חובת מתן הודעה מוקדמת שעה שמעסיק לא הודיע לעובדיו מראש על חילופי מעסיקים

ע"ע 28597-03-11 דבוש נורית ואח' נגד מנעולי ירדני אחזקות (2005) בע"מ, בית הדין הארצי לעבודה, ניתן ביום 11.2.2015 תקציר פסק הדין מאת עו"ד עינב כהן
חשבים |
נושאים בכתבה חשבים

העובדות

דבוש נורית ואח' (להלן: "העובדים") הועסקו על ידי מנעולי ירדני אחזקות (2005) בע"מ (להלן: "המעסיקה") לתקופות שונות.

ביום 1.1.08 נמכרה פעילות המעסיקה למעסיק חדש. בד בבד שלחה המעסיקה לעובדים מכתבי פיטורים שבהם הודיעה להם על הפסקת העסקתם בשירותה לאלתר בשל חילופי המעסיקים. העובדים המשיכו לעבוד במפעל אצל המעסיק החדש. המעסיקה לא שילמה להם תמורת הודעה מוקדמת.

העובדים הגישו תביעה לתשלום דמי הודעה מוקדמת.

בית דין קמא דחה את תביעתם תוך שהוא קובע כי יש לראות את המפעל כמקום עבודה אחד השומר על רציפות הזכויות וזאת גם לעניין חובת מתן ההודעה המוקדמת.

בית הדין הארצי דן בשאלה האם חב מעסיק בתשלום דמי הודעה מוקדמת בנסיבות של חילופי מעסיקים במפעל?

פסק הדין

בית הדין הארצי לעבודה קבע כי חובת מתן הודעה מוקדמת לעובד או למעסיק על הכוונה לסיים את יחסי העבודה בין הצדדים עוגנה בחוק הודעה מוקדמת לפיטורים והתפטרות (להלן: "החוק").

תכלית ההודעה המוקדמת לאפשר לעובד תקופת התארגנות למקום עבודה חלופי, עת מופסקת עבודתו. העובדה כי בעת חילופי מעסיקים, מקום העבודה מוסיף להתקיים והמעסיק החדש מוכן לקלוט את העובד ולהמשיך את העסקתו ברציפות, אין משמעה כי יש בכך כדי לפטור את המעסיק הראשון ממילוי חובתו על פי דין. זאת, נוכח לשון החוק שאינה כוללת כל הסתייגות לחובת המעסיק ליתן לעובד הודעה מוקדמת, כל אימת שהוא בוחר לפטר את העובד.

העובדים פוטרו על ידי המעסיקה כך שחובת מתן ההודעה המוקדמת הינה מוחלטת. בית הדין ציין כי אין להתייחס לעובד כ"כלי על לוח השחמט" וכי העובד רשאי להחליט היכן ובשירות מי הוא מבקש לעבוד; לכן הרי שעצם ההחלטה "להעבירו" ממעסיק למעסיק, מאיינת את יכולתו להיות אדון להחלטותיו ושוללת ממנו את זכות הבחירה, וזאת גם אם בסופו של יום מחליט העובד להמשיך לעבוד במפעל תחת המעסיק החדש.

כל שצריך לעשות מעסיק המבקש לפטור עצמו מחובת התשלום בגין תקופת ההודעה המוקדמת הוא להודיע לעובד מבעוד מועד על הכוונה להעביר את הבעלות בעסקו לאחר, ולהותיר בידי העובד את הבחירה החופשית האם להמשיך לעבוד במפעל, אם לאו. מעסיק הבוחר לשמור לעצמו את המידע בדבר כוונתו להעביר את המפעל לבעלות אחרת ומונע בכך את חופש הבחירה של העובד, צריך לשאת בתשלום בגין הפרה זו.

