העובדות

בין תכתוב תדריך תוביל בע"מ (להלן: "הנתבעת") לבין יוג'ין יהודה סינגר (להלן "התובע"), נחתם הסכם התקשרות המגדיר את התובע כ"קבלן".

בהסכם נקבע במפורש שההסכם אינו הסכם העסקה, וכיון שכך לא תהינה לקבלן הזכויות וההטבות הניתנות לעובד. בהסכם נקבעה תמורה לפי מחיר לשעה, מועדי תשלום וכן כי החיוב יעשה באמצעות חשבוניות שיוציא הקבלן. ברם, בפועל, ההתקשרות בין הצדדים נמשכה כ- 6 חודשים ובמהלך תקופה זו שולם לתובע תשלום אחד, על פי תלוש משכורת, ע"ס 4,000 ש"ח.

המחלוקת בין הצדדים נסובה סביב שאלת קיומם של יחסי עובד מעסיק והזכויות הנלוות אליה.

פסק הדין

בית הדין בחן את יחסי הצדדים על פי המבחנים שנקבעו בפסיקת בתי הדין לעבודה ובכלל זה מבחן ההשתלבות. לא הייתה מחלוקת כי הצדדים הגדירו עצמם לאורך כל תקופת ההתקשרות כקבלן ומקבל שירות.

בית הדין התמודד עם השאלה האם ההסכם כפה על מערכת היחסים האמתית שבין הצדדים הגדרת "קבלן" או שמא, זו ההגדרה האמתית של מערכת היחסים ואילו הפתרון למקרה של החלת מערכת יחסי עובד מעסיק על הצדדים, כפי שהובא בהסכם, אינו אלא דרך ליישם פתרון חוקי ומעשי לקושי שנוצר במקרה שבו ה"קבלן" אינו אוחז בפנקס חשבוניות בידו.

לענין זה העיר בית הדין כי "העובדה שמבחינה מיסויית ,על מנת לפעול באופן חוקי, נכפה על הצדדים "לבחור" במנגנון פורמלי זה או אחר, והעובדה כי לעתים, בהעדר תיק במס הכנסה, מע"מ ובטוח לאומי לנותן השירות/עובד, אין מנוס מתשלום "משכורת" דווקא, אינה משמיעה בהכרח כי מערכת היחסים היא מערכת יחסים של עובד ומעביד, ואם כן , עלינו לבחון בזהירות יתרה מה חייבה מציאות החיים וכיצד היא הגדירה את מערכת היחסים."

• חשבים משיקה מוצר חדש : הסורק - שירות התראות משפטיות
• חשבים מציגה מהפיכה טכנולוגית בעולם דיני העבודה והשכר
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

לדעת בית הדין, ההתקשרות שבין הצדדים יכולה מבחינה מהותית להיכנס להגדרה של יחסים קבלניים ולפיכך, ונוכח כוונתם הברורה של שני הצדדים, היה ראוי כך לקבוע, לו היו הצדדים מתנהלים בפועל על פי ההסכם.

התנהלות הצדדים בפועל – כיחסי עובד מעסיק

בחינת הפן החיובי של מבחן ההשתלבות מצביעה על עמידת התובע בה: לנתבעת עסק של מתן שרותי כתיבה טכנית ותרגום, שבו ניתן להשתלב. אמנם ההתקשרות בין הצדדים נעשתה מתוך הנחה כי התובע יהיה חלק ממאגר נותני שירותים אשר יועסקו על פי פרויקט, ללא התחייבות להעסקה מינימלית, מבלי להיות משולב ב"מפעלה" של הנתבעת. אלא שבפועל, כפי שהוברר, התובע, כאחרים, לא ביצע רק את אותו "פרויקט" שלשמו גויס, אלא , בעת הצורך סמכה הנתבעת עליו ודרשה ממנו לעזוב את הטיפול בפרויקט שבו עסק, זהו ביטוי משמעותי לכך שהנתבעת עצמה ראתה את התובע חלק אינטגרלי מפעילותה.

האם היה התובע בעל עסק משלו?

מעדותו, עלה כי התובע פעל כפרילנסר מספר שנים בטרם פנה לנתבעת אולם בית הדין בחן את אופי ההתקשרות הספציפית עם הנתבעת – שכן לא בהכרח מי שמשמש כעצמאי בהתקשרויות אחרות, לא יוכרו יחסי עבודה שלו בהתקשרות ספציפית.

• השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
• עו"ד הראל ישראלי מונה ליועץ המשפטי של רשות המסים
• תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
• העברת ירושה ישירות לנכדים - המגמה החדשה בישראל

סימן היכר מרכזי לעסק עצמאי - בעל עסק (להבדיל מעובד) נהנה מהחיסכון בהוצאות ומפסיד מגידולן. הנתבעת לא סיכמה על מסגרת שעות מוגבלת לביצוע הפרויקט, אולם בפועל ההסכמה בין הצדדים הייתה כי לתובע ישולם לפי שעה. בנסיבות אלה ההתקשרות היא כזו שבה כל הסיכון מוטל על כתפי הנתבעת. משכך יש לומר, כי בהתקשרות הספציפית הזו, גם מן הפן השלילי של מבחן ההשתלבות, יש מקום למסקנה כי התובע הוא אכן עובד של הנתבעת.

בית הדין העיר כי יישומם של מרבית מבחני העזר הנוספים דווקא שולל קיומם של יחסי עובד ומעביד: מבחן הקשר האישי- אין בהסכם כל דרישה כי התובע עצמו יבצע את העבודה. מבחן הכפיפות והפיקוח- התובע יכול היה לבצע את העבודה מכל מקום בו חפץ, בשעות בהן חפץ, ולא היה כל פיקוח על עבודתו (להבדיל מאיכותה); היקף הפעילות- לתובע לא הייתה תלות כלכלית בנתבע. אין בהסכם כל דרישה לבלעדיות, דהיינו התובע יכול היה במקביל לעבוד עם כל מאן דהוא אחר. ומעל לכל, כאמור, הסכמת הצדדים וכוונתם בעת ההתקשרות כפי שעלו מפורשות הן מן ההסכם והן מן העדויות משני הצדדים.

נוכח תוצאות יישום מבחן ההשתלבות בית הדין הגיע לכלל מסקנה כי יש לראות ביחסים האמורים יחסי עובד ומעביד, וזאת על אף ההסכמות המקוריות, ועל אף האינדיקציות האחרות על פי מבחני המשנה. 

(*) הכותב - עו"ד ב"כל עובד", מרכז המידע בדיני עבודה של "חשבים-HPS"