רואה חשבון שעוסק בראיית חשבון עם אדם שאינו רואה חשבון מפר את כללי ההתנהגות המקצועית של לשכת רואי החשבון בישראל
מאת: רו"ח יפעת פטל רייך
גיוס לקוחות חדשים למשרד רואי חשבון תמורת תשלום כלל 12 לכללי ההתנהגות המקצועית של לשכת רואי החשבון בישראל קובע: "חבר לא ייתן תשלום או טובת הנאה אחרת, ולא יבטיח אותם במישרין או בעקיפין, בעד השגת עבודה בראיית חשבון, פרט להשגת עבודה כשכיר"שאלה
רואת חשבון עצמאית בעלת משרד רואי חשבון קיבלה הצעה לשיתוף פעולה עם אדם שאינו רואה חשבון. אותו אדם מפנה לקוחות חדשים אל רואת החשבון בעבור תשלום על כל לקוח, לדוגמה – בעבור לקוח חדש רואת החשבון מקבלת שיעור של 80% והאדם מקבל שיעור של 20% דמי שיווק.
השאלות:
- האם פעולה זו עלולה להיות בעייתית מול החוק ותקנות רואי החשבון?
- האם לרואה חשבון מותר להיות שותף עם אדם שאינו רואה חשבון בחברה שנותנת שירותי הנהלת חשבונות וראיית חשבון?
לשאלה 1
בעניין גיוס לקוחות חדשים למשרד רואי חשבון תמורת תשלום כלל 12 לכללי ההתנהגות המקצועית של לשכת רואי החשבון בישראל קובע: "חבר לא ייתן תשלום או טובת הנאה אחרת, ולא יבטיח אותם במישרין או בעקיפין, בעד השגת עבודה בראיית חשבון, פרט להשגת עבודה כשכיר".
תקנות רואי חשבון (התנהגות שאינה הולמת את כבוד המקצוע), התשכ"ה-1965 קובעות כי: "המעשים והמחדלים של רואה חשבון המנויים להלן יש בהם משום התנהגות שאינה הולמת את כבוד המקצוע של ראיית חשבון".
- חשבים משיקה מוצר חדש : הסורק - שירות התראות משפטיות
- חשבים מציגה מהפיכה טכנולוגית בעולם דיני העבודה והשכר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בתקנה 1(א)(10) נקבע: "מתן תשלום או טובת הנאה אחרת, או הבטחתם, במישרין או בעקיפין, בעד השגת עבודה מקצועית" .
מהאמור לעיל נובע כי שיתוף הפעולה בין רואת החשבון לבין האדם הנוסף המפנה לקוחות חדשים למשרד תמורת תשלום מהווה הפרה של כללי האתיקה כמפורט לעיל.
לשאלה 2
בעניין שיתוף אדם שאינו רואה חשבון בחברה שנותנת שירותי ראיית חשבון והנהלת חשבונות, סעיף 6א לחוק רואי החשבון התשט"ו-1955 קובע סייגים לעיסוק בחברה (תיקון: התשל"ח). אחד הסייגים הוא כי חבר בחברת רואי חשבון חייב להיות רואה חשבון, וזו לשון החוק:
"רואה חשבון לא יעסוק במקצועו כחבר בחברת רואי חשבון אלא אם נתקיימו אלה:
(1) החברה רשומה בישראל לפי פקודת החברות ואין לה כל הגבלה על ערבות חבריה;
(2) מטרות החברה, לפי תזכירה, הן התאגדות של רואי חשבון, פעולות לוואי לראיית חשבון, פעולות ניהול החברה ונכסיה ולהשקעת רווחיה ופעולות לוואי הדרושות לאלה, ונקבע בתזכיר ההתאגדות כי לא יהיו לחברה הסמכויות המפורטות בתוספת השניה לפקודת החברות;
(3) כל חברי החברה ומנהליה הם רואי חשבון..."
בתקנה 1(א)(5) לתקנות רואי חשבון (התנהגות שאינה הולמת את כבוד המקצוע), התשכ"ה-1965 נקבע כי: "עיסוק בראיית חשבון בשותפות עם אדם שאינו רואה חשבון מהווה הפרה של התקנות". ובתקנה 1(א)(11) אף נקבע כי: "שיתוף אדם שאינו רואה חשבון בהכנסותיו ממקצועו... מהווה הפרה של התקנות".
