שטייניץ הכריז על כוננות סייבר מוגברת בתשתיות האנרגיה והמים של ישראל
שטייניץ בעקבות מתקפת הסייבר שאירועה אמש שהגיעה לכ-100 מדינות ואלפי גופים וארגונים, הכריז היום שר האנרגיה, דר' יובל שטייניץ, על כוננות סייבר מוגברת בתשתיות האנרגיה והמים של ישראל. בשעות הבוקר נערכו במשרד האנרגיה, בחברת החשמל, בתחנות הכוח ובתשתיות האנרגיה והמים, פעולות שנועדו לחזק את הגנת הסייבר ולהגביר את הכוננות, בהתאמה למתאר התקיפות המאפיין את גל התקיפות הנוכחי בעולם.פעולות אלו תואמו על ידי מרכז הסייבר של משרד האנרגיה, שהוקם לפני כשנה, בכדי להגן על תשתיות האנרגיה של ישראל מפני התקפות סייבר.
נציין כי מוקד המתקפה היה באירופה. דורון סיון, מנכ"ל Cronus Cyber Technologies ומחלוצי תעשיית הסייבר בישראל, מסביר כי "ארגון NSA (הסוכנות לביטחון לאומי בארה"ב), עוסק מן הסתם בין היתר בנושא סייבר. במסגרת זו הארגון מזהה חולשות במערכות קיימות וכותב עבורן exploit, כלומר קטע תוכנה שיכול לנצל את הפגיעות לשם חדירה למחשב. לאחר פעולת החדירה מוזרקת למערכת ההפעלה תוכנה שמאפשרת מגוון פעילות זדוניות, לדוגמה: הצפנת קבצים, השתלטות על המחשב ועוד. הבעיה במקרה זה, היא שהאקרים, במקרה זה ארגון Shadowbrokers, מצליחים לגנוב את הכלים והקוד שה-NSA פיתח, ואז הם עושים בו שימוש לצרכיהם הפרטיים. במקרה זה, החולשה שאותרה היתה בפרוטוקול SMB, אשר מאפשר גישה משותפת אל קבצים, מדפסות ותקשורת בין מחשבים ברשת. השימוש בו מערב כמובן את נושא הרשאות הגישה למידע והוא בשימוש בעיקר במערכות Windows, אם כי גם מערכות לינוקס יכולות להתקין תמיכה ב-SMB".
"עכשיו נשאלת השאלה, כיצד ה-exploit מגיע אל המחשב? והתשובה פשוטה, או כקובץ מצורף במייל, מתוך ציפיה שמשתמש יפעיל את הקובץ. או שמערכות אבטחת המידע בארגון מאפשרות גישה ל-SMB גם מחוץ לארגון פנימה. דבר שהוא מאד מסוכן ולא מומלץ", מסביר סיון.
"מיד לאחר שהודלף המידע מה-NSA, פרסמה מיקרוסופט עדכון תוכנה (patch) שמספרו MS17-010, אולם ארגונים רבים לא התקינו אותו. הסיבה לכך היא שבמרבית הארגונים מבצעים עדכוני גרסה פעם בחודש, עקב נהלי עבודה ישנים והטרחה שקשורה בכך כגון, ביצוע אתחול למחשבים ושרתים. כך נוצר מצב שהפגיעות מופצת בעולם, ארגונים לא מתקינים את העדכון ולוואקום הזה מגיעים האקרים ששולחים קובץ שמנצל את הפגיעות לשם הצפנת המחשבים ובקשת כופר, מה שנקרא ransomware ובמקרה זה שמו הוא WannaCry"
- עוברים לגז: אושרה בניית יחידות ייצור מופעלות גז בתחנת הכח בחדרה
- שטייניץ: "ברגע שבלוויתן יפיקו גז - נוזיל את מחיר החשמל"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סיוון מסביר "שכדי להימנע ממתקפה מסוג זה על כל ארגון לבצע עדכון מיידי של ה-Patch, ייש לוודא שהגישה ב-SMB מחוץ לארגון פנימה חסומה ובמקרה ואין מנוס לבקר ולנטר את התעבורה. כמו כן, יש לעדכן את מערכות אבטחת המידע, דוגמת אנטי וירוס ומערכות IDS, אשר מזהות פעילות חריגה ברשת. הסיבה לכך היא שהחתימה של הקובץ, כלומר קטע קוד שמאפשר זיהוי של הקובץ כבר אותר ופורסם ולכן מערכות אלו יזהו את הקובץ הזדוני ויחסמו אותו".
