הירשמו
  1. ראשי
  2. בארץ

יקר לעבור דירה? תבנו ממ"ד ומרפסת ותעלו את הערך 20% - צפו כמה זה עולה

Bizportal בחן עם מומחי נדל"ן את אופציית הרחבת הדירה לבניין קיים. "רואה גידול של 20% בהרחבות בשנתיים האחרונות". צפו במספרים
לירן סהר | (3)
נושאים בכתבה חיים מסילתי ממ"ד מרפסת צבי שוב תוספת בנייה

משפחות רבות נמנעות כיום משדרוג לדירה גדולה יותר בעקבות זינוק המחירים החד ונשארות לא פעם לגור בדירה קטנה מדיי עבור מידותיהם. חלקן מתרחקות לאזורים מרוחקים יותר, לדוגמה מדירת 3 חדרים בכפר סבא ל-4 חדרים בצור יצחק, וחלקן מעדיפות להישאר בסביבתם המוכרת ומשדרגים את דירתם באמצעות תוספת של חדר, לרוב ממ"ד, ומרפסת שמש.

"רוב הבניינים מוסיפים ממ"דים ומרפסות שמש במסגרת תמ"א 38, אך ישנם בניינים שלא הצליחו לבצע תמ"א 38 ובחרו להוסיף בעצמם", אומר שמאי המקרקעין חיים מסילתי. "לא פעם זה יותר זול מלעבור לדירה חדשה וגדולה יותר מאחר וחוסכים את הרווח היזמי."

מה העלות ובכמה מעלים את ערך הדירה? מסילתי מדגים באמצעות דירת 4 חדרים ישנה במרכז פתח תקווה בשווי של 1.1 מיליון שקל תוספת של ממ"ד בשטח של 12 מ"ר המוערכת בעלות של 84-96 אלף שקל (7,000-8,000 שקל למ"ר) תעלה את ערך הדירה ב-150-200 אלף שקל (14% עד 18%), ותוספת של מרפסת 12 מ"ר בעלות של כ-35 עד 50 אלף שקל תעלה את הערך הדירה בכ-50 עד 70 אלף שקל ולעיתים אף ב-100 אלף שקל. כלומר, ערך הדירה יעלה בממוצע בכ-21%.

"תוספת של מרפסת לרוב מעלה את ערך הדירה ב-5%-6%, אך לא פעם באזור מתפתח שנבנים בו בניינים חדשים עם מרפסות שמש, בניינים ישנים ש'מיישרים קו' ומוסיפים מרפסת זוכים להשבחה גבוהה יותר", מסביר מסילתי.

רפורמת המרפסות תהפוך את התופעה לנפוצה יותר

מסילתי מעריך שרפורמת המרפסות, אשר תייתר את הדרישה להיתר בנייה עבור פרגולות וסגירת מרפסות, תגרום ליותר ויותר בעלי דירות לחקור את נושא הזכויות בדירותיהם ואז תוספת של אגפים תחדור יותר לתודעה ותהפוך לתופעה הרבה יותר נפוצה.

עו"ד יפעת בן אריה, ממשרד צבי שוב, אומרת כי "תוספת של חדרים ומרפסות תלויה בתב"ע (תוכנית בניין עיר) שחלה על הקרקע. העניין הוא שהיזמים מיצו לרוב את מקסימום זכויות הבנייה שניתנו ולכן כדי לבצע את התוספת יש לבקש הקלות וזכויות נוספות מכוח תקנות שב"ס". לדבריה, צריך רוב של 75% מהדיריים שמחזיקים ב-66% מהרכוש המשותף כדי לבצע את ההרחבה.

בן אריה מוסיפה: "כיום הרשויות המקומיות יותר מקלות כי הן תומכות בהתחדשות עירונית. הוועדות המקומיות מעודדות תוספות של ממ"דים כי מלבד ההיבט ההגנתי, מדובר בעוד דרך לחזק את הבניין. בנוגע לתוספת של מרפסות שמש, העיריות נוטות להקל ובאמת רואים יותר ויותר בניינים בשנים האחרונות שמבצעים תוספות. במידה ומבקשים להוסיף חדר על הגג והזכויות אינן של בעל הדירה העליונה אז יכול להיות שיידרשו תשלומי איזון".

קיראו עוד ב"בארץ"

בנייה על הגג

ומה לגבי בנייה על הגג? גיא שמר, אחראי פיתוח לקוחות בחברת אורבונד תעשיות גבס, מסביר כי הרשויות המקומיות מעודדות תוספת בנייה על גגות: "לרוב ניתן להוסיף כ-42 מ"ר, לעיתים אף יותר. כשבונים על גגות עדיף לשלב בנייה קלה השוקלת 20% מהמשקל של בלוקים רגילים בבנייה קונבנציונאלית, היתרון הוא גם מהירות הביצוע. מחיר הבנייה נע סביב 5,000 עד 7,000 שקל למ"ר, או 210-295 אלף שקל עבור תוספת של 42 מ"ר ברמת המפתח. בעלי דירות מחפשים את הבנייה הקלה ואינם מעוניינים בעבודות רטובות. אני רואה גידול של כ-20% באנשים שמעוניינים להגדיל את דירתם בשנתיים האחרונות, לרוב זה עולה פחות מלעבור דירה ורואים עידוד של הרשויות המקומיות."

