אימתי הצעת רכישת דירה עולה לכדי חוזה מחייב במקרקעין?

עו"ד רו"ח (כלכלן) ארז בוקאי  

ע"א 47446/14
אליהו ורויטל מזר נ' גאון - חברה לבנין והשקעות בע"מ ואח'
חשבים |
נושאים בכתבה חשבים

בית המשפט המחוזי מרכז פסק כי "הצעת הרכישה" לרכישת דירה בבת ים עלתה בנסיבות העניין לכדי חוזה מחייב במקרקעין ומשכך חויבה המשיבה לפצות את המערערים בפיצוי קיום בגין הפרת החוזה ומכירת הדירה לצד ג'.

השאלה המשפטית, הרקע העובדתי וטענות הצדדים

המערערים התקשרו עם המשיבים בהצעת רכישה לרכישת דירה בבת ים. בהצעת הרכישה נכללו, בין היתר: זיהוי הדירה, מחירה (845,000 ש"ח), מועדי התשלומים, שהראשון בהם נקבע למועד החתימה על חוזה והוראות בדבר תשלום הוצאות משפטיות, ותשלומים והוצאות אחרים, לרבות הסכמה שהצדדים יישאו "שווה בשווה" בהוצאות ערבות בנקאית. נוסף על כך מסרו המערערים צ'ק בגובה 5,000 ש"ח "כדי לשריין את הדירה". לאחר שהוצא היתר הבנייה, המציאה המשיבה למערערים, באמצעות משרד המכירות, טופס של חוזה. בטופס החוזה נמצאה הוראה המגדילה את סכום התמורה שנדרשו המערערים לשלם סך השווה בשקלים ל-15,000 דולר נוספים.

המערערים סירבו לדרישה זו של המשיבה, ושלחו מכתב, שבו צוין כי הצעת הרכישה היא חוזה מחייב, וגם ביקשו לקבלת טיוטה של חוזה מסודר על נספחיו. למרות זאת, בסופו של דבר, מכרה המשיבה את הדירה לאחרים תמורת סך של 1,300,000 ש"ח. תובענה שהוגשה לבית המשפט השלום בגין הפרת חוזה, ניהול מו"מ שלא בתום לב ועשיית עושר ולא במשפט התקבלה בחלקה. בית המשפט קבע כי הצעת הרכישה לדירה, שעליה חתמו הצדדים, לא עלתה כדי חוזה מחייב למכירת הדירה, וכי לכל היותר ביטאה הסכמה להסכים להתקשר בחוזה, הסכמה שחייבה את המשיבה לתת זכות ראשונים למערערים לרכישת הדירה, ושהמשיבה ניהלה את המו"מ להתקשרות בחוזה בחוסר תום לב. בית המשפט מצא כי המערערים זכאים לפיצויי הסתמכות בגין ניהול מו"מ בחוסר תום לב, להבדיל מפיצויי קיום, וחייב את המשיבה לפצות את המערערים בסכום של 60,000 ש"ח בגין חוסר תום הלב, ובפיצוי נוסף בסכום של 10,000 ש"ח בגין עוגמת נפש. מכאן הערעור.

לטענת המערערים, הצעת הרכישה היא חוזה מחייב, ואפילו אם אין מדובר בחוזה מחייב הרי התנהגות המשיבה בניהול המו"מ לכריתת החוזה ושאר נסיבות העניין מצדיקות חיוב בפיצויי קיום.

דיון

הדין עם המערערים ויש מקום לקבל את תביעתם, הן מהטעם שהצעת הרכישה עלתה בנסיבות העניין לכלל חוזה מחייב, הן מהטעם שאפילו לא עלתה ההצעה לכלל חוזה, עדיין היה מקום לפסוק למערערים פיצויים מלאים, כלומר פיצויי קיום, בגין הפרת חובת תום הלב שחלה על המשיבים במשא ומתן, שאותה הפרו ברגל גסה ובאופן בוטה.

אין חולק כי לכאורה הצעת הרכישה נחזית כהסכם לרכישת הדירה, ולמצער כהסכם או זיכרון דברים המחייב להתקשר בחוזה לרכישת הדירה. אלמלא האמירה, בהצעת הרכישה, כי התשלום שיבוא לאחר תשלום המקדמה ישולם "במעמד חתימה על חוזה", היינו אומרים שיש בהצעת הרכישה כל הסממנים הנדרשים בפסיקה להתחייבות לעשות עסקה במקרקעין.

