שינוי חקיקה בקפריסין - יולי 2015
רו"ח כהן אברהם
ביום 16 ביולי 2015 אישר הפרלמנט בקפריסין כמה שינויי חקיקה אשר חלקם נכנסו לתוקף וחלקם יובאו לאישור נוסף במהלך החודשים הקרובים. השינויים הם הן עבור חברות והן עבור יחידים.ביום 16 ביולי 2015 אישר הפרלמנט בקפריסין כמה שינויי חקיקה אשר חלקם נכנסו לתוקף וחלקם יובאו לאישור נוסף במהלך החודשים הקרובים. השינויים הם הן עבור חברות והן עבור יחידים.
להלן עיקרי השינויים שנכנסו לתוקף:
ריבית רעיונית
נכון להיום מוטל בקפריסין מס חברות בשיעור של 12.5%. בנוגע להלוואות שחברה מקומית מעניקה לחברות בנות [הן מקומיות והן זרות] נדרש חיוב ריבית על פי שווי שוק; עם זאת, ככל שמדובר בחברה מקומית שמקבלת הלוואות ומעניקה הלוואות, רשויות המס בקפריסין נוטות להסכים להשארת מרווח ריבית אשר ישקף רווח של 0.35% בגין הלוואות שניתנו. עם זאת, רשויות המס בקפריסין לא העניקו עד היום אפשרות ליהנות מניכוי ריבית רעיונית אלא רק בהטלת הכנסת ריבית רעיונית בשיעור של 0.35% כאמור לעיל.
החל מיום 1 בינואר 2015 זכאיות חברות מקומיות לניכוי הוצאה בגובה ריבית רעיונית בגין הון מניות חדש שהוזרם לחברה ושימש את החברה בפעילותה. הריבית תחושב על פי הריבית הנקובה על אג"ח ממשלתי קפריסאי לעשר שנים בתוספת 3%.
הריבית הרעיונית תותר בניכוי ככל שההון קשור לפעילות העסקית של החברה וההוצאה אינה עולה על 80% מההכנסה החייבת של החברה באותה שנה. יצוין כי כאשר לחברה יש הפסדים לצורכי מס, ההוצאה הרעיונית לא תותר בניכוי. כמו כן, החוק מאפשר היוון של הלוואות קיימות [למעט היוון של קרן שערוך ויתרות עודפים נכון לסוף 2014]. כן ניתן להשקיע בהון בדרך של העברת נכסים כנגד הקצאה. במקרה כאמור, העברת נכסים נדרשת להיות בשווי שוק ויש לוודא כי קיים תיעוד כנדרש.
- חשבים משיקה מוצר חדש : הסורק - שירות התראות משפטיות
- חשבים מציגה מהפיכה טכנולוגית בעולם דיני העבודה והשכר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
יצוין כי החוק קובע בפירוש כי הוצאת ריבית רעיונית כאמור תותר רק בגין הון חדש ולא בגין הון קיים או בגין התרת ריבית רעיונית עבור דוחות מס שמוגשים לשנת 2014 ואחורה.
החוק קובע כמה הוראות אנטי תכנוניות – כגון קבלת הלוואה מחברה קפריסאית נוספת שכבר קיבלה ניכוי רעיוני או שהון חדש שכבר קיבל ניכוי רעיוני בחברה אחת לא יוכל לשמש גם חברה נוספת.
רווח הון
רווח הון ממכירת מקרקעין הנמצאים בקפריסין מחויב במס קפריסאי. במסגרת החוק נקבע כי רווח הון ממכירת מקרקעין אשר נרכשו לאחר כניסת החוק לתוקף והחל מסוף שנת 2016, יהא פטור ממס רווחי הון במכירה עתידית. האמור יחול ככל שמדובר בנכסי מקרקעין שכוללים בניינים. כמו כן נקבע שכדי שהפטור יחול, על המקרקעין להירכש ברכישה רגילה, במחיר שוק ומצד לא קשור, וכן שאין מדובר בהחלפה או בהענקת מתנה/תרומה.
- מי מבנות זוג המילואימניקים נפגעו יותר כלכלית?
- החות'ים חיבלו בכבלים ופגעו באינטרנט במדינות המפרץ, הודו ופקיסטן
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
- העברת ירושה ישירות לנכדים - המגמה החדשה בישראל
הנחה בדמי רישום בגין העברת מקרקעין
נכסי מקרקעין המועברים עד סוף שנת 2016, יזכו בפטור יחסי של 50% ממסי העברה.
