הנטל להוכיח כי ההיעדרות של העובד השעתי לפני ואחרי החג הייתה שלא בהסכמת מעסיקו מוטל על המעסיק

ע"ע 44382-04-13 יוסף מנצור נגד גז חיש בע"מ, בית דין הארצי לעבודה,  ניתן ב-4.5.2015, תקציר פסק הדין מאת עו"ד עינב כהן
חשבים |
נושאים בכתבה חשבים

העובדות

גז חיש בע"מ (להלן: "המעסיקה") היא חברה פרטית המפעילה, בין היתר, תחנת תדלוק לרכבים הפועלת 24 שעות ביממה (למעט שבתות וחגים) ומאוישת על ידי עובדיה ברצף. יוסף מנצור (להלן: "העובד") עבד אצל המעסיקה כמתדלק מיום 26.11.08 עד יום 10.7.11. העובד הועסק בכל תקופת עבודתו במשמרת הלילה בלבד, ארבע משמרות בשבוע, על פי רוב בימים א'-ד'.

העובד היה עובד שעתי ושכרו חושב לפי שעות עבודה בפועל ולפי שכר שעתי. 

במכתב מיום 14.6.2011 הודיע העובד למעסיקה על התפטרותו מהעבודה. במכתב צוין כי התפטרותו תיכנס לתוקפה ביום 10.7.2011. העובד הגיש לביה"ד האזורי תובענה ובה עתר לתשלום זכויות שונות בגין תקופת העבודה וסיומה ובהן לדמי חג.

בכתב התביעה פרט העובד רשימה של 17 ימי חג שלטענתו לא שולמו לו בגינם דמי חגים. בהמשך צומצמה התביעה ל- 15 ימי חג.

המעסיקה טענה כי לא שילמה את דמי החג שכן העובד לא עמד בתנאי המזכה בתשלום דמי חג - עבודה יום לפני יום החג ויום אחרי החג. בהמשך, לאחר סיום יחסי העבודה, שילמה המעסיקה לעובד סכום של 1,176 ₪, עבור שמונה ימי חג שבהם עמד העובד בתנאי האמור. בעד יתר החגים בהם העובד לא עבד גם יום לפני וגם יום אחרי לא שולמו לו דמי חגים. רק שבעה ימי חג מבין אלה שהמעסיקה שילמה בעדם דמי חגים נמנו בין 15 ימי החג שנתבעו. לפיכך, נותרה בין הצדדים מחלוקת ביחס לשמונה ימי חג.

פסק הדין

בית הדין הארצי לעבודה דחה את הערעור ברובו, אולם קבע כי באשר לדמי חגים, כי אם העובד לא נעדר בסמוך לחג, הרי שקמה לו הזכאות לתשלום דמי החג. אם העובד נעדר בסמוך לחג, בין לפני החג, בין לאחר החג ובין בשני הימים הסמוכים לחג – עוברים לבירור השלב השני והוא האם ההיעדרות הייתה בהסכמת המעביד. גם בשלב זה, ועל יסוד אותה חזקה עובדתית, הנטל להוכיח כי ההיעדרות של העובד הייתה שלא בהסכמת מעסיקו מוטל על המעסיק.

המעסיקה הוכיחה כי העובד נעדר בסמוך לפני החגים שבמחלוקת, ולא הוכיחה כי היעדרות זו נעשתה שלא בהסכמתה. לפיכך נקבע שעל המעסיקה לשלם לעובד הפרש דמי חגים.

 

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ההסתדרות
צילום: דוברות ההסתדרות

הישג לגמלאי שירות המדינה: יצורפו לקרנות הרווחה

ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו על הסכם לפיו החל משנת 2026, המדינה תתקצב פעילויות רווחה, תרבות ופנאי גם לגמלאים המבוטחים בפנסיה צוברת, בתנאים זהים לגמלאי הפנסיה התקציבית


הדס ברטל |

ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו היום (ה') על הסכם קיבוצי מיוחד ופורץ דרך, המחיל את שירותי קרנות הרווחה גם על גמלאי שירות המדינה המבוטחים בפנסיה צוברת.

