דמי לידה - הענקה מטעמי צדק

רו"ח אורנה צח (גלרט), חיים חיטמן, רו"ח (משפטן) ישי כהן

ביום 3 במארס 2015 דחה בית הדין האזורי לעבודה את תביעתה של הדסה ארן לדמי לידה מטעמי צדק, משום שלטענת בית הדין לא נבצר מהמבוטחת לשלם דמי ביטוח במועד ומשום שהכנסת משפחתה עלתה על הסכום הקבוע בתקנות.

חשבים |
נושאים בכתבה חשבים

ביום 3 במארס 2015 דחה בית הדין האזורי לעבודה (בל 11673-08-14) את תביעתה של הדסה ארן (להלן: "המבוטחת") לדמי לידה מטעמי צדק, משום שלטענת בית הדין לא נבצר מהמבוטחת לשלם דמי ביטוח במועד ומשום שהכנסת משפחתה עלתה על הסכום הקבוע בתקנות.

תמצית החוק

  • סעיף 50 לחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב), התשנ"ה-1995 (להלן: "החוק") קובע שכדי לקבל דמי לידה מלאים יש לשלם דמי ביטוח במהלך 10 חודשים מתוך 14 חודשים שקדמו ליום הקובע (בענייננו - יום הלידה) או במהלך 15 חודשים מתוך 22 החודשים שקדמו ליום הקובע.
הענקה מטעמי צדק:
  • מכוח סעיף 387 לחוק רשאי המוסד לביטוח לאומי (להלן: "המל"ל") לתת הענקה מטעמי צדק - לפי מבחנים, כללים וסכומים שנקבעו בתקנות הביטוח הלאומי (הענקות מטעמי צדק), התשל"ה-1975 (להלן: "התקנות"). בין היתר מאפשרות התקנות לתת הענקה בסכום דמי הלידה לעובדת עצמאית שתביעתה לדמי לידה נדחתה בשל פיגור בתשלום דמי ביטוח.
  • בין השאר קובע סעיף 3 לתקנות כי ניתן להעניק דמי לידה למבוטחת שלא שילמה דמי ביטוח במועד אם נבצר ממנה לשלם דמי ביטוח בנסיבות שונות וכן מכל סיבה אחרת שלפי שיקול דעת המל"ל מקורה בנסיבות שלא היו תלויות במבקש ההענקה בתום לב, והמל"ל שוכנע ששורת הצדק מחייבת את מתן ההענקה.
  • על פי הפירוש של המחלקה המשפטית של המל"ל קובע סעיף 4 לתקנות כי ההענקה מטעמי צדק תינתן רק למי שהכנסתו אינה עולה על הסכום שבתקנות.
תמצית עובדתית
  • המבוטחת נרשמה כעובדת עצמאית במל"ל ביום 7.8.2013, רטרואקטיבית מיום 1.9.2012.
  • במהלך החודשים אוגוסט וספטמבר 2013 שלח המל"ל למבוטחת הודעות חוב, ששולמו רק ביום 7.10.2013 (לאחר הלידה).
  • המבוטחת ילדה ביום 1.9.2013. תביעתה לדמי לידה נדחתה בשל אי תשלום דמי ביטוח שגרם להיעדר תקופת תשלום מספקת במועד הלידה.
  • ביום 10.10.2013 הגישה המבוטחת בקשה להענקה מטעמי צדק ותביעה מעודכנת לדמי לידה.
  • לטענת המבוטחת היא זכאית לתשלום דמי לידה שכן סברה בתום לב כי רואה החשבון שלה יטפל בפתיחת התיק במל"ל. משהתברר כי לא נפתח תיק, עשתה כן ביום 7.8.2013 ושילמה את דמי הביטוח לאחר הלידה.
דיון והחלטה

בית הדין מסתמך על פס"ד יעקב עגם נ' המל"ל (עב"ל 55/96) ולפיו - תנאי הכרחי לצורך ההענקה מטעמי צדק הוא כי אי התשלום נוצר מאחר ש"נבצר" מהמבוטח לשלם את דמי הביטוח וכי אותה "נבצרות" משמעותה שנסיבה אובייקטיבית, להבדיל מאי ידיעה, טעות או שכחה, מנעה מהמבוטח לקיים את חובת התשלום.

בית הדין הוסיף כי כאשר התיק במל"ל לא נפתח במועד בשל אי הבנה בין המבוטחת לבין רואה החשבון - מדובר בטעות או באי ידיעה. אין מדובר ב"נבצרות" או "מניעות".

בית הדין מוסיף כי המבוטחת לא חלקה על גובה הכנסות התא המשפחתי שיוחסו לה ושאינן מאפשרות הענקה מטעמי צדק. בית הדין דחה את התביעה ואת ההענקה מטעמי צדק.

