חברה המוסיפה פעילות לעסקיה יכולה לקזז את הפסדי הפעילות הקודמת מרווחי הפעילות החדשה

עו"ד, רו"ח יואב ציוני
אם אין שינוי בבעלות החברה ובבעלי השליטה עליה ובעלי המניות ובעלי השליטה נשארים ללא שינוי, אזי אין בעיה בקיזוז ההפסדים.

חשבים | 01/04/2015 10:37

נושאים בכתבה חשבים

השאלה:

-------------

חברה עוסקת בתכנון אדריכלי ולה הפסדים מועברים. החברה מעוניינת לעסוק בתחום נוסף – ייבוא נעליים ושיווקן לחנויות בארץ. החברה תמשיך לעסוק גם בתכנון אדריכלי.

1. מבחינת רשויות המס – האם ישנה חובה לפתוח חברה חדשה או שניתן לפעול במסגרת החברה הקיימת?

2. אם ניתן לפעול באותה חברה – האם ניתן לקזז הפסדים של פעילות התכנון האדריכלי מהרווח שיהיה משיווק הנעליים?

תשובה:

---------------

אם אין שינוי בבעלות החברה ובבעלי השליטה עליה ובעלי המניות ובעלי השליטה נשארים ללא שינוי, אזי אין בעיה בקיזוז ההפסדים.

אם בהכנסה של פעילות הנעליים ישנו מהלך סמוי של הכנסת שותף נוסף (לא מוצהר, במטרה ליהנות מלאכותית מקיזוז ההפסדים) אזי עלולה להיות בעיה במישור האזרחי ואולי אף חמור מכך.

לעניין דיני המס – אין בעיה שאותה חברה (עם אותם בעלים ובעלי שליטה) תוכל לעסוק בתחומים שונים. ואולם, יש להוסיף סוג עיסוק נוסף ברישום ברשויות המס (מס הכנסה ומע"מ). כמו כן, במסגרת הנהלת החשבונות יש להפריד בין מגזרי הפעילות של האדריכלות ושל הנעליים (תוך ביטוי מתאים גם במאזן). להפרדת הפעילות יש יתרון במקרה של הסתבכות עתידית (למשל פסילת ספרים או שומה במישור אחד שניתן יהיה לטעון שיש לנטרל אותה מהמגזר האחר), וכן בדיוני שומה.

יש לשים לב שעל פי התקנון שלה יכולה החברה לעסוק בכל עיסוק חוקי ויש לקבל החלטת הנהלה מתאימה.

המשיב - עו"ד, רו"ח וכלכלן העוסק בתחומי החשבונאות, הכלכלה והמסים. מייצג נישומים בכל הערכאות המשפטיות ומול משרדי המס השונים. ממשרד יואב ציוני ושות' עורכי דין ונוטריון המתמחה בתחומי המס ובליטיגציה בתחום המיסים (הן בתחומי המס הפליליים והן בתחומי המס האזרחיים-שומתיים).

התשובות אינן מהוות תחליף לייעוץ משפטי, ואין המומחים המשיבים או המערכת אחראים לתוצאות השימוש בהן. אין במידע המופיע באתר "כל מס" או בירחון "ידע למידע" או בשירות הניתן למנויי האתר כדי להוות ייעוץ משפטי ו/או תחליף לייעוץ משפטי ואין באמור כדי להוות מענה לנסיבות מקרה קונקרטיות ו/או ספציפיות, לחוות דעה או להביע עמדה ביחס למקרה מסוים

כל הכותרות 24/7 הטלגרם שלנו - תכנים יחודיים

הגב לכתבה

שם המגיב *

כותרת תגובה *

תוכן התגובה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה

צילום: דוברות ההסתדרות

הישג לגמלאי שירות המדינה: יצורפו לקרנות הרווחה

ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו על הסכם לפיו החל משנת 2026, המדינה תתקצב פעילויות רווחה, תרבות ופנאי גם לגמלאים המבוטחים בפנסיה צוברת, בתנאים זהים לגמלאי הפנסיה התקציבית

הדס ברטל | 04/12/2025 16:30

נושאים בכתבה פנסיה שירות המדינה פנסיה תקציבית ההסתדרות משרד האוצר

ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו היום (ה') על הסכם קיבוצי מיוחד ופורץ דרך, המחיל את שירותי קרנות הרווחה גם על גמלאי שירות המדינה המבוטחים בפנסיה צוברת.