"ברמה המדינית, ניהול סייבר הופך לא רק לבעיה של ארגון אלא לבעיה מדינית, אין מנוס מהתייחסות ברמת מדינה, מאחר ולה יש כלים רבים המאפשרים ניטור תעבורה לתוך המדינה. המסקנה השניה היא שאין מנוס מניטור 24/7 של כל מערכות המידע בארגון, ניטור כזה ועדכונים בהתאם היו מונעים את המתקפה הזו. בתי חולים הם חוליה חלשה יחסית עקב המורכבות הרבה של ניהול סניפים, בתי חולים ומרפאות ברמה מאובטחת גבוהה ובפרט עקב ריבוי הממשקים שקיימים בארגונים גדולים ומבוזרים כאלו. זו הסיבה שהם היוו יעד הפעם, בפרט כאשר מדובר במידע רגיש ואישי והרגולציה עדין לא מספיק קשיחה שם", הוסיף סיון.
- 4.נמצאההה הסיבה ל אי ביקוש גז מ לויתן (ל"ת)הכי ותיק 38 14/05/2017 10:13הגב לתגובה זו
- 3.אבי 14/05/2017 10:12הגב לתגובה זויריב לוין ושטייניץ השרים הכי חכמים וחרוצים בממשלה
- 2.צדק 14/05/2017 05:55הגב לתגובה זותאגיד המיים, קרטל הגז בכל הדברים הרעים במשק הוא טיפל תוך גרימת נזק ארוך טווח. חייבת להיות כאן חקירה מה עומד אחרי האדם הזה שלנגד עיניו עומדת איך לפגוע יותר בצרכנים.
- 1.שטייניץ 13/05/2017 16:27הגב לתגובה זושלא מבין כלום במחשבים. צריך להכריז עליו כוננות טפשות
שירות התעסוקה: יותר משכילים ובעלי מיומנויות הפכו לדורשי עבודה
ניתוח נתוני השנים האחרונות מראה כי דורשי העבודה לא מגיעים רק מהשכבות המוחלשות אלא ישנם יותר משכילים, בעלי משלחי יד אקדמאיים ומאשכולות גבוהים שמחפשים עבודה
הבוקר מפרסם שירות התעסוקה את דופק שוק העבודה המסכם את התנועות שנרשמו בשוק העבודה הישראלי במהלך חודש נובמבר, כאשר עולה מהם כי מספר דורשי העבודה שנרשמו, דומה למספר דורשי העבודה בשגרה שקדמה למתקפת ה-7 באוקטובר ופרוץ מלחמת חרבות ברזל. עם זאת, גם אם נדמה כי השוק התאושש לגמרי מהשפעות המלחמה, עיון בתמהיל דורשי העבודה מלמד על עקבותיה. כך, למשל, עלה שיעורם של היהודים שאינם חרדים בקרב דורשי העבודה בהשוואה לשיעורם קודם למלחמה. מגמות אלו ואחרות משקפות את השפעת המלחמה על הרכבה האנושי של מצבת דורשי העבודה. נתון בולט נוסף הוא עלייה בשיעור דורשי העבודה מאשכולות חברתיים-כלכליים גבוהים, 8 עד 10, לעומת ירידה בשיעור דורשי העבודה מהשכבות המוחלשות, אשכולות 1-3. הנתון עולה ממבט על התפלגות דורשי העבודה מחודש נובמבר 2022, המלמדת על הצטרפותם של עוד ועוד דורשי עבודה בעלי מיומנויות גבוהות.
מנהלים עסקיים לעומת פועלים בתעשייה
לפי נתוני לשכת התעסוקה נראה כי תמהיל דורשי העבודה השתנה באופן משמעותי, כאשר ישנם יותר אקדמאים ומנהלים ופחות עובדים בלתי מקצועיים. כך, שאף שבמספר הכולל ניכר דמיון בין חודשי נובמבר בזמני שגרה לנובמבר השנה, נראה כי השפעת המלחמה ובכלל השפעת השנים האחרונות ניכרת בתמהיל דורשי העבודה.
מספר דורשי העבודה שהם מפתחי תכנה ומנתחי יישומים הוכפל בכפי 2.5 ממספרם בנובמבר 2019, זה שקדם למשברי השנים האחרונות- מכ-3.3 אלף ב-2019 לכ-8,000 השנה, ושיעורם עלה מ-2.3% ב-2019 לכ-6.3% השנה. בדומה, נרשמה עלייה משמעותית בשיעור המנהלים מקרב דורשי העבודה ובמספרם- מ-17.3 אלף ב-2019 לכדי 22.8 אלף (מ-12.2% ל-18%) השנה. העלייה ניכרת יותר בקרב מנהלים בתחום השירותים העסקיים והמנהלים האדמינסטרטיביים, מ-6.2 אלף ב-2019 ל-9.6 אלף (מ-4.4% ל-7.6%) השנה. מגמה הפוכה נרשמה בקרב בעלי משלחי יד מרוויחי שכר נמוך.כך למשל, ירד מספר דורשי העבודה שהם עובדי ניקיון ועוזרים בבתים פרטיים, בתי מלון ומשרד מכ-9.8 אלף ב-2019 לכדי 6.1 אלף ( מ-6.9% ל-4.8% השנה). בדומה, ירד מספר דורשי העבודה שהם פועלים בלתי מקצועיים בתעשייה מ-5.7 אלף ל-3.8 אלף (מ-4% ל-3%) השנה.
