הטבות מס בגין הפקדות בקופת גמל לקצבה בשנת המס 2015

מאת: מערכת כל מס

מערכת "כל מס" ערכה לקראת סוף שנת המס דברי הסבר ודוגמאות להפקדות בקופת גמל בשנת המס 2015.

חשבים |
נושאים בכתבה חשבים

הפקדות בקופות גמל לקצבה  (קופה משלמת/לא משלמת)
בעל שליטה

על פי סעיף 32(9)(א)(2) לפקודה, ההפרשה לפיצויים בעבור בעל שליטה המוכרת לחברה בשנת המס מוגבלת בסכום. החל משנת 2012 בוטלה המגבלה על ההפרשה לקופת גמל לקצבה בעבור בעל שליטה.

סוגי העמיתים

מלבד ההבחנה הבסיסית בין עמית שכיר (שמעבידו מפקיד בעבורו לקופ"ג) ועמית עצמאי (שייתכן שהוא שכיר, אולם המעביד לא מפקיד בעבורו לקופ"ג, אלא העובד מפקיד בעבור עצמו בקופ"ג), ישנה הבחנה בין "עמית מוטב" לעמית שאינו "עמית מוטב".

בשנת המס 2015,"עמית מוטב" הוא כל עמית, שנעשתה הפקדה בעדו לקופת גמל לקצבה (קופת גמל משלמת לקצבה או קופת גמל לא משלמת לקצבה) בסכום שלא פחת מ-16% מהשכר הממוצע במשק.

השכר הממוצע במשק בשנת 2015 –9,260 ש"ח לחודש.

בחישוב שנתי: 17,779 ש"ח = 16% * 12 * 9,260

ניכוי בגין הפקדה בקופות גמל
"עמית מוטב" יוכל ליהנות מניכוי בגין הפקדות, ששילמו הוא או בן זוגו, לקופת גמל לקצבה, לטובת העמית המוטב, וכמו כן בגין סכומים ששילם לטובת ילדו, שגילו בשנת המס 18 שנים ומעלה.

עמית שאינו "עמית מוטב" ייהנה מניכוי (בהתקיים תנאים) בגין הפקדות שלו או של בן זוגו בלבד.

1.       הניכוי ל"עמית מוטב"

עצמאי/שכיר שהוא "עמית מוטב"

פרמיה לניכוי - סעיף 47(ב1) לפקודה:

  • רובד ראשון:
ניכוי בשיעור 11% מהכנסה עד 104,400 ש"ח לשנה (8,700 ש"ח לחודש) בניכוי הכנסה מבוטחת.
  • רובד שני:
7% מ"הכנסה נוספת" שהיא הנמוך מבין:
  סך ההכנסה החייבת שאינה הכנסה מבוטחת עד לסכום של 104,400 ש"ח לשנה.
  סך ההכנסה החייבת עד לסכום של 417,600 ש"ח לשנה, בניכוי הכנסה מבוטחת או 104,400 ש"ח, לפי הגבוה ביניהם.
   
ברובד השני ניתן לקבל ניכוי רק על תשלומים העולים על סכום של 17,779 ש"ח.

אם הסכומים ששולמו עולים על 12% מההכנסה הנוספת, בשל החלק העולה על 12% יותר ניכוי נוסף של עד 4% נוספים. ניכוי מרבי ברובד שני - 11%.

אם השכר המבוטח עולה על 34,800 ש"ח לחודש (417,600 ש"ח בשנה) - לא מגיע ניכוי.

2.       הניכוי לעמית שאינו "עמית מוטב"

עצמאי

הנמוך מבין:

הסכום ששולם, אך לא יותר מ 7% מהכנסה שאינה הכנסת עבודה, עד תקרה של 147,600 ש"ח.

לעמית עצמאי שהוא גם שכיר, ינכו מן הסכום לעיל 104,400 ש"ח, או הכנסת עבודה - כנמוך.

אם הסכומים ששולמו עולים על 12% מההכנסה, בשל החלק העולה על 12%, יותר ניכוי נוסף של עד 4% נוספים (ניכוי מרבי 11% מתקרה של 147,600 ש"ח = 16,236 ש"ח).

 

שכיר

הנמוך מבין:

1.   הסכום ששולם, אך לא יותר מ-5% ממשכורת לא מבוטחת עד תקרה של 104,400 ש"ח (ניכוי מרבי 5,220).

2.   5% מההכנסה חייבת ממשכורת עד תקרה של 417,600 ש"ח לשנה בניכוי הכנסה מבוטחת,

עמית שאינו "עמית מוטב", אשר ביום 01/01/2015 או לפני כן, מלאו לו 50, זכאי לניכוי בשיעורים מוגדלים בכפוף לתקרות.

אם השכר המבוטח עולה על 34,800 לחודש (417,600 ש"ח בשנה) - לא מגיע ניכוי.

זיכוי בגין הפקדה בקופת גמל - סעיף 45א
"עמית מוטב" יכול לקבל זיכוי בגין הפקדה בקופ"ג לקצבה גם בעבור ילדו, אם ילדו מעל גיל 18.

