עובדת עירייה שהתלוננה על הממונה עליה ושובצה בתפקיד זוטר שאינו הולם את כישוריה תפוצה ב- 60,000 ש"ח ותשובץ במשרה ההולמת את דרגתה
העובדות
נטע סודרסקי לבקוביץ (להלן: "העובדת"), עורכת דין בהכשרתה, התקבלה לעבודה בלשכה המשפטית בעיריית ת"א (להלן: "המעסיקה") בשנת 1999, תחילה בתפקיד מתמחה ולאחר מכן כעו"ד.
ביום 21.7.2003 ניתן לעובדת מעמד של עובדת קבועה אצל המעסיקה וביום 1.10.2007 היא מונתה לתפקיד סגן היועמ"ש (מתח דרגות א2-א4 בדירוג המשפטנים).
ביום 15.3.2009 הועברה העובדת, בהסכמתה (עקב יחסים עכורים עם הממונה עליה), מתפקידה בלשכה המשפטית לתפקיד עוזרת סגנית ראש העיר.
פניותיה של העובדת לגורמים שונים בבקשה להעבירה מתפקידה עקב אי התאמה לתפקיד זה, לא נענו. יתר על כן, העלתה העובדת טענות לפיהן סגנית ראש העיר הממונה עליה מתנכלת לה לאחר שהעירה לה כי היא מאשרת דיווחי שעות כוזבים לעובדת לשכתה. העובדת הפנתה להוראות התקשי"ר (תקנון השירות החל על עובדי המדינה), לפיהן מינוי של עובד קבוע למשרת אמון בלשכת נבחר ציבור היא מינוי בעל אופי זמני, תוך שמירת זכותו של העובד לשוב למקום עבודתו ערב המעבר למשרת האמון.
העובדת טענה כי נגרמה לה פגיעה כלכלית כתוצאה מאי החזרתה למשרה בשירות המשפטי בגינה היא זכאית לפיצוי, וזאת בנוסף לפיצוי לפי חוק הגנה על עובדים.
המעסיקה טענה כי יש לדחות את התביעה לפי חוק הגנה על עובדים (חשיפת עבירות ופגיעה בטוהר המידות או במנהל תקין) תשנ"ז-1997 (להלן: "החוק" או "חוק הגנה על עובדים") מחמת התיישנות ושיהוי וכן מחמת שתלונתה של העובדת כנגד גב' להבי נגועה בחוסר תום לב. כך או כך, טענה העיריה כי לא הועבר אליה נטל ההוכחה לפי סעיף 3א לחוק, וכי שיבוצה של העובדת במשרה לפי תקן דרגות נמוך אינו נגוע בהתנכלות אלא נובע מקשיי השמה.
כמו כן, טענה המעסיקה כי הוראות התקשי"ר עליהן מסתמכת העובדת לעניין זכותה לשוב למשרתה בשירות המשפטי - אינה חלה על העיריה.
פסק הדין
הגנת המחוקק ניתנת לעובד שהגיש את תלונתו בתום לב, ואין צורך שיוכיח כי תלונתו הייתה מוצדקת לגופה. על מנת לפרוס את הגנת החוק על עובד, על בית הדין להשתכנע כי העובד סבל מהתנכלות מצד המעביד כתוצאה מהגשת התלונה. די בכך שהתלונה הייתה אחד מהעניינים שהובילו ליחס השלילי כלפי העובד, בצד טעמים אחרים, ואין צורך להוכיח כי התלונה בלבד הובילה ליחס כלפי העובד.
- חשבים משיקה מוצר חדש : הסורק - שירות התראות משפטיות
- חשבים מציגה מהפיכה טכנולוגית בעולם דיני העבודה והשכר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מסכת הראיות, מעלה כי בקשתה של העובדת לעבור ללשכתה של הגב' להבי הגיעה על רקע יחסי עבודה עכורים בלשכה המשפטית, כשלשני הצדדים (לעובדת ולאנשי המחלקה המשפטית) היה עניין לסיימם.
בעניין מעמדו של התקשי"ר ובדבר סמכותה של המעסיקה נקבע בבג"צ כי ניתן לאמץ הסדרים שנקבעו בתקשי"ר ובלבד שאין בהם כדי לחתור תחת החקיקה המחייבת אותה כרשות ציבורית בבג"צ 1086/94 צוקר נ' עיריית תל-אביב-יפו ואח' (פ"ד מט(1) 139).
סיום עבודתה של העובדת בלשכה המשפטית
לא עלה בידי העובדת להוכיח תשתית עובדתית לפי חוק הגנה על עובדים. מדובר במערכת יחסים עכורה בין העובדת לבין הממונה עליה אשר נגרמה בראש ובראשונה מחמת חוסר הנכונות של העובדת לקבל את הבחירה והמינוי של הממונה עליה. העובדת הייתה מאוכזבת מהמינוי ולא ראתה בה סמכות מקצועית בעניינים שנוגעים לרווחה. לעובדת לא עמדה זכות לחזור לתפקידה בשירות המשפטי כמו גם להתקדם בדרג העסקתה, ועם זאת, היא זכאית למלא בפועל משרה ההולמת את הדרגה אליה הגיעה.