- OECD: בישראל יש כישרון גדול והשכלה גבוהה שלא מיתרגמים לשכר גבוה
- מובטלים? כבר לא צריך להגיש גם טופס לביטוח לאומי וגם ללשכת התעסוקה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
יותר אבטלה בערים חרדיות וערביות
כבמרבית חודשי השנים האחרונות, גם בנובמבר 2025 הובילו את הרשימה אום אל פחם ורהט (6.1% ו-5.8%, בהתאמה), רהט ואום אל פחם (שיעור זהה של 5.7%), שאחריהן עכו (4.9%) ועפולה (4.6%), כערים הגדולות שבהן יש מספר הרבה דיותר של דורשי עבודה. עפולה היא העיר היהודית בעלת שיעור דורשי העבודה הגבוה ביותר. ככלל, גם החודש הערים עם שיעור דורשי העבודה הגבוהים ביותר הן פריפריאליות, חרדיות או ערביות, כשמנגד השיעורים הנמוכים ביותר נרשמו גם החודש בערים החזקות יותר כרעננה, כפר סבא ורמת השרון. בהשוואה לחודש שקדם, במרבית הערים נרשמה עלייה, אשר עמדה בממוצע על 2.9% - הבולטות ביותר נרשמו בראש פינה (17.8%), קריית גת (9.8%), ובאום אל פחם ורמלה (7.8%, כל אחת). מנגד, בחלק מהערים נרשמה ירידה, כאשר לרוב דובר בערים חזקות מהמרכז.
עובדים בתעשיית הביו מד קרדיט: גרוקהאבסורד של תקציב 2026: האחות תשלם יותר, המנהל יקבל הטבה - כך נראית מדיניות מיסוי עקומה
הציבור חיכה לבשורה כלכלית, אבל הממשלה הציעה "פלסטר קוסמטי" שפוגע בעובדים - הפחתת שכר כפויה למגזר הציבורי במקביל להעלאת שכר לבעלי משכורות גבוהות
בעוד הציבור הישראלי ממתין לבשורה כלכלית לקראת שנת התקציב הבאה, הממשלה הניחה על השולחן במסגרת חוק ההסדרים ל-2026 הצעת חוק ל"ריווח מדרגות המס". על פניו, כותרת מפתה - מי לא רוצה לשלם פחות מס? אבל הפרטים חושפים תמונה מטרידה: הצעד הזה אינו תרופה לחוליי המשק, אלא פלסטר קוסמטי שמסתיר שבר עמוק.
כשבוחנים את הדוחות של רשות המיסים וה-OECD שפורסמו בחודש החולף, ניתן לראות שמערכת המיסוי הישראלית סובלת מעיוות יסודי: היא מכבידה על האדם העובד, אך נוהגת בכפפות של משי בבעלי ההון.
הדוח האחרון של רשות המיסים הוא כתב אישום כלכלי נגד השיטה. הוא מראה כיצד עקרון הפרוגרסיביות – ההנחה שמי שיש לו יותר משלם יותר – קורס בקצה הפירמידה. בעוד שמעמד הביניים והשכירים הבכירים משלמים מס אפקטיבי של כ-30%, דווקא המאיון העליון נהנה משיעור מס מופחת של כ-26.5% בלבד.
הסיבה היא הארביטראז' בין עבודה להון. שכר עבודה ממוסה עד 50%, בעוד הכנסות פסיביות מהון – דיבידנדים, ריבית ושכירות – נהנות משיעורים מופחתים. כש-63% מהכנסות המאיון העליון מגיעות מהון, התוצאה היא מערכת שמענישה עבודה ומתגמלת צבירת נכסים. גם בהשוואה בינלאומית, ישראל חריגה: נטל המס הכללי נמוך (26.8% מהתוצר), אבל התמהיל שגוי – יותר מדי מיסים עקיפים שפוגעים בחלשים, ומעט מדי מיסוי על ההון.
- המנהלים שלכם כבר לא צריכים אתכם - "כולם ניתנים להחלפה": השינוי הגדול בשוק העבודה
- מספר המשרות הפנויות בארה״ב נותר גבוה - אך שוק העבודה מאותת על האטה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
על הרקע הזה, הצעת האוצר הנוכחית נראית מנותקת מהמציאות, במיוחד כשבוחנים את "המורשת" הכלכלית שאנו סוחבים מהגזירות שהונחתו בתקציב 2025. עוד לפני שהתחילה השנה החדשה, ציבור השכירים בישראל כבר סופג מכה משולשת כואבת מכוח החקיקה הקודמת:
