פטור חלקי לפי סעיף 61 לחוק מיסוי מקרקעין למוסד ציבורי שהוא בעל מניות בחברת בית
עו"ד רו"ח (כלכלן) ארז בוקאי
ו"ע 25914/12 קעל בע"מ נ' מנהל מיסוי מקרקעין תל אביבתקציר: ו"ע 25914/12
קעל בע"מ נ' מנהל מיסוי מקרקעין תל אביב
ועדת הערר שליד בית המשפט המחוזי תל אביב פסקה כי העוררת, המחזיקה במקרקעין בתל אביב ונישומה כחברת בית כהגדרתה בסעיף 64 לפקודת מס הכנסה (נוסח חדש), התשכ"א-1961 (להלן: "הפקודה"), זכאית לפטור החלקי ממס שבח הקבוע בחלופה שבסעיף 61(ב)(2)(ב) לחוק מיסוי מקרקעין, התשכ"ג-1963 (להלן: "חוק מיסוי מקרקעין"). נפסק כי יש לייחס לעמותה המחזיקה 60% ממניות העוררת, שהיא בעלת סטטוס של מוסד ציבורי, את השבח שנצמח בגין היחידות שנמכרו, כדי חלקה של העמותה בעוררת (60%), ומשהעמותה היא מוסד ציבורי זכאית היא לפטור הקבוע בחלופה שבסעיף 61(ב)(2)(ב) לחוק מיסוי מקרקעין.
השאלה המשפטית הרקע העובדתי וטענות הצדדים
------------------------------------------------------
אגודת חיי שמעון (להלן: "העמותה") היא מוסד ציבורי כהגדרתו בסעיף 61(ד) לחוק מיסוי מקרקעין. העמותה היא בעלת 60% ממניות העוררת, המחזיקה במקרקעין בתל אביב ונישומה כחברת בית כהגדרתה בסעיף 64 לפקודה. בשנת 2010 מכרה העוררת יחידות שונות בבניין (להלן: "היחידות שנמכרו"). במסגרת השומות העצמאיות שהגישה למשיב בגין היחידות שנמכרו, ביקשה העוררת פטור חלקי של 60% ממס השבח מכוח הוראות סעיף 61(ב)(2)(ב) לחוק מיסוי מקרקעין. המשיב דחה את בקשת העוררת ואת חישוביה וחייב אותה במלוא מס השבח החל על העסקאות האמורות. המחלוקת שיש להכריע בה במסגרת הערר היא האם זכאיות העוררת ו/או העמותה לפטור חלקי ממס שבח על 60% מההכנסות ממכירת היחידות בבניין, על פי הוראות סעיף 61(ב)(2)(ב) לחוק.
דיון
----
סעיף 61(ב)(2)(ב) לחוק קובע הקלות במס המוטל על מוסד ציבורי בעת מכירת מקרקעין, כל עוד שימשו המקרקעין את המוסד הציבורי במישרין. קיימת זיקה בין השימוש שעשה המוסד הציבורי במקרקעין לבין שיעור הפטור ממס שבח שהוא זכאי לו. בהתאם נקבע בסעיף 61(ב)(1) לחוק כי מוסד ציבורי יהיה זכאי לפטור מלא ממס שבח בהתקיים תנאים אלה: א. המקרקעין שהזכות בהם נמכרת היו בידי המוסד הציבורי במשך שנה לפחות; ב. המקרקעין שהזכות בהם נמכרת שימשו במישרין את המוסד הציבורי לפחות 80% מהתקופה שבה היו המקרקעין בידי המוסד הציבורי. חלופת פטור חלקי נקבעה בסעיף 61(ב)(2): א. כאשר המקרקעין שהזכות בהם נמכרת היו בידי המוסד הציבורי במשך שנה לפחות ולא יותר מארבע שנים, יינתן פטור ממס שבח כיחס שבין התקופה שבה שימשו המקרקעין במישרין את המוסד הציבורי לבין התקופה שבה החזיק במקרקעין; ב. כאשר המקרקעין שהזכות בהם נמכרת היו בידי המוסד הציבורי למעלה מארבע שנים יינתן פטור של מחצית מס שבח ונוסף על כך פטור כיחס שבין התקופה שבה שימשו המקרקעין במישרין את המוסד הציבורי לבין התקופה שבה החזיק במקרקעין.
אין חולק שהעוררת אינה מוסד ציבורי והיא עצמה אינה זכאית לפטור הקבוע בסעיף 61 לחוק מיסוי מקרקעין בגין היחידות שנמכרו. אלא שלטענת העוררת, בהיותה חברת בית כמשמעותה בסעיף 64 לפקודה, יש לייחס לעמותה את השבח שנצמח בגין היחידות שנמכרו, כדי חלקה של העמותה בעוררת (60%), ומשהעמותה היא מוסד ציבורי זכאית היא לפטור החלקי הקבוע בחלופה שבסעיף 61(ב)(2)(ב) לחוק מיסוי מקרקעין. לטענת המשיב, יש לפרש את המילים "בידי המוסד" שבסעיף 61(ב)(2)(ב) לחוק מיסוי מקרקעין, באופן דווקני וכלשונו: "רק נכס מקרקעין המוחזק ישירות בידי המוסד הציבורי... נדרש כי הנכס יוחזק ישירות על ידי המוסד הציבורי...".
