סיווג חברה כ"איגוד מקרקעין"
עו"ד רו"ח (כלכלן) ארז בוקאי
ו"ע 1015/07 ש.י.י נכסים נ' מנהל מיסוי מקרקעין נתניה
חשבים ו"ע 1015/07
ש.י.י נכסים נ' מנהל מיסוי מקרקעין נתניה
ועדת הערר שליד בית המשפט המחוזי בתל אביב פסקה כי חברה שנוסדה למטרת ביצוע מיזם בנייה היא איגוד מקרקעין במועד רכישתה, אבל בפועל לא נצפתה שום פעילות בנייה בשטח לפני שהעוררת רכשה את מניות החברה.
השאלה המשפטית, הרקע העובדתי וטענות הצדדים
ערר בעניין שומת מס רכישה שהוצאה לעוררת בגין רכישת מניות בחברת 'נווה גן נכסים בע"מ' (להלן: 'נווה גן') אשר נוסדה למטרת ביצוע מיזם בנייה ברמת השרון. ביום 31.12.2003 כרתה 'נווה גן' חוזה קומבינציה עם שלושת בעלי המקרקעין נשוא המיזם. נוסף על כך רכשה החברה במזומן מאחד הבעלים קרקע לבניית כמה דירות נוספות באותו מיזם. לטענת העוררים, עסקת המזומנים נועדה לממן מסים והיטלים החלים על העסקה. מניות חברת 'נווה גן' נרכשו על ידי העוררת בשנת 2004 מאת החברה האם של חברת 'נווה גן'. לטענת העוררת 'נווה גן' היא חברה קבלנית העונה להגדרות בהוראות הביצוע של רשויות מיסוי מקרקעין 8/2003.
דיון
השאלות המתעוררות בערר הן אם 'נווה גן' היא איגוד מקרקעין ואם חלה עליה הוראת ביצוע 8/2003. כאשר נכרתה עסקת הקומבינציה עדיין לא הייתה בתוקף תכנית מפורטת של מיזם הבנייה. 'נווה גן' החלה בייזום מיזם הבנייה לאחר חתימת הסכם הקומבינציה. החברה התחייבה להגיש בקשה להיתר בנייה סמוך למועד אישור התכנית המפורטת וקבעה לוח זמנים מוקפד לקידום המיזם. תמורת ביצוע עבודות הבנייה קיבלה 'נווה גן' זכויות במקרקעין שלא היו באותה העת והתחייבה להגיש את הבקשה להיתר בנייה על פי התכניות. בהסכם הרכישה של 'נווה גן' התחייבה העוררת לעמוד בכל ההתחייבויות של בעלי המניות הקודמים בחברה. בנסיבות העניין נקבע כי אמנם כוונתה של 'נווה גן' הייתה לבצע את מיזם הבנייה, אבל בפועל לא נצפתה שום פעילות בשטח לפני שהעוררת רכשה את המניות ב'נווה גן'. לא מיותר לציין כי היתר הבנייה ניתן רק בשנת 2006. הואיל והוראת הביצוע דורשת מפורשות התחלת בניית המיזם וחתימת חוזי מכירה עם הרוכשים לפחות שנים עשר חודשים לפני הפעולה באיגוד, והואיל ואין מחלוקת כי הדרישה המפורשת לעיל לא התקיימה בפועל, אין מנוס מדחיית הערר. ייאמר כי אף אם העיכוב בהתחלת הבנייה בפועל מקורו באילוצים אובייקטיבים בלבד, אין בכך כדי לאפשר לעוררת לחסות בצילה של הוראת הביצוע. מסקנה זו מביאה לדחיית הערר.
תוצאה
הערר נדחה. לא נעשה צו להוצאות.
בוועדת הערר לפי חוק מיסוי מקרקעין שליד בית המשפט המחוזי בתל אביב
לפני כב' השופטת ר' שטרנברג-אליעז והחברים א' מונד ונ' הכהן
ניתן ביום 9.03.2015
הישג לגמלאי שירות המדינה: יצורפו לקרנות הרווחה
ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו על הסכם לפיו החל משנת 2026, המדינה תתקצב פעילויות רווחה, תרבות ופנאי גם לגמלאים המבוטחים בפנסיה צוברת, בתנאים זהים לגמלאי הפנסיה התקציבית
ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו היום (ה') על הסכם קיבוצי מיוחד ופורץ דרך, המחיל את שירותי קרנות הרווחה גם על גמלאי שירות המדינה המבוטחים בפנסיה צוברת.
