לערכאת הערעור שיקול דעת נרחב בעניין סדרי הדין ואין להתערב בהחלטות אלו אלא במקרים נדירים

עו"ד רו"ח (כלכלן) ארז בוקאי

רע"א 2043/14 פלונית נ' מנהל מע"מ באר שבע

תקציר רע"א 2043/14

פלונית נ' מנהל מע"מ באר שבע

בית המשפט העליון דחה בקשת רשות ערעור בקשר לאופן העדת עדים בערעור מע"מ. נקבע כי לערכאת הערעור שיקול דעת נרחב בעניין סדרי הדין ואין להתערב בהחלטות אלו אלא במקרים נדירים, וכי מקרה זה אינו נופל בגדרי אותם מקרים.

השאלה המשפטית, הרקע העובדתי וטענות הצדדים

-------------------------------------------------------

המבקשת היא בעלים של בניין דירות בבאר שבע שבו מתגוררים בשכירות זכאים לדיור מטעם עמידר, בהתאם לחוזה שכרתה המבקשת עם עמידר. על-פי החוזה שני שלישים מדמי השכירות עבור הדירות משולמים למבקשת על-ידי עמידר ושליש על-ידי הדיירים.

המשיב קבע כי העסקאות כולן אינן פטורות ממע"מ. על קביעה זו הגישה המבקשת ערעור לבית המשפט המחוזי. בתשובתו לערעור טען המשיב כי יש לדחות את הערעור בהתאם להלכות הפסוקות של בית משפט העליון בעניין סימון אחזקות (ע"א 2291/07) ובעניין שליט (ע"א 7973/11), הזהות לגישתו בנסיבותיהן לאלה שלפנינו.

בית המשפט המחוזי בבאר שבע קיים דיון מקדמי בתיק, ובסיומו קבע כי "ראיות הצדדים יוגשו בדרך של תצהירי עדות ראשית" וקצב את המועד להגשתן. לאחר דברים אלה הגישה המבקשת בקשה לזמן שלושה עדים למתן עדות בדיון ההוכחות "ללא מתן תצהיר מקדים", והם - בכירים בעמידר ומנהל אשכול המסים במשרד רואי החשבון המעניק שירותים לעמידר. המבקשת ציינה כי העדת העדים תסייע לה לסתור את הקביעה העובדתית שנקבעה בעניין שליט, שלפיה עמידר ולא בעל הדירות היא זו אשר משכירה את הדירות לדיירים. לטענת המבקשת העדים יוכלו להעיד על כך שעמידר רואה עצמה מפקחת בלבד ולא משכירה. המבקשת הוסיפה וציינה כי היא אינה שולטת על העדים, ולכן אינה יכולה לקבל את עדותם בדרך של תצהיר. לפיכך עתרה המבקשת לזימון העדים לדיון ההוכחות בבית המשפט.

בית המשפט לא קיבל את בקשת המבקשת. נקבע כי קשה לראות כיצד עדויות העדים תוכלנה לבסס מסקנות שונות בדבר אופי ההתקשרות בין המבקשת ועמידר, בניגוד להלכה הפסוקה. נוסף על כך קבע בית המשפט המחוזי כי המבקשת לא הוכיחה שקיימת מניעה להעיד את העדים בדרך של הגשת תצהיר. מכאן בקשת רשות הערעור.

דיון

-------

לערכאה הדיונית שיקול דעת רחב בעניין סדרי הדיון לפניה ובכלל זה בעניין אופן שמיעת העדויות, וערכאת הערעור אינה נוטה להתערב בהחלטות בתחום זה אלא במקרים חריגים. המקרה דנן אינו נמנה עם מקרים חריגים אלה. זאת משום שהמבקשת השהתה את בקשתה לזימון העדים אף שלא הייתה כל מניעה להעלות את בקשתה בעניין זה כבר בעת הדיון המקדמי, משהיה ידוע לה על-פי טענתה כי תידרש לעדים אלה וכי לא תוכל לקבל מידם תצהיר. כמו כן, הטענות בדבר אי היכולת לקבל תצהיר מידי עדים אלה נטענו על-ידי המבקשת בדרך של "הנחת המבוקש" ובלא שפנתה אליהם כלל כדי לברר את הדבר.

תוצאה

---------

הבקשה נדחתה. לא נעשה צו להוצאות.

