דמי לידה - הענקה מטעמי צדק

רו"ח אורנה צח (גלרט), חיים חיטמן, רו"ח (משפטן) ישי כהן

ביום 3 במארס 2015 דחה בית הדין האזורי לעבודה את תביעתה של הדסה ארן לדמי לידה מטעמי צדק, משום שלטענת בית הדין לא נבצר מהמבוטחת לשלם דמי ביטוח במועד ומשום שהכנסת משפחתה עלתה על הסכום הקבוע בתקנות.

חשבים |
נושאים בכתבה חשבים

ביום 3 במארס 2015 דחה בית הדין האזורי לעבודה (בל 11673-08-14) את תביעתה של הדסה ארן (להלן: "המבוטחת") לדמי לידה מטעמי צדק, משום שלטענת בית הדין לא נבצר מהמבוטחת לשלם דמי ביטוח במועד ומשום שהכנסת משפחתה עלתה על הסכום הקבוע בתקנות.

תמצית החוק

  • סעיף 50 לחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב), התשנ"ה-1995 (להלן: "החוק") קובע שכדי לקבל דמי לידה מלאים יש לשלם דמי ביטוח במהלך 10 חודשים מתוך 14 חודשים שקדמו ליום הקובע (בענייננו - יום הלידה) או במהלך 15 חודשים מתוך 22 החודשים שקדמו ליום הקובע.
הענקה מטעמי צדק:
  • מכוח סעיף 387 לחוק רשאי המוסד לביטוח לאומי (להלן: "המל"ל") לתת הענקה מטעמי צדק - לפי מבחנים, כללים וסכומים שנקבעו בתקנות הביטוח הלאומי (הענקות מטעמי צדק), התשל"ה-1975 (להלן: "התקנות"). בין היתר מאפשרות התקנות לתת הענקה בסכום דמי הלידה לעובדת עצמאית שתביעתה לדמי לידה נדחתה בשל פיגור בתשלום דמי ביטוח.
  • בין השאר קובע סעיף 3 לתקנות כי ניתן להעניק דמי לידה למבוטחת שלא שילמה דמי ביטוח במועד אם נבצר ממנה לשלם דמי ביטוח בנסיבות שונות וכן מכל סיבה אחרת שלפי שיקול דעת המל"ל מקורה בנסיבות שלא היו תלויות במבקש ההענקה בתום לב, והמל"ל שוכנע ששורת הצדק מחייבת את מתן ההענקה.
  • על פי הפירוש של המחלקה המשפטית של המל"ל קובע סעיף 4 לתקנות כי ההענקה מטעמי צדק תינתן רק למי שהכנסתו אינה עולה על הסכום שבתקנות.
תמצית עובדתית
  • המבוטחת נרשמה כעובדת עצמאית במל"ל ביום 7.8.2013, רטרואקטיבית מיום 1.9.2012.
  • במהלך החודשים אוגוסט וספטמבר 2013 שלח המל"ל למבוטחת הודעות חוב, ששולמו רק ביום 7.10.2013 (לאחר הלידה).
  • המבוטחת ילדה ביום 1.9.2013. תביעתה לדמי לידה נדחתה בשל אי תשלום דמי ביטוח שגרם להיעדר תקופת תשלום מספקת במועד הלידה.
  • ביום 10.10.2013 הגישה המבוטחת בקשה להענקה מטעמי צדק ותביעה מעודכנת לדמי לידה.
  • לטענת המבוטחת היא זכאית לתשלום דמי לידה שכן סברה בתום לב כי רואה החשבון שלה יטפל בפתיחת התיק במל"ל. משהתברר כי לא נפתח תיק, עשתה כן ביום 7.8.2013 ושילמה את דמי הביטוח לאחר הלידה.
דיון והחלטה

בית הדין מסתמך על פס"ד יעקב עגם נ' המל"ל (עב"ל 55/96) ולפיו - תנאי הכרחי לצורך ההענקה מטעמי צדק הוא כי אי התשלום נוצר מאחר ש"נבצר" מהמבוטח לשלם את דמי הביטוח וכי אותה "נבצרות" משמעותה שנסיבה אובייקטיבית, להבדיל מאי ידיעה, טעות או שכחה, מנעה מהמבוטח לקיים את חובת התשלום.

בית הדין הוסיף כי כאשר התיק במל"ל לא נפתח במועד בשל אי הבנה בין המבוטחת לבין רואה החשבון - מדובר בטעות או באי ידיעה. אין מדובר ב"נבצרות" או "מניעות".

בית הדין מוסיף כי המבוטחת לא חלקה על גובה הכנסות התא המשפחתי שיוחסו לה ושאינן מאפשרות הענקה מטעמי צדק. בית הדין דחה את התביעה ואת ההענקה מטעמי צדק.

בשולי הדברים

במשך שנים רבות הבחין המל"ל בין הענקה מטעמי צדק להענקה מטעמי חסד. כלומר - בדחיית תביעה בשל אי תשלום דמי ביטוח כאמור לא נבחנו הכנסות המבוטחת.