- חשבים משיקה מוצר חדש : הסורק - שירות התראות משפטיות
- חשבים מציגה מהפיכה טכנולוגית בעולם דיני העבודה והשכר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
נפסק כי ביחס להוראות סעיף 61(ב)(2)(ב) לחוק מיסוי מקרקעין, תכליתן להיטיב עם מוסד ציבורי בדרך של מתן פטור חלקי (מחצית) ממס שבח גם אם המקרקעין אינם משמשים אותו. במצב דברים זה ומשביחס ל"זכות במקרקעין" שהייתה בידי המוסד הציבורי לא נקבעה ההגבלה ולפיה נדרש המוסד הציבורי שהזכות במקרקעין הייתה בידיו "במישרין" כפי שנקבע ביחס לשימוש, מה לי אם המוסד הציבורי מחזיק במקרקעין במישרין או מחזיק במקרקעין באמצעות חברת בית? כך או כך, ההכנסה ממכירת המקרקעין תגיע לידי המוסד הציבורי, ומתן ההטבה למוסד הציבורי מקיימת את התכלית של החלופה הקבועה בסעיף 61(ב)(2)(ב) לחוק מיסוי מקרקעין. לפיכך, אין מניעה לראות בעמותה מי שמכרה את חלקה במקרקעין (60%) בהיותה מוסד ציבורי, ובהתאם להוראות סעיף 61(ב)(2)(ב) לחוק מיסוי מקרקעין, זכאית היא למחצית הפטור ממס שבח ביחס לחלקה במקרקעין.
תוצאה
--------
הערר התקבל. לא נעשה צו להוצאות.
בבית המשפט: ועדת הערר לפי חוק מיסוי מקרקעין שליד בית המשפט המחוזי תל אביב
לפני: כב' השופט מ' אלטוביה והחברים צ' פרידמן וד' מרגליות
ניתן ביום: 9.3.2015

העלמתי הכנסות של 100 אלף שקל לפני עשור - להצהיר עליהן בגילוי מרצון?
למה נוהל גילוי מרצון לא יספק את מה שמצפים ממנו - אנשים יחששו לדווח באופן לא אנונימי ואין ביטול אוטומטי של קנסות, הצמדה וריבית
לאחר למעלה משלוש שנות ציפייה, רשות המסים פרסמה את נוהל הגילוי מרצון החדש - רשות המסים
מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי
על פניו, מדובר במהלך חיובי שמטרתו לעודד שקיפות, להגדיל את רשת חייבי המס ולספק לנישומים הזדמנות להסדיר חובות עבר בכפוף לחיסון פלילי. זה גם אמור להגדיל את הקופה
הציבורית מגביית מסים. בפועל קשה לומר שמדובר ב"בשורה" של ממש, וספק בתמריץ אמיתי לחשיפה.
ראשית, בניגוד לנהלים קודמים בנושא זה, הנוהל הנוכחי מציע אך ורק הליך שאינו אנונימי. אנשים צריכים להזדהות כאשר הם מגישים בקשה לנוהל גילוי מרצון. אין כאן כשל של רשות המסים אלא התנגדות של משרד המשפטים, אך המשמעות ברורה: נישומים רבים, שגם כך חוששים מהליך כזה, יירתעו עוד יותר מלהיחשף. מדובר על מחסום בסיסי של אנשים להיחשף מול הרשויות גם מכיוון שהם עשויים לחשוב שהם "סומנו" על ידי רשות המסים. כשמשלבים זאת עם החמרות נוספות, שכעת כתובות במפורש ובעבר היו בגדר "תורה שבעל פה", נוצרת תחושה שהרשות אמנם הפנימה את לקחי העבר אך בחרה לסגור פינות באופן קשיח מדי.
כדי להבין את הבעייתיות, נניח נישום שלא דיווח על הכנסה חייבת בשיעור מס שולי של 100 אלף ש"ח בשנת 2015. אילו היה מדווח במועד, המס היה עומד, נניח, על כ-35 אלף שקל בלבד. כיום, בהליך גילוי מרצון, אותו נישום עשוי למצוא את עצמו מול תוצאה דרמטית:
תשלום על קרן המס בסך של 35 אלף שקל, ריבית והצמדה כ-5 אלף שקל ועל כל אלה מתווסף קנס גרעון של כ-30 אלף שקל נוספים. כלומר, חוב של 35 אלף שקל צומח לפי שלושה ויותר. איזה תמריץ יש כאן לנישום להיחפז ולדווח ביוזמתו? שהרי האמת צריכה להיאמר- אם לא נתגלה עד היום "מחדלו" זה, מה הסבירות שיתגלה אי פעם?
