יקר לעבור דירה? תבנו ממ"ד ומרפסת ותעלו את הערך 20% - צפו כמה זה עולה
משפחות רבות נמנעות כיום משדרוג לדירה גדולה יותר בעקבות זינוק המחירים החד ונשארות לא פעם לגור בדירה קטנה מדיי עבור מידותיהם. חלקן מתרחקות לאזורים מרוחקים יותר, לדוגמה מדירת 3 חדרים בכפר סבא ל-4 חדרים בצור יצחק, וחלקן מעדיפות להישאר בסביבתם המוכרת ומשדרגים את דירתם באמצעות תוספת של חדר, לרוב ממ"ד, ומרפסת שמש.
"רוב הבניינים מוסיפים ממ"דים ומרפסות שמש במסגרת תמ"א 38, אך ישנם בניינים שלא הצליחו לבצע תמ"א 38 ובחרו להוסיף בעצמם", אומר שמאי המקרקעין חיים מסילתי. "לא פעם זה יותר זול מלעבור לדירה חדשה וגדולה יותר מאחר וחוסכים את הרווח היזמי."
מה העלות ובכמה מעלים את ערך הדירה? מסילתי מדגים באמצעות דירת 4 חדרים ישנה במרכז פתח תקווה בשווי של 1.1 מיליון שקל תוספת של ממ"ד בשטח של 12 מ"ר המוערכת בעלות של 84-96 אלף שקל (7,000-8,000 שקל למ"ר) תעלה את ערך הדירה ב-150-200 אלף שקל (14% עד 18%), ותוספת של מרפסת 12 מ"ר בעלות של כ-35 עד 50 אלף שקל תעלה את הערך הדירה בכ-50 עד 70 אלף שקל ולעיתים אף ב-100 אלף שקל. כלומר, ערך הדירה יעלה בממוצע בכ-21%.
"תוספת של מרפסת לרוב מעלה את ערך הדירה ב-5%-6%, אך לא פעם באזור מתפתח שנבנים בו בניינים חדשים עם מרפסות שמש, בניינים ישנים ש'מיישרים קו' ומוסיפים מרפסת זוכים להשבחה גבוהה יותר", מסביר מסילתי.
- האם זו התקופה לקנות דירות בדרום ואיפה כדאי? "יש עדיין מקומות מעניינים להשקעה"
- "טיפ לזוגות הצעירים: אתרו קבלנים בלחץ ורוצו לקנות. 80/20, בלי מדד"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
רפורמת המרפסות תהפוך את התופעה לנפוצה יותר
מסילתי מעריך שרפורמת המרפסות, אשר תייתר את הדרישה להיתר בנייה עבור פרגולות וסגירת מרפסות, תגרום ליותר ויותר בעלי דירות לחקור את נושא הזכויות בדירותיהם ואז תוספת של אגפים תחדור יותר לתודעה ותהפוך לתופעה הרבה יותר נפוצה.
עו"ד יפעת בן אריה, ממשרד צבי שוב, אומרת כי "תוספת של חדרים ומרפסות תלויה בתב"ע (תוכנית בניין עיר) שחלה על הקרקע. העניין הוא שהיזמים מיצו לרוב את מקסימום זכויות הבנייה שניתנו ולכן כדי לבצע את התוספת יש לבקש הקלות וזכויות נוספות מכוח תקנות שב"ס". לדבריה, צריך רוב של 75% מהדיריים שמחזיקים ב-66% מהרכוש המשותף כדי לבצע את ההרחבה.
בן אריה מוסיפה: "כיום הרשויות המקומיות יותר מקלות כי הן תומכות בהתחדשות עירונית. הוועדות המקומיות מעודדות תוספות של ממ"דים כי מלבד ההיבט ההגנתי, מדובר בעוד דרך לחזק את הבניין. בנוגע לתוספת של מרפסות שמש, העיריות נוטות להקל ובאמת רואים יותר ויותר בניינים בשנים האחרונות שמבצעים תוספות. במידה ומבקשים להוסיף חדר על הגג והזכויות אינן של בעל הדירה העליונה אז יכול להיות שיידרשו תשלומי איזון".
- רשת בתי החולים החדשה "מדיקה" תחל עבודתה ב-2026
- "השוק המקומי כבר מתומחר גבוה; השקל יגיע ל-3-3.12 בסוף 2026"
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים...
