פטור חלקי לפי סעיף 61 לחוק מיסוי מקרקעין למוסד ציבורי שהוא בעל מניות בחברת בית
עו"ד רו"ח (כלכלן) ארז בוקאי
ו"ע 25914/12 קעל בע"מ נ' מנהל מיסוי מקרקעין תל אביבתקציר: ו"ע 25914/12
קעל בע"מ נ' מנהל מיסוי מקרקעין תל אביב
ועדת הערר שליד בית המשפט המחוזי תל אביב פסקה כי העוררת, המחזיקה במקרקעין בתל אביב ונישומה כחברת בית כהגדרתה בסעיף 64 לפקודת מס הכנסה (נוסח חדש), התשכ"א-1961 (להלן: "הפקודה"), זכאית לפטור החלקי ממס שבח הקבוע בחלופה שבסעיף 61(ב)(2)(ב) לחוק מיסוי מקרקעין, התשכ"ג-1963 (להלן: "חוק מיסוי מקרקעין"). נפסק כי יש לייחס לעמותה המחזיקה 60% ממניות העוררת, שהיא בעלת סטטוס של מוסד ציבורי, את השבח שנצמח בגין היחידות שנמכרו, כדי חלקה של העמותה בעוררת (60%), ומשהעמותה היא מוסד ציבורי זכאית היא לפטור הקבוע בחלופה שבסעיף 61(ב)(2)(ב) לחוק מיסוי מקרקעין.
השאלה המשפטית הרקע העובדתי וטענות הצדדים
------------------------------------------------------
אגודת חיי שמעון (להלן: "העמותה") היא מוסד ציבורי כהגדרתו בסעיף 61(ד) לחוק מיסוי מקרקעין. העמותה היא בעלת 60% ממניות העוררת, המחזיקה במקרקעין בתל אביב ונישומה כחברת בית כהגדרתה בסעיף 64 לפקודה. בשנת 2010 מכרה העוררת יחידות שונות בבניין (להלן: "היחידות שנמכרו"). במסגרת השומות העצמאיות שהגישה למשיב בגין היחידות שנמכרו, ביקשה העוררת פטור חלקי של 60% ממס השבח מכוח הוראות סעיף 61(ב)(2)(ב) לחוק מיסוי מקרקעין. המשיב דחה את בקשת העוררת ואת חישוביה וחייב אותה במלוא מס השבח החל על העסקאות האמורות. המחלוקת שיש להכריע בה במסגרת הערר היא האם זכאיות העוררת ו/או העמותה לפטור חלקי ממס שבח על 60% מההכנסות ממכירת היחידות בבניין, על פי הוראות סעיף 61(ב)(2)(ב) לחוק.
דיון
----
סעיף 61(ב)(2)(ב) לחוק קובע הקלות במס המוטל על מוסד ציבורי בעת מכירת מקרקעין, כל עוד שימשו המקרקעין את המוסד הציבורי במישרין. קיימת זיקה בין השימוש שעשה המוסד הציבורי במקרקעין לבין שיעור הפטור ממס שבח שהוא זכאי לו. בהתאם נקבע בסעיף 61(ב)(1) לחוק כי מוסד ציבורי יהיה זכאי לפטור מלא ממס שבח בהתקיים תנאים אלה: א. המקרקעין שהזכות בהם נמכרת היו בידי המוסד הציבורי במשך שנה לפחות; ב. המקרקעין שהזכות בהם נמכרת שימשו במישרין את המוסד הציבורי לפחות 80% מהתקופה שבה היו המקרקעין בידי המוסד הציבורי. חלופת פטור חלקי נקבעה בסעיף 61(ב)(2): א. כאשר המקרקעין שהזכות בהם נמכרת היו בידי המוסד הציבורי במשך שנה לפחות ולא יותר מארבע שנים, יינתן פטור ממס שבח כיחס שבין התקופה שבה שימשו המקרקעין במישרין את המוסד הציבורי לבין התקופה שבה החזיק במקרקעין; ב. כאשר המקרקעין שהזכות בהם נמכרת היו בידי המוסד הציבורי למעלה מארבע שנים יינתן פטור של מחצית מס שבח ונוסף על כך פטור כיחס שבין התקופה שבה שימשו המקרקעין במישרין את המוסד הציבורי לבין התקופה שבה החזיק במקרקעין.
