תחנות הרכבות האוניברסיטה והרצליה יסגרו מיום רביעי מהשעה 19:00

ענת דניאלי |

רכבת ישראל מסרה היום (א') כי היא ממשיכה בביצוע עבודות התשתית לחיבור הקו המהיר בין ת"א וירושלים ורכבת השרון. במסגרת זו, תבצע רכבת ישראל עבודות להסטת תוואי המסילה בין ת"א והרצליה והנחת מחלף מסילתי כפול בסמוך לתחנת ת"א סבידור מרכז.  בהתאם לכך, הודיעו ברכבת בהתאם לכך, החל מיום רביעי, ה-4 בינואר מהשעה 19:00 ועד ליום ראשון ה-8 בינואר בשעה 05:00, תסגרנה תחנות ת"א האוניברסיטה והרצליה:

  • תצומצם תנועת רכבות הנוסעים ויחולו שינויים במסלולי הרכבות.
  • תנועת הרכבות מצפון תופעל עד תחנת בית יהושע.
  • תנועת הרכבות מדרום תופעל עד תחנת ת"א מרכז סבידור.
  • רכבות מירושלים ומבאר שבע (דרך אשקלון וראשל"צ) תגענה עד תחנת ת"א ההגנה.
  • בשעות השיא בבוקר ואחה"צ, ביום חמישי (5.1.2016), תופעלנה רכבות נוסעים בין תחנות הוד השרון-כפר סבא-ראש העין-פתח תקווה ועד בני ברק, בשני הכיוונים. הרכבות לא תגענה לת"א.
  • בימים שישי ומוצ"ש, תהיינה תחנות אלו סגורות לאורך כל שעות הפעילות.
  • תנועת הרכבות תחודש כסדרה על פי לוחות הזמנים, ביום ראשון ה-8 בינואר, החל מהשעה 05:00.
מרכבת ישראל נמסרו שהם נערכים לקראת האירוע בתגבור כוח אדם בתחנות הרכבת בת"א ובבית יהושע: קופאים, דיילי רציף ודיילי הכוונה לתחבורה החלופית. כמו כן, לקוחות בעלי כרטיס תקופתי (גמיש 7, גמיש 30) שהינו בתוקף בזמן סגירת המקטע ושאחת או יותר מהתחנות הסגורות נכללות בו, יהיו זכאים לפיצוי שיינתן בהארכת תוקף הנסיעה עד 4 ימים, בהתאמה למספר הימים בהם כרטיס הנסיעה היה בתוקף ומקטע הנסיעה היה סגור. הפיצוי ייטען אוטומטיות במכונות הכרטוס או בקופות עד ליום לאחר סיום תוקף כרטיס הנסיעה. עבודות התשתית תבוצענה על מסילות הרכבת הקיימות או בסמוך אליהן והן כוללות פירוק והרכבה מחדש של המסילות. לכן, בזמן העבודות, לא ניתן להפעיל רכבות בתוואי ותנועת הרכבות מופסקת צפונית ודרומית לאזור העבודות. כמו כן נמסרו דרכי תחבורה חלופית: מלנוסעים מומלץ לעשות שימוש בקווי האוטובוסים הסדירים מערי הצפון ואזור השרון אל אזור המרכז, שיתוגברו בתקופת העבודות סגירת המסילות בין בית-יהושוע ות"א. כמו נמסר כי משרד התחבורה יפעיל מערך שאטלים, ללא תשלום, בין תחנת בית יהושע לתחנות הרצליה וכל תחנות תל-אביב, בשני הכיוונים. רכבת ישראל תפעיל שירות אוטובוסים ללא תשלום בין תחנות נתניה ונמל התעופה בן גוריון, וגם  שירות אוטובוסים בין תחנות ת"א מרכז סבידור ות"א האוניברסיטה, בשני הכיוונים. 

