הממשלה תאשר הלילה את תקציב המדינה לשנת 2019
משה כחלון הממשלה צפויה לאשר הלילה את תקציב המדינה והתכנית הכלכלית לשנת 2019. בין הרפורמות אותן יביא שר האוצר לאישור הממשלה נכללות: תכנית נטו משפחה; תכנית הסיעוד הלאומית, הגברת התחרות בשוק הטלוויזיה, מעבר מבנק לבנק בלחיצת כפתור, הוזלת מחירי הניתוחים הפרטיים, קיצור שבוע העבודה, הרפורמה לקיצור החופשות, יצוא מוצרי קנאביס לחו"ל, צמצום השימוש במזומן, הגדלת היצע הדיור ועידוד השתלבות בשוק העבודה באמצעות מתן מענקי עבודה.
שר האוצר, משה כחלון: "התקציב שאנחנו מביאים היום לממשלה הוא תקציב חברתי שממוקד בהצמחת המשק הישראלי וחיזוק הכלכלה. הצמיחה היא שמאפשרת לנו להביא את הבשורות החברתיות בתקציב. שר אוצר הוא לא גזבר, התפקיד שלו הוא להצמיח את המשק ולנתב את פירות הצמיחה למקומות הנכונים ולאוכלוסיות שנשכחו במשך יותר מדי שנים. התקציב הזה ממשיך את המהפכה החברתית וקובע סדר חלוקתי חדש".
שר האוצר פירט את הגידול בתקציבים האזרחיים בין השנים 2014 – 2019: "הגידול בתקציב החינוך עומד על 38% (16.6 מיליארד שקל), בתקציב הבריאות חל גידול של 60% (14.1 מיליארד שקל), בביטוח הלאומי נצפה גידול של 37% (12.95 מיליארד שקל), בתקציב לניצולי השואה עלייה של 41% (1.4 מיליארד שקל) ובתקציב הביטחון גידול של 37% (15.4 מיליארד שקל). הפחתות המסים, הרפורמות המבניות והגדלת ההשקעות זה מה שמאפשר לנו לצמוח. ברגע שאנחנו צומחים אנחנו יכולים ליישם את המדיניות שלנו."
נגידת בנק ישראל, קרנית פלוג: "התקציב הנוכחי נבנה בתנאים נוחים מאוד מבחינת הסביבה המקרו כלכלית: המשק מצוי בתעסוקה מלאה והצמיחה יציבה, תנאי הסחר השתפרו משמעותית והגדילו עוד יותר את ההכנסה הלאומית, ומחזקים את מצב הפירמות; הכלכלה העולמית מתאוששת, השכר עולה, והמערכת הפיננסית יציבה. תנאים אלה סייעו לממשלה לתת מענה לצרכים חברתיים שונים, ובמקביל להפחית את יחס החוב לתוצר. גם בתחום הביטחון לא נרשמו עימותים משמעותיים ששיבשו את הפעילות הכלכלית או דרשו הוצאות חריגות בהיקפים גדולים. הנחות אלה נמצאות גם בבסיס התחזיות ל-2018 ו-2019. למרות זאת, הממשלה נדרשת להעלות את יעד הגירעון שקבעה לעצמה, לרמה גבוהה".
- שר האוצר לשעבר משה כחלון יועמד לדין בפרשת יונט בכפוף לשימוע
- תביעה נגד משרד רואי החשבון ארנסט אנד יאנג
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
עוד הוסיפה פלוג: "התחזית של בנק ישראל להכנסות ממיסים דומה לזו של משרד האוצר. ההכנסות שלא ממיסים כוללות סעיפי הכנסות חד-פעמיים – כגון דיבידנדים מחברות שונות, משיכת תמלוגים מרשות שדות התעופה ומקרן הניקיון של הרשויות המקומיות, ועידוד משרדי ממשלה להגיש תביעות משפטיות--צעדים שצריך להיות זהירים כשמבססים עליהם את תחזית ההכנסות. צעדים מסוג זה התגלו כקשים למימוש בשנים הקודמות וחייבו התאמות תקציביות במהלך שנת התקציב".
פלוג: נתניהו הביא לשיפור בכלכלה - "עשינו דיאטה חריפה"
מנכ"ל משרד האוצר, שי באב"ד: "תקציב שנת 2019 אשר מוגש לאישור ממשלת ישראל היום הינו תקציב אחראי ומאוזן בעל מנועי צמיחה כלכליים משמעותיים ויחד עם זאת הינו אחד מהתקציבים החברתיים ביותר בתולדות מדינת ישראל. משרד האוצר מוביל מדיניות כלכלית אחראית, תומכת צמיחה, לצד צמצום הפערים החברתיים ושיפור הרווחה של האזרח. התקציב נושא בשורות כלכליות וחברתיות רבות. הוא כולל צעדים ורפורמות שמטרתם להפחית את הרגולציה, להגביר את התחרות ולהגדיל את הצמיחה, ומן הצד השני להקטין את יוקר המחיה ולהביא לצמצום הפערים החברתיים באמצעות מגוון רפורמות ותוספות תקציביות בעלי השפעה ארוכת טווח. נמשיך להצעיד את המשק הישראלי קדימה ושמור על כלכלת ישראל חזקה ויציבה".
הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה
האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם
פנסיה תקציבית הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות.
בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם.
קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה
בדיקת
ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל
- כמה עולה רובה סער? ואיך העלייה בתקציב הביטחון תשפיע על כולנו?
- התוכנית הצודקת של האוצר - פגיעה בפנסיה התקציבית; ההפרשה החודשית תגדל מ-2% ל-7%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באוצר מתכננים לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי. אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.
רכבת ישראל בדרך להפרטה: האם 5,000 עובדים בסכנה?
באוצר טוענים שהרכבת לא יעילה - היקף העובדים שלה מופרז ודורשים להפריט חלק משמעותי מהפעילות עד 2029
הנתונים שמציגה התכנית הכלכלית מציירים תמונה עגומה של מצב הרכבת. מאז 2019, מספר הנוסעים ברכבת לא עלה כלל, וזאת למרות השקעה נוספת של כ-2 מיליארד שקלים בסובסידיה הממשלתית. במקביל, החברה הממשלתית הגדילה משמעותית את מצבת כוח האדם שלה, כשכיום מועסקים בה למעלה מ-5,000 עובדים - גידול שלא תאם כלל את הגידול בפעילות.
המצב החמיר לאחרונה עם ריבוי אירועי בטיחות, תקלות חמורות ושיבושים בתנועת הרכבות, שהביאו לירידה חדה באמון הציבור ובאיכות השירות. העיכובים החוזרים ונשנים בפרויקטי תשתית רק הוסיפו שמן למדורה, וחיזקו את התחושה שהמודל הנוכחי של ניהול הרכבת מיצה את עצמו.
על פי התכנית המוצעת, רכבת ישראל תמשיך להתקיים כחברה ממשלתית, אך תפקידיה ישתנו מן היסוד. במקום להפעיל ולתחזק את הרכבות בעצמה, החברה תתמקד בתכנון, ניהול, פיקוח ובקרה. היא תישאר אחראית על קביעת התכנית התפעולית, ניהול זמני המסילה, והתקשרות עם הזכיינים הפרטיים שיבצעו את העבודה בפועל.
המודל המוצע דומה למודלים מוצלחים אחרים בתחבורה הציבורית הישראלית. הרכבת הקלה בירושלים ובגוש דן מופעלות כבר היום על ידי זכיינים פרטיים, וכך גם מערך האוטובוסים הציבוריים. ההצלחה היחסית של מודלים אלה מספקת תקווה שגם ברכבת הכבדה ניתן יהיה להשיג שיפור משמעותי באיכות השירות. מעבר לכך, הגוף הגדול והשמן הזה יהפוך להיות יעיל, ויעבוד לפי "חוקי הכלכלה" - למטרת רווח.
- טראמפ בישראל: צפי לעומסים גדולים בירושלים; הרכבות יתוגברו
- תנועת הרכבות - חזרה לשגרה; תחנת השלום חוזרת לפעילות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
התכנית מגדירה לוח זמנים ברור ומדורג להעברת הפעילות. עד סוף 2029, כלל שירותי ההפעלה והתחזוקה יועברו לזכיין אחד או יותר. הממשלה תוכל למכרז את פעילות החטיבות השונות - נוסעים, מטענים, תחזוקת ציוד נייד ותחזוקת תשתיות - יחד או בנפרד, בהתאם לצרכים ולהיערכות.
