הושוו זכויותיהם של יוצאי צפון אפריקה לנפגעי הנאצים; כחלון: "תיקון עוול"

מערכת Bizportal | (14)
נושאים בכתבה משה כחלון

שר האוצר, משה כחלון, בשיתוף סגן שר האוצר, יצחק כהן, החליט על מתן הטבות ליוצאי צפון אפריקה ועיראק, מתוך הכרה בסבלם כמי שחוו התנכלויות אנטישמיות וגזעניות בתקופת מלחמת העולם השנייה, ולאור העובדה שאינם זכאים לתגמולים או להטבות לפי חוק נכי רדיפות הנאצים או חוק הטבות לניצולי שואה. כמו כן החליט השר להכיר במי שביצע עבודות בכפייה כזכאים לזכויות של נכי רדיפות הנאצים.

מדובר בצעדי סיוע ליוצאי מרוקו ואלג'יריה שסבלו הגבלות בתחומי חיים שונים במסגרת שלטון וישי בתקופה הרלוונטית, וכן ליוצאי עיראק שחוו את אירועי הפרהוד ובמסגרתם סבלו ממעשי אלימות שננקטו נגדם או שחזו במעשי אלימות.

הללו יהיו זכאים למענק הטבות שנתי בסך 3,600 שקל ולפטור מלא ברכישת תרופות מרשם הכלולות בסל שירותי הבריאות.

תגובות לכתבה(14):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 13.
    למי פונים? (ל"ת)
    דני 09/12/2015 09:26
    הגב לתגובה זו
  • 12.
    ס.ג. 07/12/2015 22:26
    הגב לתגובה זו
    מה עם אלה שנשלחו לגולג ולסיביר. מה עם אלה שנרדפו ע"י משטרים סוביטיים? צריך להמתין לשר יוצאי רוסיה ? כל אחד מסדר לחברה המקורבים. בושה וחרפה. את הגז הוא מנוע מלאשר, אז מחלק את כספי הציבור לחברה.
  • 11.
    אברהם 07/12/2015 11:58
    הגב לתגובה זו
    יש לי שני חברים שהגיעו כילדים לארץ, אחד יוצא מרוקו והוא אמר לי בפירוש שהוא קיבל סכום כסף פיצויים, השני מתוניסיה הוא הגיע בתור ילד לארץ ואמר לי מאחר שהיו נאלצים ללכת בטלאי צהוב הוא קיבל פיצויים, והכירו בו כניצול שואה ומקבל פיצויים חודשיים, מה חידש שר האוצר הכל סיפורים
  • 10.
    ומי שחי תחת השלטון המנדטורי. ? (ל"ת)
    משה 07/12/2015 09:26
    הגב לתגובה זו
  • 9.
    זה כבר קיים 07/12/2015 08:44
    הגב לתגובה זו
    לקח בעלות על הישגי אחרים
  • 8.
    אני הראשון לזהות שכחלון נכשל בבגרות בהיסטוריה הגרמנים ל (ל"ת)
    כחלון משכתב את ההיסט 07/12/2015 07:56
    הגב לתגובה זו
  • 7.
    מכלוף 07/12/2015 00:14
    הגב לתגובה זו
    ש'חשם על רוחק
  • 6.
    אברהם 06/12/2015 22:15
    הגב לתגובה זו
    למה אנחנו ילידי הארץ משנת 1935 שבע ושמונה, לא מקבלים סבלנו עוני ורעב, סכנה שהגרמנים יכבשו את הארץ, רק העולים החדשים מקבלים, למה לנו אן נציג בכנסת, חבל
  • 5.
    דוד 06/12/2015 21:15
    הגב לתגובה זו
    לא צויין בכתבה על יהדות צפון אפריקה תאריך החלת האישור.מברך על היוזמה למרות האיחור.
  • 4.
    שר אוצר קשקשן ! ונבוב..שהיה למדינה מאז ומתמיד (ל"ת)
    עטיה מדימונה 06/12/2015 18:24
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    כל הכבוד לממשלה!!! (ל"ת)
    אזרח מרוצה 06/12/2015 18:01
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    מדינת הקסטות 06/12/2015 17:46
    הגב לתגובה זו
    הקרוב ללבו. כך נוצרות מעמדות וקסטות כמו בהודו. עכשיו שאר המזרחים לא יקבלו כלום. הכסף שלי הולך למקורבים
  • 1.
    כל הכבוד , תמשיך בעשייה הצודקת ואנחנו כולם איתך תבורך (ל"ת)
    דרור 06/12/2015 17:12
    הגב לתגובה זו
  • יוצא עיראק 06/12/2015 17:32
    הגב לתגובה זו
    מה עושים? למי פונים? כיצד מקבלים את המגיע ?
דולר יורד
צילום: Photo by Ryan Quintal on Unsplash

