פיצוי בגובה 26,000 ש"ח לעובדת שהתפטרה לאחר שני חודשי עבודה עקב קליטה לא נאותה של המעסיקה

תקציר  סע"ש 2808-09-12 אסתר פרידמן נגד אודיס אביזרי השקייה (2002) בע"מ, בבית אזורי לעבודה בתל-אביב, ניתן ב- 28.10.2014 תקציר פסק הדין מאת עו"ד ג'ולייט אליהו
חשבים |
נושאים בכתבה חשבים

העובדות

אסתר פרידמן (להלן: "העובדת") התקבלה לעבודה בתפקיד של מנהלת חשבונות בחב' אודיס אביזרי השקיה בע"מ (להלן: "המעסיקה").

לאחר כחודשים הודיעה העובדת על התפטרותה וזאת משום שלא נערכה חפיפה כפי שהובטח לעובדת.כלומר, מנהלת הכספים אשר הייתה אמורה לפרוש לא עשתה זאת אלא רק התכוונה להפחית את שעות עבודתה.

בנוסף, העובדת טענה כי ניתנו לה תנאי עבודה ירודים. העובדת עזבה מקום עבודה כשהיא מסתמכת על מצג שווא שהוצג לה במהלך מו"מ עם המעסיקה ובפועל גילתה כי המעסיקה לא עמדה בסיכום הדברים עמה.

לפיכך, עתרה העובדת להפקדות כספים לביטוח מנהלים כפי שהתחייבה המעסיקה בחוזה העבודה וכן תשלום בגין דמי מחלה, פיצוי בגין אובדן השתכרות במשך כשנתיים מכיוון שנאלצה לעזוב מקום עבודה קודם וכן פיצויי הלנת שכר.

מנגד, המעסיקה טענה כי העובדת סיימה עבודתה במקום קודם ללא קשר לעבודה החדשה. העובדת נעדרה רבות מעבודתה, הסתבר כי לא הייתה לעובדת יכולת מקצועית לבצע את העבודה, העובדת עברה חפיפה ע"י עובדת אחרת אותה הייתה אמורה להחליף, בהתאם סופקו לעובדת כל המכשור והכלים לביצוע עבודתה. העובדת לא העבירה טפסים לצורך ביצוע הפקדות לביטוח מנהלים חרף בקשות המעסיקה. העובדת הייתה במשרת אמון לשיטת המעסיקה ולכן דרשה החזר תשלום בגין שעות נוספות.

פסק דין

לאחר שמיעת העדויות וניהול הוכחות קבע בית הדין כי דין תביעת העובדת להתקבל.

בית הדין דן בעיקרון תום הלב והשלכתו על יחסי העבודה ובעת קליטת עובד.

נקבע כי חובת תום הלב ביחסי העבודה הינה חובה מוגברת, יחסי העבודה מבוססים על יחסים חוזיים המחייבים תום לב הן בשלב טרום חוזי והן לאחר כריתת החוזה עבודה. מהעדויות עלה כי העובדה לא הפרה כל התחייבות כלפי המעסיקה, תפקידה הוגדר בחוזה באופן לקוני, העובדת שאמורה הייתה לעזוב לא עזבה בפועל אלא התכנון היה לצמצום שעות עבודתה בלבד ולא להחליפה. לעובדת לא נעשתה כל הכרות עם עובדי המפעל, לא אורגן לה מקום חניה מסודר. נקבע כי המעסיקה הלינה את שכר העובדת כשהעבירה שכר רק ב- 15 לחודש ואף לא הצליחה להוכיח כי העובדת הייתה במשרת אמון ולכן דין הטענה להחזר תשלום שעות נוספות להידחות.

עם זאת נקבע, כי העובדת עזבה את מקום עבודתה הקודם ללא קשר למקום העבודה החדש. זאת נקבע בעקבות שכר גבוה שקיבלה העובדת בעבר אצל מעסיק קודם, אל מול שכר נמוך יותר אצל המעסיקה החדשה.

לסיכום, נקבע כי העובדת עזבה את מקום עבודתה הואיל שלא ניתן לה הזדמנות נאותה להיקלט בעבודה. נוכח התנהגות המעסיקה, נמצאה היא חייבת לעובדת סך של 26,000 ש"ח וכן תשלום בגין הלנת שכר.