בנייה על הגג
ומה לגבי בנייה על הגג? גיא שמר, אחראי פיתוח לקוחות בחברת אורבונד תעשיות גבס, מסביר כי הרשויות המקומיות מעודדות תוספת בנייה על גגות: "לרוב ניתן להוסיף כ-42 מ"ר, לעיתים אף יותר. כשבונים על גגות עדיף לשלב בנייה קלה השוקלת 20% מהמשקל של בלוקים רגילים בבנייה קונבנציונאלית, היתרון הוא גם מהירות הביצוע. מחיר הבנייה נע סביב 5,000 עד 7,000 שקל למ"ר, או 210-295 אלף שקל עבור תוספת של 42 מ"ר ברמת המפתח. בעלי דירות מחפשים את הבנייה הקלה ואינם מעוניינים בעבודות רטובות. אני רואה גידול של כ-20% באנשים שמעוניינים להגדיל את דירתם בשנתיים האחרונות, לרוב זה עולה פחות מלעבור דירה ורואים עידוד של הרשויות המקומיות."
רועי שווץ, בעלי 'החברה לנדל"ן', המשווקת דירות באזור חיפה, אומר כי בהחלט רואים גידול בתופעה בשנתיים האחרונות בגלל שאנשים לא יכולים להרשות לעצמם לעבור דירה. "בשכונות החלשות יותר בעיר, שפרינצק וקריית אליעזר, לרוב מוסיפים ממ"ד בלבד ובשכונות מבוססות יותר גם מרפסת שמש. שטח הממ"ד שמוסיפים עומד על 12 מ"ר ועלות הקמתו נעה סביב 60 עד 80 אלף שקל. תוספת של מרפסת בשטח של 12 מ"ר עולה 30-50 אלף שקל. העיריות מקלות, בחיפה זה לוקח 4 חודשים עד חצי שנה להשיג היתר בנייה. יש מקרים בכרמל של בניינים שלא מוכנים להוסיף עוד קומות לבניין בתמ"א 38 ומעדיפים לחזק את הבניין בעצמם ולהוסיף חדר ומרפסת".
- 2.יגאל א 28/06/2014 20:52הגב לתגובה זוחיים מסילתי אומר שבניית מ"ר ממ"ד עולה עד 8,000 ש"ח למ"ר. מנגד רועי שווץ אומר שהמחיר מתחיל ב 5,000 ש"ח. צא ולמד 60% הפרש לאותו ממ"ד אשר יש לו סטנדרט קבוע. הקבלנים האלה.......
- 1.בלי מרפסת 27/06/2014 08:56הגב לתגובה זואולי כסף אבל פחות איכות חיים
- IM 28/06/2014 19:54הגב לתגובה זולגור מעל דירת גן = אסון

ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל
בנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?
קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.
ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.
צריך לזכור שזה הכסף של כולנו וזה מעורר חשש לניהול סיכונים כושל של בנק ישראל. עוד לא הזכרנו את התשואה הנמוכה אותה השיג הבנק על רזרבות המט"ח האלו ב-5 השנים האחרונות.
לבנק ישראל שלושה תפקידים מרכזיים: שמירה על אינפלציה נמוכה, פיקוח על מערכת הבנקאות וניהול רזרבות המט"ח של המדינה. את החלק הראשון הוא עושה ע"י החזקת הריבית גבוהה מדי לזמן ארוך מדי, זאת לפחות ע"פ רוב הכלכלנים ואנשי שוק ההון - ואת החשבון משלמים לוקחי האשראי במשק. את החלק השני הוא עושה היטב ע"י הבטחה שמערכת הבנקאות הישראלית היא אמנם אולי הכי יציבה פיננסית בעולם, אך זאת במחיר של רווחיות גבוהה מאד על חשבון הציבור. בכל הנוגע לחלק השלישי הבנק המרכזי מחזיק ומנהל יתרות מט"ח אדירות בהיקף 230 מיליארדי דולרים, שהם 735 מיליארדי ש"ח. יתרות אלו הן השלישיות בגובהן בעולם ביחס לתוצר והן אחד מהפקטורים המרכזיים שמשקיעים זרים בוחנים בהחלטות ההשקעה שלהם. היקפי מט"ח אלו מבטיחים שישראל היא מדינה מאד יציבה פיננסית. אלו הן היתרות הכספיות במט"ח של מדינת ישראל ולכן למעשה של כולנו.
