אופן סיווג דמי ניהול

עמ"ה 1065/09 עלי בייגל נ' פקיד שומה פתח תקווה   בית המשפט המחוזי בתל אביב פסק כי אין לסווג הכנסות משירותי ניהול באמצעות חברה כהכנסות המערער מעבודה או מעסק, וכן כי אין לסווג עסקה כאמור כעסקה מלאכותית. השאלה המשפטית, הרקע העובדתי וטענות הצדדים המערער החזיק בבעלות מלאה במניות חברת מצברי לירז שיווק (1998) בע"מ (להלן: "לירז שיווק" או "לירז הישנה"). לחברה נוצרו הפסדים בסכומים ניכרים. לאור האמור ביקש המערער לאתר גוף שישקיע כספים בחברה, וניהל משא ומתן עם עמירם גולדמן, ששימש מנכ"ל חברת פאן טכנולוגיות בע"מ (להלן: "פאן"). לאור חובותיה של לירז שיווק העדיף גולדמן להשקיע בחברה חדשה. לפיכך נחתם הסכם בין המערער לבין חברת פאן ולפיו תשקיע פאן בחברה חדשה - מצברי לירז שיווק (2003) בע"מ (להלן: "לירז החדשה") אשר תעסוק בתחום עיסוקה של החברה הישנה. לירז שיווק ולירז החדשה היו אף הן צדדים להסכם זה. פאן החזיקה 51.5% ממניות לירז החדשה והמערער החזיק ב-49.5% ממניותיה. במסגרת ההסכם נקבע כי לירז החדשה תנוהל בידי לירז הישנה באמצעות המערער. כן נחתם הסכם ניהול בין לירז הישנה לבין לירז החדשה. בשומה שהוציא המשיב למערער לשנות המס 2005-2003 קבע המשיב כי דמי הניהול שהתקבלו בידי לירז הישנה יתווספו להכנסתו החייבת של המערער. לטענת המשיב התקיימו יחסי עובד מעביד בין לירז החדשה לבין המערער. לפיכך, יש לסווג את דמי הניהול כהכנסת עבודה בידי המערער. לחלופין נטען כי מאחר שהמערער סיפק באופן אישי שירותי ניהול ללירז החדשה וקיבל תמורה בגין שירות זה, הרי יש לראותו כקבלן עצמאי ולחייב את דמי הניהול כהכנסת המערער מעסק ולחייבו במס בהתאם לסעיף 2(1) לפקודת מס הכנסה (נוסח חדש), התשכ"א-1961 (להלן: "הפקודה").   דיון טענת המשיב לקיום יחסי עובד מעביד בין לירז החדשה למערער מתבססת על המבחנים שנקבעו בפסיקה: מבחן הקשר האישי ומבחן ההשתלבות. נפסק כי בכל הנוגע למבחן הקשר האישי הרי מדובר במבחן שלילי. בהיעדר קשר אישי, אדם לא ייחשב כעובד, אך קיומו של קשר אישי אינו מספיק כדי לקבוע שהתקיימו יחסי עובד-מעביד. בענייננו, אך אם מתקיים קשר אישי בין המערער ללירז החדשה, הרי אין בכך בכדי לקבוע כי התקיימו יחסי עובד מעביד ביניהם. המבחן המרכזי לבחינת התקיימות יחסי עובד מעביד הוא המבחן המעורב, המבוסס על איזון בין סממנים שונים הנוגעים ליחסי עבודה. במרכזו של המבחן המעורב עומד מבחן ההשתלבות בעל שני הפנים - החיובי והשלילי. בפן החיובי מבצע העבודה מהווה חלק מהמערך האירגוני של העסק, ובפן השלילי מבצע העבודה אינו מנהל עסק עצמאי משלו המשרת את המפעל כגורם חיצוני. בהפעלת המפעל המעורב בענייננו, המסקנה היא כי לא מתקיימים יחסי עבודה. בהתאם להסכמי הניהול השונים, ניתנו שירותי הניהול על ידי לירז הישנה שהיא חברה עצמאית, ותשלום דמי הניהול הועבר לה. המערער הצהיר כי במסגרת מתן שירותי הניהול לא היה כבול בידי לירז החדשה לסד זמנים, ולא התקיימו כל פיקוח או בקרה על המערער. זאת ועוד, על פי הצהרות הצדדים לא הייתה כוונה ליצור יחסי עבודה בין המערער לבין לירז החדשה. לעניין טענתו החליפית של המשיב, ולפיה יש לחייב את דמי הניהול כהכנסת המערער מעסק ולחייבו במס בהתאם לסעיף 2(1) לפקודה. נפסק כי אין לראות במערער קבלן עצמאי המעניק שירותים אישיים. זאת ועוד, יש לדחות את הטענה ולפיה מדובר בעסקה מלאכותית. מלבד הרצון בהפחתת מס ניתן לקבוע כי יש טעם מסחרי להעברת דמי הניהול ללירז הישנה, מאחר שלירז החדשה הוקמה על ידי המערער יחד עם פאן והתנאי להשקעה היה כי ההשקעה תעשה בחברה חדשה. כמו כן, מתן שירותי ניהול הניתן באמצעות חברה מהווה דרך מקובלת בעולם העסקי ויש בכך טעם מספק להעברת דמי הניהול מלירז החדשה ללירז הישנה, ולא לידי המערער עצמו. תוצאה הערעור התקבל. המשיב חויב בהוצאות בסך 12,000 ש"ח.

בבית המשפט: המחוזי תל אביב לפני כב' השופט גדעון גינת ניתן ביום 13.04.2015     <center>>