משטר Resident Not Domicile עבור יחידים:
יחידים תושבי קפריסין מחויבים ב-Contribution Defence Tax בשיעור של 17% עבור הכנסות מדיווידנד, 30% עבור הכנסות ריבית ו-3% עבור הכנסות שכירות. במסגרת החוק אושר משטר מס של Resident Not Domiciled, אשר מאפשר פטור ממס ה-Contribution Defence Tax כאמור לעיל, בהתקיים תנאים מסוימים. תחולת הוראה זו היא החל ביום 16 ביולי 2015.
ישנן הצעות נוספות שעלו על הפרק אך אישורן, אם בכלל, נדחה לחודשים הקרובים. מבין הצעות החוק הנוספות נדונו הנושאים הבאים:
- רווחים/הפסדים בשל שינויים בשערי חליפין
- איחוד קבוצת חברות לצורכי מס
- פטור ממס עבור הכנסות עבודה ליחידים בהתקיים תנאים מסוימים
- הגבלות בפטור מס בגין הכנסות דיווידנד עבור חברות מקומיות
- אפשרות להתאמת עסקאות למחירי שוק על ידי מפקח המס
- הגבלות בהפסדים להעברה שנבעו מפעילות של IP
- הטלת מס רווח הון ממכירת מקרקעין גם אם מוחזק בעקיפין על ידי שתי חברות בקפריסין
הכותב - מנהל בכיר במחלקה למיסוי בינלאומי באשכול המסים במשרד BDO זיו האפט רואי חשבון ויועצים עסקיים

צרפת, בריטניה וקנדה בדרך להכרה במדינה פלסטינית – אז מה?
מהם התנאים להגדרת מדינה, האם יש משמעות לכך שמדינות מכירות במדינה פלסטינית, מהם הפתרונות לסכסוך, האם הם אפשריים
שינוי טקטוני מתרחש במערכת היחסים הדיפלומטית של ישראל עם בעלות בריתה המסורתיות. צרפת הודיעה כי בספטמבר תכיר רשמית במדינה פלסטינית, בעוד בריטניה וקנדה התחייבו עקרונית לצעד דומה בכפוף לתנאים מסוימים. המהלך המתואם מסמן סדק עמוק בחזית המערבית ומעמיד את ארצות הברית, הדבקה בעמדתה שמדינה פלסטינית יכולה לקום רק במסגרת הסכם שלום ישיר, בעמדת מיעוט.
הצעד האירופי-קנדי אינו מתרחש בחלל ריק. כ-150 מדינות ברחבי העולם כבר מכירות בפלסטין, והרשות הפלסטינית מקיימת נציגויות דיפלומטיות בעשרות בירות. אלא שעד כה, הגוש המערבי, בהובלת וושינגטון, היווה חומה בצורה נגד ההכרה. כעת, החומה הזו מתחילה להתפורר, ועימה ההערכה הישראלית בדבר תמיכה מערבית אוטומטית ובלתי מותנית.
מדינה על הנייר, כיבוש במציאות
הפרדוקס הפלסטיני חושף את הפער בין המשפט הבינלאומי למציאות בשטח. על פי אמנת מונטווידאו משנת 1933, ארבעה תנאים נדרשים להגדרת מדינה: אוכלוסייה קבועה, ממשל מתפקד, גבולות מוגדרים ויכולת לקיים יחסים בינלאומיים. הרשות הפלסטינית, במבט ביקורתי, עונה במלואו רק על הקריטריון הראשון.
הממשל הפלסטיני מפוצל ומשותק: הרשות שולטת חלקית בגדה המערבית, בעוד חמאס מחזיק ברצועת עזה מאז 2007. השליטה הצבאית הישראלית באזורי C, כ-60% משטח הגדה, והגבלות הסכמי אוסלו מרוקנים מתוכן את הריבונות הפלסטינית. הגבולות אינם מוסכמים, והיכולת לנהל מדיניות חוץ עצמאית מוגבלת בחוסר שליטה על מעברי הגבול והתלות הכלכלית בישראל.
ובכל זאת, המשפט הבינלאומי והקהילה הבינלאומית בוחרים להתעלם מהפערים הללו. מאז הכרזת אש"ף על הקמת מדינה פלסטינית ב-1988, זרם ההכרות הלך וגדל. ב-2012 העניקה העצרת הכללית של האו"ם לפלסטין מעמד של "מדינה משקיפה שאינה חברה", דרגה אחת מתחת לחברות מלאה, אך צעד סימבולי משמעותי שפתח דלתות לארגונים בינלאומיים ולבית הדין הבינלאומי בהאג.