- אפקט העושר: תיק הנכסים של הציבור בשיא של 6.9 טריליון שקל
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תשואה נמוכה על תיק רזרבות המט"ח
בנק ישראל כשלוח שלנו לא עשה בשנים האחרונות עבודה מדהימה בכל הקשור לתשואה על הכסף הזה. ביצועי העבר של התיק המנוהל הזה שמושקע בעיקר באג"ח ובמניות היו נמוכים - תשואה שנתית ממוצעת של 3.1% ב-5 השנים שבין 2020 ל-2024 (התשואה היא במונחי סל מטבעות). גם במונחים שקליים המצב רחוק מלהיות מזהיר: 3.3% בלבד, בממוצע שנתי, בחמש השנים הללו.

"השוק המקומי כבר מתומחר גבוה; השקל יגיע ל-3-3.12 בסוף 2026"
דיסקונט ברוקראז' עם סקירה סלקטיבית ל-2026: רוב הסקטורים מקבלים "תשואת שוק" - אפסייד של 26% בנייס, אלביט עם מחיר יעד של 1850 שקל
אחרי שנת 2025 חריגה בכל קנה מידה, עם זינוק של כ-50% בת"א 125 וזרימה של כספי משקיעים זרים לבורסה המקומית, דיסקונט ברוקראז' מנסים לשרטט את השוק של 2026. מצד אחד, הכלכלה הריאלית בישראל הולכת להנות משנה של התאוששות משמעותית, אבל מצד שני, שוק המניות כבר
לא זול, וקשה יהיה לשחזר (ועל זה יסכימו רבים) את מה שראינו בשנה האחרונה.
נקודת המוצא זה שלא נכנס להחמרה ביטחונית משמעותית. אם נניח ככה, בדיסקונט מעריכים ש-2026 תהיה שנה שבה הכלכלה הישראלית תצמח בקצב גבוה מהעולם ואפילו מרוב מדינות המערב. תחזית הצמיחה
של הכלכלה המקומית עומדת על 4.5% עד 5.5%, לעומת כ-3% בלבד בעולם (לפי קונצנזוס בלומברג). המנועים המרכזיים יהיו השקעות, בעיקר למגורים, חזרה של הצריכה הפרטית, וחלק מענפי היצוא.
במקביל, בדיסקונט מצביעים על המשך התמתנות באינפלציה. אחרי שהאינפלציה השנתית
כבר ירדה לתוך היעד, הצפי של מחלקת המחקר הוא לירידה נוספת עד כ-1.6% בסוף 2026. לכך תורמים, בין היתר, חוזק השקל, התמתנות באינפלציה הגלובלית, שחרור מגבלות היצע, והעובדה שבשונה מ-2025, לא צפויה העלאת מע"מ.
הסביבה הזאת תאפשר לבנק ישראל להמשיך ולהפחית
ריבית. בדיסקונט מעריכים לפחות שלוש הפחתות ריבית במהלך 2026, לרמה של 3% עד 3.5% בסוף השנה. הריבית הריאלית בישראל עדיין גבוהה יחסית, גם היסטורית וגם בהשוואה לעולם, והפער הזה, יחד עם האטה באינפלציה ורגיעה בפרמיית הסיכון,
יתמוך בהמשך מהלך ההפחתות שכבר התחיל.
- אלומה מוכרת 38% מאסקו לפי שווי של 160 מיליון שקל: דיסקונט קפיטל נכנסת כשותפה
- "הארנק הירוק" של דיסקונט - מה הוא נותן לכם?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אג"ח ומט"ח: השקל ימשיך להתחזק, ירידת תשואות בטווח הקצר
בשוק האג"ח, בדיסקונט ברוקראז' מעריכים כי התנאים המאקרו-כלכליים תומכים בירידת תשואות, בעיקר בחלק הקצר של עקום התשואות,
לפחות בחודשים הראשונים של 2026. המשך התמתנות האינפלציה, לצד צפי להפחתות ריבית והנחה ליציבות יחסית בפרמיית הסיכון, יוצרים סביבה נוחה יותר לאג"ח הממשלתי. עם זאת, הם מדגישים כי במבט של שנה קדימה חוסר הוודאות גובר, בעיקר בשל השאלה כיצד יתפתחו התשואות בארה"ב, ובתרחיש
הבסיס הם מצפים לתשואת החזקה חיובית באג"ח הממשלתי בישראל לאורך העקום, אך ללא אחידות בין הטווחים.
