משפחות רבות נמנעות כיום משדרוג לדירה גדולה יותר בעקבות זינוק המחירים החד ונשארות לא פעם לגור בדירה קטנה מדיי עבור מידותיהם. חלקן מתרחקות לאזורים מרוחקים יותר, לדוגמה מדירת 3 חדרים בכפר סבא ל-4 חדרים בצור יצחק, וחלקן מעדיפות להישאר בסביבתם המוכרת ומשדרגים את דירתם באמצעות תוספת של חדר, לרוב ממ"ד, ומרפסת שמש.

"רוב הבניינים מוסיפים ממ"דים ומרפסות שמש במסגרת תמ"א 38, אך ישנם בניינים שלא הצליחו לבצע תמ"א 38 ובחרו להוסיף בעצמם", אומר שמאי המקרקעין חיים מסילתי. "לא פעם זה יותר זול מלעבור לדירה חדשה וגדולה יותר מאחר וחוסכים את הרווח היזמי."

מה העלות ובכמה מעלים את ערך הדירה? מסילתי מדגים באמצעות דירת 4 חדרים ישנה במרכז פתח תקווה בשווי של 1.1 מיליון שקל תוספת של ממ"ד בשטח של 12 מ"ר המוערכת בעלות של 84-96 אלף שקל (7,000-8,000 שקל למ"ר) תעלה את ערך הדירה ב-150-200 אלף שקל (14% עד 18%), ותוספת של מרפסת 12 מ"ר בעלות של כ-35 עד 50 אלף שקל תעלה את הערך הדירה בכ-50 עד 70 אלף שקל ולעיתים אף ב-100 אלף שקל. כלומר, ערך הדירה יעלה בממוצע בכ-21%.

"תוספת של מרפסת לרוב מעלה את ערך הדירה ב-5%-6%, אך לא פעם באזור מתפתח שנבנים בו בניינים חדשים עם מרפסות שמש, בניינים ישנים ש'מיישרים קו' ומוסיפים מרפסת זוכים להשבחה גבוהה יותר", מסביר מסילתי.

• האם זו התקופה לקנות דירות בדרום ואיפה כדאי? "יש עדיין מקומות מעניינים להשקעה"
• "טיפ לזוגות הצעירים: אתרו קבלנים בלחץ ורוצו לקנות. 80/20, בלי מדד"
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

רפורמת המרפסות תהפוך את התופעה לנפוצה יותר

מסילתי מעריך שרפורמת המרפסות, אשר תייתר את הדרישה להיתר בנייה עבור פרגולות וסגירת מרפסות, תגרום ליותר ויותר בעלי דירות לחקור את נושא הזכויות בדירותיהם ואז תוספת של אגפים תחדור יותר לתודעה ותהפוך לתופעה הרבה יותר נפוצה.

עו"ד יפעת בן אריה, ממשרד צבי שוב, אומרת כי "תוספת של חדרים ומרפסות תלויה בתב"ע (תוכנית בניין עיר) שחלה על הקרקע. העניין הוא שהיזמים מיצו לרוב את מקסימום זכויות הבנייה שניתנו ולכן כדי לבצע את התוספת יש לבקש הקלות וזכויות נוספות מכוח תקנות שב"ס". לדבריה, צריך רוב של 75% מהדיריים שמחזיקים ב-66% מהרכוש המשותף כדי לבצע את ההרחבה.

בן אריה מוסיפה: "כיום הרשויות המקומיות יותר מקלות כי הן תומכות בהתחדשות עירונית. הוועדות המקומיות מעודדות תוספות של ממ"דים כי מלבד ההיבט ההגנתי, מדובר בעוד דרך לחזק את הבניין. בנוגע לתוספת של מרפסות שמש, העיריות נוטות להקל ובאמת רואים יותר ויותר בניינים בשנים האחרונות שמבצעים תוספות. במידה ומבקשים להוסיף חדר על הגג והזכויות אינן של בעל הדירה העליונה אז יכול להיות שיידרשו תשלומי איזון".

• רכבת ישראל סיכמה את 2025 עם כ־71.8 מיליון נסיעות
• 100 מוצרים, מחיר אחד: משרד הכלכלה משיק את יוזמת ״הסל של ישראל״
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• קצבאות ביטוח לאומי - מה הסכום שתקבלו בעקבות ההצמדה?

בנייה על הגג

ומה לגבי בנייה על הגג? גיא שמר, אחראי פיתוח לקוחות בחברת אורבונד תעשיות גבס, מסביר כי הרשויות המקומיות מעודדות תוספת בנייה על גגות: "לרוב ניתן להוסיף כ-42 מ"ר, לעיתים אף יותר. כשבונים על גגות עדיף לשלב בנייה קלה השוקלת 20% מהמשקל של בלוקים רגילים בבנייה קונבנציונאלית, היתרון הוא גם מהירות הביצוע. מחיר הבנייה נע סביב 5,000 עד 7,000 שקל למ"ר, או 210-295 אלף שקל עבור תוספת של 42 מ"ר ברמת המפתח. בעלי דירות מחפשים את הבנייה הקלה ואינם מעוניינים בעבודות רטובות. אני רואה גידול של כ-20% באנשים שמעוניינים להגדיל את דירתם בשנתיים האחרונות, לרוב זה עולה פחות מלעבור דירה ורואים עידוד של הרשויות המקומיות."

רועי שווץ, בעלי 'החברה לנדל"ן', המשווקת דירות באזור חיפה, אומר כי בהחלט רואים גידול בתופעה בשנתיים האחרונות בגלל שאנשים לא יכולים להרשות לעצמם לעבור דירה. "בשכונות החלשות יותר בעיר, שפרינצק וקריית אליעזר, לרוב מוסיפים ממ"ד בלבד ובשכונות מבוססות יותר גם מרפסת שמש. שטח הממ"ד שמוסיפים עומד על 12 מ"ר ועלות הקמתו נעה סביב 60 עד 80 אלף שקל. תוספת של מרפסת בשטח של 12 מ"ר עולה 30-50 אלף שקל. העיריות מקלות, בחיפה זה לוקח 4 חודשים עד חצי שנה להשיג היתר בנייה. יש מקרים בכרמל של בניינים שלא מוכנים להוסיף עוד קומות לבניין בתמ"א 38 ומעדיפים לחזק את הבניין בעצמם ולהוסיף חדר ומרפסת".