חובות המעסיק להגבלת העישון במקום העבודה

חוק הגבלת העישון במקומות ציבוריים, התשמ"ג-1983 אוסר, בין היתר, על עישון במקומות ציבוריים, ומטיל חובות על מחזיק למעשה של מקום ציבורי. החוק מונה מהם המקומות אשר יחשבו "מקום ציבורי", וביניהם, מקום עבודה, למעט חדר נפרד לחלוטין שהוקצה לעישון בידי הנהלת המקום, בהתאם לתנאים הקבועים בחוק. מאמר זה מרכז את העקרונות המרכזיים, הקבועים בחוק, הרלוונטיים למקומות העבודה. מאמר מאת עו"ד הלית כהן-רזניצקי

חשבים | 10/06/2015 08:06

נושאים בכתבה חשבים

חוק הגבלת העישון במקומות ציבוריים, התשמ"ג-1983 (להלן: "החוק") אוסר, בין היתר, על עישון במקומות ציבוריים, ומטיל חובות על מחזיק למעשה של מקום ציבורי.

החוק מונה מהם המקומות אשר יחשבו "מקום ציבורי", וביניהם, מקום עבודה, למעט חדר נפרד לחלוטין שהוקצה לעישון בידי הנהלת המקום, בהתאם לתנאים הקבועים בחוק (סעיף 15 לתוספת לחוק).

להלן העקרונות המרכזיים, הקבועים בחוק, הרלוונטיים למקומות העבודה:

קביעת שלטים

על פי סעיף 2 לחוק, המחזיק של מקום ציבורי כבעלים, כשוכר או בכל אופן אחר, יקבע בו שלטים המורים על איסור העישון.

תקנות הגבלת העישון במקומות ציבוריים (קביעת שלטים), התשמ"ד-1984 (להלן: "התקנות") מסדירות את צורתם, תוכנם, מספרם, מיקומם ועיצובם של השלטים.

בהתאם לתקנות, במקום עבודה יותקן שלט, המורה על איסור העישון, בכל כניסה למקום העבודה ובכל קומה במקום העבודה. כמו כן, נקבע בתקנות, כי גודלו של שלט בכניסה יהיה 30*20, כאשר שטח העבודה עד 80 מ"ר ו- 60*50, כאשר שטח מקום העבודה מעל 80 מ"ר. גודלו של שלט בכל קומה יהיה 30*20.

חובת פיקוח

על פי סעיף 2א לחוק, מחזיק של מקום ציבורי חייב לפקח ולמנוע, בין היתר, עישון במקום הציבורי, שבהחזקתו.

איסור הצבת מאפרה במקום ציבורי

על פי סעיף 2ב לחוק, מחזיק של מקום ציבורי לא יציב מאפרה במקום הציבורי שבהחזקתו.

קיראו עוד ב"בארץ"

עונשין

על פי סעיף 4(א) לחוק, המפר את ההוראה בדבר איסור העישון לפי סעיף 1 לחוק, וכן המציב מאפרה במקום ציבורי, דינו קנס לפי סעיף 61(א)(1) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (העומד על סך של עד 14,400 ש"ח).

על פי סעיף 4(ב) לחוק, המפר את ההוראות בדבר קביעת שלטים וחובת הפיקוח, דינו קנס לפי סעיף61(א)(3) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (העומד על סך של עד 75,300 ש"ח).

אחריות נושא משרה בתאגיד

סעיף 5 לחוק מטיל אחריות על נושא משרה בתאגיד, לפיה הוא מחויב לפקח ולעשות כל שניתן למנוע הפרת הוראות החוק לעניין קביעת שלטים, חובת הפיקוח ואיסור הצבת מאפרה. נושא משרה לעניין זה הינו "מנהל פעיל בתאגיד, שותף למעט שותף מוגבל, או פקיד האחראי מטעם התאגיד על ניהול כוח האדם בתאגיד".

המפר הוראה זו, דינו קנס לפי סעיף 61(א)(1) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (העומד על סך של עד 14,400 ש"ח).

הכותבת – מנהלת "כל עובד" מבית חשבים ה.פ.ס מידע עסקי בע"מ.