עד היום, נהנו רק גמלאים בפנסיה תקציבית נהנו משירותי הקרן הכוללים סבסוד פעילויות תרבות, נופש, בריאות ופנאי. ההסכם החדש קובע כי החל משנת 2026, המדינה תעביר תקציב ייעודי עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת העומד בתנאי הזכאות, ובכך תשווה את מעמדם למעמד הגמלאים הוותיקים. פנסיה תקציבית היא שיטת הפנסיה המסורתית של עובדי המדינה עד תחילת שנות ה-2000, שבה המדינה (המעסיק) מתחייבת תשלום קצבה קבועה, בהתאם לשכר ולותק, מתקציב המדינה. מאז 2003 עובדי מדינה חדשים כבר אינם נכנסים לפנסיה תקציבית אלא לפנסיה צוברת.

עיקרי ההסכם:

שוויון מלא: קרנות הרווחה יעניקו מעתה את אותם השירותים בדיוק לכלל הגמלאים, הן במסלול התקציבי והן במסלול הצובר.

תקצוב המדינה: המדינה תקצה סכום שנתי (הצמוד למדד) עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת, בדומה למודל הקיים בפנסיה התקציבית.

תחולה רחבה: ההסכם חל על גמלאי הדירוגים המיוצגים על ידי ההסתדרות בשירות המדינה.

להמשך הכתבה לחץ כאן

צילום: שלומי יוסף

חברות ספנות זרות מתעניינות בצים - אבל הסיכוי לעסקה נמוך מאוד

המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר אבל הדירקטוריון מנסה לקבל הצעות גם מגופים אחרים

מנדי הניג | 04/12/2025 11:30

נושאים בכתבה צים אלי גליקמן

צים ZIM Integrated Shipping Services -1.62% , חברת הספנות הוותיקה של ישראל על המדף. המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר שפועל בתחום הרכב, נדל"ן וספנות. אבל הדירקטוריון גם בשל לחץ מבעלי מניות מצהיר כי הוא מנסה לקבל הצעות מגופים אחרים. התקבלו הצעות - כך הודיעה צים בשבוע שעבר, גם מגופים אסטרטגיים.

ענקיות ספנות בינלאומיות הביעו עניין ברכישת החברה, אבל ההערכה היא שהסיכוי שהמהלך יתממש נמוך מאוד. הסיבה פשוטה - צים נחשבת לנכס לאומי וביטחוני מהמעלה הראשונה, והמדינה צפויה להפעיל את כל הכלים שברשותה כדי למנוע מכירה לגורמים זרים. היא יכולה להטיל ווטו על המכירה.

היסטורית, צים הוקמה מתוך צורך אסטרטגי, להבטיח לישראל עצמאות ימית וסחר בטוח. עד היום, היא נתפסת כעורק חיים לאומי, במיוחד בשעת חירום. מלחמות, מגפות, משברים, כשחברות זרות הפסיקו לפעול, צים נשארה היחידה שהמשיכה להביא לישראל מזון, ציוד חיוני ותחמושת.

כמו אל על, גם צים נהנית ממעמד מיוחד לטוב ולרע, שמאפשר למדינה להטיל וטו על מהלכים אסטרטגיים באמצעות מניית זהב או רגולציה מחמירה. באל על, למשל, הוכנס בעל שליטה - משפחת רוזנברג, תחת תנאים מחייבים שהגדירו את אל על כחברת הדגל הלאומית בתעופה. בצים הסיפור יהיה דומה. מדובר בחברה הלאומית בתחום הספנות, והשליטה בה לא תעבור לידיים שעלולות שלא לשרת את האינטרסים של ישראל בשעת הצורך. צריך לזכור ש-98% מהסחר עם העולם נעשה דרך הים.

לפי הידוע, חברות ענק הביעו עניין בצים, לרבות הפג לויד הגרמנית, ומארסק הדנית. בהפג לויד מחזיקים גורמים מקטאר וסעודיה.