העברת זכויות בין בעל לאשתו שלא במסגרת הליכי גירושין אינה פטורה ממס רכישה
עו"ד רו"ח (כלכלן) ארז בוקאי
עמ"ש 10/08 מוהנא מלכה נ' מנהל מיסוי מקרקעיןתקציר: עמ"ש 10/08
מוהנא מלכה נ' מנהל מיסוי מקרקעין
ועדת הערר שליד בית המשפט המחוזי נצרת קבעה כי העברת זכויות במקרקעין מבעל לאשתו, אשר בוצעה במסגרת הסכם פשרה ביניהם וניתן לו תוקף של פסק דין על ידי בית המשפט לענייני משפחה, חייבת במס רכישה (בשיעור 1/3 ממס הרכישה הקבוע בחוק) ואינה חוסה תחת הפטור שבסעיף 4א לחוק מיסוי מקרקעין שעה שפסק הדין שנתן תוקף להסכם הפשרה, לא ניתן אגב של הליך גירושין, כנדרש בסעיף.
השאלה המשפטית, הרקע העובדתי וטענות הצדדים
--------------------------------------------------------
האם העברת זכויות במקרקעין מבעל לאשתו, אשר בוצעה במסגרת הסכם פשרה ביניהם וניתן לו תוקף של פסק דין על ידי בית המשפט לענייני משפחה, חייבת במס רכישה? זו השאלה בבסיס הערר. המשיב ראה בהעברה זו העברה ללא תמורה בין קרובי משפחה כהגדרת מונח זה בחוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה) התשכ"ג-1963 (להלן: "החוק" או "חוק מיסוי מקרקעין") ועל כן החיל על ההעברה את הוראות סעיף 62 (א) לחוק הקובעת פטור ממס שבח מקרקעין ואת תקנה 20 לתקנות מס שבח מקרקעין (מס רכישה) התשל"ה-1974, המחייבת תשלום 1/3 ממס הרכישה הקבוע בחוק והוציא שומה בהתאם. העוררת הגישה למשיב השגה על השומה שלעיל ובה טענה כי אין מדובר בעסקה במקרקעין בין בעל לאשתו אלא בפסק דין הצהרתי ביחס לבעלות האישה ברכוש המשותף ולחלופין "מדובר בחלוקה שווה של הנכסים השייכים לשני בני הזוג ופעולה זו פטורה לפי סעיף 67 לחוק מיסוי מקרקעין" ובכל מקרה הערכת השווי מוגזמת מאוד.
דיון
----
הוראת סעיף 67 לחוק אינה חלה על המקרה הנדון, גם אם אצא מנקודת הנחה כי אכן כלל המקרקעין הרשומים על שם בעלה של העוררת נמצאים בבעלות משותפת שלו ושל אשתו, העוררת מכוח הלכת השיתוף או מכוח חוק יחסי ממון, וכי החלקות שהועברו לה על פי הסכם הפשרה או הסכם הממון הועברו לה בהיותן חלוקה של כלל המקרקעין המשותפים - עדיין אין הפטור הניתן מכוח סעיף 67 לחוק חל על העברה זו. הפטור לפי סעיף 67 חל על מקרים של חלוקה או פירוק שיתוף במקרקעין בנכס אחד כאשר כל אחד מהשותפים מקבל חלק מסוים מאותו נכס לבעלות מלאה שלו. השינוי שנעשה בעקבות זאת הוא שינוי פורמלי - קודם היה כל אחד מהשותפים הבעלים של חלק בלתי מסוים בחלקה, וכעת הוא בעלים של מלוא חלק מסוים, בעוד חלוקה על ידי העברת כמה נכסים לצד האחד ומספר אחר של נכסים לצד השני, משמעותה עריכת חליפין בין השותפים והשינוי במקרה זה אינו פורמלי גרידא אלא שינוי מהותי.
נוסף על כך, סעיף 4א לחוק מיסוי מקרקעין אינו חל בענייננו, שכן פסק הדין שנתן תוקף להסכם הפשרה לא ניתן אגב הליך גירושין. אמנם כתב התובענה לא הוצג על ידי העוררת, אולם מהאמור הן בהסכם הפשרה עצמו והן בתצהיר העדות של מר יוסף מוהנא, בעלה של העוררת, עולה כי ההליך שעמד בפני בית המשפט לענייני משפחה, ואשר במסגרתו הושג הסכם הפשרה שקיבל תוקף של פסק דין, לא היה הליך של גירושין וגם לא הליך של פירוד. ההעברה נעשתה בין בני זוג נשואים במטרה ליישב את הסכסוכים ביניהם, ויודגש כי מה שחשוב לעניין מתן הפטור ממסים לפי סעיף 4א לחוק, אינו אם בני הזוג חיים בנפרד אם לאו. מה שקובע לעניין זה הוא אם העברת הזכויות במקרקעין נעשית על פי פסק דין שניתן אגב הליכי גירושין. בענייננו לא התנהלו בין הצדדים לא הליכי גירושין ולא הליכי פירוד. ההסכם הושג בין בני הזוג דווקא כדי ליישב את הסכסוך ביניהם בענייני רכוש ולהביא לחיי משפחה תקינים, לא להביא לפירוד ביניהם. לפיכך פסק הדין שאישר את הסכם הפשרה לא ניתן אגב הליכי גירושין אלא אגב תביעה רכושית שהעוררת הגישה כנגד העורר ודי בכך כדי להוציא את סעיף 4א לחוק מתחולה על המקרה דנן.