העובדה כי בסופו של דבר בחר עובד להמשיך ולעבוד במפעל אין בה כדי להשפיע על עצם חובת מתן ההודעה המוקדמת. ככלל אין העובד חייב להוכיח את הנזק שנגרם לו בגין אי מתן הודעה מוקדמת. כלומר, גם אם החל העובד לעבוד במקום עבודה אחר למחרת פיטוריו והשתכר במקום עבודתו החדש סכום העולה על שכרו אצל המעביד שהפר את ההסכם, הוא יהא זכאי לפיצוי על הפרת חוזה, דהיינו הפרת החובה ליתן הודעה מוקדמת, בגובה השכר שהפסיד. מכאן, כי לשאלה האם המשיך העובד לעבוד באותו מקום עבודה אם לאו, או בכל מקום אחר, אין כל השלכה לעניין זכאותו לקבל את ההודעה המוקדמת. והודגש - התשלום בגין ההודעה המוקדמת שבו מחויב המעסיק נעשה רק מקום שבו הפר המעסיק את חובתו למסור הודעה מוקדמת על כוונתו להעביר את המפעל לידי אחר.

קיראו עוד ב"בארץ"

לאור כל זאת, נפסק כי העובדים זכאים לדמי הודעה מוקדמת.

 

(*) הכותבת - עו"ד ב"כל עובד", מרכז המידע בדיני עבודה של "חשבים-HPS"

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
יואב תורג'מן מנכ"ל רפאל, צילום: דוברות רפאליואב תורג'מן מנכ"ל רפאל, צילום: דוברות רפאל
ראיון

"ספרד לא ביטלה הזמנות מרפאל" - המנכ"ל חושף: צבר ההזמנות יחצה את ה-75 מיליארד ודוחף להנפקה

ה"בטן" בצבר? - "רפאל חברה שקלית וזה קשור לתנודות במטבע, בפועל הצבר יעבור את ה-75 מיליארד שקל בסוף שנה"; מרגישים "חצי חרם"? - "ההזמנות והמכירות בקצב גבוה אבל, כנראה שאפשר היה יותרצה" - מנכ"ל רפאל יואב תורג'מן מדבר על הכל ומדבר על הנפקה

מנדי הניג |

מה זה אומר על הצבר? יגיע ל־75 מיליארד?

"הוא יעבור את ה־75 מיליארד".

מה ״הלהיטים״ בצבר נכון להיום?

רפאל סיכמה את הרבעון השני ואת המחצית הראשונה של השנה עם צמיחה בהכנסות וברווח. היקף המכירות ברבעון עמד על 4.74 מיליארד שקל עלייה של כ־20% לעומת התקופה המקבילה והרווח הנקי זינק ל-340 מיליון שקל, לעומת 132 מיליון שקל ברבעון המקביל. בהשוואה לרבעון הראשון זו צמיחה מתונה יותר של כ־2%, אבל אם מסתכלים חצי שנתית המספרים מרשימים: מכירות של 9.36 מיליארד שקל, עלייה של כמעט 20% לעומת מחצית השנה הקודמת, ורווח נקי של 612 מיליון שקל קפיצה של 68%.

"זו שאלה שאני נשאל בכל פעם מחדש. יש יותר מ־20 מדינות שהזמינו אצלינו בהיקפים של למעלה מ-100 מיליון שקל. ההזמנות פרוסות על פני הרבה מדינות והרבה מוצרים. יש לנו מגוון רחב מאוד של מוצרים - טילים ממשפחת הספייק, מערכות ספיידר, מעילי רוח, מיגונים ריאקטיביים, מערכות תקשורת ועוד מנעד רחב של מוצרים לכן אין מוצר מוביל אחד ספציפי שהוא המוצר המוביל".

מרגישים במקומות מסוימים קושי כחברה ישראלית?

במקביל, נתוני הצבר מעוררים שאלות. ברבעון הראשון נרשם שיא של 67 מיליארד שקל, אבל בסוף הרבעון השני הצבר ירד ל־65.7 מיליארד שקל. עם זאת, בהשוואה לשנה שעברה זו עדיין עלייה משמעותית שאז הצבר עמד על 59 מיליארד שקל. בתוך כך נחתמה עסקה גדולה בגרמניה לאספקת פודי Litening 5 בהיקף מוערך של 350 מיליון אירו, מה שמראה את ההתרחבות של הפעילות.

"ברמת המספרים שהם המדד הכי אובייקטיבי קצב קבלת ההזמנות השנה יותר גדול אפילו משנת השיא שהיא הייתה שנה שעברה. עם זאת, אנחנו מרגישים את זה בכך שלא מזמינים אותנו לתערוכות, ובחלק מהתערוכות שכן הוזמנו נמנע מאיתנו להציג את המוצרים. זה נותן תחושה לא נעימה. אני מקווה שהתופעה תדעך ואז יהיה לנו יותר נוח״.