בעקבות חוות דעת משפטית במל"ל הותנתה הזכאות להענקה מטעמי צדק גם בעמידה במבחן הכנסות. אנו סבורים כי אין מקום להתניה הזו.

 

הכותבים - ממשרד ארצי, חיבה, אלמקייס, כהן - פתרונות מיסוי בע"מ  http://www.ahec-tax.co.il

 

 

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ההסתדרות
צילום: דוברות ההסתדרות

הישג לגמלאי שירות המדינה: יצורפו לקרנות הרווחה

ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו על הסכם לפיו החל משנת 2026, המדינה תתקצב פעילויות רווחה, תרבות ופנאי גם לגמלאים המבוטחים בפנסיה צוברת, בתנאים זהים לגמלאי הפנסיה התקציבית


הדס ברטל |

ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו היום (ה') על הסכם קיבוצי מיוחד ופורץ דרך, המחיל את שירותי קרנות הרווחה גם על גמלאי שירות המדינה המבוטחים בפנסיה צוברת.

עד היום, נהנו רק גמלאים בפנסיה תקציבית נהנו משירותי הקרן הכוללים סבסוד פעילויות תרבות, נופש, בריאות ופנאי. ההסכם החדש קובע כי החל משנת  2026, המדינה תעביר תקציב ייעודי עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת העומד בתנאי הזכאות, ובכך תשווה את מעמדם למעמד הגמלאים הוותיקים. פנסיה תקציבית היא שיטת הפנסיה המסורתית של עובדי המדינה עד תחילת שנות ה-2000, שבה המדינה (המעסיק) מתחייבת תשלום קצבה קבועה, בהתאם לשכר ולותק, מתקציב המדינה. מאז 2003 עובדי מדינה חדשים כבר אינם נכנסים לפנסיה תקציבית אלא לפנסיה צוברת.

עיקרי ההסכם:

שוויון מלא: קרנות הרווחה יעניקו מעתה את אותם השירותים בדיוק לכלל הגמלאים, הן במסלול התקציבי והן במסלול הצובר. 

תקצוב המדינה: המדינה תקצה סכום שנתי (הצמוד למדד) עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת, בדומה למודל הקיים בפנסיה התקציבית. 

תחולה רחבה: ההסכם חל על גמלאי הדירוגים המיוצגים על ידי ההסתדרות בשירות המדינה. 


אלי גליקמן מנכל צים
צילום: שלומי יוסף

חברות ספנות זרות מתעניינות בצים - אבל הסיכוי לעסקה נמוך מאוד

המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר אבל הדירקטוריון מנסה לקבל הצעות גם מגופים אחרים

מנדי הניג |
נושאים בכתבה צים אלי גליקמן

צים ZIM Integrated Shipping Services -1.96%  , חברת הספנות הוותיקה של ישראל על המדף.  המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר שפועל בתחום הרכב, נדל"ן וספנות. אבל הדירקטוריון גם בשל לחץ מבעלי מניות מצהיר כי הוא מנסה לקבל הצעות מגופים אחרים. התקבלו הצעות - כך הודיעה צים בשבוע שעבר, גם מגופים אסטרטגיים.   

ענקיות ספנות בינלאומיות הביעו עניין ברכישת החברה, אבל ההערכה היא שהסיכוי שהמהלך יתממש נמוך מאוד. הסיבה פשוטה - צים נחשבת לנכס לאומי וביטחוני מהמעלה הראשונה, והמדינה צפויה להפעיל את כל הכלים שברשותה כדי למנוע מכירה לגורמים זרים. היא יכולה להטיל ווטו על המכירה. 

היסטורית, צים הוקמה מתוך צורך אסטרטגי,  להבטיח לישראל עצמאות ימית וסחר בטוח. עד היום, היא נתפסת כעורק חיים לאומי, במיוחד בשעת חירום. מלחמות, מגפות, משברים, כשחברות זרות הפסיקו לפעול, צים נשארה היחידה שהמשיכה להביא לישראל מזון, ציוד חיוני ותחמושת.

כמו אל על, גם צים נהנית ממעמד מיוחד לטוב ולרע, שמאפשר למדינה להטיל וטו על מהלכים אסטרטגיים באמצעות מניית זהב או רגולציה מחמירה. באל על, למשל, הוכנס בעל שליטה - משפחת רוזנברג, תחת תנאים מחייבים שהגדירו את אל על כחברת הדגל הלאומית בתעופה. בצים הסיפור יהיה דומה. מדובר בחברה הלאומית בתחום הספנות, והשליטה בה לא תעבור לידיים שעלולות שלא לשרת את האינטרסים של ישראל בשעת הצורך. צריך לזכור ש-98% מהסחר עם העולם נעשה דרך הים. 

לפי הידוע, חברות ענק הביעו עניין בצים, לרבות הפג לויד הגרמנית, ומארסק הדנית.  בהפג לויד מחזיקים גורמים מקטאר וסעודיה.