הצמיחה ברבעון הראשון עמדה על 4.7%
התוצר המקומי הגולמי עלה ברבעון הראשון של שנת 2018 בשיעור שנתי של 4.7% (4.5% באומדן הקודם), לאחר עלייה של 4.6% ברבעון האחרון של 2017 ועלייה של 4.3% ברבעון השלישי. התוצר המקומי הגולמי ללא מסים נטו על היבוא, שלא הושפע מהעלייה בהכנסות ממיסים בגלל הגידול ביבוא כלי הרכב, עלה ברבעון הראשון השנה ב-3.4%. כך עולה מנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.
התמ"ג ללא מסים נטו על היבוא, שלא הושפע מהעלייה בהכנסות ממיסים בגלל הגידול ביבוא כלי הרכב, עלה ברבעון הראשון השנה ב-3.4%. כך עולה מסיכום האומדנים של החשבונות הלאומיים לרבעון הראשון של 2018 המתבסס על נתונים חלקיים שהתקבלו עד עתה.
התוצר העסקי עלה ברבעון הראשון של שנת 2018 בשיעור של 5.7% בחישוב שנתי, לאחר עלייה של 4.7% ברבעון הקודם ושל 4.9% ברבעון השלישי של שנת 2017. התפתחות התוצר העסקי ברבעון הראשון של 2018 מבטאת עליות, בתוצר ענף התעשייה, כרייה וחציבה 12.7% בחישוב שנתי, בתוצר ענף התחבורה, אחסנה ודואר כ- 6.1% בחישוב שנתי, בתוצר ענף המידע והתקשורת כ-7.4% בחישוב שנתי, בתוצר ענף המסחר ושירותי אירוח ואוכל הסכתם ב-4.1% בחישוב שנתי ובתוצר ענף השירותים הפיננסיים, ביטוח, נדל"ן ואחרים 4.7% בחישוב שנתי. לעומת זאת, ירד תוצר ענף הבינוי 10.1% בחישוב שנתי.
יבוא הסחורות והשירותים עלה ברבעון הראשון השנה ב-20.7%, לאחר עלייה של 5.5% ברבעון הקודם. יבוא הסחורות האזרחיות עלה ב-20.9% בחישוב שנתי ויבוא השירותים (הכולל יבוא שירותי תכנה, תחבורה, תקשורת וכד' ויבוא שירותי תיירות) עלה ב-11.2% בחישוב שנתי.
- עלייה של 4.9% בפדיון רשתות השיווק ברבעון השלישי של 2025
- שוק העבודה מתאושש, אך חמישית מהגברים נעדרו מהעבודה עקב מילואים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
יבוא הסחורות והשירותים למעט יבוא ביטחוני, אניות, מטוסים ויהלומים עלה ברבעון הראשון של 2018 ב-5.2%, בהמשך לעליה של 10.2% בחישוב שנתי ברבעון הקודם. סך המקורות שעמדו לרשות המשק מתוצר מקומי ומיבוא עלה ב-8.0% בחישוב שנתי, לאחר עלייה של 5.6% ברבעון הקודם.
העלייה בהוצאה לצריכה הפרטית לנפש ברבעון הראשון של 2018 משקפת עלייה בהוצאה למוצרים בני קיימה לנפש של-78.8% בחישוב שנתי (15.6% בחישוב רבעוני) לאחר ירידה של 7.3% ברבעון הקודם, כאשר ההוצאה לרכישת כלי רכב לשימוש פרטי עלתה ב-266.6% בחישוב שנתי (38.4% בחישוב רבעוני), לאחר ירידה של 25.3% (7.0% בחישוב רבעוני) ברבעון הקודם.
בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)הממשלה אישרה את תקציב המדינה לשנה הבאה - 662 מיליארד שקל
תקרת הגרעון בשנת 2026 תהיה בשיעור של 3.9% מהתוצר
אושר בממשלה התקציב לשנה הבאה - 662 מיליארד שקל. מדובר על גירעון של 3.9%, בהחלט סביר. התקציב, מסבירים באוצר, נועד להחזיר את הכלכלה הישראלית למסלול של צמיחה ואחריות בצד הוצאות הממשלה, לאחר שלוש שנים של תקציבי מלחמה בהן הכלכלה הישראלית תמכה את המערכה הבטחונית.
במסגרת התכנית הכלכלית תהיה הפתחה במס הכנסה בדרך של ריווח מדרגות המס. תקציב משרד הביטחון יגדל באופן משמעותי על מנת להבטיח את ביטחון אזרחי מדינת ישראל ואת יכולתו של צה"ל להתמודד עם האיומים הנשקפים, והוא יעמוד על סך 112 מליארד ש"ח. ערב המלחמה עמד תקציב הבטחון על 65 מליארד ש"ח.
השרים אישרו את הרפורמה בענף החלב שנועדה להתמודד עם המונופולים הגדולים השולטים בשוק החלב ולהביא להוזלת החלב והגבינות.
עוד מקצה התקציב תוספת משאבים משמעותית לשורת נושאים בעלי חשיבות ציבורית וכלכלית עליונה, ובהם הקצאה של למעלה מ-3 מיליארד ש"ח לתוכנית לקידום הבינה המלאכותית במשק והטמעתה במשרדי הממשלה, ונושאים רבים נוספים להרחבת ההשקעה בתשתיות והאצת הצמיחה במשק.
- לצאת מהמינוס אחת ולתמיד: המדריך המלא לבניית תקציב מנצח
- הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בין הרפורמות הנכללות במסגרת התכנית הכלכלית תקודם חבילת צעדים בתחום הפיננסי, החלת מס רכוש על קרקעות פרטיות פנויות שאינן חקלאיות, וכן חבילת תיקוני חקיקה להאצת פרוייקטים של תשתיות לאומיות.
מילואימניקים. קרדיט: Xהבנות בין האוצר למשרד הביטחון - תקציב של 112 מיליארד שקל בשנה
משרדי האוצר והבטחון הגיעו להבנות: חיזוק בטחון המדינה לצד שמירה על איתנות כלכלית אחרי שיח ממושך ודיונים מקצועיים רבים שנערכו בשבועות האחרונים בין נציגי מערכת הבטחון לנציגי משרד האוצר, הבוקר הגיעו המשרדים לסיכום תקציבי של גובה הוצאות הבטחון לשנת 2026, והוא יעמוד על 112 מליארד ש"ח. מדובר בתוספת של 47 מליארדי ש"ח ביחס לתקציב הבטחון לשנת 2023 ערב המלחמה.
המסגרת שאושרה מאפשרת שלא להשית העלאת מיסים על אזרחי ישראל בשנה הקרובה ואף להביא במסגרת תקציב המדינה הקלות במיסים. שר האוצר בצלאל סמוטריץ': "אני מברך את מערכת הבטחון על הסיכומים. אנחנו מקצים תקציב עתק להתעצמות הצבא השנה, אך גם כזה שמאפשר לנו להחזיר את מדינת ישראל למסלול של צמיחה והקלה על האזרחים".
הסכום שנקבע - 112 מיליארד שקל נמוך בכ־32 מיליארד שקל מדרישות הצבא המקוריות, שהסתכמו ב‑144 מיליארד שקל. טיוטת חוק ההסדרים המקורית כללה ביטול הטבה מיוחדת שניתנה לגמלאי מערכת הביטחון, קיזוז חלק מההיוון או מענקי הפרישה מתקרת ההון הפטורה ממס. בפועל, מדובר על המרה שבמקרה של גמלאים רבים הייתה מורידה את המס באופן משמעותי. בסוף הדיונים הוסרו כל הסעיפים האלה מהנוסח. גם סעיף שדיבר על קיזוז קצבת פנסיה כשבאותו זמן מקבלים קצבת עבודה מחדש, נפל, מה שמשאיר את המצב הקיים ללא שינוי.