״הדולר היה צריך להיות ב-3 שקלים אלמלא הרפורמה המשפטית והמלחמה״

מניתוח של בנק ישראל: הדולר ממשיך לרדת - מי נפגע ומי מרוויח?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה שער הדולר

השקל ממשיך לטפס ושער הדולר נע הבוקר סביב 3.22 שקל דולר שקל רציף 0.02%   אלו הרמות הנמוכות ביותר מאז אפריל 2022. המטבע המקומי בראלי שלא ראינו מזה שנים, בתחילת המלחמה הוא עוד נסחר סביב 4 שקלים לדולר וכיום כשהמצב הביטוחני נרגע יש הזרמה של הון הזר התחזיות הכלכליות משתפרות וגם סוכנויות הדירוג מעדכנות לחיוב את האופק, השקל מתחזק אולי אפילו מדי. נתוני המאקרו גם עוזרים למטבע, שוק העבודה חזק, האינפלציה מתכנסת לכיוון היעד וגביית המסים צפויה לשבור שיא של 520 מיליארד שקל השנה. גם הגירעון צפוי לעמוד סביב 5% מהתוצר שזה נמוך מהציפיות כשהתחזיות של בנק ישראל ל-2026-2028 מדברות על גירעון סביב כ-2.8%-2.9% בממוצע, שזה "גירעון בר קיימא" כל אלה ביחד ולחוד מחזקים את האמון של המשקיעים ומזרימים הון לשוק המקומי, מה שדוחף את השקל למעלה.

אבל מסתבר שהדולר היה יכול לפגוש את רמת ה-3 שקלים כבר ממזמן. ניתוח של בנק ישראל שבחן את ההשפעות השונות על שער החליפין מצא שאם מנקים מהמשוואה את שני הגורמים החריגים של השנתיים האחרונות, שהן הרפורמה המשפטית והמלחמה, הדולר היה כבר כנראה סביב 3 שקלים, ואולי אפילו נמוך מזה. 

לפי המודל שמבוסס על הקשר בין שער הדולר-שקל לבין ביצועי הנאסד"ק, השקל היה אמור להתחזק הרבה קודם. בגרף שמצורף אפשר לראות את הפער שנוצר בין המציאות לבין מה שהמודל מנבא שזה הקו הכחול, שמייצג את שער הדולר בפועל, שהוא נסק הרבה מעל הקו הכתום, שמייצג את השער הצפוי בתנאים רגילים. 

הרפורמה המשפטית והמלחמה גרמו לסטייה הזאת, בעיקר בגלל שהם הגבירו את חוסר הוודאות ופגעו באמון של המשקיעים הזרים בכלכלה המקומית. אבל עכשיו כשהמתיחות הפוליטית והביטחונית נרגעה ברמה מסוימת, נראה שהשקל סוגר את הפער ומתחזק חזרה לרמות שהוא היה צריך לפגוש גם בלי ההתערבות של אותם גורמים.


הנפגעים

מאחורי הנתונים המעודדים האלה יש סביבה שנהיית פחות ופחות נוחה לצד אחד של המשק. השקל החזק מכביד מאוד על יצואנים כמו חברות הייטק וסטארטאפים שפועלים בישראל ומוכרים את מוצריהם בחו"ל. כשההכנסות נקובות בדולרים אבל חלק גדול מההוצאות (כמו שכר, הוצאות מנהלה וכד׳) מתבצעות בשקלים, כל ירידה בשער הדולר שוחקת את השורה התחתונה. ראינו לאורך עונת הדוחות הקודמת וגם זו הנוכחית שאנחנו בעיצומה חברות כמו צ’ק פוינט, ש״האשימו״ את הדולר בכ-2% מהרווחיות הגולמית אצל חלק זה נסבל, אצל אחרות כמו אייקון גרופ, האמא של איידיגטל בישראל שפועלת ברווחיות גולמית צרה מאוד (2% מגזר ההפצה, 4% מגזר קמעונאות) זה משמעותי מאוד - אייקון: שער הדולר שחק את הרווח, המלחמה את ההכנסות

