דו"ח המבקר מצביע על 32 אלף הרוגים בתאונות דרכים מאז קום המדינה: "זו מכת מדינה"
מבקר המדינה השופט (בדימוס) יוסף חיים שפירא פרסם היום (ג') את החלק הראשון של הדוח השנתי 67א, שעיקר הביקורת בו עוסקת בנוסף לתחומי הכלכלה גם בנושאי התשתית. מדובר בתחומים שיש להם השפעה רבה על חיי היום יום של אזרחי המדינה ועל פיתוח המשק בשנים הבאות.
להלן הנושאים שבהם עוסק הדוח:
היבטים בהיערכות המדינה להגנת המרחב הקיברנטי - התלות של ארגונים רבים במערכות הממוחשבות שלהם גדלה והולכת. כפי שניתן היה להיווכח רק לפני ימים ספורים ,האירועים אשר מתרחשים במרחב הסייבר הכלל-עולמי מלמדים על עלייה דרמטית באיום הנשקף במרחב הסייבר הן מבחינת מספר התקיפות הצפויות והן מבחינת מורכבותן. משרד מבקר המדינה בדק את הנושא כמטלת רוחב שהשתתפו בה כמה מיחידות המשרד. ממצאי דוח זה מלמדים כי להוציא תחומים ומגזרים מעטים כמו תשתיות מדינתיות קריטיות, היערכות המדינה להגנת המרחב הקיברנטי האזרחי אינה מספקת נוכח עוצמת האיום עליו. יצויין ,שעל רובה של ביקורת זאת הוטל חסיון.
מאבק בתאונות הדרכים - מדובר ב"מכת מדינה". מאז הקמת המדינה ועד היום נהרגו בתאונות דרכים בישראל יותר מ-32,000 בני אדם. בשנת 2015 נהרגו בכבישי המדינה 356 בני אדם, וגם בשנת 2016 יש עלייה של מספר ההרוגים בתאונות הדרכים. זאת לאחר שמשנת 2005 ועד לשנת 2012 חלה ירידה מתמשכת במספר ההרוגים בשנה, אך משנת 2013 השתנתה המגמה ומספר ההרוגים בשנה החל לעלות.הביקורת העלתה כשלים רבים בפעילות משרד התחבורה והרשות הלאומית לבטיחות בדרכים. נמצאו ליקויים משמעותיים בפעילות להפחתת הסיכונים בדרכים ובטיפול במוקדי סיכון מרכזיים, וכן בתחום הכשרת הנהגים.
באשר לחלק זה של הדו"ח, ח"כ תמר זנדברג (מרצ) הגישה בקשה לוועדת חקירה פרלמנטרית שתבחן את משבר הכבישים: "מבקר המדינה חושף את מה שכל מי שלא משתמש בנהג פרטי יודע כבר מזמן, התחבורה בישראל היא הגרועה במערב. בעוד כותרות העיתונים צועקות על תאונות הדרכים ברור כי הגיע הזמן להימנע מדיבורים פופוליסטים ולהתחיל לעשות את המובן מאליו - השקעה בתחבורה הציבורית. כל מחקר מוכיח כי תחבורה ציבורית יעילה, שבעה ימים בשבוע, היא המפתח למדיניות תחבורתית יעילה ובטוחה. הגשתי הצעה לועדת חקירה פרלמנטרית בתחום המשבר בכבישים, הגיע הזמן להיכנס לעובי הקורה בתחום הזה בצורה האגרסיבית ביותר".
- מ-3,700 ל-4,300: עלייה של 16% במספר הזכאים לדיור ציבורי
- המבקר: ליקויים באבטחת המידע של המאגר הביומטרי של רשות האוכלוסין
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
רווחת ניצולי השואה - מבקר המדינה השופט (בדימוס) יוסף חיים שפירא שם לו למטרה לפעול בכל מישור לשיפור הטיפול באוכלוסייה זאת.הדוח הנוכחי כולל פרק הבוחן את פעילות המדינה לאיתור והשבת רכושם של נספי השואה. הביקורת מצביעה על השתהות וליקויים באיתור ומימוש של נכסים הפוגעים במנגנון הסיוע והתמיכה בניצולים. יש לפעול ביתר נחישות וזריזות לצורך מתן סיוע לניצולי השואה ויורשיהם ולהחיש את הטיפול בנכסיהם של נספי השואה, כדי שהצדק ההיסטורי שאליו חתרה המדינה יראה ויעשה.
