הצמיחה ברבעון הראשון עמדה על 4.7%
התוצר המקומי הגולמי עלה ברבעון הראשון של שנת 2018 בשיעור שנתי של 4.7% (4.5% באומדן הקודם), לאחר עלייה של 4.6% ברבעון האחרון של 2017 ועלייה של 4.3% ברבעון השלישי. התוצר המקומי הגולמי ללא מסים נטו על היבוא, שלא הושפע מהעלייה בהכנסות ממיסים בגלל הגידול ביבוא כלי הרכב, עלה ברבעון הראשון השנה ב-3.4%. כך עולה מנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.
התמ"ג ללא מסים נטו על היבוא, שלא הושפע מהעלייה בהכנסות ממיסים בגלל הגידול ביבוא כלי הרכב, עלה ברבעון הראשון השנה ב-3.4%. כך עולה מסיכום האומדנים של החשבונות הלאומיים לרבעון הראשון של 2018 המתבסס על נתונים חלקיים שהתקבלו עד עתה.
התוצר העסקי עלה ברבעון הראשון של שנת 2018 בשיעור של 5.7% בחישוב שנתי, לאחר עלייה של 4.7% ברבעון הקודם ושל 4.9% ברבעון השלישי של שנת 2017. התפתחות התוצר העסקי ברבעון הראשון של 2018 מבטאת עליות, בתוצר ענף התעשייה, כרייה וחציבה 12.7% בחישוב שנתי, בתוצר ענף התחבורה, אחסנה ודואר כ- 6.1% בחישוב שנתי, בתוצר ענף המידע והתקשורת כ-7.4% בחישוב שנתי, בתוצר ענף המסחר ושירותי אירוח ואוכל הסכתם ב-4.1% בחישוב שנתי ובתוצר ענף השירותים הפיננסיים, ביטוח, נדל"ן ואחרים 4.7% בחישוב שנתי. לעומת זאת, ירד תוצר ענף הבינוי 10.1% בחישוב שנתי.
יבוא הסחורות והשירותים עלה ברבעון הראשון השנה ב-20.7%, לאחר עלייה של 5.5% ברבעון הקודם. יבוא הסחורות האזרחיות עלה ב-20.9% בחישוב שנתי ויבוא השירותים (הכולל יבוא שירותי תכנה, תחבורה, תקשורת וכד' ויבוא שירותי תיירות) עלה ב-11.2% בחישוב שנתי.
- עלייה של 4.9% בפדיון רשתות השיווק ברבעון השלישי של 2025
- שוק העבודה מתאושש, אך חמישית מהגברים נעדרו מהעבודה עקב מילואים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
יבוא הסחורות והשירותים למעט יבוא ביטחוני, אניות, מטוסים ויהלומים עלה ברבעון הראשון של 2018 ב-5.2%, בהמשך לעליה של 10.2% בחישוב שנתי ברבעון הקודם. סך המקורות שעמדו לרשות המשק מתוצר מקומי ומיבוא עלה ב-8.0% בחישוב שנתי, לאחר עלייה של 5.6% ברבעון הקודם.
העלייה בהוצאה לצריכה הפרטית לנפש ברבעון הראשון של 2018 משקפת עלייה בהוצאה למוצרים בני קיימה לנפש של-78.8% בחישוב שנתי (15.6% בחישוב רבעוני) לאחר ירידה של 7.3% ברבעון הקודם, כאשר ההוצאה לרכישת כלי רכב לשימוש פרטי עלתה ב-266.6% בחישוב שנתי (38.4% בחישוב רבעוני), לאחר ירידה של 25.3% (7.0% בחישוב רבעוני) ברבעון הקודם.
