אופן סיווג דמי ניהול
עו"ד רו"ח (כלכלן) ארז בוקאי
עמ"ה 1065/09 עלי בייגל נ' פקיד שומה פתח תקווהעמ"ה 1065/09
עלי בייגל נ' פקיד שומה פתח תקווה
בית המשפט המחוזי בתל אביב פסק כי אין לסווג הכנסות משירותי ניהול באמצעות חברה כהכנסות המערער מעבודה או מעסק, וכן כי אין לסווג עסקה כאמור כעסקה מלאכותית.
השאלה המשפטית, הרקע העובדתי וטענות הצדדים
המערער החזיק בבעלות מלאה במניות חברת מצברי לירז שיווק (1998) בע"מ (להלן: "לירז שיווק" או "לירז הישנה"). לחברה נוצרו הפסדים בסכומים ניכרים. לאור האמור ביקש המערער לאתר גוף שישקיע כספים בחברה, וניהל משא ומתן עם עמירם גולדמן, ששימש מנכ"ל חברת פאן טכנולוגיות בע"מ (להלן: "פאן"). לאור חובותיה של לירז שיווק העדיף גולדמן להשקיע בחברה חדשה. לפיכך נחתם הסכם בין המערער לבין חברת פאן ולפיו תשקיע פאן בחברה חדשה - מצברי לירז שיווק (2003) בע"מ (להלן: "לירז החדשה") אשר תעסוק בתחום עיסוקה של החברה הישנה. לירז שיווק ולירז החדשה היו אף הן צדדים להסכם זה. פאן החזיקה 51.5% ממניות לירז החדשה והמערער החזיק ב-49.5% ממניותיה. במסגרת ההסכם נקבע כי לירז החדשה תנוהל בידי לירז הישנה באמצעות המערער. כן נחתם הסכם ניהול בין לירז הישנה לבין לירז החדשה. בשומה שהוציא המשיב למערער לשנות המס 2005-2003 קבע המשיב כי דמי הניהול שהתקבלו בידי לירז הישנה יתווספו להכנסתו החייבת של המערער. לטענת המשיב התקיימו יחסי עובד מעביד בין לירז החדשה לבין המערער. לפיכך, יש לסווג את דמי הניהול כהכנסת עבודה בידי המערער. לחלופין נטען כי מאחר שהמערער סיפק באופן אישי שירותי ניהול ללירז החדשה וקיבל תמורה בגין שירות זה, הרי יש לראותו כקבלן עצמאי ולחייב את דמי הניהול כהכנסת המערער מעסק ולחייבו במס בהתאם לסעיף 2(1) לפקודת מס הכנסה (נוסח חדש), התשכ"א-1961 (להלן: "הפקודה").
דיון
טענת המשיב לקיום יחסי עובד מעביד בין לירז החדשה למערער מתבססת על המבחנים שנקבעו בפסיקה: מבחן הקשר האישי ומבחן ההשתלבות. נפסק כי בכל הנוגע למבחן הקשר האישי הרי מדובר במבחן שלילי. בהיעדר קשר אישי, אדם לא ייחשב כעובד, אך קיומו של קשר אישי אינו מספיק כדי לקבוע שהתקיימו יחסי עובד-מעביד. בענייננו, אך אם מתקיים קשר אישי בין המערער ללירז החדשה, הרי אין בכך בכדי לקבוע כי התקיימו יחסי עובד מעביד ביניהם. המבחן המרכזי לבחינת התקיימות יחסי עובד מעביד הוא המבחן המעורב, המבוסס על איזון בין סממנים שונים הנוגעים ליחסי עבודה. במרכזו של המבחן המעורב עומד מבחן ההשתלבות בעל שני הפנים - החיובי והשלילי. בפן החיובי מבצע העבודה מהווה חלק מהמערך האירגוני של העסק, ובפן השלילי מבצע העבודה אינו מנהל עסק עצמאי משלו המשרת את המפעל כגורם חיצוני. בהפעלת המפעל המעורב בענייננו, המסקנה היא כי לא מתקיימים יחסי עבודה. בהתאם להסכמי הניהול השונים, ניתנו שירותי הניהול על ידי לירז הישנה שהיא חברה עצמאית, ותשלום דמי הניהול הועבר לה. המערער הצהיר כי במסגרת מתן שירותי הניהול לא היה כבול בידי לירז החדשה לסד זמנים, ולא התקיימו כל פיקוח או בקרה על המערער. זאת ועוד, על פי הצהרות הצדדים לא הייתה כוונה ליצור יחסי עבודה בין המערער לבין לירז החדשה.