כל העמיתים יכולים לקבל זיכוי גם בגין הפקדה בעבור בן זוג.

הזיכוי ניתן רק מהחלק שלא ניתן זיכוי בגינו למישהו אחר.

"עמית מוטב"- סעיף 45א(ה)

הגבוה מבין:

1.    2,028 ש"ח.

2.    הנמוך מבין:

א.    במידה ולא הייתה לעמית הכנסה מבוטחת, 5% מן ההכנסה עד תקרה של 208,800 ש"ח.
ב.    במידה והייתה לעמית הכנסה מבוטחת, אזי סיכום של:
1.    7% מהכנסתו המבוטחת עד למקסימום של 104,400 ש"ח.

קיראו עוד ב"בארץ"

2.    5% מהכנסתו, שאינה הכנסה מבוטחת, עד לסכום של 208,800ש"ח, בניכוי סכום של 104,400 ש"ח, או סכום הכנסתו המבוטחת כנמוך, רק בתנאי שהייתה הפקדה באופן עצמאי (כעמית עצמאי).

גובה הזיכוי - 35%.
עמית שאינו "עמית מוטב" 45א(ד)

הגבוה מבין:

1.    2,028 ש"ח.

2.    א.     בגין הפקדה כעמית עצמאי - 5% עד לתקרה של 147,600 ש"ח לשנה.

ב.    בגין הפקדה כעמית שכיר - 7% מהכנסת עבודה עד תקרה של 104,400 ש"ח לשנה.

ג.     עצמאי שהוא גם שכיר - 7% מהכנסת עבודה עד תקרה של 104,400 ש"ח לשנה ו-5% מתקרה של 147,600 ש"ח בניכוי 104,400 ש"ח או הכנסת עבודה - כנמוך.

גובה הזיכוי - 35%.
 
זיכוי בעד סכומים ששולמו לביטוח חיים
ובעד ביטוח שארים
הזיכוי ל"עמית מוטב"

הזיכוי בגין ביטוח חיים, מוגבל ל-5% מהכנסה מזכה, בכפוף לתקרה של 208,800 ש"ח. הזיכוי בגין תשלום לביטוח קצבת שאירים, לא יעלה על 1.5% מהכנסה מזכה.

הזיכוי לעמית שאינו "עמית מוטב"

לגבי הכנסה שאינה הכנסת עבודה, הזיכוי בגין תשלומים עבור ביטוח חיים, מוגבל ל-5% מהכנסה מזכה, בכפוף לתקרה של 147,600 ש"ח. הזיכוי בגין תשלום לביטוח קצבת שאירים, לא יעלה על 1.5% מהכנסה מזכה.

לגבי הכנסת עבודה, הזיכוי בגין תשלומים עבור ביטוח חיים, מוגבל ל-5% מהכנסה מזכה, בכפוף לתקרה של 104,400 ש"ח. הזיכוי בגין תשלום לביטוח קצבת שאירים, לא יעלה על 1.5% מהכנסה מזכה.

הסכום הכולל לביטוח חיים וקצבת שאירים, לא יעלה על 5% מהכנסה מזכה.

גובה הזיכוי בגין ביטוח חיים 25%.

גובה הזיכוי בגין ביטוח קצבת שאירים 35% .

 

ביטוח מפני אובדן כושר עבודה
מדיניות רשות המסים בדבר התרת ניכוי בגין פרמיה המשולמת לתוכנית ביטוח מפני אובדן כושר עבודה, לשכיר שמעבידו אינו רוכש אותה בעבורו, היא כדלקמן:

א.  עובד שכיר, שמעבידו אינו רוכש בעבורו פוליסה בגין אובדן כושר עבודה, רשאי ליהנות מהטבת מס בגין פרמיות ששילם לפוליסה, כאמור.

ב.   הטבת המס היא התרת הוצאה בניכוי בשיעור של עד 3.5% ממשכורתו (שאינה מבוטחת, כאמור בסעיף א' לעיל), תקרת המשכורת לצורך הפקדה היא ארבע פעמים השכר הממוצע במשק. 37,040 ש"ח לחודש בשנת 2015 = פרמיה מרבית של 1,296 ש"ח לחודש.

ג.   תוכנית הביטוח לא תוכר כקופ"ג, ולא תותר בגין הפרמיה הטבת מס נוספת באמצעות זיכוי לפי סעיף 45א לפקודה, או ניכוי לפי סעיף 47 לפקודה.

ד.   ההוצאה תותר בניכוי כפוף להגשת דוח לפקיד שומה על הכנסות המבוטח.

ה.  הכנסות, המתקבלות על פי הפוליסה או הנספח לביטוח מפני אובדן כושר עבודה, חייבות במס לפי סעיף 3(א) לפקודה, ובדרך כלל נחשבות להכנסה מיגיעה אישית.

ו.   לפי סעיף 3(ה3) לפקודה, הסכום המרבי שאותו רשאי המעביד להפריש לעובד למרכיב התגמולים ולאובדן כושר עבודה גם יחד, בלי שהעובד יהיה חייב במס במועד ההפקדה, הוא בשיעור 7.5% משכר עד 4 פעמים השכר הממוצע במשק (37,040 ש"ח) => פרמיה מרבית של 2,778 ש"ח לחודש. דהיינו, פרמיה זו כוללת גם הפרשה למרכיב התגמולים וגם הפרשה לביטוח מפני אובדן כושר עבודה.