עד היום, נהנו רק גמלאים בפנסיה תקציבית נהנו משירותי הקרן הכוללים סבסוד פעילויות תרבות, נופש, בריאות ופנאי. ההסכם החדש קובע כי החל משנת  2026, המדינה תעביר תקציב ייעודי עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת העומד בתנאי הזכאות, ובכך תשווה את מעמדם למעמד הגמלאים הוותיקים. פנסיה תקציבית היא שיטת הפנסיה המסורתית של עובדי המדינה עד תחילת שנות ה-2000, שבה המדינה (המעסיק) מתחייבת תשלום קצבה קבועה, בהתאם לשכר ולותק, מתקציב המדינה. מאז 2003 עובדי מדינה חדשים כבר אינם נכנסים לפנסיה תקציבית אלא לפנסיה צוברת.

עיקרי ההסכם:

שוויון מלא: קרנות הרווחה יעניקו מעתה את אותם השירותים בדיוק לכלל הגמלאים, הן במסלול התקציבי והן במסלול הצובר. 

תקצוב המדינה: המדינה תקצה סכום שנתי (הצמוד למדד) עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת, בדומה למודל הקיים בפנסיה התקציבית. 

תחולה רחבה: ההסכם חל על גמלאי הדירוגים המיוצגים על ידי ההסתדרות בשירות המדינה. 


אלי גליקמן מנכל צים
צילום: שלומי יוסף

חברות ספנות זרות מתעניינות בצים - אבל הסיכוי לעסקה נמוך מאוד

המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר אבל הדירקטוריון מנסה לקבל הצעות גם מגופים אחרים

מנדי הניג |
נושאים בכתבה צים אלי גליקמן

צים ZIM Integrated Shipping Services -1.81%  , חברת הספנות הוותיקה של ישראל על המדף.  המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר שפועל בתחום הרכב, נדל"ן וספנות. אבל הדירקטוריון גם בשל לחץ מבעלי מניות מצהיר כי הוא מנסה לקבל הצעות מגופים אחרים. התקבלו הצעות - כך הודיעה צים בשבוע שעבר, גם מגופים אסטרטגיים.   

ענקיות ספנות בינלאומיות הביעו עניין ברכישת החברה, אבל ההערכה היא שהסיכוי שהמהלך יתממש נמוך מאוד. הסיבה פשוטה - צים נחשבת לנכס לאומי וביטחוני מהמעלה הראשונה, והמדינה צפויה להפעיל את כל הכלים שברשותה כדי למנוע מכירה לגורמים זרים. היא יכולה להטיל ווטו על המכירה. 

היסטורית, צים הוקמה מתוך צורך אסטרטגי,  להבטיח לישראל עצמאות ימית וסחר בטוח. עד היום, היא נתפסת כעורק חיים לאומי, במיוחד בשעת חירום. מלחמות, מגפות, משברים, כשחברות זרות הפסיקו לפעול, צים נשארה היחידה שהמשיכה להביא לישראל מזון, ציוד חיוני ותחמושת.

כמו אל על, גם צים נהנית ממעמד מיוחד לטוב ולרע, שמאפשר למדינה להטיל וטו על מהלכים אסטרטגיים באמצעות מניית זהב או רגולציה מחמירה. באל על, למשל, הוכנס בעל שליטה - משפחת רוזנברג, תחת תנאים מחייבים שהגדירו את אל על כחברת הדגל הלאומית בתעופה. בצים הסיפור יהיה דומה. מדובר בחברה הלאומית בתחום הספנות, והשליטה בה לא תעבור לידיים שעלולות שלא לשרת את האינטרסים של ישראל בשעת הצורך. צריך לזכור ש-98% מהסחר עם העולם נעשה דרך הים. 

לפי הידוע, חברות ענק הביעו עניין בצים, לרבות הפג לויד הגרמנית, ומארסק הדנית.  בהפג לויד מחזיקים גורמים מקטאר וסעודיה.