תקציב משרד החינוך ותקציב משרד התחבורה - משרד מבקר המדינה בודק באופן קבוע את תקציב המדינה. הפעם נבדקו שניים מהתקציבים הגדולים ביותר בתקציב הממשלתי.אשר לתקציב החינוך- בשנים האחרונות גדלה ההשקעה בתלמיד בישראל באופן עקבי ביחס למדינות ה-OECD, אך בניגוד למטרות שהציב משרד החינוך, הפערים בהישגים הלימודיים בין התלמידים בישראל הם מהגבוהים בעולם, ודירוג הישגיהם ביחס למדינות ה-OECD לא השתפר.
אשר לתקציב משרד התחבורה, הפרק בנושא זה מצביע על ליקויים בתכנון פרויקטים מתוקצבים במשרד התחבורה ובהיערכות לביצועם. התקציב אינו משקף את תכנית העבודה המשרדית. נמצאו אי-התאמות רבות בין התכנון התקציבי לביצוע. המדיניות המוצהרת של משרד התחבורה זה שנים היא שיש לטפל בבעיות התחבורה באמצעות קידום התחבורה הציבורית על חשבון השימוש בכלי רכב פרטיים. בפועל קצב ההתקדמות של מייזמי הפיתוח בתחום זה הוא אטי ורמת השירות אינה מדביקה את הצרכים. היקף השימוש בתחבורה הציבורית נותר קטן, ואילו היקף השימוש ברכב פרטי גדל ובעיית העומס בכבישים הולכת ומחריפה.
- בנק ישראל השלים את המעבר לתקן EMV, כולל בתחנות דלק
- רשות ני״ע: אישור גילוי מרצון לא מעיד על מקור חוקי של הכספים
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- ביטוח לאומי: מאות אלפי זכאים יקבלו עד 1,200 ש"ח בחשבון
פיתוח תשתיות לאומיות - בדוח זה פרקים העוסקים ברשת חלוקת הגז הטבעי, בנושאי תעופה ובתשתיות נפט ואנרגיה. הממצאים מלמדים כי קיימים חסמים בירוקרטיים לקידום מיזמים חשובים בתחומים האמורים, וכי על משרדי הממשלה להיות מעורבים יותר בתהליכים להסרת חסמים אלה.רשת חלוקת הגז הטבעי היא אחת הדוגמאות לכך- עד מאי 2016, לאחר מועד סיום הביקורת, יותר משש שנים ממועד מתן הרישיונות הראשונים לחברות החלוקה, רק 17 ממאות הצרכנים הפוטנציאליים צורכים גז טבעי באמצעות רשת החלוקה. עד למרץ 2016 נפרסו כ-159 ק"מ צנרת, שהם פחות משליש מהיקף הצנרת אשר אמורה להיכלל ברשת החלוקה. חלפו יותר מארבע שנים מאז החל משרד האנרגיה לגבש תכנית אב לפיתוח משק האנרגיה, ועדיין לא אושרה התכנית.
ריבוי חסמים הוא כר פורה לצמיחתה של שחיתות ציבורית. לפיכך, הסרתם היא לא רק צעד נדרש לצורך שיפור השירות לאזרח, אלא אף צעד הכרחי במאבק למען טוהר המידות ומיגור השחיתות הציבורית.
רשות המסים בישראל – מספר פרקים בדוח עוסקים בה: מיסוי הכנסות תושבי ישראל בחו"ל; הפיקוח על יצוא טובין; תכנוני מס ופרויקט הקמת מערכת סחר חוץ ברשות המסים.נראה כי קיימים פערים בהיערכותה וביכולתה של רשות המסים לגבות מס אמת ולאכוף ביעילות את משטר המס במדינה.
חברת דואר ישראל בע"מ - למשרד מבקר המדינה הגיעו תלונות רבות על הטיפול של חברת דואר ישראל בדואר בין-לאומי, שהוא שירות חשוב עבור אזרחים ובעלי עסקים, ובעידן הדיגיטלי הוא אחד השירותים המרכזיים של חברת דואר ישראל בתחום הדיוור. נמצאו ליקויים משמעותיים באופן הטיפול של חברת הדואר בפריטי דואר בין-לאומי. המצב בתחום זה רחוק מלהשביע רצון, ונדרשת היערכות מתאימה על מנת לשפר באופן רדיקלי את השירות הניתן לאזרחים ולבעלי העסקים במדינה.
