חובת עורך דין או רואה חשבון לזיהוי לקוח – תיקון 13 לחוק איסור הלבנת הון

רו"ח עו"ד אריאל דרייפוס

הצו החדש הוסיף לחוק את סעיף 8ב העוסק בחובת עורכי הדין ורואי החשבון לזהות ולהחתים את הלקוח על הצהרה מפורטת בטרם יתנו לו את השירות העסקי שבגדרו נכנסות כל אחת מהפעולות שלהלן
חשבים |
נושאים בכתבה חשבים

החל ביום ד', 2 בספטמבר 2015, ייכנס לתוקפו התיקון לחוק איסור הלבנת הון, התש"ס-2000 (להלן: "החוק") והצו שהוצא מכוחו, הקובעים כי חובה על עורך דין או רואה חשבון שנותן או מתבקש לתת שירות עסקי מקצועי מטעמו, לזהות לקוח, לבדוק את פרטיו ולהבין את מקור הכספים או יעדם בעת מתן השירות העסקי ולבחון את הסיכון להלבנת הון או למימון טרור.

הצו החדש הוסיף לחוק את סעיף 8ב העוסק בחובת עורכי הדין ורואי החשבון לזהות ולהחתים את הלקוח על הצהרה מפורטת בטרם יתנו לו את השירות העסקי שבגדרו נכנסות כל אחת מהפעולות שלהלן:

  1. קנייה, מכירה או חכירה לדורות של נדל"ן
  2. קנייה ומכירה של עסק
  3. ניהול נכסי הלקוח - הכולל ניהול כספים, ניירות ערך ונכסי דלא ניידי, וכן ניהול חשבונות של לקוח בתאגיד בנקאי
  4. קבלה, החזקה או העברה של כספים לצורך הקמה או ניהול של תאגיד
  5. הקמה או ניהול של תאגיד, עסק או נאמנות לאחר
כמו כן הצו מטיל על ציבור רואי החשבון ועורכי הדין חובות בדבר החתמת הלקוח על תצהיר זיהוי פרטים, שמירת מסמכי הזיהוי של הלקוח, בדיקה כי אין מדובר בלקוח ממדינות מסוימות, לרבות הרשות הפלסטינית, ושמירה של הנתונים והמסמכים למשך חמש שנים לפחות. כמובן, לצד אלו יש גם אחריות פלילית לקיום הנדרש בצו. חובות אלו יחולו גם לגבי לקוחות קיימים של עורכי הדין ורואי החשבון לאחר תקופת מעבר של שנה.

הצו קובע כי בעת הפרתו יחל הליך משמעתי נגד נותן השירות העסקי.

מטרת התיקון היא להקטין את הסיכוי שנותן השירות העסקי יהפוך לכלי לביצוע עבירות הלבנת הון ומימון טרור.

הכותב - עורך הירחון "ידע למידע" ומרכז תחום המסים בחברת חשבים ה.פ.ס מידע עסקי בע"מ

 

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
זדורוב
צילום: צילום משידור בית המשפט
הטוקבק של השבוע

"אני מוכן לשבת בכלא 15 שנה תמורת 17 מיליון"; האם הפיצוי לזדורוב סביר?

רומן זדורוב יקבל 17 מיליון שקל כפיצוי על 15 שנות מאסר והציבור מגיב - יש חילוקי דעות על הסכום, אבל הרוב מסכימים שאין מחיר לחופש וסבורים שהם משלמים על הפשלות של הפרקליטות בעוד שם אף אחד לא משלם את המחיר; וגם - מה הפיצויים שנקבעים בעולם במצבים דומים?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה רומן זדורוב

התגובות הרבות בטוקבקים וברשת על הפשרה של הפרקליטות עם רומן זדורוב  שישב 15 שנים בכלא וזוכה במשפט חוזר הם על כל הספקטרום. הרוב מתייחסים לסכום המרשים שנפסק - 17 מיליון שקל , שזה 1.13 מיליון שקל בשנה ומהרהרים אם "זה היה כדאי". יש גם תגובות של "אני מוכן לשבת בכלא 15 שנה תמורת 17 מיליון", אבל הרוב סבורים שאין מחיר לחופש. 

תגובות רבות מעלות שאלות קשות שאין עליהם תשובות על מעשי זודורוב והיעלמות המכנסיים והנעליים שלו באותו היום, כמו גם - השיחה שלו עם המדובב. תגובות רבות אחרות מדברות על הפשלות של הפרקליטות בפרשה ועל כך שאנחנו משלמים את המחיר - 17 מיליון שקל אלו כספי ציבור. 


בשורה התחתונה,  רוב המגיבים חושבים שבהינתן פסק הדין והזיכוי של זדורוב, מגיע לו סכום כזה. ואכן, גבוה ככל שיהיה הסכום, בעצם לקחו לזודורוב חלק ממשמעותי מהחיים. 

כמה משלמות מדינות בעולם פיצויים על ישיבה בכלא שהתבררה כטעות? 

העולם ראה בשנים האחרונות שורה של פסקי פיצויים חסרי תקדים לנאשמים שזוכו לאחר שהורשעו בטעות. במקרים רבים מדובר לא רק בהחזר על שנות חירות שנגזלו אלא גם במסר חד נגד רשויות החוק והמשפט.

בצפון קרוליינה, ארה"ב, שני גברים, הנרי מקולום וליאון בראון, זוכו לאחר 31 שנות מאסר על רצח שלא ביצעו. הם קיבלו פיצוי של כ-75 מיליון דולר, סכום שובר שיאים שנקבע לפי מיליון דולר על כל שנה בכלא, בתוספת פיצוי עונשי. בארה"ב נרשם גם המקרה של ג'ואן ריברה, שישב בכלא שלושה עשורים באילינוי, וזוכה לבסוף תוך קבלת פיצוי של 20 מיליון דולר.