- מי מבנות זוג המילואימניקים נפגעו יותר כלכלית?
- החות'ים חיבלו בכבלים ופגעו באינטרנט במדינות המפרץ, הודו ופקיסטן
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
- העברת ירושה ישירות לנכדים - המגמה החדשה בישראל
מהאמור לעיל נובע כי גם מצב זה הוא בניגוד לחוק רואי חשבון, לתקנות רואי חשבון ולכללי האתיקה המקצועית.
המשיבה M.A -(ביקורת ציבורית ופנימית), מומחית לביקורת ואתיקה מקצועית. מרצה במוסדות אקדמאיים (אוניברסיטת חיפה, המכללה למנהל, שערי משפט, אור יהודה) וחוקרת בתחום. השתתפה בכתיבת הספר "ביקורת חשבונות" של פרופ' הרצל פטל, רו"ח ופרסמה מאמרים בתחום
התשובות אינן מהוות תחליף לייעוץ משפטי, ואין המומחים המשיבים או המערכת אחראים לתוצאות השימוש בהן
- 1.דן 24/06/2015 14:55הגב לתגובה זוהאם רואה חשבון יכול להיות שותף עם גורם אחר שאינו רואה חשבון בחברה שנותנת שירותי הנהלת חשבונות (ללא ראיית חשבון) ?

צרפת, בריטניה וקנדה בדרך להכרה במדינה פלסטינית – אז מה?
מהם התנאים להגדרת מדינה, האם יש משמעות לכך שמדינות מכירות במדינה פלסטינית, מהם הפתרונות לסכסוך, האם הם אפשריים
שינוי טקטוני מתרחש במערכת היחסים הדיפלומטית של ישראל עם בעלות בריתה המסורתיות. צרפת הודיעה כי בספטמבר תכיר רשמית במדינה פלסטינית, בעוד בריטניה וקנדה התחייבו עקרונית לצעד דומה בכפוף לתנאים מסוימים. המהלך המתואם מסמן סדק עמוק בחזית המערבית ומעמיד את ארצות הברית, הדבקה בעמדתה שמדינה פלסטינית יכולה לקום רק במסגרת הסכם שלום ישיר, בעמדת מיעוט.
הצעד האירופי-קנדי אינו מתרחש בחלל ריק. כ-150 מדינות ברחבי העולם כבר מכירות בפלסטין, והרשות הפלסטינית מקיימת נציגויות דיפלומטיות בעשרות בירות. אלא שעד כה, הגוש המערבי, בהובלת וושינגטון, היווה חומה בצורה נגד ההכרה. כעת, החומה הזו מתחילה להתפורר, ועימה ההערכה הישראלית בדבר תמיכה מערבית אוטומטית ובלתי מותנית.
מדינה על הנייר, כיבוש במציאות
הפרדוקס הפלסטיני חושף את הפער בין המשפט הבינלאומי למציאות בשטח. על פי אמנת מונטווידאו משנת 1933, ארבעה תנאים נדרשים להגדרת מדינה: אוכלוסייה קבועה, ממשל מתפקד, גבולות מוגדרים ויכולת לקיים יחסים בינלאומיים. הרשות הפלסטינית, במבט ביקורתי, עונה במלואו רק על הקריטריון הראשון.
הממשל הפלסטיני מפוצל ומשותק: הרשות שולטת חלקית בגדה המערבית, בעוד חמאס מחזיק ברצועת עזה מאז 2007. השליטה הצבאית הישראלית באזורי C, כ-60% משטח הגדה, והגבלות הסכמי אוסלו מרוקנים מתוכן את הריבונות הפלסטינית. הגבולות אינם מוסכמים, והיכולת לנהל מדיניות חוץ עצמאית מוגבלת בחוסר שליטה על מעברי הגבול והתלות הכלכלית בישראל.
ובכל זאת, המשפט הבינלאומי והקהילה הבינלאומית בוחרים להתעלם מהפערים הללו. מאז הכרזת אש"ף על הקמת מדינה פלסטינית ב-1988, זרם ההכרות הלך וגדל. ב-2012 העניקה העצרת הכללית של האו"ם לפלסטין מעמד של "מדינה משקיפה שאינה חברה", דרגה אחת מתחת לחברות מלאה, אך צעד סימבולי משמעותי שפתח דלתות לארגונים בינלאומיים ולבית הדין הבינלאומי בהאג.