שימוש בחשבוניות פיקטיביות
עו"ד רו"ח (כלכלן) ארז בוקאי
ע"מ 14532/13חנניה חנן בוכובזה נ' רשות המסים
ע"מ 14532/13
חנניה חנן בוכובזה נ' רשות המסים
בית המשפט המחוזי בבאר שבע דחה ערעור שעניינו שימוש בחשבוניות פיקטיביות. לפיכך, נדחה הערעור לעניין פסילת הספרים והחיוב בכפל מס.
השאלה המשפטית, הרקע העובדתי וטענות הצדדים
עניינו של הערעור הוא החלטות מנהל מע"מ לפסול את ספריו של המערער לפי הוראת סעיף 77ב(ב) לחוק מס ערך מוסף, התשל"ו-1975 (להלן: "החוק"), להטיל עליו כפל מס על פי הוראת סעיף 50(א1) לחוק, ולחייבו לשלם קנס בגין אי ניהול ספרים, לפי סעיף 95(א) לחוק. כל זאת בגין 61 חשבוניות אשר הוצאו על ידי חברת ב.א.ר.י 52 בע"מ (להלן: "חשבוניות ב.א.ר.י") במהלך שנת 2009 וסכום המע"מ הנקוב בהן הוא 926,872 ש"ח (סכום החשבוניות כולל מע"מ הוא 6,673,553 ש"ח). סכום כפל המס בגין חשבוניות אלה - 1,853,744 נכון ליום 28.8.13. שיעור הקנס שהושת על המערער על פי הוראת סעיף 95 לחוק, עמד על 1% מהמחזור בתקופה הרלוונטית, וסכומו 75,466 ש"ח. נטען כי חברת ב.א.ר.י, אשר הוציאה את החשבוניות, הייתה חברה ריקה מתוכן ולא ביצעה כל פעילות עסקית ממשית, מלבד הפצת חשבוניות פיקטיביות.
דיון
דין הערעור להידחות. מדובר כאמור ב-61 חשבוניות, אשר הוצאו במהלך שנת 2009, וסכומן (כולל מע"מ) כ-6.6 מיליון ש"ח. היה מקום לצפות כי התקשרות בהיקף כזה תותיר ראיות רבות לקיומה, כגון חוזים, יומני עבודה, מסמכים הנוגעים לעובדים, התחשבנות בעניין מספר העובדים שהעמידה ב.א.ר.י לרשות העותר במועדים שונים, לטענתו, ראיות לביצוע עבודות על ידי ב.א.ר.י כקבלן משנה של המערער, ועוד. חרף האמור, נשענה גרסתו של המערער על מסמכים מעטים ובהם הסכם העבודה עם ישראמרין, והסכם כללי ולקוני למדי, בין חברת ב.א.ר.י ובין המערער. המערער לא הציג מסמכים נוספים להוכחת אמיתות הקשר הנטען בינו ובין חברת ב.א.ר.י, ולהוכחת האותנטיות של החשבוניות.
יש אפוא לקבל את גרסת המשיבה ולפיה לא ביצעה חברת ב.א.ר.י פעילות כלשהי מלבד הפצת חשבוניות כוזבות, ולדחות את גרסת המערער ולפיה ביצעה עבורו ב.א.ר.י עבודות בנייה או שסיפקה לו פועלים. המסקנה המסתברת נוכח מכלול הראיות היא כי המערער ידע שהתקשר עם חברה ריקה מתוכן, ומכל מקום, ידע שהחשבוניות לא הוצאו כדין ואינן משקפות עסקאות אמת. מכל מקום ברי כי לא הרים את הנטל המוטל עליו לעניין זה. לפיכך יש לדחות את הערעור לעניין פסילת הספרים והחיוב בכפל מס. לא נמצא כי הקנס שהוטל על המערער הוא בלתי מידתי בנסיבות האמורות, ועל כן יש לדחות גם ערעורו לעניין זה.
תוצאה
הערעור נדחה. המערער חויב בהוצאות בסך 45,000 ש"ח.
בבית המשפט: המחוזי בבאר שבע
לפני: כב' השופט גד גדעון
ניתן ביום: 16.7.2015

צרפת, בריטניה וקנדה בדרך להכרה במדינה פלסטינית – אז מה?
מהם התנאים להגדרת מדינה, האם יש משמעות לכך שמדינות מכירות במדינה פלסטינית, מהם הפתרונות לסכסוך, האם הם אפשריים
שינוי טקטוני מתרחש במערכת היחסים הדיפלומטית של ישראל עם בעלות בריתה המסורתיות. צרפת הודיעה כי בספטמבר תכיר רשמית במדינה פלסטינית, בעוד בריטניה וקנדה התחייבו עקרונית לצעד דומה בכפוף לתנאים מסוימים. המהלך המתואם מסמן סדק עמוק בחזית המערבית ומעמיד את ארצות הברית, הדבקה בעמדתה שמדינה פלסטינית יכולה לקום רק במסגרת הסכם שלום ישיר, בעמדת מיעוט.
הצעד האירופי-קנדי אינו מתרחש בחלל ריק. כ-150 מדינות ברחבי העולם כבר מכירות בפלסטין, והרשות הפלסטינית מקיימת נציגויות דיפלומטיות בעשרות בירות. אלא שעד כה, הגוש המערבי, בהובלת וושינגטון, היווה חומה בצורה נגד ההכרה. כעת, החומה הזו מתחילה להתפורר, ועימה ההערכה הישראלית בדבר תמיכה מערבית אוטומטית ובלתי מותנית.
מדינה על הנייר, כיבוש במציאות
הפרדוקס הפלסטיני חושף את הפער בין המשפט הבינלאומי למציאות בשטח. על פי אמנת מונטווידאו משנת 1933, ארבעה תנאים נדרשים להגדרת מדינה: אוכלוסייה קבועה, ממשל מתפקד, גבולות מוגדרים ויכולת לקיים יחסים בינלאומיים. הרשות הפלסטינית, במבט ביקורתי, עונה במלואו רק על הקריטריון הראשון.
הממשל הפלסטיני מפוצל ומשותק: הרשות שולטת חלקית בגדה המערבית, בעוד חמאס מחזיק ברצועת עזה מאז 2007. השליטה הצבאית הישראלית באזורי C, כ-60% משטח הגדה, והגבלות הסכמי אוסלו מרוקנים מתוכן את הריבונות הפלסטינית. הגבולות אינם מוסכמים, והיכולת לנהל מדיניות חוץ עצמאית מוגבלת בחוסר שליטה על מעברי הגבול והתלות הכלכלית בישראל.
ובכל זאת, המשפט הבינלאומי והקהילה הבינלאומית בוחרים להתעלם מהפערים הללו. מאז הכרזת אש"ף על הקמת מדינה פלסטינית ב-1988, זרם ההכרות הלך וגדל. ב-2012 העניקה העצרת הכללית של האו"ם לפלסטין מעמד של "מדינה משקיפה שאינה חברה", דרגה אחת מתחת לחברות מלאה, אך צעד סימבולי משמעותי שפתח דלתות לארגונים בינלאומיים ולבית הדין הבינלאומי בהאג.