רועי שווץ, בעלי 'החברה לנדל"ן', המשווקת דירות באזור חיפה, אומר כי בהחלט רואים גידול בתופעה בשנתיים האחרונות בגלל שאנשים לא יכולים להרשות לעצמם לעבור דירה. "בשכונות החלשות יותר בעיר, שפרינצק וקריית אליעזר, לרוב מוסיפים ממ"ד בלבד ובשכונות מבוססות יותר גם מרפסת שמש. שטח הממ"ד שמוסיפים עומד על 12 מ"ר ועלות הקמתו נעה סביב 60 עד 80 אלף שקל. תוספת של מרפסת בשטח של 12 מ"ר עולה 30-50 אלף שקל. העיריות מקלות, בחיפה זה לוקח 4 חודשים עד חצי שנה להשיג היתר בנייה. יש מקרים בכרמל של בניינים שלא מוכנים להוסיף עוד קומות לבניין בתמ"א 38 ומעדיפים לחזק את הבניין בעצמם ולהוסיף חדר ומרפסת".

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    יגאל א 28/06/2014 20:52
    הגב לתגובה זו
    חיים מסילתי אומר שבניית מ"ר ממ"ד עולה עד 8,000 ש"ח למ"ר. מנגד רועי שווץ אומר שהמחיר מתחיל ב 5,000 ש"ח. צא ולמד 60% הפרש לאותו ממ"ד אשר יש לו סטנדרט קבוע. הקבלנים האלה.......
  • 1.
    בלי מרפסת 27/06/2014 08:56
    הגב לתגובה זו
    אולי כסף אבל פחות איכות חיים
  • IM 28/06/2014 19:54
    הגב לתגובה זו
    לגור מעל דירת גן = אסון
אלי כהן, שר האנרגיה והתשתיות. קרדיט: אופיר אייביאלי כהן, שר האנרגיה והתשתיות. קרדיט: אופיר אייבי

הצעת החוק לסגירת תאגידי המים אושרה בוועדת השרים לחקיקה; איך זה ישפיע על חשבון המים שלכם?

רשויות שיעמדו בקריטריונים שיוגדרו יוכלו לנהל את משק המים בעצמן, בתנאי למשק כספי סגור ולייעול ההוצאות במים ובביוב; שאלות ותשובות על השינויים הצפויים

ליאור דנקנר |
נושאים בכתבה אלי כהן חקיקה תאגידי המים

לאחר שנים שבהן תאגידי המים נמצאים תחת ביקורת ציבורית על ייקור חשבונות המים ועל ניהול מנופח, המערכת הפוליטית מתקרבת לשינוי במבנה משק המים. המהלך שמוביל משרד האנרגיה והתשתיות מבקש לאפשר לרשויות מקומיות לחזור לניהול ישיר של תחום המים והביוב, כפוף לעמידה בקריטריונים מקצועיים ושמירה על כך שהגבייה תישאר מיועדת לטיפול במים ובהשקעה בתשתיות.

על פי הצעת החוק של שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן, רשויות שיעמדו בקריטריונים שיקבעו יוכלו לנהל את משק המים בעצמן, זאת בתנאי שיישאר כמשק כספי סגור. המהלך צפוי לשים סוף לבזבוז ולניהול המנופח הקיים כיום ברבים מהתאגידים, ולהוביל לחיסכון בהוצאות משק המים והביוב. הצעת החוק אושרה היום בוועדת חוקה, ולאחר שתעבור לניסוח משפטי, היא צפויה לעלות לקריאה ראשונה בכנסת בעוד כחודש.

שר האנרגיה והתשתיות, אלי כהן אומר כי ״מטרת החוק שאנו מקדמים הוא ביטול תאגידי המים ברשויות יעילות. אין מקום במשק לעשרות תאגידים מנופחים עם מאות ג׳ובים מיותרים. זהו מקרה קלאסי בו הגולם קם על יוצרו ויצר בזבוז של מאות מיליוני שקלים בשנה. רשויות העומדות בקריטריונים יוכלו לנהל בעצמם את משק המים, וכך לחסוך מיליוני שקלים. מים הם מוצר צריכה בסיסי, ועלינו להבטיח שיטופל ביעילות מירבית במטרה להפחית את התעריף. הרשויות שיבחרו לבטל את התאגידים יתחייבו לניהול משק כספי סגור, באופן שיבטיח שההכנסות מהמים ישמשו אך ורק לצרכי ניהול משק המים והשקעה בתשתיות״.