- גילוי מרצון: הזדמנות להסדיר חובות - או מלכודת לנישומים?
- רשות המסים מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הנוהל החדש מבהיר שאין ביטול אוטומטי של הצמדה וריבית, ואין ביטול של קנסות גרעון אלא בכפוף לשיקול דעת פקיד השומה.

"ספרד לא ביטלה הזמנות מרפאל" - המנכ"ל חושף: צבר ההזמנות יחצה את ה-75 מיליארד ודוחף להנפקה
ה"בטן" בצבר? - "רפאל חברה שקלית וזה קשור לתנודות במטבע, בפועל הצבר יעבור את ה-75 מיליארד שקל בסוף שנה"; מרגישים "חצי חרם"? - "ההזמנות והמכירות בקצב גבוה אבל, כנראה שאפשר היה יותרצה" - מנכ"ל רפאל יואב תורג'מן מדבר על הכל ומדבר על הנפקה
רפאל סיכמה את הרבעון השני ואת המחצית הראשונה של השנה עם צמיחה בהכנסות וברווח. היקף המכירות ברבעון עמד על 4.74 מיליארד שקל עלייה של כ־20% לעומת התקופה המקבילה והרווח הנקי זינק ל-340 מיליון שקל, לעומת 132 מיליון שקל ברבעון המקביל. בהשוואה לרבעון הראשון
זו צמיחה מתונה יותר של כ־2%, אבל אם מסתכלים חצי שנתית המספרים מרשימים: מכירות של 9.36 מיליארד שקל, עלייה של כמעט 20% לעומת מחצית השנה הקודמת, ורווח נקי של 612 מיליון שקל קפיצה של 68%.
במקביל, נתוני הצבר מעוררים שאלות. ברבעון הראשון נרשם שיא של
67 מיליארד שקל, אבל בסוף הרבעון השני הצבר ירד ל־65.7 מיליארד שקל. עם זאת, בהשוואה לשנה שעברה זו עדיין עלייה משמעותית שאז הצבר עמד על 59 מיליארד שקל. בתוך כך נחתמה עסקה גדולה בגרמניה לאספקת פודי Litening 5 בהיקף מוערך של 350 מיליון אירו, מה שמראה את ההתרחבות
של הפעילות.
על רקע התוצאות הללו, ישבנו לשיחה עם מנכ"ל רפאל, יואב תורג'מן, שהסביר מה עומד מאחורי התנודות בצבר, על תחושת ה"חצי חרם" בעולם, על שימור ההון האנושי וגם על האפשרות שהמדינה תאפשר לחברה ללכת במסלול
של הנפקה.
האמת שזה אולי היה די ברור וצפוי, אבל הייתה קצת, נקרא לזה, ״בטן״ בצבר. מה קרה שם?
"שאלה טובה. שתי דברים אני יכול להגיד על זה. תקופה קצרה מאוד אחרי שסגרנו את הספרים קיבלנו עוד הזמנות בהיקף של כ־5 מיליארד שקלים, כך שהבטן בצבר היא קטנה, קטנה והפכה להיות שלילית זאת אומרת חיובית במובן שלי.
- הצבר של רפאל ירד, אבל צפוי לעלות בהמשך - "נגיע לצבר של 75 מיליארד שקל"
- רפאל מוכרת לגרמניה מערכות למטוסי קרב ב-350 מיליון אירו
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חוץ מזה, מכיוון שאנחנו חברה שקלית, בניגוד לתעשייה האווירית ואלביט כשלהם יש הזמנה של מיליארד דולר, אז אם הדולר עולה או יורד, זה נשאר מיליארד דולר. אצלנו, אם יש לי הזמנה של מיליארד דולר והדולר יורד ב־7%, אני מקטין את הצבר ב־7%, ב־70 מיליון. לכן הירידה בשער הדולר השפיעה עלינו. אם הייתי כותב את הדוחות בדולר, זה היה נשאר הסכום במדויק, אבל אני כותב בשקלים ולכן הערך משתנה בהתאם לשער החדש. עכשיו כשהדולר עולה חזרה, זה גם יחזור למעלה. בכל מקרה, זו תנודה מקומית, ותזמון של הגעת הזמנות. כמו כן זמן קצר אחרי שסגרנו את הרבעון הגיעו הזמנות גדולות, ואני צופה שבשנה הזו נעלה אל מעבר להיקף ההזמנות של השנה שעברה - זו הולכת להיות שנת שיא".
מה זה אומר על הצבר? יגיע ל־75 מיליארד?
"הוא יעבור את ה־75 מיליארד".
מה ״הלהיטים״ בצבר נכון להיום?