בשולי הדברים

במשך שנים רבות הבחין המל"ל בין הענקה מטעמי צדק להענקה מטעמי חסד. כלומר - בדחיית תביעה בשל אי תשלום דמי ביטוח כאמור לא נבחנו הכנסות המבוטחת.

בעקבות חוות דעת משפטית במל"ל הותנתה הזכאות להענקה מטעמי צדק גם בעמידה במבחן הכנסות. אנו סבורים כי אין מקום להתניה הזו.

 

הכותבים - ממשרד ארצי, חיבה, אלמקייס, כהן - פתרונות מיסוי בע"מ  http://www.ahec-tax.co.il

 

 

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
יואב תורג'מן מנכ"ל רפאל, צילום: דוברות רפאליואב תורג'מן מנכ"ל רפאל, צילום: דוברות רפאל
ראיון

"ספרד לא ביטלה הזמנות מרפאל" - המנכ"ל חושף: צבר ההזמנות יחצה את ה-75 מיליארד ודוחף להנפקה

ה"בטן" בצבר? - "רפאל חברה שקלית וזה קשור לתנודות במטבע, בפועל הצבר יעבור את ה-75 מיליארד שקל בסוף שנה"; מרגישים "חצי חרם"? - "ההזמנות והמכירות בקצב גבוה אבל, כנראה שאפשר היה יותרצה" - מנכ"ל רפאל יואב תורג'מן מדבר על הכל ומדבר על הנפקה

מנדי הניג |

רפאל סיכמה את הרבעון השני ואת המחצית הראשונה של השנה עם צמיחה בהכנסות וברווח. היקף המכירות ברבעון עמד על 4.74 מיליארד שקל עלייה של כ־20% לעומת התקופה המקבילה והרווח הנקי זינק ל-340 מיליון שקל, לעומת 132 מיליון שקל ברבעון המקביל. בהשוואה לרבעון הראשון זו צמיחה מתונה יותר של כ־2%, אבל אם מסתכלים חצי שנתית המספרים מרשימים: מכירות של 9.36 מיליארד שקל, עלייה של כמעט 20% לעומת מחצית השנה הקודמת, ורווח נקי של 612 מיליון שקל קפיצה של 68%.

במקביל, נתוני הצבר מעוררים שאלות. ברבעון הראשון נרשם שיא של 67 מיליארד שקל, אבל בסוף הרבעון השני הצבר ירד ל־65.7 מיליארד שקל. עם זאת, בהשוואה לשנה שעברה זו עדיין עלייה משמעותית שאז הצבר עמד על 59 מיליארד שקל. בתוך כך נחתמה עסקה גדולה בגרמניה לאספקת פודי Litening 5 בהיקף מוערך של 350 מיליון אירו, מה שמראה את ההתרחבות של הפעילות.

על רקע התוצאות הללו, ישבנו לשיחה עם מנכ"ל רפאל, יואב תורג'מן, שהסביר מה עומד מאחורי התנודות בצבר, על תחושת ה"חצי חרם" בעולם, על שימור ההון האנושי וגם על האפשרות שהמדינה תאפשר לחברה ללכת במסלול של הנפקה.


האמת שזה אולי היה די ברור וצפוי, אבל הייתה קצת, נקרא לזה, ״בטן״ בצבר. מה קרה שם?

"שאלה טובה. שתי דברים אני יכול להגיד על זה. תקופה קצרה מאוד אחרי שסגרנו את הספרים קיבלנו עוד הזמנות בהיקף של כ־5 מיליארד שקלים, כך שהבטן בצבר היא קטנה, קטנה והפכה להיות שלילית זאת אומרת חיובית במובן שלי. 

חוץ מזה, מכיוון שאנחנו חברה שקלית, בניגוד לתעשייה האווירית ואלביט כשלהם יש הזמנה של מיליארד דולר, אז אם הדולר עולה או יורד, זה נשאר מיליארד דולר. אצלנו, אם יש לי הזמנה של מיליארד דולר והדולר יורד ב־7%, אני מקטין את הצבר ב־7%, ב־70 מיליון. לכן הירידה בשער הדולר השפיעה עלינו. אם הייתי כותב את הדוחות בדולר, זה היה נשאר הסכום במדויק, אבל אני כותב בשקלים ולכן הערך משתנה בהתאם לשער החדש. עכשיו כשהדולר עולה חזרה, זה גם יחזור למעלה. בכל מקרה, זו תנודה מקומית, ותזמון של הגעת הזמנות. כמו כן זמן קצר אחרי שסגרנו את הרבעון הגיעו הזמנות גדולות, ואני צופה שבשנה הזו נעלה אל מעבר להיקף ההזמנות של השנה שעברה - זו הולכת להיות שנת שיא".

מה זה אומר על הצבר? יגיע ל־75 מיליארד?

"הוא יעבור את ה־75 מיליארד".

מה ״הלהיטים״ בצבר נכון להיום?