על רקע התוצאות הללו, ישבנו לשיחה עם מנכ"ל רפאל, יואב תורג'מן, שהסביר מה עומד מאחורי התנודות בצבר, על תחושת ה"חצי חרם" בעולם, על שימור ההון האנושי וגם על האפשרות שהמדינה תאפשר לחברה ללכת במסלול של הנפקה.


יואב תורג'מן מנכ"ל רפאל, צילום: דוברות רפאליואב תורג'מן מנכ"ל רפאל, צילום: דוברות רפאל
ראיון

"ספרד לא ביטלה הזמנות מרפאל" - המנכ"ל חושף: צבר ההזמנות יחצה את ה-75 מיליארד ודוחף להנפקה

ה"בטן" בצבר? - "רפאל חברה שקלית וזה קשור לתנודות במטבע, בפועל הצבר יעבור את ה-75 מיליארד שקל בסוף שנה"; מרגישים "חצי חרם"? - "ההזמנות והמכירות בקצב גבוה אבל, כנראה שאפשר היה יותרצה" - מנכ"ל רפאל יואב תורג'מן מדבר על הכל ומדבר על הנפקה

מנדי הניג |

מה זה אומר על הצבר? יגיע ל־75 מיליארד?

"הוא יעבור את ה־75 מיליארד".

מה ״הלהיטים״ בצבר נכון להיום?

רפאל סיכמה את הרבעון השני ואת המחצית הראשונה של השנה עם צמיחה בהכנסות וברווח. היקף המכירות ברבעון עמד על 4.74 מיליארד שקל עלייה של כ־20% לעומת התקופה המקבילה והרווח הנקי זינק ל-340 מיליון שקל, לעומת 132 מיליון שקל ברבעון המקביל. בהשוואה לרבעון הראשון זו צמיחה מתונה יותר של כ־2%, אבל אם מסתכלים חצי שנתית המספרים מרשימים: מכירות של 9.36 מיליארד שקל, עלייה של כמעט 20% לעומת מחצית השנה הקודמת, ורווח נקי של 612 מיליון שקל קפיצה של 68%.

"זו שאלה שאני נשאל בכל פעם מחדש. יש יותר מ־20 מדינות שהזמינו אצלינו בהיקפים של למעלה מ-100 מיליון שקל. ההזמנות פרוסות על פני הרבה מדינות והרבה מוצרים. יש לנו מגוון רחב מאוד של מוצרים - טילים ממשפחת הספייק, מערכות ספיידר, מעילי רוח, מיגונים ריאקטיביים, מערכות תקשורת ועוד מנעד רחב של מוצרים לכן אין מוצר מוביל אחד ספציפי שהוא המוצר המוביל".

מרגישים במקומות מסוימים קושי כחברה ישראלית?

במקביל, נתוני הצבר מעוררים שאלות. ברבעון הראשון נרשם שיא של 67 מיליארד שקל, אבל בסוף הרבעון השני הצבר ירד ל־65.7 מיליארד שקל. עם זאת, בהשוואה לשנה שעברה זו עדיין עלייה משמעותית שאז הצבר עמד על 59 מיליארד שקל. בתוך כך נחתמה עסקה גדולה בגרמניה לאספקת פודי Litening 5 בהיקף מוערך של 350 מיליון אירו, מה שמראה את ההתרחבות של הפעילות.

"ברמת המספרים שהם המדד הכי אובייקטיבי קצב קבלת ההזמנות השנה יותר גדול אפילו משנת השיא שהיא הייתה שנה שעברה. עם זאת, אנחנו מרגישים את זה בכך שלא מזמינים אותנו לתערוכות, ובחלק מהתערוכות שכן הוזמנו נמנע מאיתנו להציג את המוצרים. זה נותן תחושה לא נעימה. אני מקווה שהתופעה תדעך ואז יהיה לנו יותר נוח״.

על רקע התוצאות הללו, ישבנו לשיחה עם מנכ"ל רפאל, יואב תורג'מן, שהסביר מה עומד מאחורי התנודות בצבר, על תחושת ה"חצי חרם" בעולם, על שימור ההון האנושי וגם על האפשרות שהמדינה תאפשר לחברה ללכת במסלול של הנפקה.