שאלה

-------------

השאלות:

1. האם בחברה משפחתית ניתן לרשום ריבית בעל שליטה בשל יתרת זכות של בעל המניות? החברה המשפחתית תקבל הוצאה מוכרת ואילו הנישום ייהנה מהכנסה פטורה מהפרשי הצמדה (על פי סעיף 9(13) לפקודה.

2. האם התשובה תשתנה אם מדובר בחברת בית?

תשובה

-------------

חברה משפחתית וחברת בית הן חברות לכל דבר. המחוקק בחר לראות בחברות אלו "חברות שקופות" לצורכי מס כדי לעודד יחידים שונים להתאגד כחברות.

הוראות סעיף 64א לפקודת מס הכנסה (נוסח חדש), התשכ"א-1961 (להלן:"הפקודה"), הדן בחברה משפחתית קובעות כי הכנסה חייבת או הפסדים של חברה משפחתית ייחשבו להכנסתו החייבת או להפסדיו של אחד מבעלי המניות שנקבע לצורך כך. ייחוס ההכנסה וההפסד לנישום מאפשר להחיל על הכנסה הנובעת מפעילות החברה המשפחתית את שיעורי המס החלים על יחיד והכול כפוף להוראות הסעיף.

הוראות סעיף 64 לפקודה הדן בחברת בית מאפשרות לחברה העומדת בתנאי הסעיף לבקש לראות את הכנסתה כהכנסתם של בעלי המניות ולחייבם במס בהתאם.

ראוי לציין כי הוראות סעיפים אלה אינן משנות את מעמד החברות כחברות ואין בהוראות הפקודה בכדי לשנות את מעמדן כחברות וכאישיות משפטית ונפרדת של בעלי מניותיהן. החברה היא חברה לכל דבר ועניין, ובמקום שקיימות הוראות-דין שונות ליחיד ולחברה - יחולו עליה ההוראות המתייחסות לחברה, אלא אם כן נאמר מפורשות אחרת.

הוראות סעיף 9(13) לפקודה קובעות פטור מהפרשי הצמדה בידי יחיד בשל נכס, ובלבד שהתקיימו התנאים המפורטים בסעיף והמפורטים להלן. יצוין כי הלוואה לחברה (יתרת הזכות) היא בבחינת נכס לעניין הוראות הסעיף.

1. הפרשי ההצמדה אינם "הפרשי הצמדה חלקיים" כהגדרתם בתקנות.

2. היחיד לא תבע הוצאות ריבית והפרשי הצמדה על ההלוואה שנתן לחברה.

3. הפרשי ההצמדה אינם הכנסה מעסק ואינם רשומים או חייבים ברישום בידי בעל המניות.

המחוקק קבע את התנאים לתחולת הפטור ולא בחר לסייגו בחברות שקופות (הן בחברת בית והן בחברה משפחתית), לכן נראה כי ניתן לבסס טענה כי הוראות הפטור יחולו גם עליהן. ויודגש, נושא זה טרם נידון בפסיקה ואין ביטחון כי עמדתי תתקבל על ידי רשויות המס ו/או בית המשפט אם הנושא יידון לפניהם.

הכותבת - מתמחה בתחום המסים

התשובות אינן מהוות תחליף לייעוץ משפטי, ואין המומחים המשיבים או המערכת אחראים לתוצאות השימוש בהן