לא מחכה לדבר: מתיחת פנים לשברולט מאליבו
שברולט מאליבו 2014
מבחוץ ניתן להבחין בחזית החדשה של המאליבו שמקורה, כך שברולט, מגיע מהאימפלה החדשה. עיקרם, שינויים בגריל, שגדל ותפח והתפשט כלפי מטה. התוצאה הסופית נאה, מתאימה לסגנון העיצוב של שברולט ונראית מושכת יותר מחזית המכונית עד כה.
מנוע ה-2.0 ליטר המוגדש, המשווק גם פה, זוכה לכוונון וכיול חדשים. השינויים מתבטאים בנתון מומנט משופר של 40.8 קג"מ (ללא ציון סל"ד). ההספק נותר זהה עם 259 כ"ס. בגזרת ה-V6, שאינו משווק כאן, מצהירה שברולט על מנוע חדש – אם כי מהנתונים עולה שמדובר בגרסה עדכנית של המנוע שהוצג עם הדור החדש של המאליבו לפני כשנתיים. נפחו נותר 2.5 ליטר ואילו ההספק עלה ל-196 כ"ס (לעומת 190) ו-25.8 קג"מ (לעומת 25). הוא מגיע עם מערכת עצור והתנע ומציג שיפור בצריכת הדלק של כ-3-5% – כאשר שברולט אינה מציגה עדיין נתון רשמי.
שינויים נוספים נמצאים גם בתא הנוסעים. שברולט מעצבת מחדש את המושבים הקדמיים כך שמרחב הברכיים ישתפר עבור הנוסעים מאחור – בכ-3.2 ס"מ. הקונסולה המרכזית עודכנה קלות גם היא ורשימת מערכות העזר זוכה לתוספת של מערכת לכיסוי נקודות עיוורות.
כלכלת ישראל (X)נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?
נקודת המפנה: הגירעון בחשבון השוטף ברבעון השלישי של 2025 – אירוע מקרו-כלכלי חריג
לראשונה מאז 2013 נרשם בישראל גירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, אירוע שמסמן נקודת מפנה משמעותית במבנה המקרו-כלכלי של הכלכלה הישראלית. ברבעון השלישי של 2025 הסתכם הגירעון, בניכוי עונתיות, בכ-1.1 מיליארד דולר, לעומת עודף זניח של 0.1 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם, ועודפים רבעוניים ממוצעים של כ-3.8 מיליארד דולר בשנים שקדמו לכך.
המשמעות אינה טכנית בלבד. החשבון השוטף משקף את יחסי החיסכון–ההשקעה של המשק כולו ואת יכולתו לייצר מטבע חוץ נטו. מעבר מעודף לגירעון מאותת כי המשק צורך, משקיע ומשלם לחו"ל יותר משהוא מייצר ומקבל ממנו – שינוי שעשוי להשפיע על שער החליפין, על תמחור סיכונים ועל מדיניות מוניטרית ופיסקלית גם יחד.
לא סחר החוץ – אלא ההכנסות הפיננסיות: הסיפור האמיתי מאחורי הגירעון
בניגוד לאינטואיציה, הגירעון אינו נובע מקריסה ביצוא או מזינוק חריג ביבוא הצרכני. למעשה, חשבון הסחורות והשירותים נותר בעודף של 1.8 מיליארד דולר ברבעון השלישי, שיפור ניכר לעומת הרבעון הקודם. יצוא השירותים הגיע לשיא של 22.9 מיליארד דולר, כאשר 77% ממנו מיוחס לענפי ההייטק – תוכנה, מו"פ, מחשוב ותקשורת.
הגורם המרכזי להרעה הוא חשבון ההכנסות הראשוניות, שבו נרשם גירעון עמוק של 3.7 מיליארד דולר – לעומת 2.0 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם. סעיף זה כולל תשלומי ריבית, דיבידנדים ורווחים לתושבי חו"ל על השקעותיהם בישראל, והוא משקף במידה רבה את הצלחתו של המשק הישראלי למשוך הון זר – אך גם את מחיר ההצלחה הזו.
הכנסות תושבי חו"ל מהשקעות פיננסיות בישראל קפצו ל-10.0 מיליארד דולר ברבעון, בעוד שהכנסות ישראלים מהשקעות בחו"ל הסתכמו ב-6.4 מיליארד דולר בלבד. הפער הזה לבדו מסביר את מרבית המעבר לגירעון. במילים פשוטות: חברות ישראליות מצליחות, רווחיות ומושכות השקעות – אך הרווחים זורמים החוצה, לבעלי ההון הזרים.
