יקר לעבור דירה? תבנו ממ"ד ומרפסת ותעלו את הערך 20% - צפו כמה זה עולה

Bizportal בחן עם מומחי נדל"ן את אופציית הרחבת הדירה לבניין קיים. "רואה גידול של 20% בהרחבות בשנתיים האחרונות". צפו במספרים
לירן סהר | (3)

משפחות רבות נמנעות כיום משדרוג לדירה גדולה יותר בעקבות זינוק המחירים החד ונשארות לא פעם לגור בדירה קטנה מדיי עבור מידותיהם. חלקן מתרחקות לאזורים מרוחקים יותר, לדוגמה מדירת 3 חדרים בכפר סבא ל-4 חדרים בצור יצחק, וחלקן מעדיפות להישאר בסביבתם המוכרת ומשדרגים את דירתם באמצעות תוספת של חדר, לרוב ממ"ד, ומרפסת שמש.

"רוב הבניינים מוסיפים ממ"דים ומרפסות שמש במסגרת תמ"א 38, אך ישנם בניינים שלא הצליחו לבצע תמ"א 38 ובחרו להוסיף בעצמם", אומר שמאי המקרקעין חיים מסילתי. "לא פעם זה יותר זול מלעבור לדירה חדשה וגדולה יותר מאחר וחוסכים את הרווח היזמי."

מה העלות ובכמה מעלים את ערך הדירה? מסילתי מדגים באמצעות דירת 4 חדרים ישנה במרכז פתח תקווה בשווי של 1.1 מיליון שקל תוספת של ממ"ד בשטח של 12 מ"ר המוערכת בעלות של 84-96 אלף שקל (7,000-8,000 שקל למ"ר) תעלה את ערך הדירה ב-150-200 אלף שקל (14% עד 18%), ותוספת של מרפסת 12 מ"ר בעלות של כ-35 עד 50 אלף שקל תעלה את הערך הדירה בכ-50 עד 70 אלף שקל ולעיתים אף ב-100 אלף שקל. כלומר, ערך הדירה יעלה בממוצע בכ-21%.

"תוספת של מרפסת לרוב מעלה את ערך הדירה ב-5%-6%, אך לא פעם באזור מתפתח שנבנים בו בניינים חדשים עם מרפסות שמש, בניינים ישנים ש'מיישרים קו' ומוסיפים מרפסת זוכים להשבחה גבוהה יותר", מסביר מסילתי.

רפורמת המרפסות תהפוך את התופעה לנפוצה יותר

מסילתי מעריך שרפורמת המרפסות, אשר תייתר את הדרישה להיתר בנייה עבור פרגולות וסגירת מרפסות, תגרום ליותר ויותר בעלי דירות לחקור את נושא הזכויות בדירותיהם ואז תוספת של אגפים תחדור יותר לתודעה ותהפוך לתופעה הרבה יותר נפוצה.

עו"ד יפעת בן אריה, ממשרד צבי שוב, אומרת כי "תוספת של חדרים ומרפסות תלויה בתב"ע (תוכנית בניין עיר) שחלה על הקרקע. העניין הוא שהיזמים מיצו לרוב את מקסימום זכויות הבנייה שניתנו ולכן כדי לבצע את התוספת יש לבקש הקלות וזכויות נוספות מכוח תקנות שב"ס". לדבריה, צריך רוב של 75% מהדיריים שמחזיקים ב-66% מהרכוש המשותף כדי לבצע את ההרחבה.

בן אריה מוסיפה: "כיום הרשויות המקומיות יותר מקלות כי הן תומכות בהתחדשות עירונית. הוועדות המקומיות מעודדות תוספות של ממ"דים כי מלבד ההיבט ההגנתי, מדובר בעוד דרך לחזק את הבניין. בנוגע לתוספת של מרפסות שמש, העיריות נוטות להקל ובאמת רואים יותר ויותר בניינים בשנים האחרונות שמבצעים תוספות. במידה ומבקשים להוסיף חדר על הגג והזכויות אינן של בעל הדירה העליונה אז יכול להיות שיידרשו תשלומי איזון".

קיראו עוד ב"בארץ"

בנייה על הגג

ומה לגבי בנייה על הגג? גיא שמר, אחראי פיתוח לקוחות בחברת אורבונד תעשיות גבס, מסביר כי הרשויות המקומיות מעודדות תוספת בנייה על גגות: "לרוב ניתן להוסיף כ-42 מ"ר, לעיתים אף יותר. כשבונים על גגות עדיף לשלב בנייה קלה השוקלת 20% מהמשקל של בלוקים רגילים בבנייה קונבנציונאלית, היתרון הוא גם מהירות הביצוע. מחיר הבנייה נע סביב 5,000 עד 7,000 שקל למ"ר, או 210-295 אלף שקל עבור תוספת של 42 מ"ר ברמת המפתח. בעלי דירות מחפשים את הבנייה הקלה ואינם מעוניינים בעבודות רטובות. אני רואה גידול של כ-20% באנשים שמעוניינים להגדיל את דירתם בשנתיים האחרונות, לרוב זה עולה פחות מלעבור דירה ורואים עידוד של הרשויות המקומיות."

רועי שווץ, בעלי 'החברה לנדל"ן', המשווקת דירות באזור חיפה, אומר כי בהחלט רואים גידול בתופעה בשנתיים האחרונות בגלל שאנשים לא יכולים להרשות לעצמם לעבור דירה. "בשכונות החלשות יותר בעיר, שפרינצק וקריית אליעזר, לרוב מוסיפים ממ"ד בלבד ובשכונות מבוססות יותר גם מרפסת שמש. שטח הממ"ד שמוסיפים עומד על 12 מ"ר ועלות הקמתו נעה סביב 60 עד 80 אלף שקל. תוספת של מרפסת בשטח של 12 מ"ר עולה 30-50 אלף שקל. העיריות מקלות, בחיפה זה לוקח 4 חודשים עד חצי שנה להשיג היתר בנייה. יש מקרים בכרמל של בניינים שלא מוכנים להוסיף עוד קומות לבניין בתמ"א 38 ומעדיפים לחזק את הבניין בעצמם ולהוסיף חדר ומרפסת".

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    יגאל א 28/06/2014 20:52
    הגב לתגובה זו
    חיים מסילתי אומר שבניית מ"ר ממ"ד עולה עד 8,000 ש"ח למ"ר. מנגד רועי שווץ אומר שהמחיר מתחיל ב 5,000 ש"ח. צא ולמד 60% הפרש לאותו ממ"ד אשר יש לו סטנדרט קבוע. הקבלנים האלה.......
  • 1.
    בלי מרפסת 27/06/2014 08:56
    הגב לתגובה זו
    אולי כסף אבל פחות איכות חיים
  • IM 28/06/2014 19:54
    הגב לתגובה זו
    לגור מעל דירת גן = אסון
חדוה בר
צילום: גלית סברו
ניתוח

תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים

בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים

מנדי הניג |

לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש. 

 "לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.

וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש. 

פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?

אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן). 

משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)

העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם

תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים

רן קידר |
נושאים בכתבה העלמת מס קריפטו

במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ובכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים. 

יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים. 

שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס. 

מהחקירה עולה חשד כי היקף ההכנסות שהצהיר עליהן החשוד בפני רשויות המס הוא נמוך מאוד ביחס לכספים שמוחזקים ברשותו בארנקים דיגיטליים, שעל פי הערכות שווים כ-2 מיליון דולר. היום הובא החשוד בפני שופט בית משפט השלום בנוף הגליל-נצרת ומעצרו הוארך עד ה-30.12.2025.