ז.   כללי ההפקדה בביטוח מפני אובדן כושר עבודה לעצמאי ולבעל שליטה זהים למפורט לעיל.

ח.  משכורת לעניין זה, למעט שווי שימוש ברכב.

 

 

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ההסתדרות
צילום: דוברות ההסתדרות

הישג לגמלאי שירות המדינה: יצורפו לקרנות הרווחה

ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו על הסכם לפיו החל משנת 2026, המדינה תתקצב פעילויות רווחה, תרבות ופנאי גם לגמלאים המבוטחים בפנסיה צוברת, בתנאים זהים לגמלאי הפנסיה התקציבית


הדס ברטל |

ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו היום (ה') על הסכם קיבוצי מיוחד ופורץ דרך, המחיל את שירותי קרנות הרווחה גם על גמלאי שירות המדינה המבוטחים בפנסיה צוברת.

עד היום, נהנו רק גמלאים בפנסיה תקציבית נהנו משירותי הקרן הכוללים סבסוד פעילויות תרבות, נופש, בריאות ופנאי. ההסכם החדש קובע כי החל משנת  2026, המדינה תעביר תקציב ייעודי עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת העומד בתנאי הזכאות, ובכך תשווה את מעמדם למעמד הגמלאים הוותיקים. פנסיה תקציבית היא שיטת הפנסיה המסורתית של עובדי המדינה עד תחילת שנות ה-2000, שבה המדינה (המעסיק) מתחייבת תשלום קצבה קבועה, בהתאם לשכר ולותק, מתקציב המדינה. מאז 2003 עובדי מדינה חדשים כבר אינם נכנסים לפנסיה תקציבית אלא לפנסיה צוברת.

עיקרי ההסכם:

שוויון מלא: קרנות הרווחה יעניקו מעתה את אותם השירותים בדיוק לכלל הגמלאים, הן במסלול התקציבי והן במסלול הצובר. 

תקצוב המדינה: המדינה תקצה סכום שנתי (הצמוד למדד) עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת, בדומה למודל הקיים בפנסיה התקציבית. 

תחולה רחבה: ההסכם חל על גמלאי הדירוגים המיוצגים על ידי ההסתדרות בשירות המדינה. 


אלי גליקמן מנכל צים
צילום: שלומי יוסף

חברות ספנות זרות מתעניינות בצים - אבל הסיכוי לעסקה נמוך מאוד

המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר אבל הדירקטוריון מנסה לקבל הצעות גם מגופים אחרים

מנדי הניג |
נושאים בכתבה צים אלי גליקמן

צים ZIM Integrated Shipping Services -1.5%  , חברת הספנות הוותיקה של ישראל על המדף.  המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר שפועל בתחום הרכב, נדל"ן וספנות. אבל הדירקטוריון גם בשל לחץ מבעלי מניות מצהיר כי הוא מנסה לקבל הצעות מגופים אחרים. התקבלו הצעות - כך הודיעה צים בשבוע שעבר, גם מגופים אסטרטגיים.   

ענקיות ספנות בינלאומיות הביעו עניין ברכישת החברה, אבל ההערכה היא שהסיכוי שהמהלך יתממש נמוך מאוד. הסיבה פשוטה - צים נחשבת לנכס לאומי וביטחוני מהמעלה הראשונה, והמדינה צפויה להפעיל את כל הכלים שברשותה כדי למנוע מכירה לגורמים זרים. היא יכולה להטיל ווטו על המכירה. 

היסטורית, צים הוקמה מתוך צורך אסטרטגי,  להבטיח לישראל עצמאות ימית וסחר בטוח. עד היום, היא נתפסת כעורק חיים לאומי, במיוחד בשעת חירום. מלחמות, מגפות, משברים, כשחברות זרות הפסיקו לפעול, צים נשארה היחידה שהמשיכה להביא לישראל מזון, ציוד חיוני ותחמושת.

כמו אל על, גם צים נהנית ממעמד מיוחד לטוב ולרע, שמאפשר למדינה להטיל וטו על מהלכים אסטרטגיים באמצעות מניית זהב או רגולציה מחמירה. באל על, למשל, הוכנס בעל שליטה - משפחת רוזנברג, תחת תנאים מחייבים שהגדירו את אל על כחברת הדגל הלאומית בתעופה. בצים הסיפור יהיה דומה. מדובר בחברה הלאומית בתחום הספנות, והשליטה בה לא תעבור לידיים שעלולות שלא לשרת את האינטרסים של ישראל בשעת הצורך. צריך לזכור ש-98% מהסחר עם העולם נעשה דרך הים. 

לפי הידוע, חברות ענק הביעו עניין בצים, לרבות הפג לויד הגרמנית, ומארסק הדנית.  בהפג לויד מחזיקים גורמים מקטאר וסעודיה.