עבודת המטה והמתווה לרשויות המקומיות

ההצעה לתיקון החקיקה מגיעה לאחר עבודת מטה מקצועית בנושא תאגידי המים, בהובלת מנכ״ל משרד האנרגיה והתשתיות יוסי דיין וצוות המשרד, יחד עם היועצים זאב בילסקי, ראש עיריית רעננה לשעבר, ועו״ד דרור שטרום, הממונה על ההגבלים העסקיים לשעבר.

בהתאם לתיקון, רשויות מקומיות שעומדות בקריטריונים שיקבעו יוכלו לפעול ללא חובת תאגוד, תוך שמירה על משק כספי סגור. היום אושרה הצעת החוק בוועדת השרים לחקיקה, ולאחר שתעבור לניסוח משפטי היא צפויה לעלות לקריאה ראשונה בכנסת בעוד כחודש.

להמשך הכתבה לחץ כאן
בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)

הגירעון התכווץ לרמה של 4.5% מהתוצר: הכנסות המדינה זינקו ב-15%

הגירעון יורד ל-4.5% מהתוצר בעקבות שילוב של זינוק של 15% בהכנסות המדינה והאטה בקצב ההוצאות, בעוד הוצאות המלחמה המצטברות מאז אוקטובר 2023 מטפסות ל-226.9 מיליארד שקל; הגירעון החודשי בנובמבר התכווץ ל-3.3 מיליארד שקל והממשלה ממשיכה לנוע מתחת ליעד הגירעון השנתי של 2025

מנדי הניג |
נושאים בכתבה החשב הכללי באוצר

הגירעון הממשלתי מתכווץ. לפי האומדן העדכני של החשב הכללי באוצר נרשמת ירידה לגירעון של 4.5% מהתוצר ב-12 החודשים האחרונים, בהשוואה ל-4.9% בסוף אוקטובר. מדובר בתזוזה מצטברת של כ-0.4 נקודות אחוז, שמשלבת בין גידול משמעותי בהכנסות המדינה לבין האטה בגידול ההוצאות, זאת בתוך שנה המאופיינת עדיין בהשפעות כבדות של המלחמה על המסגרת התקציבית.

התמונה בולטת במיוחד בנובמבר האחרון. הגירעון החודשי הסתכם ב-3.3 מיליארד שקל בלבד, לעומת 12.2 מיליארד שקל בנובמבר אשתקד, פער שמחדד את התנודתיות בהוצאות הממשלה בסוף השנה ואת התרומה של הקפיצה בהכנסות ממסים. מתחילת השנה עומד הגירעון המצטבר על 74.7 מיליארד שקל, ירידה של כ-36% בהשוואה ל-116.8 מיליארד שקל בתקופה המקבילה ב-2024.

מנוע השיפור נמצא בצד ההכנסות. סך הכנסות המדינה מתחילת השנה הגיע ל-503.3 מיליארד שקל, עלייה של 15.1% לעומת התקופה המקבילה. הכנסות ממסים זינקו ב-15.6%, כאשר המסים הישירים, המשקפים בין היתר הכנסות משכר, רווחי חברות ורווחי הון – עלו ב-18.7%. המסים העקיפים, ובראשם מיסי צריכה, עלו ב-11.3%. בחודש נובמבר לבדו נרשמו הכנסות של 45.8 מיליארד שקל.

לצד זאת, הוצאות הממשלה עלו בקצב מתון בהרבה. מתחילת השנה הגיע היקף ההוצאות ל-578 מיליארד שקל, עלייה של 4.3% בלבד בהשוואה ל-2024. הוצאות המשרדים האזרחיים עלו ב-3.5%, והוצאות מערכת הביטחון עלו ב-2%. הגידול המתון משקף שילוב בין ריסון יחסי בהוצאות השוטפות לבין התזמון של העברות חד-פעמיות ורכישות ביטחוניות לאורך השנה.

מרכיב מרכזי בדו"ח נוגע להוצאות המלחמה. לפי אומדן החשכ"ל, הוצאות המלחמה ברוטו בשנת 2025 עומדות על 85.3 מיליארד שקל. מפרוץ המלחמה באוקטובר 2023 מסתכם היקף ההוצאה המצטבר ב-226.9 מיליארד שקל, כולל 8.3 מיליארד שקל מקרן הפיצויים, מתוכם 3.8 מיליארד שקל בגין נזק ישיר. בנוסף נכללות בדו"ח הוצאות ביטחוניות שמומנו מסיוע אמריקאי והוצאות במסגרת תכנית "תקומה".

להמשך הכתבה לחץ כאן