כל הכותרות 24/7 הטלגרם שלנו - תכנים יחודיים

הגב לכתבה

שם המגיב *

כותרת תגובה *

תוכן התגובה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה

צילום: דוברות ההסתדרות

הישג לגמלאי שירות המדינה: יצורפו לקרנות הרווחה

ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו על הסכם לפיו החל משנת 2026, המדינה תתקצב פעילויות רווחה, תרבות ופנאי גם לגמלאים המבוטחים בפנסיה צוברת, בתנאים זהים לגמלאי הפנסיה התקציבית

הדס ברטל | 04/12/2025 16:30

נושאים בכתבה פנסיה שירות המדינה פנסיה תקציבית ההסתדרות משרד האוצר

ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו היום (ה') על הסכם קיבוצי מיוחד ופורץ דרך, המחיל את שירותי קרנות הרווחה גם על גמלאי שירות המדינה המבוטחים בפנסיה צוברת.

עד היום, נהנו רק גמלאים בפנסיה תקציבית נהנו משירותי הקרן הכוללים סבסוד פעילויות תרבות, נופש, בריאות ופנאי. ההסכם החדש קובע כי החל משנת 2026, המדינה תעביר תקציב ייעודי עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת העומד בתנאי הזכאות, ובכך תשווה את מעמדם למעמד הגמלאים הוותיקים. פנסיה תקציבית היא שיטת הפנסיה המסורתית של עובדי המדינה עד תחילת שנות ה-2000, שבה המדינה (המעסיק) מתחייבת תשלום קצבה קבועה, בהתאם לשכר ולותק, מתקציב המדינה. מאז 2003 עובדי מדינה חדשים כבר אינם נכנסים לפנסיה תקציבית אלא לפנסיה צוברת.

עיקרי ההסכם:

שוויון מלא: קרנות הרווחה יעניקו מעתה את אותם השירותים בדיוק לכלל הגמלאים, הן במסלול התקציבי והן במסלול הצובר.

תקצוב המדינה: המדינה תקצה סכום שנתי (הצמוד למדד) עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת, בדומה למודל הקיים בפנסיה התקציבית.

תחולה רחבה: ההסכם חל על גמלאי הדירוגים המיוצגים על ידי ההסתדרות בשירות המדינה.

להמשך הכתבה לחץ כאן

צילום: שלומי יוסף

חברות ספנות זרות מתעניינות בצים - אבל הסיכוי לעסקה נמוך מאוד

המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר אבל הדירקטוריון מנסה לקבל הצעות גם מגופים אחרים

מנדי הניג | 04/12/2025 11:30

נושאים בכתבה צים אלי גליקמן

צים ZIM Integrated Shipping Services -1.81% , חברת הספנות הוותיקה של ישראל על המדף. המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר שפועל בתחום הרכב, נדל"ן וספנות. אבל הדירקטוריון גם בשל לחץ מבעלי מניות מצהיר כי הוא מנסה לקבל הצעות מגופים אחרים. התקבלו הצעות - כך הודיעה צים בשבוע שעבר, גם מגופים אסטרטגיים.

ענקיות ספנות בינלאומיות הביעו עניין ברכישת החברה, אבל ההערכה היא שהסיכוי שהמהלך יתממש נמוך מאוד. הסיבה פשוטה - צים נחשבת לנכס לאומי וביטחוני מהמעלה הראשונה, והמדינה צפויה להפעיל את כל הכלים שברשותה כדי למנוע מכירה לגורמים זרים. היא יכולה להטיל ווטו על המכירה.

היסטורית, צים הוקמה מתוך צורך אסטרטגי, להבטיח לישראל עצמאות ימית וסחר בטוח. עד היום, היא נתפסת כעורק חיים לאומי, במיוחד בשעת חירום. מלחמות, מגפות, משברים, כשחברות זרות הפסיקו לפעול, צים נשארה היחידה שהמשיכה להביא לישראל מזון, ציוד חיוני ותחמושת.

כמו אל על, גם צים נהנית ממעמד מיוחד לטוב ולרע, שמאפשר למדינה להטיל וטו על מהלכים אסטרטגיים באמצעות מניית זהב או רגולציה מחמירה. באל על, למשל, הוכנס בעל שליטה - משפחת רוזנברג, תחת תנאים מחייבים שהגדירו את אל על כחברת הדגל הלאומית בתעופה. בצים הסיפור יהיה דומה. מדובר בחברה הלאומית בתחום הספנות, והשליטה בה לא תעבור לידיים שעלולות שלא לשרת את האינטרסים של ישראל בשעת הצורך. צריך לזכור ש-98% מהסחר עם העולם נעשה דרך הים.

לפי הידוע, חברות ענק הביעו עניין בצים, לרבות הפג לויד הגרמנית, ומארסק הדנית. בהפג לויד מחזיקים גורמים מקטאר וסעודיה.