עד היום, נהנו רק גמלאים בפנסיה תקציבית נהנו משירותי הקרן הכוללים סבסוד פעילויות תרבות, נופש, בריאות ופנאי. ההסכם החדש קובע כי החל משנת 2026, המדינה תעביר תקציב ייעודי עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת העומד בתנאי הזכאות, ובכך תשווה את מעמדם למעמד הגמלאים הוותיקים. פנסיה תקציבית היא שיטת הפנסיה המסורתית של עובדי המדינה עד תחילת שנות ה-2000, שבה המדינה (המעסיק) מתחייבת תשלום קצבה קבועה, בהתאם לשכר ולותק, מתקציב המדינה. מאז 2003 עובדי מדינה חדשים כבר אינם נכנסים לפנסיה תקציבית אלא לפנסיה צוברת.
עיקרי ההסכם:
שוויון מלא: קרנות הרווחה יעניקו מעתה את אותם השירותים בדיוק לכלל הגמלאים, הן במסלול התקציבי והן במסלול הצובר.
תקצוב המדינה: המדינה תקצה סכום שנתי (הצמוד למדד) עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת, בדומה למודל הקיים בפנסיה התקציבית.
- בקרוב? ההחלטה שעלולה לעלות למדינה מאות מיליונים
- פנסיה בגיל 50: כל הכלים לפרישה בטוחה בלי להתרסק
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תחולה רחבה: ההסכם חל על גמלאי הדירוגים המיוצגים על ידי ההסתדרות בשירות המדינה.
חברות ספנות זרות מתעניינות בצים - אבל הסיכוי לעסקה נמוך מאוד
המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר אבל הדירקטוריון מנסה לקבל הצעות גם מגופים אחרים
צים ZIM Integrated Shipping Services -1.81% , חברת הספנות הוותיקה של ישראל על המדף. המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר שפועל בתחום הרכב, נדל"ן וספנות. אבל הדירקטוריון גם בשל לחץ מבעלי מניות מצהיר כי הוא מנסה לקבל הצעות מגופים אחרים. התקבלו הצעות - כך הודיעה צים בשבוע שעבר, גם מגופים אסטרטגיים.
ענקיות ספנות בינלאומיות הביעו עניין ברכישת החברה, אבל ההערכה היא שהסיכוי שהמהלך יתממש נמוך מאוד. הסיבה פשוטה - צים נחשבת לנכס לאומי וביטחוני מהמעלה הראשונה, והמדינה צפויה להפעיל את כל הכלים שברשותה כדי למנוע מכירה לגורמים זרים. היא יכולה להטיל ווטו על המכירה.
היסטורית, צים הוקמה מתוך צורך אסטרטגי, להבטיח לישראל עצמאות ימית וסחר בטוח. עד היום, היא נתפסת כעורק חיים לאומי, במיוחד בשעת חירום. מלחמות, מגפות, משברים, כשחברות זרות הפסיקו לפעול, צים נשארה היחידה שהמשיכה להביא לישראל מזון, ציוד חיוני ותחמושת.
כמו אל על, גם צים נהנית ממעמד מיוחד לטוב ולרע, שמאפשר למדינה להטיל וטו על מהלכים אסטרטגיים באמצעות מניית זהב או רגולציה מחמירה. באל על, למשל, הוכנס בעל שליטה - משפחת רוזנברג, תחת תנאים מחייבים שהגדירו את אל על כחברת הדגל הלאומית בתעופה. בצים הסיפור יהיה דומה. מדובר בחברה הלאומית בתחום הספנות, והשליטה בה לא תעבור לידיים שעלולות שלא לשרת את האינטרסים של ישראל בשעת הצורך. צריך לזכור ש-98% מהסחר עם העולם נעשה דרך הים.
- דירקטוריון צים: "בודקים מכירת החברה; יש מציעים רבים"
- צים: "האנליסטים מעריכים שנה פחות טובה ב-2026, אבל אי אפשר לדעת"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לפי הידוע, חברות ענק הביעו עניין בצים, לרבות הפג לויד הגרמנית, ומארסק הדנית. בהפג לויד מחזיקים גורמים מקטאר וסעודיה.