הישג לגמלאי שירות המדינה: יצורפו לקרנות הרווחה
ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו על הסכם לפיו החל משנת 2026, המדינה תתקצב פעילויות רווחה, תרבות ופנאי גם לגמלאים המבוטחים בפנסיה צוברת, בתנאים זהים לגמלאי הפנסיה התקציבית
ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו היום (ה') על הסכם קיבוצי מיוחד ופורץ דרך, המחיל את שירותי קרנות הרווחה גם על גמלאי שירות המדינה המבוטחים בפנסיה צוברת.
עד היום, נהנו רק גמלאים בפנסיה תקציבית נהנו משירותי הקרן הכוללים סבסוד פעילויות תרבות, נופש, בריאות ופנאי. ההסכם החדש קובע כי החל משנת 2026, המדינה תעביר תקציב ייעודי עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת העומד בתנאי הזכאות, ובכך תשווה את מעמדם למעמד הגמלאים הוותיקים. פנסיה תקציבית היא שיטת הפנסיה המסורתית של עובדי המדינה עד תחילת שנות ה-2000, שבה המדינה (המעסיק) מתחייבת תשלום קצבה קבועה, בהתאם לשכר ולותק, מתקציב המדינה. מאז 2003 עובדי מדינה חדשים כבר אינם נכנסים לפנסיה תקציבית אלא לפנסיה צוברת.
עיקרי ההסכם:
שוויון מלא: קרנות הרווחה יעניקו מעתה את אותם השירותים בדיוק לכלל הגמלאים, הן במסלול התקציבי והן במסלול הצובר.
תקצוב המדינה: המדינה תקצה סכום שנתי (הצמוד למדד) עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת, בדומה למודל הקיים בפנסיה התקציבית.
- בקרוב? ההחלטה שעלולה לעלות למדינה מאות מיליונים
- פנסיה בגיל 50: כל הכלים לפרישה בטוחה בלי להתרסק
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תחולה רחבה: ההסכם חל על גמלאי הדירוגים המיוצגים על ידי ההסתדרות בשירות המדינה.
מילואימניקים. קרדיט: Xהבנות בין האוצר למשרד הביטחון - תקציב של 112 מיליארד שקל בשנה
תקציב הביטחון משרדי האוצר והבטחון הגיעו להבנות: חיזוק בטחון המדינה לצד שמירה על איתנות כלכלית אחרי שיח ממושך ודיונים מקצועיים רבים שנערכו בשבועות האחרונים בין נציגי מערכת הבטחון לנציגי משרד האוצר, הבוקר הגיעו המשרדים לסיכום תקציבי של גובה הוצאות הבטחון לשנת 2026, והוא יעמוד על 112 מליארד ש"ח. מדובר בתוספת של 47 מליארדי ש"ח ביחס לתקציב הבטחון לשנת 2023 ערב המלחמה.
המסגרת שאושרה מאפשרת שלא להשית העלאת מיסים על אזרחי ישראל בשנה הקרובה ואף להביא במסגרת תקציב המדינה הקלות במיסים. שר האוצר בצלאל סמוטריץ': "אני מברך את מערכת הבטחון על הסיכומים. אנחנו מקצים תקציב עתק להתעצמות הצבא השנה, אך גם כזה שמאפשר לנו להחזיר את מדינת ישראל למסלול של צמיחה והקלה על האזרחים".
הסכום שנקבע - 112 מיליארד שקל נמוך בכ־32 מיליארד שקל מדרישות הצבא המקוריות, שהסתכמו ב‑144 מיליארד שקל. טיוטת חוק ההסדרים המקורית כללה ביטול הטבה מיוחדת שניתנה לגמלאי מערכת הביטחון, קיזוז חלק מההיוון או מענקי הפרישה מתקרת ההון הפטורה ממס. בפועל, מדובר על המרה שבמקרה של גמלאים רבים הייתה מורידה את המס באופן משמעותי. בסוף הדיונים הוסרו כל הסעיפים האלה מהנוסח. גם סעיף שדיבר על קיזוז קצבת פנסיה כשבאותו זמן מקבלים קצבת עבודה מחדש, נפל, מה שמשאיר את המצב הקיים ללא שינוי.
