנחתם כבר באוגוסט האחרון בין השותפות במאגר לווייתן, ניו־מד אנרג’י, רציו ושברון, לבין חברת Blue Ocean Energy (BOE), הרוכשת גז טבעי מישראל עבור השוק המצרי. מדובר בהרחבה משמעותית של היקפי היצוא הקיימים, במסגרת הסכם ארוך טווח שיימשך עד שנת 2040 או עד למכירת מלוא הכמות שנקבעה.
לפי הדיווחים, העסקה כוללת אספקה מצטברת של כ־130 מיליארד מטרים מעוקבים של גז טבעי, ושוויה הכלכלי מוערך בכ־35 מיליארד דולר. שברון, המפעילה את מאגר לווייתן, היא השותפה השלישית בעסקה ומשמשת גורם מרכזי בפיתוח ובהובלת התשתיות הנדרשות להרחבת היצוא.
בדבריו ציין נתניהו כי בשנים הראשונות ההכנסות למדינה יהיו מתונות יחסית, אך יגדלו בהדרגה. לדבריו, בתוך כמה שנים צפויות ההכנסות השנתיות להגיע לכ־6 מיליארד שקל, לאחר השקעות נרחבות של החברות בהרחבת תשתיות ההולכה, ובראשן הרחבת צינור הגז למצרים.
- ישראל נכנסת למירוץ - 120 מיליון שקל להקמת מטה לאומי לבינה מלאכותית
- נתניהו: "ישראל בבידוד מדיני, ניאלץ להתנהל ככלכלה אוטרקית"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ראש הממשלה הדגיש כי העסקה אושרה לאחר בחינת כלל ההיבטים הביטחוניים, הכלכליים והמדיניים, וציין כי ההכנסות מהגז מיועדות לחיזוק תקציבי החינוך, הבריאות, הביטחון והתעשייה. לדבריו, מדובר במהלך אסטרטגי שמעמיק את מעמדה של ישראל כספקית אנרגיה אזורית ומבטיח מקור הכנסה משמעותי לשנים הבאות.
112 מיליארד שקל: אושרה עסקת הגז הגדולה בתולדות ישראל עם מצרים
ראש הממשלה בנימין נתניהו הודיע הערב כי אושרה עסקת יצוא הגז הטבעי הגדולה בתולדות ישראל עם מצרים. לפי דבריו, היקף העסקה הכולל עומד על כ־112 מיליארד שקל, וההכנסות הצפויות לקופת המדינה מוערכות בכ־58 מיליארד שקל לאורך חיי ההסכם.
העסקה מבוססת על הסכם שנחתם כבר באוגוסט האחרון בין השותפות במאגר לווייתן, ניו־מד אנרג’י, רציו ושברון, לבין חברת Blue Ocean Energy (BOE), הרוכשת גז טבעי מישראל עבור השוק המצרי. מדובר בהרחבה משמעותית של היקפי היצוא הקיימים, במסגרת הסכם ארוך טווח שיימשך עד שנת 2040 או עד למכירת מלוא הכמות שנקבעה.
לפי הדיווחים, העסקה כוללת אספקה מצטברת של כ־130 מיליארד מטרים מעוקבים של גז טבעי, ושוויה הכלכלי מוערך בכ־35 מיליארד דולר. שברון, המפעילה את מאגר לווייתן, היא השותפה השלישית בעסקה ומשמשת גורם מרכזי בפיתוח ובהובלת התשתיות הנדרשות להרחבת היצוא.
בדבריו ציין נתניהו כי בשנים הראשונות ההכנסות למדינה יהיו מתונות יחסית, אך יגדלו בהדרגה. לדבריו, בתוך כמה שנים צפויות ההכנסות השנתיות להגיע לכ־6 מיליארד שקל, לאחר השקעות נרחבות של החברות בהרחבת תשתיות ההולכה, ובראשן הרחבת צינור הגז למצרים.
- ישראל נכנסת למירוץ - 120 מיליון שקל להקמת מטה לאומי לבינה מלאכותית
- נתניהו: "ישראל בבידוד מדיני, ניאלץ להתנהל ככלכלה אוטרקית"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ראש הממשלה הדגיש כי העסקה אושרה לאחר בחינת כלל ההיבטים הביטחוניים, הכלכליים והמדיניים, וציין כי ההכנסות מהגז מיועדות לחיזוק תקציבי החינוך, הבריאות, הביטחון והתעשייה. לדבריו, מדובר במהלך אסטרטגי שמעמיק את מעמדה של ישראל כספקית אנרגיה אזורית ומבטיח מקור הכנסה משמעותי לשנים הבאות.