לעניין טענתו החליפית של המשיב, ולפיה יש לחייב את דמי הניהול כהכנסת המערער מעסק ולחייבו במס בהתאם לסעיף 2(1) לפקודה. נפסק כי אין לראות במערער קבלן עצמאי המעניק שירותים אישיים. זאת ועוד, יש לדחות את הטענה ולפיה מדובר בעסקה מלאכותית. מלבד הרצון בהפחתת מס ניתן לקבוע כי יש טעם מסחרי להעברת דמי הניהול ללירז הישנה, מאחר שלירז החדשה הוקמה על ידי המערער יחד עם פאן והתנאי להשקעה היה כי ההשקעה תעשה בחברה חדשה. כמו כן, מתן שירותי ניהול הניתן באמצעות חברה מהווה דרך מקובלת בעולם העסקי ויש בכך טעם מספק להעברת דמי הניהול מלירז החדשה ללירז הישנה, ולא לידי המערער עצמו.
- חשבים משיקה מוצר חדש : הסורק - שירות התראות משפטיות
- חשבים מציגה מהפיכה טכנולוגית בעולם דיני העבודה והשכר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תוצאה
הערעור התקבל. המשיב חויב בהוצאות בסך 12,000 ש"ח.
בבית המשפט: המחוזי תל אביב
לפני כב' השופט גדעון גינת
ניתן ביום 13.04.2015

העברת ירושה ישירות לנכדים - המגמה החדשה בישראל
היתרונות והחסרונות בהעברת כספים ונכסים ישירות לנכדים
בעשור האחרון חל שינוי משמעותי, אפילו מהפך באופן שבו משפחות ישראליות מתכננות את העברת הרכוש לדורות הבאים. אם בעבר הנורמה הייתה העברה אוטומטית מהורים לילדים, כיום עולה מגמה של "דילוג דורי" - העברת נכסים ישירות מסבים וסבתות לנכדים. התופעה, שגדלה בקצב מואץ, משקפת שינויים כלכליים וחברתיים עמוקים בחברה הישראלית ומעוררת שאלות משפטיות, כלכליות ומשפחתיות מורכבות.
המסגרת החוקית: מה מותר ואיך עושים זאת נכון
חוק הירושה הישראלי מעניק חופש רחב בעריכת צוואות. בהיעדר צוואה, החוק קובע חלוקה אוטומטית בין היורשים החוקיים - בן הזוג והילדים. אולם כל אדם רשאי לערוך צוואה ולקבוע חלוקה שונה לחלוטין, כולל העברת כל הרכוש לנכדים תוך דילוג על הילדים.
כתבה קשורה: המס שלא מדברים עליו - האם מס ירושה יחזור?
ישנן ארבע דרכים חוקיות לעריכת צוואה בישראל: צוואה בפני עדים (הנפוצה ביותר), צוואה בכתב יד, צוואה בעל פה במצבי סכנה, וצוואה בפני רשות. כל אחת מהדרכים דורשת עמידה בתנאים פורמליים מחמירים. צוואה שלא נערכה כדין עלולה להיפסל, מה שיוביל לחלוקה לפי החוק ולא לפי רצון המוריש.
- נדחתה תביעה לביטול מתנה: הדירה תישאר בידי האחות הקטנה
- דור ההמשך: איך להיערך נכון להעברה בין־דורית של רכוש לילדים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כאשר מעבירים נכסים לנכדים קטינים, נוצרות סוגיות מיוחדות. ההורים משמשים אפוטרופוסים טבעיים ומנהלים את הנכסים עד הגיע הקטין לבגרות. ניתן לקבוע בצוואה הוראות מיוחדות כמו מינוי נאמן חיצוני, הגבלות על שימוש בכספים, או תנאים לקבלת הירושה (כגון סיום לימודים או הגעה לגיל מסוים).

השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
חופשה של כמאה ימים בשנה, שנת שבתון (כל 7 שנים) ותנאים סוציאליים נדיבים הופכים את החבילה הכוללת של המורים ליותר ממה שרובכם משתכרים
האם שכר המורים בישראל באמת נמוך? זו שאלה שחוזרת על עצמה בכל שביתה או משא ומתן קיבוצי. התשובה של רוב הציבור היא כן. אלא שהתשובה האמיתית היא ממש לא. השכר של מורים הוא שכר טוב, שכנראה שעולה על השכר של רובכם. בדיקה של הנתונים מגלה כי כשלוקחים בחשבון את כל החבילה - חופשות נדיבות שמגיעות לכ-100 יום בשנה, שבתון ממומן כל שבע שנים, שעות עבודה מוגבלות ותנאים סוציאליים יוצאי דופן - השכר האפקטיבי נהפך למשמעותי הרבה יותר, ליותר מ-22 אלף שקל בחודש למשה מלאה. והיינו שמרנים.
השכר הממוצע של המורים עובדי המדינה זינק בשנים האחרונות כששכר ממוצע למשרה מלאה מגיע ל-16,622 שקל ועם נתון חציוני של 13.8 אלף שקל ברוטו. חשוב להדגיש שזה השכר למשרה מלאה, כשמורים בשנה הראשונה-שנייה מועסקים ב-60%-70%, והשכר שלהם נע סביב 7,500 שקל (כ-11 אלף שקל למשרה מלאה). המורים הצעירים מקבלים שכר נמוך כי דור א' ו-ב' לוקחים את הקופה. ועדיין, גם אצלם יש עליית שכר משמעותית וכמבינים שכמו בכל עבודה השנים הראשונות הן סוג של "התמחות" והשכר עולה בהמשך, אז זו בהחלט משרה עם שכר סביר, ויותר מכך - זו משרה שמאפשרת גמישות רבה.
משרה מלאה של מורה כוללת רק 156 שעות בחודש, לעומת 185-182 שעות במגזרים אחרים. זה אומר ששכר שעתי אפקטיבי גבוה משמעותית - אפילו מורה מתחיל עם 65% משרה (כ-101 שעות) המרוויח 7,450 שקל, מקבל בפועל כ-73 שקל לשעה, לעומת 60-50 שקל בממוצע במשק. מורה וותיק מקבל פי שניים, מורה בשכר ממוצע מקבל יותר מ-100 שקל לשעה.
מי שנשאר במקצוע זוכה לזינוק משמעותי
מורה ותיק יכול להגיע ליותר מ-20 אלף שקל - מעל הממוצע הארצי. זה שכר ברוטו, כשהשכר האפקטיבי הוא כ-30 אלף שקל. שכרם של מנהלי בתי ספר יסודיים הסתכם ב-2024 ב-30 אלף שקל בחודש בממוצע, ושל סגני מנהלים ב-23.8 אלף שקל. אפקטיבית זה שכר של יותר מ-30 אלף שקל.
- הגרלת דירות למורים בתל אביב - 64 דירות להשכרה מוזלת ל-5 שנים
- האוצר: הושג מתווה סופי עם הסתדרות המורים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
השוואה בינלאומית: הפער מצטמצם והולך
שכרם ההתחלתי של מורי התיכונים בישראל נמוך ב-30% מהשכר הממוצע המקובל בחברות ב-OECD, עם שכרו של מורה מתחיל שהגיע ב-2023 ל-31.4 אלף דולר. אבל הפער מצטמצם והולך, כשההטבות מסביב בארץ משמעותיות יותר וסוגרות חלק מהפער. לעומת עובדים אחרים במשק, השכר של המורים, בהשוואה לממוצע ה-OECD, וגם באופן אבסולוטי - הוא שכר טוב. מורה ממוצע מרוויח בהחלט טוב. הבעיה היא כאמור רק בשנתיים הראשונות, אבל גם שם זו לא באמת בעיה גדולה, כי בתוך שנתיים-שלוש הפער מצטמצם משמעותית.