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אמיר ירון נגיד בנק ישראל
צילום: ליאת מנדל

חברות הביטוח וכרטיסי האשראי יוכלו להיות "בנקים קטנים" - המלצות הצוות הבין משרדי

האם זו באמת יריית הפתיחה בתחרות בתחום הבנקאות? יש סיכוי, אבל צריך שההמלצות יהפכו לחוק וצריך להגיד את "המיני בנקים" לבנק לכל דבר ועניין

רן קידר |
נושאים בכתבה בנק אמיר ירון

האם זה באמת יהיה צעד אסטרטגי לחיזוק התחרות בשוק הבנקאות? צוות בין משרדי ממליץ על פתיחת השוק לשחקנים חדשים. כשמתעמקים בהמלצות רואים שהם בעצם פותחים את השוק לחברות הביטוח ולחברות כרטיסי האשראי ומאפשרים להם להיות :מיני בנק", זה כיוון חשוב, השאלה אם זה יעבור. יש מרחק רב בין המלצות לבין תקנות וחוק, ואם הגופים האלו יכולים לדגדג לבנקים הגדולים. כדי שתהיה תחרות אמיתית צריך שלגופים האלו תהיה מסה גדולה של לקוחות וזה דווקא אפשרי ויותר מכך צריך שהוא יקבל את המעטפת של בנק ישראל - כספים-הפקדות, בדיקה, חסות שהציבור יראה בו בעצם בנק לכל דבר ועניין. 


הצוות אותו מינו שר האוצר, בצלאל סמוטריץ', ונגיד בנק ישראל, הפרופ' אמיר ירון, בראשות הממונה על התקציבים במשרד האוצר, יוגב גרדוס והמפקח על הבנקים בבנק ישראל, דני חחיאשוילי, ממליץ על מתווה שיאפשר הקמה של בנקים קטנים, ברגולציה מופחתת. זאת, במטרה להגביר את התחרות ולצמצם את הריכוזיות במערכת הבנקאית באופן שיטיב עם משקי הבית והעסקים הקטנים והבינוניים. 


הצוות התמקד בהסרת הגבלות ובצמצום חסמים לכניסתם של שחקנים חדשים למערכת הבנקאית, לרבות שחקנים פעילים בשוק הפיננסי, שעשויים לתרום להגברת התחרות במערכת הבנקאות כגון: חברות כרטיסי האשראי, נותני אשראי חוץ בנקאיים וחברות תשלומים, זאת בשים לב לשמירה על יציבותה של מערכת הבנקאות ועל טובתם של הלקוחות, ומתן מענה לניגודי עניינים העלולים להיווצר ממבנה ההחזקות באותם שחקנים נוספים.


להלן ההמלצות המרכזיות של הצוות:

• יצירת מתווה רישוי בנקאי מדורג שיאפשר כניסה של שחקנים חדשים למערכת הבנקאית. הפיקוח על הבנקים יעדכן את הוראותיו באופן שיאפשר מידתיות והדרגתיות ביישום הוראות הפיקוח על בנקים חדשים וקיימים ויקבע שלוש רמות של פיקוח ואסדרה בהלימה לגודלם של הבנקים.

• בנק קטן שהיקף נכסיו אינו עולה על 5% מסך נכסי המערכת יוכל להפעיל מודל עסקי גמיש, חדשני ורזה, המאפשר פריקות שירותים פיננסיים; לרבות מיקוד בפעילות פיקדונות ואשראי בלבד.

הפלגה בקרוז (דאלי אי)הפלגה בקרוז (דאלי אי)

ההורים שלא משאירים ירושה לילדים - "עכשיו תורנו ליהנות"

בעולם זה מקובל, בארץ זה התפתח בשנים האחרונות בתוך קבוצות של מטיילים מבוגרים - קוראים לזה "פיל" - פחות ירושה לילדים; האם הם צודקים?

עמית בר |

הורים רבים בוחרים ליהנות מהחיים במקום לחסוך לילדים – מה עומד מאחורי שינוי הגישה הזה? התשובה המהירה היא הרצון להספיק וליהנות כל עוד הם יכולים, אבל התשובה האמיתית הרבה יותר עמוקה. זה התחיל בעולם הגדול וחלחל גם לישראל - מגמה הולכת וגוברת של הורים שבוחרים לשים את עצמם במרכז, ליהנות מהחיים במלואם ולא להקדיש את משאביהם הכלכליים לחיסכון עבור ילדיהם. תופעה זו משקפת שינוי תפיסתי עמוק ביחס של הורים מבוגרים לחיים ולתפקידם המשפחתי, כשבמקביל קמות קבוצות-עמותות וארגונים שנושאים את הדגל ומבקשים להרחיב את האג'נדה שלהם. בארץ הוקמה כבר לפני שנים קבוצה בשם עמותת "פיל" – ראשי תיבות של "פחות ירושה לילדים", והיא צוברת תאוצה ומעודדת הורים ברחבי הארץ לאמץ גישה זו, תוך קידום רעיון של חיים מלאי חוויות במקום העברת נכסים לדור הבא. 