- חשבים משיקה מוצר חדש : הסורק - שירות התראות משפטיות
- חשבים מציגה מהפיכה טכנולוגית בעולם דיני העבודה והשכר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תוצאה
--------
הערר נדחה. העוררת חויבה בהוצאות בסך 4,000 ש"ח.
בבית המשפט: ועדת הערר לפי חוק מיסוי מקרקעין שליד בית המשפט המחוזי נצרת
לפני: כב' השופט ה' חטיב והחברים א' הללי ונ' זועבי
ניתן ביום: 27.1.2015
הישג לגמלאי שירות המדינה: יצורפו לקרנות הרווחה
ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו על הסכם לפיו החל משנת 2026, המדינה תתקצב פעילויות רווחה, תרבות ופנאי גם לגמלאים המבוטחים בפנסיה צוברת, בתנאים זהים לגמלאי הפנסיה התקציבית
ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו היום (ה') על הסכם קיבוצי מיוחד ופורץ דרך, המחיל את שירותי קרנות הרווחה גם על גמלאי שירות המדינה המבוטחים בפנסיה צוברת.
עד היום, נהנו רק גמלאים בפנסיה תקציבית נהנו משירותי הקרן הכוללים סבסוד פעילויות תרבות, נופש, בריאות ופנאי. ההסכם החדש קובע כי החל משנת 2026, המדינה תעביר תקציב ייעודי עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת העומד בתנאי הזכאות, ובכך תשווה את מעמדם למעמד הגמלאים הוותיקים. פנסיה תקציבית היא שיטת הפנסיה המסורתית של עובדי המדינה עד תחילת שנות ה-2000, שבה המדינה (המעסיק) מתחייבת תשלום קצבה קבועה, בהתאם לשכר ולותק, מתקציב המדינה. מאז 2003 עובדי מדינה חדשים כבר אינם נכנסים לפנסיה תקציבית אלא לפנסיה צוברת.
עיקרי ההסכם:
שוויון מלא: קרנות הרווחה יעניקו מעתה את אותם השירותים בדיוק לכלל הגמלאים, הן במסלול התקציבי והן במסלול הצובר.
תקצוב המדינה: המדינה תקצה סכום שנתי (הצמוד למדד) עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת, בדומה למודל הקיים בפנסיה התקציבית.
- בקרוב? ההחלטה שעלולה לעלות למדינה מאות מיליונים
- פנסיה בגיל 50: כל הכלים לפרישה בטוחה בלי להתרסק
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תחולה רחבה: ההסכם חל על גמלאי הדירוגים המיוצגים על ידי ההסתדרות בשירות המדינה.

חברות ספנות זרות מתעניינות בצים - אבל הסיכוי לעסקה נמוך מאוד
המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר אבל הדירקטוריון מנסה לקבל הצעות גם מגופים אחרים
צים ZIM Integrated Shipping Services -1.62% , חברת הספנות הוותיקה של ישראל על המדף. המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר שפועל בתחום הרכב, נדל"ן וספנות. אבל הדירקטוריון גם בשל לחץ מבעלי מניות מצהיר כי הוא מנסה לקבל הצעות מגופים אחרים. התקבלו הצעות - כך הודיעה צים בשבוע שעבר, גם מגופים אסטרטגיים.
ענקיות ספנות בינלאומיות הביעו עניין ברכישת החברה, אבל ההערכה היא שהסיכוי שהמהלך יתממש נמוך מאוד. הסיבה פשוטה - צים נחשבת לנכס לאומי וביטחוני מהמעלה הראשונה, והמדינה צפויה להפעיל את כל הכלים שברשותה כדי למנוע מכירה לגורמים זרים. היא יכולה להטיל ווטו על המכירה.
היסטורית, צים הוקמה מתוך צורך אסטרטגי, להבטיח לישראל עצמאות ימית וסחר בטוח. עד היום, היא נתפסת כעורק חיים לאומי, במיוחד בשעת חירום. מלחמות, מגפות, משברים, כשחברות זרות הפסיקו לפעול, צים נשארה היחידה שהמשיכה להביא לישראל מזון, ציוד חיוני ותחמושת.
כמו אל על, גם צים נהנית ממעמד מיוחד לטוב ולרע, שמאפשר למדינה להטיל וטו על מהלכים אסטרטגיים באמצעות מניית זהב או רגולציה מחמירה. באל על, למשל, הוכנס בעל שליטה - משפחת רוזנברג, תחת תנאים מחייבים שהגדירו את אל על כחברת הדגל הלאומית בתעופה. בצים הסיפור יהיה דומה. מדובר בחברה הלאומית בתחום הספנות, והשליטה בה לא תעבור לידיים שעלולות שלא לשרת את האינטרסים של ישראל בשעת הצורך. צריך לזכור ש-98% מהסחר עם העולם נעשה דרך הים.
- דירקטוריון צים: "בודקים מכירת החברה; יש מציעים רבים"
- צים: "האנליסטים מעריכים שנה פחות טובה ב-2026, אבל אי אפשר לדעת"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לפי הידוע, חברות ענק הביעו עניין בצים, לרבות הפג לויד הגרמנית, ומארסק הדנית. בהפג לויד מחזיקים גורמים מקטאר וסעודיה.
