הנטל להוכיח כי ההיעדרות של העובד השעתי לפני ואחרי החג הייתה שלא בהסכמת מעסיקו מוטל על המעסיק
חשבים העובדות
גז חיש בע"מ (להלן: "המעסיקה") היא חברה פרטית המפעילה, בין היתר, תחנת תדלוק לרכבים הפועלת 24 שעות ביממה (למעט שבתות וחגים) ומאוישת על ידי עובדיה ברצף. יוסף מנצור (להלן: "העובד") עבד אצל המעסיקה כמתדלק מיום 26.11.08 עד יום 10.7.11. העובד הועסק בכל תקופת עבודתו במשמרת הלילה בלבד, ארבע משמרות בשבוע, על פי רוב בימים א'-ד'.
העובד היה עובד שעתי ושכרו חושב לפי שעות עבודה בפועל ולפי שכר שעתי.
במכתב מיום 14.6.2011 הודיע העובד למעסיקה על התפטרותו מהעבודה. במכתב צוין כי התפטרותו תיכנס לתוקפה ביום 10.7.2011. העובד הגיש לביה"ד האזורי תובענה ובה עתר לתשלום זכויות שונות בגין תקופת העבודה וסיומה ובהן לדמי חג.
בכתב התביעה פרט העובד רשימה של 17 ימי חג שלטענתו לא שולמו לו בגינם דמי חגים. בהמשך צומצמה התביעה ל- 15 ימי חג.
המעסיקה טענה כי לא שילמה את דמי החג שכן העובד לא עמד בתנאי המזכה בתשלום דמי חג - עבודה יום לפני יום החג ויום אחרי החג. בהמשך, לאחר סיום יחסי העבודה, שילמה המעסיקה לעובד סכום של 1,176 ₪, עבור שמונה ימי חג שבהם עמד העובד בתנאי האמור. בעד יתר החגים בהם העובד לא עבד גם יום לפני וגם יום אחרי לא שולמו לו דמי חגים. רק שבעה ימי חג מבין אלה שהמעסיקה שילמה בעדם דמי חגים נמנו בין 15 ימי החג שנתבעו. לפיכך, נותרה בין הצדדים מחלוקת ביחס לשמונה ימי חג.
פסק הדין
בית הדין הארצי לעבודה דחה את הערעור ברובו, אולם קבע כי באשר לדמי חגים, כי אם העובד לא נעדר בסמוך לחג, הרי שקמה לו הזכאות לתשלום דמי החג. אם העובד נעדר בסמוך לחג, בין לפני החג, בין לאחר החג ובין בשני הימים הסמוכים לחג – עוברים לבירור השלב השני והוא האם ההיעדרות הייתה בהסכמת המעביד. גם בשלב זה, ועל יסוד אותה חזקה עובדתית, הנטל להוכיח כי ההיעדרות של העובד הייתה שלא בהסכמת מעסיקו מוטל על המעסיק.
- חשבים משיקה מוצר חדש : הסורק - שירות התראות משפטיות
- חשבים מציגה מהפיכה טכנולוגית בעולם דיני העבודה והשכר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המעסיקה הוכיחה כי העובד נעדר בסמוך לפני החגים שבמחלוקת, ולא הוכיחה כי היעדרות זו נעשתה שלא בהסכמתה. לפיכך נקבע שעל המעסיקה לשלם לעובד הפרש דמי חגים.
"אני מוכן לשבת בכלא 15 שנה תמורת 17 מיליון"; האם הפיצוי לזדורוב סביר?
רומן זדורוב יקבל 17 מיליון שקל כפיצוי על 15 שנות מאסר והציבור מגיב - יש חילוקי דעות על הסכום, אבל הרוב מסכימים שאין מחיר לחופש וסבורים שהם משלמים על הפשלות של הפרקליטות בעוד שם אף אחד לא משלם את המחיר; וגם - מה הפיצויים שנקבעים בעולם במצבים דומים?
רומן זדורוב התגובות הרבות בטוקבקים וברשת על הפשרה של הפרקליטות עם רומן זדורוב שישב 15 שנים בכלא וזוכה במשפט חוזר הם על כל הספקטרום. הרוב מתייחסים לסכום המרשים שנפסק - 17 מיליון שקל , שזה 1.13 מיליון שקל בשנה ומהרהרים אם "זה היה כדאי". יש גם תגובות של "אני מוכן לשבת בכלא 15 שנה תמורת 17 מיליון", אבל הרוב סבורים שאין מחיר לחופש.
תגובות רבות מעלות שאלות קשות שאין עליהם תשובות על מעשי זודורוב והיעלמות המכנסיים והנעליים שלו באותו היום, כמו גם - השיחה שלו עם המדובב. תגובות רבות אחרות מדברות על הפשלות של הפרקליטות בפרשה ועל כך שאנחנו משלמים את המחיר - 17 מיליון שקל אלו כספי ציבור.
בשורה התחתונה, רוב המגיבים חושבים שבהינתן פסק הדין והזיכוי של זדורוב, מגיע לו סכום כזה. ואכן, גבוה ככל שיהיה הסכום, בעצם לקחו לזודורוב חלק ממשמעותי מהחיים.
כמה משלמות מדינות בעולם פיצויים על ישיבה בכלא שהתבררה כטעות?
העולם ראה בשנים האחרונות שורה של פסקי פיצויים חסרי תקדים לנאשמים שזוכו לאחר שהורשעו בטעות. במקרים רבים מדובר לא רק בהחזר על שנות חירות שנגזלו אלא גם במסר חד נגד רשויות החוק והמשפט.
- רומן זדורוב יקבל מהמדינה פיצוי של 17 מיליון שקל
- רומן זדורוב למשטרה: החזירו לי את טבעת הנישואין
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בצפון קרוליינה, ארה"ב, שני גברים, הנרי מקולום וליאון בראון, זוכו לאחר 31 שנות מאסר על רצח שלא ביצעו. הם קיבלו פיצוי של כ-75 מיליון דולר, סכום שובר שיאים שנקבע לפי מיליון דולר על כל שנה בכלא, בתוספת פיצוי עונשי. בארה"ב נרשם גם המקרה של ג'ואן ריברה, שישב בכלא שלושה עשורים באילינוי, וזוכה לבסוף תוך קבלת פיצוי של 20 מיליון דולר.