המשיבה מוגדרת בהצעה "המוכרת", והמערערים מוגדרים בה "הקונים". הצעת הרכישה כוללת זיהוי של הדירה, הן בחלקה ובגוש הן בכתובת, מספר החדרים, הקומה והכיוונים. יש בה פירוט של כל התשלומים ומועדי התשלום, אמנם בצד אחד מהתשלומים לא צוין התאריך אך נאמר "לפי מכירת הדירה", ואין חולק שמדובר בדירת המערערים שאותה התכוונו למכור כדי לממן חלק מתמורת הרכישה. התשלום הראשון אף שולם כ"מקדמה" על חשבון מחיר הדירה, ולא כהבטחת רצינות של המערערים בלבד למשל. אמנם אין בהצעת הרכישה מועד לחתימה על חוזה ולתשלום הסכום שנקבע למועד החתימה על החוזה, אך משאר הוראות ההצעה עולה כי מועד זה היה צריך להיות סמוך לאחר קבלת היתר בנייה, שהמועד הצפוי להוצאתו היה בתוך 90 יום ממועד החתימה על ההצעה. הוספו גם תנאים באשר לחובת המערערים לשלם "הוצאות משפטיות בקשר עם רכישת הדירה", בשיעור של 1.5% ממחירה, והוראה כי המערערים ישלמו את "כל התשלומים, ההוצאות, האגרות והמסים הקשורים ברכישת הדירה והבטחת כספי הרכישה".

קיראו עוד ב"בארץ"

ניתנה למערערים זכות לבטל את ההתקשרות אם לא יוצא היתר בנייה עד לתום 90 יום ממועד החתימה על הצעת הרכישה, וזאת בלי שהמשיבה תחוב בפיצוי, ונקבע כי אם יוצא ההיתר בתוך תקופת 90 הימים, והמערערים ירצו לבטל את ההתקשרות, הם יחויבו "בתשלום המקדמה הנ"ל כפיצוי מוסכם מראש". על ההצעה נוספו הוראות מיוחדות בכתב יד בדבר תוספות למפרט שעל פיו תיבנה הדירה. אף על פי שהמשיבה היא שניסחה את הצעת הרכישה בטופס אחיד ששימש אותה גם ללקוחות אחרים, היא לא ראתה לנכון להוסיף הוראה כלשהי שהצעת הרכישה אינה מחייבת אותה, או שזכותה לבטלה, ללא פיצוי, או בפיצוי מוסכם.

אכן, סכום המקדמה נמוך עד מאוד. אולם בכך בלבד לא די, ובעניין זה עצמו אין כדי ללמד שלא הייתה לצדדים, ועל אחת כמה וכמה למערערים, גמירות דעת להתקשר בהסכם מחייב. תשלום סכום נמוך במיוחד בעת חתימה על זיכרון דברים לרכישת דירה הוא עניין רגיל במקומותינו. יש בתשלום נמוך שכזה כדי לאפשר לקבלן "לתפוס" את הקונה שאינו נעזר בעורך דין, ויש בו כדי לתת לקונה את ההרגשה שהקבלן אכן התחייב למכור לו את הדירה במסמך בעל תוקף משפטי מחייב.

נקבע כי נוכח התנהגותה חסרת תום הלב והבלתי מקובלת של המשיבה, וכאשר אפשר להצביע על החוזה שהיה נחתם אלמלא התנהגות זו, זכאים המערערים לפיצויי קיום.

שיעור פיצויי הקיום ברור. אילו כרתו בעלי הדין את ההסכם במחיר שהוסכם בהצעת המכירה הייתה תמורת הדירה עומדת על 845,000 ש"ח. עם הסרת צו המניעה הזמני שהטיל בית המשפט העליון מכרה המשיבה את הדירה בסכום של 1,300,000 ש"ח. הפרת הצעת הרכישה, ולחלופין הפרת חובת תום הלב הביאה אפוא למשיבה רווח של 455,000 ש"ח. רווח זה הרוויחה המשיבה ממכירת הדירה שאותה הסכימה למכור למערערים, שעל כן מדובר גם בעשיית עושר ולא במשפט. יש להפחית מסכום הרווח של המשיבה את שיעור עליית ערך הדירה של המערערים באותה תקופה. לפיכך, על הפיצוי שפסק בית משפט קמא למערערים בסכום של 55,000 ש"ח (בית המשפט אף הורה על החזרת המקדמה של 5,000 ש"ח שאינה בבחינת פיצוי), יתווסף הסכום של 240,000 ש"ח.

תוצאה

הערעור התקבל. המשיבים חויבו בהוצאות בסך 60,000 ש"ח.