רשות שדות התעופה; מכון התקנים - משרד מבקר המדינה מייחס חשיבות רבה לצורך בקיום סדרי מינהל תקין. ברשות שדות התעופה נמצאו ליקויים בהליכי המינוי של עובדים בכירים, שהתקיימו ללא מכרזים ותוך פגיעה בעקרונות השוויון והתחרות ההוגנת. במכון התקנים הממצאים מלמדים על תפקוד לקוי של שִׁדרת הניהול ושל שומרי הסף בעניינים הנוגעים למינהל התקין.
ניהול ותפעול אתרי תיירות באגן העיר העתיקה בירושלים; החברה לשיקום ולפיתוח הרובע היהודי - הפרק הראשון, שעניינו ניהול ותפעול של אתרי תיירות באגן העיר העתיקה בירושלים, מעלה ליקויים בנוגע לרישום זכויות במקרקעין בעיר דוד, הנכללת בגן לאומי סובב חומות ירושלים, ובנוגע לפיקוח של רשות הטבע והגנים (רט"ג) על הפעילויות שמתקיימות בגן לאומי סובב חומות ירושלים ובגן לאומי עמק צורים. הדוח השני עוסק בחברה שנוסדה בשנת 1969 במטרה לשקם את הרובע היהודי בעיר העתיקה ולפתח אותו כאתר לאומי, דתי, היסטורי ותרבותי. נמצא כי החברה אינה עושה די להגשמת ייעודה, ועלו ליקויים בדרך פעולתה בנוגע לניהול פרויקטים ואתרים ברובע היהודי.
- 3.מירה 04/11/2016 19:22הגב לתגובה זובחברה פרטית היה מסיים תפקידו לפני שנתיים מדוע ההפקרות הזאת מדוע לשים גוף חשוב כל כך בידיו של פקיד מדינה ללא יכולות ? הפקרות
- דורון מחולון 05/11/2016 16:10הגב לתגובה זוברשעות המס לנצח-נצחים.מצא מין את מינו.
- 2.ריטה 04/11/2016 10:46הגב לתגובה זואדריכלי הרצח המתגבר בכבישים הם טרוריסט ראשי ביבי ופודל שלו ישרא-בלוף כ"ץ.כי הוא יו"ר מועצה למניעת תאונות וביצע ישיבה ארצית? רק פעם אחת.הזרמת 200 אלף מכוניות חדשות בשנה.ביבי-כ"ץ?רצח בע"מ.
- 1.אנונאקי הגינג'י 01/11/2016 18:46הגב לתגובה זוברוב התאונות . מה החתך החברתי והשכלה יש חוקים ואין ישום לדעתי, מנטליות האגו גורמת לרוב התאונות
- דורון מחולון 05/11/2016 16:07הגב לתגובה זורצח שני אנשים?15 חודשים שווה?15 חודשים על תנאי בנוסף וקנס 10000 ש.ח.אהה! ומה היה עם שוטפות עם דנציגר ופרשת לחיאני?
- דודידו 03/11/2016 18:30הגב לתגובה זוכיו"ר מועצה למניעת תאונות...רק ישיבה סתמית אחת.כבישים רבים עבור קיבולת גדולה גדולה של רכבים והרווח ממיסים עליהם.הפך בעלי רכב לפרה חולבת...טרוריסט של ביבי אחרי הפוטש ושבת האומללה.

כמה מנות חומוס צריך למכור כדי להעלים הכנסות של כ-4 מיליון שקל?
רשות המסים הגישה כתב אישום חמור נגד יגאל פדלון, בעל רשת חומוסיות, בטענה שבמשך שלוש שנים דיווח על מחצית בלבד ממחזור עסקיו; לפי האישום, המע"מ שלא שולם עומד על יותר מ־700 אלף שקל
בפרשה נוספת של העלמת הכנסות, הגישה רשות המסים כתב אישום נגד יגאל פדלון, בעל רשת חומוסיות בת"א, נתניה ומודיעין, ונגד החברה שבבעלותו “יגאל פדלון מסעדות בע"מ”. על פי כתב האישום, בין השנים 2022 ל-2025 ביצע הנאשם עסקאות בהיקף כולל של מעל 9 מיליון שקל, אך דיווח לרשות המסים על עסקאות בהיקף של כ־4.8 מיליון שקל בלבד. בכך, נטען, השמיט פדלון עסקאות בסכום כולל של למעלה מ-4 מיליון שקל, תוך ניהול פנקסי חשבונות כוזבים והגשת דוחות כוזבים לרשות המסים.