קיראו עוד ב"בארץ"

 

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ההסתדרות
צילום: דוברות ההסתדרות

הישג לגמלאי שירות המדינה: יצורפו לקרנות הרווחה

ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו על הסכם לפיו החל משנת 2026, המדינה תתקצב פעילויות רווחה, תרבות ופנאי גם לגמלאים המבוטחים בפנסיה צוברת, בתנאים זהים לגמלאי הפנסיה התקציבית


הדס ברטל |

ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו היום (ה') על הסכם קיבוצי מיוחד ופורץ דרך, המחיל את שירותי קרנות הרווחה גם על גמלאי שירות המדינה המבוטחים בפנסיה צוברת.

עד היום, נהנו רק גמלאים בפנסיה תקציבית נהנו משירותי הקרן הכוללים סבסוד פעילויות תרבות, נופש, בריאות ופנאי. ההסכם החדש קובע כי החל משנת  2026, המדינה תעביר תקציב ייעודי עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת העומד בתנאי הזכאות, ובכך תשווה את מעמדם למעמד הגמלאים הוותיקים. פנסיה תקציבית היא שיטת הפנסיה המסורתית של עובדי המדינה עד תחילת שנות ה-2000, שבה המדינה (המעסיק) מתחייבת תשלום קצבה קבועה, בהתאם לשכר ולותק, מתקציב המדינה. מאז 2003 עובדי מדינה חדשים כבר אינם נכנסים לפנסיה תקציבית אלא לפנסיה צוברת.

עיקרי ההסכם:

שוויון מלא: קרנות הרווחה יעניקו מעתה את אותם השירותים בדיוק לכלל הגמלאים, הן במסלול התקציבי והן במסלול הצובר. 

תקצוב המדינה: המדינה תקצה סכום שנתי (הצמוד למדד) עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת, בדומה למודל הקיים בפנסיה התקציבית. 

תחולה רחבה: ההסכם חל על גמלאי הדירוגים המיוצגים על ידי ההסתדרות בשירות המדינה. 


אלי גליקמן מנכל צים
צילום: שלומי יוסף

חברות ספנות זרות מתעניינות בצים - אבל הסיכוי לעסקה נמוך מאוד

המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר אבל הדירקטוריון מנסה לקבל הצעות גם מגופים אחרים

מנדי הניג |
נושאים בכתבה צים אלי גליקמן

צים ZIM Integrated Shipping Services -1.81%  , חברת הספנות הוותיקה של ישראל על המדף.  המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר שפועל בתחום הרכב, נדל"ן וספנות. אבל הדירקטוריון גם בשל לחץ מבעלי מניות מצהיר כי הוא מנסה לקבל הצעות מגופים אחרים. התקבלו הצעות - כך הודיעה צים בשבוע שעבר, גם מגופים אסטרטגיים.   

ענקיות ספנות בינלאומיות הביעו עניין ברכישת החברה, אבל ההערכה היא שהסיכוי שהמהלך יתממש נמוך מאוד. הסיבה פשוטה - צים נחשבת לנכס לאומי וביטחוני מהמעלה הראשונה, והמדינה צפויה להפעיל את כל הכלים שברשותה כדי למנוע מכירה לגורמים זרים. היא יכולה להטיל ווטו על המכירה. 

היסטורית, צים הוקמה מתוך צורך אסטרטגי,  להבטיח לישראל עצמאות ימית וסחר בטוח. עד היום, היא נתפסת כעורק חיים לאומי, במיוחד בשעת חירום. מלחמות, מגפות, משברים, כשחברות זרות הפסיקו לפעול, צים נשארה היחידה שהמשיכה להביא לישראל מזון, ציוד חיוני ותחמושת.

כמו אל על, גם צים נהנית ממעמד מיוחד לטוב ולרע, שמאפשר למדינה להטיל וטו על מהלכים אסטרטגיים באמצעות מניית זהב או רגולציה מחמירה. באל על, למשל, הוכנס בעל שליטה - משפחת רוזנברג, תחת תנאים מחייבים שהגדירו את אל על כחברת הדגל הלאומית בתעופה. בצים הסיפור יהיה דומה. מדובר בחברה הלאומית בתחום הספנות, והשליטה בה לא תעבור לידיים שעלולות שלא לשרת את האינטרסים של ישראל בשעת הצורך. צריך לזכור ש-98% מהסחר עם העולם נעשה דרך הים. 

לפי הידוע, חברות ענק הביעו עניין בצים, לרבות הפג לויד הגרמנית, ומארסק הדנית.  בהפג לויד מחזיקים גורמים מקטאר וסעודיה.