בבית המשפט: המחוזי מרכז

לפני: כב' השופטים א' ש' שילה, מ' נד"ב וו' פלאוט

ניתן ביום: 26.5.2015

 

 

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
חיילי צהל חרבות ברזל
צילום: דובר צהל

בנק ישראל פרסם תכנית כוללת להקלות כלכליות לחיילי חובה

האמנה החדשה, שנקראת "אמנת זמינות פיננסית לסיוע לחיילים וחיילות בשירות חובה", תעודד את הבנקים להעניק פתרונות יצירתיים, להקפיא הליכים משפטיים ולשפר את הנגישות הפיננסית של חיילים לאורך השירות ובסיומו

רן קידר |
נושאים בכתבה בנק ישראל חיילים

הפיקוח על הבנקים בבנק ישראל השיק מהלך ראשון מסוגו, שמטרתו להעניק סיוע פיננסי ייעודי לחיילי וחיילות חובה. האמנה החדשה, שאומצה באופן וולונטרי על ידי כלל המערכת הבנקאית, מתיימרת להתמודד עם תופעה שהפכה בשנים האחרונות לנפוצה במיוחד: חיילים בשירות סדיר שמוצאים את עצמם תחת עומס כלכלי מהותי, לעיתים כבר במהלך השירות, ונושאים איתם את נטל החובות גם לאחר השחרור. 

היוזמה, הקרויה "אמנת זמינות פיננסית", נבנתה בשיתוף פעולה של שורת גופים ובהם הבנקים, חברות כרטיסי האשראי, איגוד הבנקים, משרד המשפטים (הסיוע המשפטי), רשות האכיפה והגבייה, ועמותת "נדן". לפי הפיקוח, מטרת האמנה אינה רק הקלה מידית על חיילים הנמצאים בקשיים, אלא גם מניעה, באמצעות כלים לשיפור הידע הפיננסי והנגישות לשירותים. 

מרכיב מרכזי באמנה הוא הטיפול בחוב. על פי המתווה, בנקים שיעמדו בהוראות יקפיאו הליכים משפטיים למשך שנה לחוב של עד 15 אלף שקל, וינסו לגבש עם החייל החייב הסדר תשלומים מקל, בהתאם ליכולותיו. ההקפאה תוארך בעוד חודש אם החייל ריצה עונש מאסר של 30 יום ומעלה. מדובר במהלך שיש בו היבט חברתי מובהק, אם כי המבחן המשמעותי יהיה מידת השימוש בו בפועל, ובעיקר מידת שיתוף הפעולה מצד הבנקים עצמם, שיכולים אמנם להעניק הקלות נוספות, אך אינם מחויבים לכך. 

כחלק מהשינוי, ימנו הבנקים אנשי קשר ייעודיים לחיילים, שיקבלו הכשרה ממוקדת בהובלת הגופים הרלוונטיים, כולל מפגש עם נציגי צה"ל והסיוע המשפטי, ויוכלו להציע פתרונות בהתאמה אישית. כל חייל יוכל לפנות לאיש הקשר בבנק שבו מתנהל חשבונו, ללא תלות במקום השירות או הסניף. במקביל, תוענק גמישות תפעולית, תעודת חוגר תוכר כאמצעי זיהוי רשמי לפעולות בסיסיות בבנק, חיילים יוכלו לפעול בכל סניף הקרוב אליהם ולא רק בסניף האם, ויונפקו כרטיסי חיוב דיגיטליים זמינים עבור חיילים המשרתים הרחק מהבית. 

באשר לאשראי, תצא המלצה להציע מסגרות מותאמות ליכולת הכלכלית של החיילים, תוך הפחתת סיכון להיכנסות למינוס או לחריגות לא מבוקרות. מעניין לראות שהאמנה אינה עוסקת רק בהיבט המיידי אלא גם בתקופות חריגות, כמו מלחמה. ההתייחסות למבצעים כמו "חרבות ברזל" ו-"עם כלביא" מעידה על לקח ברור שלמד הפיקוח: בתקופות לחימה נדרשת רמה גבוהה של גמישות ונכונות מצד המערכת הבנקאית לפעול ברגישות מול חיילים שנפגעו, נפצעו, או נמצאים בזמינות מבצעית אפסית. 