מהפך בתפקיד ההורים

במשך דורות, הורים בישראל ראו כחובתם את הדאגה לעתיד הכלכלי של ילדיהם. הם חסכו כספים, השקיעו בדירות או בקרנות פנסיה, והעבירו ירושות כדי להבטיח לילדיהם התחלה נוחה יותר בחיים – לעיתים תוך ויתור על נוחותם האישית. אך כיום, יותר ויותר הורים בוחרים לשבור את המסורת הזו. במקום להמשיך בדרך של הקרבה עצמית, הם מעדיפים להשקיע בעצמם – לטייל בעולם, ליהנות מחופשות מפנקות, לרכוש חפצים שתמיד חלמו עליהם, או פשוט לחיות ברווחה כלכלית בלי לדאוג למה שיישאר אחריהם.  

עמותת "פיל" (פחות ירושה לילדים) הפכה לקול בולט במגמה הזו. הקבוצה, שהחלה כתנועה קטנה של הורים שרצו לשנות את כללי המשחק, גדלה בשנים האחרונות והפכה לסמל של שחרור כלכלי ורגשי. חברי העמותה מארגנים מפגשים, הרצאות וקבוצות תמיכה שבהן הם מעודדים הורים לשאול: "למה אנחנו צריכים להמשיך לחסוך לילדים שבחלקם כבר מסתדרים, כשאנחנו יכולים ליהנות עכשיו?". התנועה הזו אינה רק תופעה כלכלית, אלא גם תרבותית – היא משקפת שינוי עמוק בערכים ובציפיות של הורים בישראל של המאה ה-21.

השינוי בתפיסה: מההקרבה להנאה

בעבר, תפיסת ההורות בישראל התבססה על הקרבה ומחויבות לדור הבא. הורים עבדו קשה כדי לחסוך כסף ללימודים של הילדים, למקדמה לדירה או לחתונה. זו הייתה נורמה חברתית ששיקפה את הערכים של סולידריות משפחתית ואת המציאות של מדינה שבנתה את עצמה מאפס. אך כיום, עם התפתחות הכלכלה הישראלית והשינויים באורח החיים, הורים רבים מתחילים לשאול את עצמם: "מה עם החיים שלנו?".  המגמה הזו התחזקה בעשור האחרון, בין היתר בהשפעת תנועות גלובליות כמו FIRE (Financial Independence, Retire Early), כשהורים רבים כבר לא רואים את עצמם כ"חיילים בשירות הילדים", אלא כמי שזכאים ליהנות מפירות עבודתם. הם מטיילים בעולם – מדרום אמריקה ועד אוסטרליה – נרשמים לסדנאות כמו בישול או ציור, משפצים את הבית לטעמם, או פשוט נהנים מזמן איכות עם חברים ומשפחה. השינוי הזה נובע מהבנה שתוחלת החיים עלתה, ושהחיים קצרים מדי בשביל לדחות הנאות. כמו כן, הורים רבים מבינים שהדור הצעיר כבר לא תלוי בהם כמו פעם. הוא יכול להסתדר בעצמו. 


הסיבות לשינוי: למה ההורים השתנו?

מאחורי המגמה הזו עומדות סיבות רבות המשלבות גורמים חברתיים, כלכליים ופסיכולוגיים. כאמור, תוחלת החיים ארוכה יותר. בישראל של 2025, תוחלת החיים הממוצעת ממשיכה לעלות ונעה סביב 83 לגברים ו-87 לנשים. הורים שפורשים בגיל 65 מבינים שיש להם עוד 20-30 שנה של חיים פעילים, והם רוצים לנצל את השנים האלה לטיולים, תחביבים או פשוט חיים נוחים בלי לחץ כלכלי.