הגמול המשולם לעובד שהועסק בערב חג שחל בשבת

חוק שעות עבודה ומנוחה, תשי"א-1951 (להלן: "חוק שעות עבודה ומנוחה" או "החוק") מגדיר "מנוחה שבועית" באופן הבא: "(א) לפחות שלושים ושש שעות רצופות לשבוע הן המנוחה השבועית של העובד. (ב) המנוחה השבועית תכלול - (1) לגבי יהודי - את יום השבת; (2) לגבי מי שאינו יהודי - את יום השבת או את יום הראשון או את היום הששי בשבוע, הכל לפי המקובל עליו כיום המנוחה השבועית שלו." בהתאם לסעיף 17 לחוק, השכר בגין עבודה במנוחה שבועית הוא לפחות 150% משכרו הרגיל של העובד (תוספת של 50% על השכר הרגיל). אם שכרו של העובד, כולו או חלקו, הוא לפי כמות התוצרת (שכר קבלני, עמלות וכד'), העובד יהיה זכאי בעד כל יחידה שנעשתה בשעות המנוחה השבועית, לפחות ל- 150% מהשכר המשתלם לו עבור כל יחידה שנעשתה בשעות העבודה הרגילות. חוק שעות עבודה ומנוחה קובע כי שעות נוספות הן השעות העולות על מכסת שעות יום העבודה או על מכסת שעות שבוע העבודה שנקבע בחוק. סעיף 2(ב) לחוק קובע, כי ביום שלפני חג שהעובד אינו עובד בו, לא יעלה יום עבודה על שבע שעות. לפיכך, כל שעת עבודה מעבר לשבע שעות תיחשב שעה נוספת. צו ההרחבה לקיצור שבוע עבודה ל-43 שעות שבועיות (להלן: "הצו") אשר הוחל על כלל המשק החל מיום 1 ביולי 2000 תוחם את שבוע העבודה ל-43 שעות בשבוע. כלומר, עובד יהיה זכאי לגמול שעות נוספות ברמה היומית לאחר שעבד את מכסת שעות העבודה היומית הקבועה בחוק (ובמקרה של ערב חג אחרי שבע שעות) וברמה השבועית לאחר שעבד את מכסת שעות העבודה השבועית בהתאם לצו (43 שעות). לעניין תגמול עבור שעות נוספות למי שעבד במנוחה השבועית, סעיף 16 לחוק קובע, כי עובד המועסק בשעות נוספות זכאי לגמול בשיעור של 125% לפחות מ"השכר הרגיל" עבור השעתיים הנוספות הראשונות ובעד כל שעה נוספת שאחריהן לא פחות מ- 150%. בהתאם לכך ועל פי הפסיקה (ע"ע 300175/97 דניאל כהן נ' עירית נהריה, פדי לז (1) 49), ערך שעת עבודה למי שעבד שעתיים נוספות במנוחה השבועית יסתכם ב- 175%, מי שעבד למעלה משעתיים נוספות בשעות יסתכם ערך השעה הנוספת השלישית שלו ב- 200%. יצוין כי במידה וחל על המעסיק הסדר מיטיב אחר יחול לעניין זה ההסדר המיטיב.

הכותבת – עו"ד במחלקת "כל עובד" מבית חשבים ה.פ.ס מידע עסקי בע"מ.

אין במידע המופיע באתר "כל עובד" או בשירות הניתן למנויי האתר כדי להוות ייעוץ משפטי ו/או תחליף לייעוץ משפטי  ואין באמור כדי להוות מענה לנסיבות מקרה קונקרטיות ו/או ספציפיות, לחוות דעה או להביע עמדה ביחס למקרה מסוים.