רפאל יובל שטייניץ יואב תורגמן
צילום: רפאל

הצבר של רפאל ירד, אבל צפוי לעלות בהמשך - "נגיע לצבר של 75 מיליארד שקל"

ההכנסות הסתכמו ב-4.7 מיליארד שקל, לעומת כ-4.6 מיליארד שקל ברבעון הראשון - קצב הצמיחה מאט, אבל החברה קיבלה הזמנות גדולות אחרי הרבעון

רן קידר |
נושאים בכתבה רפאל


רפאל מערכות לחימה מדווחת על מכירות בהיקף של 4,735 מיליון שקלים, עליה של כ-20.4% מהתקופה המקבילה אשתקד, הרווח הנקי ברבעון עומד על סך של 340 מיליון שקל, לעומת 132 מיליון שקל ברבעון המקביל ב- 2024. בהשוואה לרבעון קודם מדובר על צמיחה נמוכה יחסית - מ-4.62 מיליארד שקל - כלומר כ-2%. בולט יותר הצבר שהגיע בסוף הרבעון הראשון ל-67 מיליארד שקל וירד ל-65.7 מיליארד שקל. 

היקף המכירות במחצית הראשונה עמדו על 9,358 מיליון שקל, עלייה של 19.5% לעומת מחצית מקבילה. ההזמנות במחצית הגיעו לסך של 11,359 מיליון שקל, לעומת 14,259 מיליון שקל במחצית המקבילה.  הרווח הנקי במחצית הראשונה עומד על 612 מיליון עלייה של כ-68% מהרווח במחצית הראשונה של השנה. הנהלת רפאל מדגישה את העלייה בצבר ביחס לשה קודמת, אז הוא עמד על 59 מיליארד שקל, אך כאמור ביחס לרבעון קודם יש ירידה. 

 

יו"ר רפאל, ד"ר יובל שטייניץ: ״רפאל מסכמת את המחצית הראשונה של 2025 עם תוצאות כספיות מרשימות, עלייה של עשרות אחוזים במכירות וביקוש שיא למערכותיה בארץ ובעולם. מלחמת "חרבות ברזל" בכלל ומבצע "עם כלביא" בפרט, המחישו את תרומתה של רפאל לביטחון הלאומי ואת עליונותה הטכנולוגית בשדה הקרב. ההישגים המבצעיים הם פרי עמלם של עובדי ועובדות רפאל, הפועלים בנחישות ובמסירות יומיומית כדי לשרת את מדינת ישראל מתוך כוונה להוות נדבך משמעותי בביטחונה, להיות תמיד בקדמת הטכנולוגיה ולהפוך את הבלתי אפשרי לאפשרי. בשמי ובשם הדירקטוריון  אני מברך על כך שהעשייה הביטחונית והמבצעית באה לידי ביטוי גם בצמיחה עסקית וכלכלית חסרת תקדים".

 

מנכ"ל רפאל, יואב תורג'מן: "בסיכום החציון הראשון של השנה, רפאל מציגה המשך של מגמת הצמיחה המהירה של החברה. רפאל עמדה באופן מלא ביעדיה העסקיים בחציון זה. מערכות רפאל במבצע "עם כלביא" בהגנה, בהשגת העליונות האווירית והמודיעינית ובהתקפה פעלו בהצלחה יוצאת דופן והביאו לידי ביטוי את תרומתה המכרעת של רפאל לעליונות הטכנולוגית של מדינת ישראל. רפאל הגבירה את השקעתה בפיתוח טכנולוגיות ומוצרים מתקדמים, תוך השקעה רבה בתשתיות המדעיות ופיתוח יכולות פורצות דרך כגון מערכת הלייזר רב-העוצמה "מגן אור". רפאל ממשיכה במגמת ההתרחבות והיא קלטה מאז תחילת השנה מאות עובדים חדשים בכל רחבי מדינת ישראל. אני מבקש להודות ולהביע הערכה עמוקה לעובדות ועובדי רפאל, מקצוענותם התגייסותם ומסירותם אפשרו לרפאל לספק למערכת הבטחון יתרון איכותי. קבוצת רפאל הכוללת עשרות חברות בארץ ובעולם, תמשיך להוביל ולהביא יתרון מבצעי וטכנולוגי מכריע לשותפנו בארץ ובעולם".


הזמנה גדולה מגרמניה

אתמול דיווחה החברה כי הפרלמנט הגרמני אישר את רכישת 90 פודי תצפית והכוונה מדגם Litening 5 מתוצרת רפאל עבור מטוסי ה-Eurofighter Typhoon. מהלך זה ממחיש את השותפות ארוכת השנים בין רפאל וגרמניה ואת האמון במערכות רפאל, במקביל למגמה גלובלית לאימוץ סנסורים רב‑גליים ויכולות תקיפה מדויקות מטווח מבטחים במרחבי אוויר מאוימים.