חובות המעסיק להגבלת העישון במקום העבודה

חוק הגבלת העישון במקומות ציבוריים, התשמ"ג-1983(להלן: "החוק") אוסר, בין היתר, על עישון במקומות ציבוריים, ומטיל חובות על מחזיק למעשה של מקום ציבורי.החוקמונה מהם המקומות אשר יחשבו "מקום ציבורי", וביניהם, מקום עבודה, למעט חדר נפרד לחלוטין שהוקצה לעישון בידי הנהלת המקום, בהתאם לתנאים הקבועים בחוק(סעיף15לתוספת לחוק).להלן העקרונות המרכזיים, הקבועים בחוק, הרלוונטיים למקומות העבודה:קביעת שלטיםעל פי סעיף2לחוק, המחזיק של מקום ציבורי כבעלים, כשוכר או בכל אופן אחר, יקבע בו שלטים המורים על איסור העישון.תקנות הגבלת העישון במקומות ציבוריים (קביעת שלטים), התשמ"ד-1984(להלן: "התקנות") מסדירות את צורתם, תוכנם, מספרם, מיקומם ועיצובם של השלטים.בהתאם לתקנות, במקום עבודה יותקן שלט, המורה על איסור העישון, בכל כניסה למקום העבודה ובכל קומה במקום העבודה. כמו כן, נקבע בתקנות, כי גודלו של שלט בכניסה יהיה 30*20, כאשר שטח העבודה עד 80 מ"ר ו- 60*50, כאשר שטח מקום העבודה מעל 80 מ"ר. גודלו של שלט בכל קומה יהיה 30*20.חובת פיקוחעל פי סעיף2אלחוק, מחזיק של מקום ציבורי חייב לפקח ולמנוע, בין היתר, עישון במקום הציבורי, שבהחזקתו.איסור הצבת מאפרה במקום ציבוריעל פי סעיף2בלחוק, מחזיק של מקום ציבורי לא יציב מאפרה במקום הציבורי שבהחזקתו.עונשיןעל פי סעיף4(א)לחוק, המפר את ההוראה בדבר איסור העישון לפי סעיף1לחוק, וכן המציב מאפרה במקום ציבורי, דינו קנס לפי סעיף61(א)(1)לחוק העונשין, התשל"ז-1977(העומד על סך של עד 14,400 ש"ח).על פי סעיף4(ב)לחוק, המפר את ההוראות בדבר קביעת שלטים וחובת הפיקוח, דינו קנס לפי סעיף61(א)(3)לחוק העונשין, התשל"ז-1977(העומד על סך של עד 75,300 ש"ח).אחריות נושא משרה בתאגידסעיף5לחוקמטיל אחריות על נושא משרה בתאגיד, לפיה הוא מחויב לפקח ולעשות כל שניתן למנוע הפרת הוראות החוקלעניין קביעת שלטים, חובת הפיקוח ואיסור הצבת מאפרה. נושא משרה לעניין זה הינו "מנהל פעיל בתאגיד, שותף למעט שותף מוגבל, או פקיד האחראי מטעם התאגיד על ניהול כוח האדם בתאגיד".המפר הוראה זו, דינו קנס לפי סעיף61(א)(1)לחוק העונשין, התשל"ז-1977(העומד על סך של עד 14,400 ש"ח).הכותבת – מנהלת "כל עובד" מבית חשבים ה.פ.ס מידע עסקי בע"מ.אין במידע המופיע באתר "כל עובד" או בשירות הניתן למנויי האתר כדי להוות ייעוץ משפטי ו/או תחליף לייעוץ משפטיואין באמור כדי להוות מענה לנסיבות מקרה קונקרטיות ו/או ספציפיות, לחוות דעה או להביע עמדה ביחס למקרה מסוים.