בבית המשפט העליון

לפני כב' השופטת א' חיות

ניתן ב-24.4.2014

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
נתניהו לוויתן
צילום: עמוס בן גרשום

112 מיליארד שקל: אושרה עסקת הגז הגדולה בתולדות ישראל עם מצרים

ההסכם מבוסס על הרחבת יצוא הגז ממאגר לווייתן, צפוי להניב כ־58 מיליארד שקל לקופת המדינה ולהימשך עד שנת 2040



אדיר בן עמי |

ראש הממשלה בנימין נתניהו הודיע הערב כי אושרה עסקת יצוא הגז הטבעי הגדולה בתולדות ישראל עם מצרים. לפי דבריו, היקף העסקה הכולל עומד על כ־112 מיליארד שקל, וההכנסות הצפויות לקופת המדינה מוערכות בכ־58 מיליארד שקל לאורך חיי ההסכם.


העסקה מבוססת על הסכם שנחתם כבר באוגוסט האחרון בין השותפות במאגר לווייתן, ניו־מד אנרג’י, רציו ושברון, לבין חברת Blue Ocean Energy (BOE), הרוכשת גז טבעי מישראל עבור השוק המצרי. מדובר בהרחבה משמעותית של היקפי היצוא הקיימים, במסגרת הסכם ארוך טווח שיימשך עד שנת 2040 או עד למכירת מלוא הכמות שנקבעה.


לפי הדיווחים, העסקה כוללת אספקה מצטברת של כ־130 מיליארד מטרים מעוקבים של גז טבעי, ושוויה הכלכלי מוערך בכ־35 מיליארד דולר. שברון, המפעילה את מאגר לווייתן, היא השותפה השלישית בעסקה ומשמשת גורם מרכזי בפיתוח ובהובלת התשתיות הנדרשות להרחבת היצוא.


בדבריו ציין נתניהו כי בשנים הראשונות ההכנסות למדינה יהיו מתונות יחסית, אך יגדלו בהדרגה. לדבריו, בתוך כמה שנים צפויות ההכנסות השנתיות להגיע לכ־6 מיליארד שקל, לאחר השקעות נרחבות של החברות בהרחבת תשתיות ההולכה, ובראשן הרחבת צינור הגז למצרים.


ראש הממשלה הדגיש כי העסקה אושרה לאחר בחינת כלל ההיבטים הביטחוניים, הכלכליים והמדיניים, וציין כי ההכנסות מהגז מיועדות לחיזוק תקציבי החינוך, הבריאות, הביטחון והתעשייה. לדבריו, מדובר במהלך אסטרטגי שמעמיק את מעמדה של ישראל כספקית אנרגיה אזורית ומבטיח מקור הכנסה משמעותי לשנים הבאות.



אנשים וגרפים
צילום: FREEPIK

התמ"ג זינק ב-11% ברבעון השלישי של 2025, הצריכה ב-21%

הצריכה הפרטית, ההשקעות והייצוא הובילו את הצמיחה לאחר הירידה החדה ברבעון השני על רקע מלחמת "עם כלביא"; התמ"ג לנפש עלה ב-9.5%

רן קידר |
נושאים בכתבה תמ"ג צריכה פרטית

התמ"ג רשם קפיצה חדה ברבעון השלישי של שנת 2025, עם עלייה של 11% בחישוב שנתי (2.6% בחישוב רבעוני), כך על פי האומדן השני של החשבונות הלאומיים שפרסמה היום הלמ"ס. העלייה החדה משקפת התאוששות משמעותית בפעילות הכלכלית, לאחר ירידה של 4.8% בתמ"ג ברבעון השני של השנה, שנרשמה בעקבות מלחמת "עם כלביא" והשפעותיה על המשק.

על פי נתוני הלמ"ס, הצמיחה ברבעון השלישי נובעת יותר מכל מהתאוששות חזקה בצריכה הפרטית, מגידול חד בהשקעות בנכסים קבועים ומעלייה ביצוא הסחורות והשירותים. במקביל, נרשמה גם עלייה מתונה יחסית בצריכה הציבורית, בעוד היבוא עלה בשיעור דו-ספרתי, דבר המעיד על חידוש הביקושים במשק.


תוצר מקומי גולמי לנפש נתונים מנוכי עונתיות, בשקלים


צריכה פרטית

בפילוח לפי רכיבי התוצר, עולה כי ההוצאות על צריכה פרטית זינקו ב־21.6% בחישוב שנתי (5% בחישוב רבעוני), לאחר ירידה של 5.1% ברבעון השני. הצריכה הפרטית לנפש עלתה ב-19.9% בחישוב שנתי. העלייה בצריכה הפרטית נרשמה כמעט בכל סעיפי ההוצאה, ובפרט במוצרים ברי-קיימא (למשל ריהוט, מקררים ומכונות כביסה) וברי-קיימא למחצה (למשל בגדים, נעליים וחפצים לבית).