- סמוטריץ' נגד בנק ישראל: "אם הנגיד לא יוריד את הריבית אני אוריד מיסים"
- הושק מועדון הטבות חדש ללוחמי המילואים, "Fighter"
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
- העברת ירושה ישירות לנכדים - המגמה החדשה בישראל
סיום עבודתה בלשכת סגנית ראש העיר
עלה בידי העובדת להוכיח כי סבלה מהתנכלות על רקע התלונה שהגישה נגד סגנית ראש העיר, וכי היא זכאית לפיצוי לפי החוק.
לעובדת לא עמדה זכות לחזור לתפקידה בשירות המשפטי כמו גם להתקדם בדרג העסקתה, ועם זאת, היא זכאית למלא בפועל משרה ההולמת את הדרגה אליה הגיעה.
בתקופת עבודתה הראשונה העובדת התקדמה לתפקיד סגן היועמ"ש ובכך הוכיחה את כישוריה המקצועיים. אין כל ספק כי תפקיד מנהלי כפי שיבוצה דאז, איננו הולם, לא מבחינת כותרתו ולא מבחינת תוכנו, את כישוריה ואת יכולותיה המקצועיות. יתר על כן, שיבוץ העובדת בתפקיד מנהלי זוטר יש בו כדי להעביר מסר בעייתי ולהרתיע עובדים מפני חשיפת ליקויים במנהל, שמא יבולע להם כפי שקרה לעובדת. עמדת המעסיקה לפיה יש קושי בהשמתה של העובדת בתפקידים בכירים בשל תיוגה כ"עובדת בעייתית" מצביע כשלעצמו על קשר סיבתי בין התלונות שהגישה העובדת לבין השמתה בתפקיד שאיננו הולם את יכולותיה.
בהתחשב בנסיבות שהובילו להגשת התלונה ע"י העובדת ובהתחשב בקושי לשלבה במשרה אף ללא קשר לתלונתה, נפסק לעובדת פיצוי בגובה 60,000 ש"ח. כמו כן הורה ביה"ד למעסיקה לשבץ את העובדת בהקדם במשרה הולמת המתאימה לדרגתה.

סמוטריץ' נגד בנק ישראל: "אם הנגיד לא יוריד את הריבית אני אוריד מיסים"
שר האוצר אומר שיוריד מיסים ויפתח את שוק האשראי לתחרות שתוריד את המחירים, אבל מאחורי ההצהרות מסתתר פער בין פוליטיקה לכלכלה
שר האוצר, בצלאל סמוטריץ', נפגש היום עם נשיאות המגזר העסקי בראשות דובי אמיתי וצוות האוצר, כחלק מההיערכות לגיבוש תקציב המדינה לשנת 2026. במפגש השתתפו ראשי האיגודים המרכזיים במשק, מהתאחדות התעשיינים, איגוד הבנקים וחברות הביטוח ועד התאחדות הקבלנים ולשכת
המסחר.
במהלך הדיון, סמוטריץ' בחר להתמקד בסוגיות המאקרו החשובות, כמו הריבית הגבוהה, עתיד התקציב והצורך ביצירת תחרות במערכת הבנקאית, אך במקום להתמקד בתחום הפיסקלי שבאחריותו, הוא בחר למתוח ביקורת חריפה על המדיניות המוניטרית ועל נגיד בנק ישראל, פרופ'
אמיר ירון, ואמר כי "הנגיד היה צריך להוריד את הריבית מזמן. אם הוא לא יעשה כן, אני אוריד את המיסים". מיד לאחר מכן סייג כי "עצמאותו של הנגיד קריטית ואסור לפגוע בסמכויותיו, אך הנגיד אחראי
על המדיניות המוניטרית ואני על הפיסקלית".
בנוגע לתקציב המדינה לשנת 2026, יו"ר נשיאות המגזר העסקי, דובי אמיתי, הטיל ספק ביכולת הממשלה להעבירו לנוכח המצב הפוליטי המורכב. סמוטריץ' מנגד התחייב: ״יהיה תקציב. מבינים את הצורך בשמירת אמון השחקנים כולם בכלכלה הישראלית. תקציב 2026 ממלחמה לצמיחה״.. עוד ציין כי בכוונתו להיאבק בהון השחור באמצעות "חניקה כלכלית של ארגוני הפשיעה".
על מערכת הבנקאות אמר
סמוטריץ': "אני נחוש לגוון את מקורות ההון. גם לכם המגזר העסקי זו דרמה. אתם מכירים את הרפורמה שאנחנו עושים בפיקדונות. נגישות לכסף זול לשחקנים שיצרו תחרות על הבנקים, בעיני זו רפורמה
שסוגרת את המעגל. אני מקווה שנצליח להרגיל גם את האזרחים להשתחרר מהדביקות לבנק ולחפש את האלטרנטיבות, אבל גם לכם לעסקים ולמשקי הבית תהיה נגישות הרבה יותר משמעותית. כמות האשראי תגדל, מחיר האשראי ירד, והתוצאה תביא לירידת מחירים".
- סמוטריץ' חשף את מפת הריבונות - באמירויות הזהירו מקריסת 'הסכמי אברהם'
- הממשלה אישרה את הצעת התקציב הנוסף לשנת 2025 למימון הוצאות המלחמה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בנק ישראל ציין כי ״הנגיד ובנק ישראל מקבלים החלטות אך ורק על בסיס אמות מידה מקצועיות. אינפלציה גבוהה פוגעת בראש ובראשונה בשכבות החלשות וריסונה הוא תנאי הכרחי לפעילות כלכלית תקינה. אחריות תקציבית, במיוחד בעת הזו, היא צורך השעה״.