דולר יורד
צילום: Photo by Ryan Quintal on Unsplash

״הדולר היה צריך להיות ב-3 שקלים אלמלא הרפורמה המשפטית והמלחמה״

מניתוח של בנק ישראל: הדולר ממשיך לרדת - מי נפגע ומי מרוויח?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה שער הדולר

השקל ממשיך לטפס ושער הדולר נע הבוקר סביב 3.22 שקל דולר שקל רציף 0.02%   אלו הרמות הנמוכות ביותר מאז אפריל 2022. המטבע המקומי בראלי שלא ראינו מזה שנים, בתחילת המלחמה הוא עוד נסחר סביב 4 שקלים לדולר וכיום כשהמצב הביטוחני נרגע יש הזרמה של הון הזר התחזיות הכלכליות משתפרות וגם סוכנויות הדירוג מעדכנות לחיוב את האופק, השקל מתחזק אולי אפילו מדי. נתוני המאקרו גם עוזרים למטבע, שוק העבודה חזק, האינפלציה מתכנסת לכיוון היעד וגביית המסים צפויה לשבור שיא של 520 מיליארד שקל השנה. גם הגירעון צפוי לעמוד סביב 5% מהתוצר שזה נמוך מהציפיות כשהתחזיות של בנק ישראל ל-2026-2028 מדברות על גירעון סביב כ-2.8%-2.9% בממוצע, שזה "גירעון בר קיימא" כל אלה ביחד ולחוד מחזקים את האמון של המשקיעים ומזרימים הון לשוק המקומי, מה שדוחף את השקל למעלה.

אבל מסתבר שהדולר היה יכול לפגוש את רמת ה-3 שקלים כבר ממזמן. ניתוח של בנק ישראל שבחן את ההשפעות השונות על שער החליפין מצא שאם מנקים מהמשוואה את שני הגורמים החריגים של השנתיים האחרונות, שהן הרפורמה המשפטית והמלחמה, הדולר היה כבר כנראה סביב 3 שקלים, ואולי אפילו נמוך מזה. 

לפי המודל שמבוסס על הקשר בין שער הדולר-שקל לבין ביצועי הנאסד"ק, השקל היה אמור להתחזק הרבה קודם. בגרף שמצורף אפשר לראות את הפער שנוצר בין המציאות לבין מה שהמודל מנבא שזה הקו הכחול, שמייצג את שער הדולר בפועל, שהוא נסק הרבה מעל הקו הכתום, שמייצג את השער הצפוי בתנאים רגילים. 

הרפורמה המשפטית והמלחמה גרמו לסטייה הזאת, בעיקר בגלל שהם הגבירו את חוסר הוודאות ופגעו באמון של המשקיעים הזרים בכלכלה המקומית. אבל עכשיו כשהמתיחות הפוליטית והביטחונית נרגעה ברמה מסוימת, נראה שהשקל סוגר את הפער ומתחזק חזרה לרמות שהוא היה צריך לפגוש גם בלי ההתערבות של אותם גורמים.


הנפגעים

מאחורי הנתונים המעודדים האלה יש סביבה שנהיית פחות ופחות נוחה לצד אחד של המשק. השקל החזק מכביד מאוד על יצואנים כמו חברות הייטק וסטארטאפים שפועלים בישראל ומוכרים את מוצריהם בחו"ל. כשההכנסות נקובות בדולרים אבל חלק גדול מההוצאות (כמו שכר, הוצאות מנהלה וכד׳) מתבצעות בשקלים, כל ירידה בשער הדולר שוחקת את השורה התחתונה. ראינו לאורך עונת הדוחות הקודמת וגם זו הנוכחית שאנחנו בעיצומה חברות כמו צ’ק פוינט, ש״האשימו״ את הדולר בכ-2% מהרווחיות הגולמית אצל חלק זה נסבל, אצל אחרות כמו אייקון גרופ, האמא של איידיגטל בישראל שפועלת ברווחיות גולמית צרה מאוד (2% מגזר ההפצה, 4% מגזר קמעונאות) זה משמעותי מאוד - אייקון: שער הדולר שחק את הרווח, המלחמה את ההכנסות