סכום המע"מ שנמנע מהמדינה כתוצאה מהשמטת העסקאות מוערך ביותר מ־700 אלף שקל, והוא מבוסס על נתונים כוזבים שהוגשו במשך 38 דוחות תקופתיים לרשות המסים, במטרה להתחמק מתשלום מס אמת.
מבט על הנתונים שצורפו לכתב התביעה מראה כי הממוצע החודשי עליו דיווח פדלון היה כ-125,000 שקל ואילו הממוצע החודשי שעליו לא דיווח היה כמעט 112,00 שקל.
אם נעשה חישוב קצר, ונשערך שהזמנה ממוצעת של לקוח היא כ-50 שקלים, נראה שמדובר בכ-2250 לקוחות שעברו מדי חודש ברשת ולא דווחה עליהם הכנסה. בחישוב יומי ובחלוקה לשלושת הסניפים, מדובר על כ-25 לקוחות מדי יום בכל אחד מהסניפים שלא דווחו עבורם הכנסות. כמובן שזהו מידע משוערך בלבד, אבל הוא נותן סדר גודל לגבי היקף ההעלמות שבהן מואשם פדלון.
- העלימו מאות מיליוני שקלים - וזה העונש שנגזר עליהם
- אב ובנו ממזרח ירושלים חשודים בהעלמת כ-8 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
רשת "חומוסים" נפתחה לפני כ-20 שנה במודיעין, ומאז התרחבה. הרשת מציעה אתר אינטרט, אפליקציה בחנות אפל ועובדת עם אפליקציות משלוחים חיצונית כגון וולט ותן ביס. ניתן רק
לשער שהסכומים שלא דווחו לא עברו דרך הערוצים הדיגיטליים.

החות'ים חיבלו בכבלים ופגעו באינטרנט במדינות המפרץ, הודו ופקיסטן
פעולת חבלה בים האדום גרמה לשיבושים משמעותיים באינטרנט במדינות רבות באסיה ובמזרח התיכון, ביניהן איחוד האמירויות, הודו ופקיסטן. לפי הדיווחים חיתוך של כבלי תקשורת תת־ימיים העוברים סמוך לג'דה שבסעודיה הוביל לפגיעה בקישוריות האינטרנט באזור רחב. אמנם הגורמים הרשמיים טרם הצביעו על מבצע החבלה, האצבע המאשימה מופנית לעבר המורדים החות'ים בתימן, שפעלו בשנים האחרונות נגד מטרות ימיות באזור, בין היתר במסגרת מאבקם המדיני־צבאי על רקע המלחמה בעזה.
החות'ים כבר הכחישו בעבר כל קשר לפגיעות בכבלים, אך ערוץ החדשות החות'י "אל מסירה" דיווח אתמול על חבלה באותו אזור.
החבלה פגעה גם במיקרוסופט, /הודיעה באתר הרשמי שלה על שיבושים צפויים למשתמשי פלטפורמת Azure במזרח התיכון. החברה ציינה כי "חתכים בכבלים הסיביים בים האדום משפיעים על תעבורת מידע במספר אזורים", אך הבהירה כי משתמשים מחוץ לאזור אינם צפויים להיפגע. שעות לאחר מכן, פרסמה עדכון לפיו הבעיה טופלה והגישה חזרה להתייצב.
שירות הענן של מיקרוסופט משרת מאות מיליוני משתמשים פרטיים, מוסדיים וביטחוניים , לרבות גופים ממשלתיים, ובכללם גם מערכת הביטחון הישראלית. פגיעה בפלטפורמה מהווה אירוע רגיש במיוחד, בעיקר בתקופה של לחימה מתמשכת בדרום.
- החות׳ים משנים את כללי המשחק - האיום האמיתי על שמי ישראל: Samad 3
- הסיבה שהחות'ים הצליחו לפגוע בשדה התעופה; והאם אפשר למנוע את הפגיעות בהמשך?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כבלים קריטיים, תיקון מורכב
הכבלים שנפגעו כוללים את מערכת SEA-ME-WE 4, המחברת בין דרום מזרח אסיה, המזרח התיכון ומערב אירופה, וכן את מערכת IMEWE, המחברת בין הודו לאירופה דרך המזרח התיכון. שתי המערכות נשלטות על ידי תאגידים מהודו ומאירופה, אך נכון לעכשיו לא התקבלו מהם תגובות פומביות.