פרופ צבי אקשטיין  (אורן שלו)פרופ צבי אקשטיין (אורן שלו)

"כיבוש עזה אינו רק אתגר ביטחוני אלא איום כלכלי חמור על ישראל"

פרופ' צבי אקשטיין, ראש מכון אהרון למדיניות כלכלית: "הסדרה בשילוב רפורמות כלכליות יכולה להחזיר את המשק למסלול של יציבות וצמיחה"

רן קידר |

מכון אהרן למדיניות כלכלית באוניברסיטת רייכמן מפרסם ניתוח הבוחן את ההשלכות הכלכליות של שלושה תרחישים ביטחוניים־מדיניים אפשריים הנוגעים לחזית עם עזה: סיום הלחימה והסדרה בינלאומית לניהול אזרחי של רצועת עזה; סיום הלחימה בעזה, ללא הסדרה. כיבוש מלא של רצועת עזה הכולל ניהול אזרחי מתמשך בידי ישראל

הניתוח שנבנה בשיתוף מומחי ביטחון מצביע כי כיבוש עזה כרוך בהוצאות ביטחוניות גבוהות, צפוי לגרור סנקציות כלכליות, ימנע יישום רפורמות תומכות צמיחה ויוביל לפגיעה ברמת החיים של האזרחים וביציבות הפיננסית של המשק. תרחיש כזה יוביל ל"עשור אבוד" – שנים רבות של צמיחה איטית - כפי שקרה לאחר מלחמת יום כיפור.  לעומת זאת, בתרחיש הסדרה והעברת הניהול האזרחי של רצועת עזה החל מ-2026 לאחריות בינלאומית תתאפשר חזרת המשק למסלול של צמיחה כלכלית כפי שקרה לאחר האינתיפאדה השנייה.

מכון אהרן מפריד בניתוח הכלכלי בין הטווח הקצר (2027-2025) לטווח הארוך (2035-2028). בכל אחד מהתרחישים הוערכו היקפי המילואים הנדרשים, היקף העובדים שיעדר ממקום העבודה, העלויות הביטחוניות והשפעותיהם על הגרעון, הצמיחה ויחס החוב לתוצר. 

כיבוש מלא של רצועת עזה

בתרחיש זה צה"ל נוקט בפעילות צבאית עצימה מאוד ברבעון האחרון של 2025 וכן ב-2026, לרבות גיוס מילואים רחב של כ-100 אלף אנשי מילואים. ישראל, מתוקף החוק הבינלאומי, מחויבת בחלוקת מזון ובשירותים אזרחיים בסיסיים לתושבי עזה. הפעילות הצבאית, יחד עם  ההוצאות בגין ניהולה האזרחי של עזה, לרבות חלוקת המזון, מגדילות את ההוצאות הצבאיות ב-2025 וב-2026 אל מעל ל-9% תוצר בשנה, ואת הגרעון בשנים אלו ל-7.6% ו-7.9% בהתאמה. החוקרים מדגישים שבכל התרחישים שנבחנו מתקיימת התאמה תקציבית של 2% תוצר (הפחתת הוצאות או העלאות מיסים) בשנים 2027-2026.  צמיחת התוצר בתרחיש זה תיפגע באופן משמעותית:  0.7% ב-2025 ו-1.1% ב-2026. ותוביל לצמיחה שלילית של התוצר לנפש (ירידה של 1.1% ב-2025,  ושל 0.7% ב-2026). תוצאות אלו הן סכנה של ממש ליציבות הפיננסית של ישראל – יחס החוב לתוצר צפוי לעלות ל-75.9% בסוף 2026 ול-78.8% ב-2027. רמות אלו של יחס חוב לתוצר צפויות להוביל להפחתה משמעותית של דירוג החוב של ישראל, לזינוק בפרמיית הסיכון ולעלייה בעלויות מימון ומחזור החוב של הממשלה. החוקרים מניחים כי תחת תרחיש כיבוש עזה לא יהיה ניתן ליישם רפורמות תומכות צמיחה כלכלית כגון השקעה בהון האנושי, בתעסוקה, בתשתיות ובעיקר תשתיות תחבורה ותשתיות דיגיטציה של המשק.

תרחיש זה טומן בחובו סיכונים גדולים לכלכלה הישראלים וליציבות המשק: ראשית, תנאים אלו לא יאפשרו מימון מלא של דרישות מערכת הביטחון  צפויה פגיעה משמעותית בשירותי האזרחיים, בעיקר בריאות, חינוך והשקעות בתחבורה. בנוסף, תרחיש כזה יחריף את מצבה המתדרדר של ישראל בזירה הבינלאומית הצפויה להטיל סנקציות כלכליות שיפגעו בחברות יצוא, בעיקר יצוא הייטק, ובייצור מקומי בשל קושי ביבוא מוצרי גלם וביניים.