אין חולק שהעוררת אינה מוסד ציבורי והיא עצמה אינה זכאית לפטור הקבוע בסעיף 61 לחוק מיסוי מקרקעין בגין היחידות שנמכרו. אלא שלטענת העוררת, בהיותה חברת בית כמשמעותה בסעיף 64 לפקודה, יש לייחס לעמותה את השבח שנצמח בגין היחידות שנמכרו, כדי חלקה של העמותה בעוררת (60%), ומשהעמותה היא מוסד ציבורי זכאית היא לפטור החלקי הקבוע בחלופה שבסעיף 61(ב)(2)(ב) לחוק מיסוי מקרקעין. לטענת המשיב, יש לפרש את המילים "בידי המוסד" שבסעיף 61(ב)(2)(ב) לחוק מיסוי מקרקעין, באופן דווקני וכלשונו: "רק נכס מקרקעין המוחזק ישירות בידי המוסד הציבורי... נדרש כי הנכס יוחזק ישירות על ידי המוסד הציבורי...".
- חשבים משיקה מוצר חדש : הסורק - שירות התראות משפטיות
- חשבים מציגה מהפיכה טכנולוגית בעולם דיני העבודה והשכר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
נפסק כי ביחס להוראות סעיף 61(ב)(2)(ב) לחוק מיסוי מקרקעין, תכליתן להיטיב עם מוסד ציבורי בדרך של מתן פטור חלקי (מחצית) ממס שבח גם אם המקרקעין אינם משמשים אותו. במצב דברים זה ומשביחס ל"זכות במקרקעין" שהייתה בידי המוסד הציבורי לא נקבעה ההגבלה ולפיה נדרש המוסד הציבורי שהזכות במקרקעין הייתה בידיו "במישרין" כפי שנקבע ביחס לשימוש, מה לי אם המוסד הציבורי מחזיק במקרקעין במישרין או מחזיק במקרקעין באמצעות חברת בית? כך או כך, ההכנסה ממכירת המקרקעין תגיע לידי המוסד הציבורי, ומתן ההטבה למוסד הציבורי מקיימת את התכלית של החלופה הקבועה בסעיף 61(ב)(2)(ב) לחוק מיסוי מקרקעין. לפיכך, אין מניעה לראות בעמותה מי שמכרה את חלקה במקרקעין (60%) בהיותה מוסד ציבורי, ובהתאם להוראות סעיף 61(ב)(2)(ב) לחוק מיסוי מקרקעין, זכאית היא למחצית הפטור ממס שבח ביחס לחלקה במקרקעין.
תוצאה
--------
הערר התקבל. לא נעשה צו להוצאות.
בבית המשפט: ועדת הערר לפי חוק מיסוי מקרקעין שליד בית המשפט המחוזי תל אביב
לפני: כב' השופט מ' אלטוביה והחברים צ' פרידמן וד' מרגליות
ניתן ביום: 9.3.2015
הישג לגמלאי שירות המדינה: יצורפו לקרנות הרווחה
ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו על הסכם לפיו החל משנת 2026, המדינה תתקצב פעילויות רווחה, תרבות ופנאי גם לגמלאים המבוטחים בפנסיה צוברת, בתנאים זהים לגמלאי הפנסיה התקציבית
ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו היום (ה') על הסכם קיבוצי מיוחד ופורץ דרך, המחיל את שירותי קרנות הרווחה גם על גמלאי שירות המדינה המבוטחים בפנסיה צוברת.
עד היום, נהנו רק גמלאים בפנסיה תקציבית נהנו משירותי הקרן הכוללים סבסוד פעילויות תרבות, נופש, בריאות ופנאי. ההסכם החדש קובע כי החל משנת 2026, המדינה תעביר תקציב ייעודי עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת העומד בתנאי הזכאות, ובכך תשווה את מעמדם למעמד הגמלאים הוותיקים. פנסיה תקציבית היא שיטת הפנסיה המסורתית של עובדי המדינה עד תחילת שנות ה-2000, שבה המדינה (המעסיק) מתחייבת תשלום קצבה קבועה, בהתאם לשכר ולותק, מתקציב המדינה. מאז 2003 עובדי מדינה חדשים כבר אינם נכנסים לפנסיה תקציבית אלא לפנסיה צוברת.
עיקרי ההסכם:
שוויון מלא: קרנות הרווחה יעניקו מעתה את אותם השירותים בדיוק לכלל הגמלאים, הן במסלול התקציבי והן במסלול הצובר.
תקצוב המדינה: המדינה תקצה סכום שנתי (הצמוד למדד) עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת, בדומה למודל הקיים בפנסיה התקציבית.
- בקרוב? ההחלטה שעלולה לעלות למדינה מאות מיליונים
- פנסיה בגיל 50: כל הכלים לפרישה בטוחה בלי להתרסק
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תחולה רחבה: ההסכם חל על גמלאי הדירוגים המיוצגים על ידי ההסתדרות בשירות המדינה.

חברות ספנות זרות מתעניינות בצים - אבל הסיכוי לעסקה נמוך מאוד
המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר אבל הדירקטוריון מנסה לקבל הצעות גם מגופים אחרים
צים ZIM Integrated Shipping Services -1.62% , חברת הספנות הוותיקה של ישראל על המדף. המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר שפועל בתחום הרכב, נדל"ן וספנות. אבל הדירקטוריון גם בשל לחץ מבעלי מניות מצהיר כי הוא מנסה לקבל הצעות מגופים אחרים. התקבלו הצעות - כך הודיעה צים בשבוע שעבר, גם מגופים אסטרטגיים.
ענקיות ספנות בינלאומיות הביעו עניין ברכישת החברה, אבל ההערכה היא שהסיכוי שהמהלך יתממש נמוך מאוד. הסיבה פשוטה - צים נחשבת לנכס לאומי וביטחוני מהמעלה הראשונה, והמדינה צפויה להפעיל את כל הכלים שברשותה כדי למנוע מכירה לגורמים זרים. היא יכולה להטיל ווטו על המכירה.
היסטורית, צים הוקמה מתוך צורך אסטרטגי, להבטיח לישראל עצמאות ימית וסחר בטוח. עד היום, היא נתפסת כעורק חיים לאומי, במיוחד בשעת חירום. מלחמות, מגפות, משברים, כשחברות זרות הפסיקו לפעול, צים נשארה היחידה שהמשיכה להביא לישראל מזון, ציוד חיוני ותחמושת.
כמו אל על, גם צים נהנית ממעמד מיוחד לטוב ולרע, שמאפשר למדינה להטיל וטו על מהלכים אסטרטגיים באמצעות מניית זהב או רגולציה מחמירה. באל על, למשל, הוכנס בעל שליטה - משפחת רוזנברג, תחת תנאים מחייבים שהגדירו את אל על כחברת הדגל הלאומית בתעופה. בצים הסיפור יהיה דומה. מדובר בחברה הלאומית בתחום הספנות, והשליטה בה לא תעבור לידיים שעלולות שלא לשרת את האינטרסים של ישראל בשעת הצורך. צריך לזכור ש-98% מהסחר עם העולם נעשה דרך הים.
- דירקטוריון צים: "בודקים מכירת החברה; יש מציעים רבים"
- צים: "האנליסטים מעריכים שנה פחות טובה ב-2026, אבל אי אפשר לדעת"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לפי הידוע, חברות ענק הביעו עניין בצים, לרבות הפג לויד הגרמנית, ומארסק הדנית. בהפג לויד מחזיקים גורמים מקטאר וסעודיה.
